אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> כבאריה ואח' נ' בנק הפועלים 735

כבאריה ואח' נ' בנק הפועלים 735

תאריך פרסום : 22/02/2010 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום נצרת
4391-01-10
15/02/2010
בפני השופט:
עירית הוד

- נגד -
התובע:
1. מרווה כבאריה
2. חסן כבאריה

הנתבע:
בנק הפועלים בע"מ

החלטה

רקע ותמצית טענות הצדדים

לפניי בקשה לצו עשה לפיו ישוחרר רכבם של המבקשים אשר נתפס על ידי המשיב. הבקשה הוגשה במסגרת תובענה אשר הגישו המבקשים לצו מניעה קבוע.

המשיב הינו מוסד בנקאי. ביום 16.12.08 פתחו המבקשים חשבון בנק אצל המשיב. במועד פתיחת החשבון נטלו המבקשים הלוואה בסך 67,000 ₪ לצורך רכישת רכב מסוג מאזדה 3 בעל מספר רישוי 87-509-59 (להלן: "הרכב"). בין המבקשים והמשיב הוסכם, כי המבקשים ישיבו למשיב את סכום ההלוואה ב- 72 תשלומים, החל מחודש ינואר 2009. המבקשים טוענים, כי בחודש ינואר 2009 הם שילמו את התשלום הראשון, בסך 2,397 ₪. החל מחודש פברואר 2009 היה עליהם לשלם סך של כ- 1,350 ₪ לחודש, עד לפירעון מלוא ההלוואה.

במסגרת כתב התביעה טוענים המבקשים, כי הם החזירו את תשלומי ההחזר כסדרם, עד חודש אוגוסט 2009. במועד זה הפחית המוסד לביטוח לאומי, באופן זמני, את קצבת הנכות של המבקש מסך של 1,350 ₪ לסך של 700 ₪ לחודש. בנסיבות אלו טוענים המבקשים, כי החל מחודש אוגוסט 2009 הם שילמו למשיב סך של 700 ₪ לחודש בלבד ולכן נוצר פיגור בסך 2,600 ₪. לטענתם, העיכוב בתשלום יתרת הסכום עד לקבלת סכומי ההשלמה אשר מגיעים למבקש מהמוסד לביטוח לאומי היה בידיעת פקידי המשיב. לטענת המבקשים, באמצע חודש דצמבר 2009 התקשרה למבקש פקידה של המשיב בשם נג'אח וביקשה שהמבקש יגיע בדחיפות לסניף הבנק לשם השלמת החסר. המבקשים טוענים, כי המבקש הגיע לסניף ביום 16.12.09 והפקיד סך של 1,600 ₪ וסוכם, כי עליו לשלם את היתרה, כולל התשלום של חודש דצמבר 2009, סך של 2,800 ₪ עד יום 23.12.09. המבקשים טוענים, כי המבקש פעל בהתאם להסכמה האמורה ובכך חוסל כל הפיגור והוסכם, כי החל מחודש ינואר 2010 יתבצע התשלום כסדרו.

לטענת המבקשים, נכון למועד הגשת כתב התביעה הם אינם חייבים למשיב דבר וההסכם אשר נכרת בינם לבין המשיב מכובד על ידם והם אינם מפגרים בתשלום כלשהו.

לטענת המבקשים, ביום 29.12.09 נלקח הרכב על ידי מי מטעם המשיב, מבלי שנמסרה להם הודעה מוקדמת בנדון. רק לאחר שביררו את העניין עם המשטרה נודע להם, כי הרכב נתפס על ידי המשיב. לטענתם, תפיסת הרכב אינה חוקית ומהווה הפרה יסודית להסכם. עוד טוענים המבקשים, כי המשיב עשה שימוש בשטר השעבוד במטרה ליצור חוב לא קיים.

בנסיבות אלו עתרו המבקשים, כי בית המשפט יחייב את המשיב להימנע מלנקוט בהליך כלשהו נגדם. המבקשים עותרים, כי בית המשפט ייתן צו מניעה קבוע לפיו על המשיב להימנע מלנהל הליכי מימוש כל עוד הם עומדים בהסכם אשר נכרת בינם לבין המשיב.

ביום 5.1.10 הגישו המבקשים בקשה במסגרתה עתרו, כי בית המשפט ייתן צו לשחרור הרכב. במסגרת הבקשה, חזרו המבקשים על הטענות המפורטות בכתב התביעה כמפורט לעיל. כן טענו, כי מאזן הנוחות נוטה לטובתם. לטענתם, אין במתן הצו האמור כדי לגרום לעיוות דין למשיב. בנסיבות אלו ולאור טענתם, כי מעשי המשיב אינם חוקיים, יש ליתן את הצו המבוקש.

הראיות

מטעם המבקשים הוגש תצהיר המבקש. מטעם המשיבים הוגש תצהירה של נג'אח משיעל (להלן: "נג'אח")- פקידה של המשיב ושל אבנר חבר (להלן: "אבנר")- המשמש בתפקיד בכיר ביחידת הגבייה של המשיב. המצהירים נחקרו על האמור בתצהיריהם. בנוסף הוגשו ראיות. הצדדים סיכמו טענותיהם בכתב.

דיון ומסקנות

במסגרת הבקשה שלפניי והתובענה נשוא הבקשה חלוקים הצדדים בשאלה האם המשיב זכאי היה לתפוס את הרכב והאם הוא זכאי לממשו לצורך פירעון ההלוואה אשר העניק למבקשים.

לאחר עיון במכלול טענות הצדדים והחומר המצוי בפניי מצאתי, כי דין הבקשה להדחות, כפי שיפורט.

אין מחלוקת, כי המבקשים פתחו חשבון אצל המשיב וכי נטלו הלוואה בסך 67,000 ₪, לצורך רכישת הרכב. המבקשת חתמה על כתב התחייבות להחזרת הלוואה (נ/2 נספח ג').

במסגרת כתב ההתחייבות התחייבו המבקשים לפרוע את סכום ההלוואה והריבית ב- 72 תשלומים חודשיים, החל מיום 28.2.09 (סעיף 3 להסכם ההלוואה). המבקשת חתמה על שטר משכון (נ/2 נספח א') לפיו שועבד הרכב לטובת המשיב כבטוחה להלוואה אשר ניתנה למבקשים לצורך רכישת הרכב. שטר המשכון נחתם להבטחת התשלום המלא והמדויק של כל הסכומים המגיעים למשיב מהמבקשים.

המבקש העיד, כי אין זה נכון שהוא לא שילם את החוב. לדבריו, נכנס לבנק סך של 612 ₪ במקום 1,350 ₪ והוא לא ידע על כך במשך שלושה חודשים (עמ' 6 ש' 1). המבקש טען, כי בחשבון האמור הופקדה קצבת הנכות אשר קיבל מהמוסד לביטוח לאומי ומלבדה לא הופקדו בחשבון כספים אחרים (עמ' 6 ש' 23-24). המבקש נשאל כיצד ייתכן שלא ידע שמפקידים בחשבון פחות כסף ממה שהוא צריך לשלם והאם ידע שמשלמים לו פחות כסף והשיב, כי לא ידע שהפקידו את הסכום האמור (עמ' 6 ש' 25-27). המבקש אישר, כי שילם סכום נמוך יותר במשך החודשים אוגוסט עד נובמבר וכתוצאה נכך נוצר פיגור בסך 3,000 ₪ (עמ' 6 ש' 2-5).

בהמשך העיד המבקש, כי אשתו הגיעה לבנק להפקיד כסף ב- 17.12 וכי לא הגיעה קודם לכן היות ולא היה להם כסף (עמ' 6 ש' 15-20). לטענתו, במועד האמור שילמה אשתו סך של 1,200 ₪ בלבד היות וזה הסכום אשר היה לה. לטענתו, נאמר לה, כי עליה לשלם סכום נוסף של 2,800 ₪ (עמ' 7 ש' 20-25).

הנה כי כן, אין מחלוקת, כי המבקשים לא עמדו בהתחייבויות אשר נטלו על עצמם ולא שילמו את כל התשלומים אשר היה עליהם לשלם לשם השבת ההלוואה אשר ניתנה להם, במועדם ובמלואם וזאת במשך תקופה של כארבעה חודשים. עובדה זו עולה כאמור אף מעדות המבקש אשר העיד, כי הם שילמו את תשלומי ההלוואה באמצעות כספי הביטוח הלאומי אשר קיבל וכי בשל העובדה שחלה ירידה בסכום אשר קיבל מהמוסד לביטוח לאומי הרי שבמהלך מספר חודשים לא שולם סכום ההלוואה במלואו ונוצר פיגור בתשלום ההלוואה.

כאמור לעיל, המבקשים טוענים, כי הפיגור בתשלום תשלומי ההלוואה נבע מהקטנת הקצבה אשר קיבל המבקש מהמוסד לביטוח לאומי. במהלך עדותה נשאלה נג'אח האם היא לא ידעה שהסיבה לפיגורים היא שישנה בעיה עם הכספים של המל"ל והשיבה, כי "הורידו להם את הקצבה אבל הם צריכים לשלם, זו בעיה שלהם". בהמשך הוסיפה, כי המבקשים לא יצרו עמה קשר ולא אמרו שיש להם בעיה זמנית וכי ייקח להם זמן לסדר את העניין (עמ' 13 ש' 27-29). ברי, כי העובדה שחל שינוי בגודל הקצבה אשר קיבל המבקש מהמוסד לביטוח לאומי אין בה בכדי לשלול או לשנות את התחייבותו של המבקש לשלם את תשלומי ההלוואה במועד ובמלואם, כאמור בהסכם עימו. המבקשים לא הוכיחו, כי פנו למשיב במטרה להגיע עמו להסדר שונה בשל העובדה, כי לא עלה בידם לשלם את תשלומי ההלוואה במועד ובוודאי שלא הוכיחו, כי המשיב אישר להם לפגר בתשלום דמי ההלוואה, או הגיע עימם להסדר אחר.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ