אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> י.ש רשת יזמות בע"מ נ' יוסיפוף

י.ש רשת יזמות בע"מ נ' יוסיפוף

תאריך פרסום : 03/06/2013 | גרסת הדפסה
ת"ט
בית משפט השלום תל אביב - יפו
50102-10-12
26/05/2013
בפני השופט:
אריה ביטון

- נגד -
התובע:
יורם יוסיפוף
הנתבע:
י.ש רשת יזמות בע"מ

החלטה

1.בפניי התנגדות לביצוע שטר, אשר הגיש המבקש כנגד תביעת המשיבה שהוגשה לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל בתל-אביב.

טענות הצדדים

2.לטענת המבקש, אשר הינו עורך דין בהכשרתו ואיש עסקים, כרת הוא עם החייב 1 בתיק ההוצאה לפועל (להלן: "מאנה") הסכם פשרה לסיום מחלוקות עסקיות, ובמסגרתו מסר לו מאנה סדרת שטרות חוב להבטחת התחייבויותיו על פי הסכם הפשרה, לרבות את השטר נשוא תיק זה. לבקשתו של מאנה ובהסכמת המבקש שימש איש עסקים בשם משה בובליל (להלן: "בובליל") כמפשר ביניהם ומונה כנאמן על סדרת שטרי החוב שמסר מאנה לצורך הבטחת התחייבויותיו כלפי המבקש, אשר לטענת המבקש שימשו כשטרי ביטחון בידיו הנאמנות של בובליל וצריכים היו להיות מוחזרים לידי מאנה כנגד כל תשלום לפי הסכם הפשרה.

3.עובר לחתימת הסכם הפשרה הציג בובליל למבקש מצג לפיו מאנה מוכן לשלם סך של 13.5 מיליון ש"ח בלבד והמבקש הודיע לו כי סכום זה מקובל עליו לצרכי פשרה, אולם בובליל טען כי יכול הוא להעלות את הצעתו של מאנה אולם לשם כך מבקש הוא לקבל כתמורה מחצית מכל סכום עודף שיתקבל ממאנה מעבר לסכום האמור לעיל. לאחר חתימת הסכם הפשרה סיכם המבקש עם בובליל כי ישלם לו את שכר טרחת התיווך והפישור על סך של 230,000 דולר ארה"ב ישירות לידי מר אלי ג'רבי (להלן: "ג'רבי"), כאשר התשלום האחרון מתוך סכום זה, על סך 200,000 דולר ארה"ב, אמור היה להיות משולם לג'רבי לאחר שמאנה ישלם את התשלום האחרון על-פי הסכם הפשרה.

כביטחון לביצוע התשלום לג'רבי, חתם המבקש כמסב על גב השטר נשוא תיק זה, וסוכם בין המבקש, בובליל וג'רבי, כי השטר יוותר בנאמנות בידיו של בובליל וכי התשלום לג'רבי יעשה מתוך כספים אשר יתקבלו מאת מאנה, וכי רק במידה שמאנה לא יעמוד בהתחייבויותיו בהתאם להסכם הפשרה כלפי המבקש, יועבר השטר לידי ג'רבי. מכאן, לטענתו של המבקש, היות ומאנה עמד בכל התשלומים, היה על בובליל להשיב לידיו את כל שטרי החוב, שכן משנפרע החיוב אותו נועד השטר להבטיח, פקע השטר ואין לעשות בו שימוש.

4.לטענת המבקש שילם הוא עד ליום 20/4/11 סך של 1,086,178 ₪ בגין שירותי התיווך והפישור, אולם, לאחר כשלושה חודשים מיום החתימה על השטר, התברר למבקש כי בובליל מעל באמונו ואף באמון שנתן בו מאנה ופעל במרמה בכדי לגרוף רווחים אישיים, תוך שקיים ישיבות עם כל צד בנפרד, שמע מכל אחד מהם מהו הסכום שיהא מוכן לשלם למשנהו או לקבל ממשנהו, הורה לצדדים שלא ליצור קשר זה עם זה, ולבסוף נודע למבקש כי הנאמן הציג בפניו מצג שקרי אודות גובה הסכום אותו מוכן היה מאנה לשלם לו לשם סיום המחלוקת ביניהם. למעשה, טוען המבקש, כי הנאמן עשה קנוניה ויד אחת עם ג'רבי וביחד הוציאו ממנו במרמה כספים ואף הסבו את השטר לחברת פלקונטי בע"מ ולמשיבה אשר מחזיקה בו שלא כדין ושלא בעד ערך.

5.לטענת ב"כ המשיבה, טענת המרמה אותה העלה המבקש בבקשתו אינה מפורטת דיה, וכי קיימת חזקה כי המשיבה הינה אוחזת כשורה בשטר. המבקש מודה כי התחייב לשלם כספים לג'רבי וכי עת חתם המבקש על ההסכם עם מאנה ידע את כל העובדות שיכלו לשמש בסיס לטענת המרמה, ולמרות זאת, שבועיים ימים לאחר מכן חתם כמסב על השטר נשוא תיק זה. עוד נטען, כי מחקירת המבקש עולה, כי הגם שלאחר שלושה חודשים נודעה לו טענת המרמה לא עשה דבר בעניין. מכאן, שאין מקום ליתן לו רשות להתגונן, ולחילופין, יש להתנות את הרשות בהפקדת מלוא סכום השטר בקופת בית המשפט.

דיון והכרעה

6.בהתאם להלכה הפסוקה, יש לתת לנתבע רשות להתגונן כל אימת שיש בתצהירו כדי להצביע על הגנה אפשרית, ולו בדוחק, מפני התביעה. בשלב זה של הדיון, אין בית המשפט בוחן את מהימנות האמור בתצהירו של המבקש, ואין הוא בודק כיצד יצליח להוכיח את הגנתו או מה טיב ראיותיו, כל עוד תצהירו מגלה את פרטי העובדות שעליהן הוא מבסס את הגנתו. עם זאת, חרף כללים מקלים אלה, שנועדו למנוע נעילת שערי בית משפט בפני מי שהגנה אפשרית בפיו, נקבע, כי בית המשפט לא ייתן רשות להתגונן כשטענתו העובדתית של המבקש חסרת ממשות על פניה או שהיא בבחינת הגנת בדים [ראו: ע"א 594/85 זהבי נ' מגרית בע"מ, פ"ד מב (1) 721, 722 (1988)].

7.במסגרת בקשת ההתנגדות, והן במעמד הדיון שהתקיים בפניי, העלה המבקש טענה באשר לאי אחיזה כשורה בשטר, ועל כך השיב ב"כ המשיבה, כי חזקה היא שהיא אוחזת כשורה. אולם, לטענות אלו אין מקום במסגרת הדיון בהתנגדות, שכן, בשלב זה לא נבחנת שאלת מעמדו של התובע השטרי כ"אוחז כשורה" אלא רק השאלה אם הראה המבקש הגנה אפשרית מפני התביעה. שאלת האחיזה כשורה תוכרע על-ידי בית המשפט שידון בעניין לגופו רק לאחר שניתנה למבקש הרשות להתגונן, ככל שזו אכן תינתן לו (ראו: דוד בר אופיר, סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה, מהדורה שמינית (2006), עמ' 235-236).

8.במהלך החקירה הנגדית, טען המבקש טענה לפיה לא היה מודע למשמעות החתימה על גב השטר ולא סבר כי מדובר בחתימת הסבה. טענה זו אין בידי לקבל, שכן המדובר באיש עסקים מנוסה ועורך דין במקצועו, כפי שהצהיר הוא עצמו, ואשר ניתן להניח כי מבין הוא גם מבין את משמעות החתימה על גב השטר אשר מהווה הסבה של השטר לאחר. חיזוק לכך ניתן למצוא בהודאת המבקש כי התחייב לשלם כספים לג'רבי בגין אותו תיווך ופישור שביצע בובליל וכן בעצם ביצוע החתימה שבועיים ימים לאחר חתימת הסכם הפשרה. והרי מה ביקש המבקש להשיג בעצם החתימה המאוחרת על גב השטר אם לא את הסבתו למר ג'רבי. נראה כי לא היה מקום להעלאת טענה שכזו מצידו של עורך דין ואיש עסקים מנוסה, טענה אשר הועלתה אך במהלך החקירה הנגדית, וזו כאמור נדחית על ידי. כמו כן, אף טענתו של המבקש כי השטר ניתן כביטחון בלבד אינה נהירה דיה כטענת הגנה מטעם המבקש, שכן אם היה השטר לביטחון בלבד וצריך היה להיות מוחזר למאנה, מדוע חתם המבקש בגב השטר?! והרי עם החתימה על גב השטר הפך הוא לסחיר כלפי מי שזה הוסב כלפיו, ואילו טענתו של המבקש להפרת חובת הנאמנות של בובליל כלפיו וכלפי מאנה פועלת לרעתו של המבקש, שכן בחתימתו על גב השטר פעל אף הוא בניגוד לאותה התחייבות נטענת כלפי מאנה. ועל כן, ככל שטענה זו מהווה טענת הגנה, הרי שמשרתת היא, לכאורה, רק את מאנה כנגד תביעת המשיבה ולא את המבקש עצמו. דהיינו, כי אין טענת ההגנה האפשרית של מאנה עומדת למבקש כטענת הגנה מטעמו כלפי תביעת המשיבה. על המבקש להעלות בתצהירו טענות הגנה שהיה יכול להעלות אילו נתבע לדין על ידי הצד הקרוב שעמו התקשר ואם הנתבע אינו מצביע עלפי הנפרע על כל יסוד אפשרי להגנה, הרי העובדה שהשטרות הועברו לידי המשיבה שלא בתמורה ואולי אף בדרך של קנוניה, אין בה כדי לשחרר את הנתבע מתשלום השטרות שעל פיהם הוא חייב (ראו: ע"א 18/66 חפץ נ' אוצר הקבלנים בע"מ ואח', פ"ד כ(3) 266, 269).

לפיכך, נותר לבחון האם למבקש טענות הגנה כנגד בובליל וג'רבי, עימם סיכם הוא את עניין תשלום שכר התיווך המצוי במחלוקת, שהרי מדובר בצדדים קרובים לשטר נוכח הקשר המשפטי הישיר שנוצר ביניהם.

9.טענת ההגנה העיקרית והמשמעותית שהעלה המבקש בתצהירו, שעליה אף התמקד בצדק ב"כ המשיבה בחקירה הנגדית, הינה טענת המרמה. באופן עקרוני, והגם שבפנינו תביעה שטרית, הרי שרשאי המבקש לטעון מגוון של טענות הגנה אפשריות, החל מטענות הגנה שטריות וכלה בטענות חוזיות, או כל טענה אחרת שהמתנגד רשאי היה להעלותה אילו התביעה המוגשת נגדו לא הייתה שטרית אלא תביעה על-פי עסקת היסוד (ראו: דנ"א 258/98 צמח נ' שלשבסקי, פ"ד נה (4) 193 (1998)). עסקת היסוד נשוא מחלוקת זו הינה אותה עסקה שבין המבקש לבין בובליל וג'רבי לתשלום שכר תיווך באמצעותו של ג'רבי. טענת המבקש לגילוי מעשה תרמית מצידו של בובליל בעצם עסקת התיווך והפישור שביצע בין המבקש לבין מאנה, אכן מגלה טענת הגנה אפשרית כנגד התביעה השטרית של המשיבה, שכן די בטענת הגנה אפשרית כנגד הצד הקרוב לעסקת היסוד כדי שזו תחול אף ביחס לצד שלישי רחוק כמשיבה. טענת המבקש לפיה בובליל רימה אותו בהציגו בפניו מצג שווא במהלך המו"מ, אשר הוביל לסיכום בין השניים לתשלום שכר התיווך לבובליל, הינה טענת הגנה אפשרית שלא נסתרה במהלך החקירה הנגדית, ועל כן, יש להביאה לבחינה משפטית בהתאם לסדרי הדין ולכללי הראיות. טענה נוספת שיש לבחון הינה ביחס לגובה החוב שנותר למבקש כלפי בובליל וג'רבי, שהרי לפי טענתו של המבקש שילם הוא סך העולה על גובה השטר נשוא תיק זה, ולא הובאה כל ראיה לאימות טענת המשיבה כי נותרה יתרת חוב בגובה השטר שהוגש לביצוע או כזו המכחישה התשלום הנטען על ידי המבקש.

10.יחד עם זאת, המבקש מודה בחקירתו הנגדית, כי טענת התרמית התגלתה לו כ-3-4 חודשים לאחר חתימת ההסכם ולאחר שחתם על גב השטר נשוא תיק זה, אולם בחר הוא שלא להעלות את טענת המרמה במשך מספר חודשים לאחר גילויה ועד להגשת בקשה זו (ראו עמ' 3 לפרוטוקול הדיון בשורות 30-31), דבר אשר הינו תמוה כשלעצמו, והוצג מבלי שלמבקש כל הסבר המניח את הדעת מדוע לא הועלה העניין בהזדמנות הראשונה לאחר שהדבר נודע לו, במיוחד נוכח דרישת הפרעון של השטר שהגיש לו ב"כ המשיבה.

נוכח האמור לעיל, ולאחר שהבאתי בחשבון את דחיית טענת המבקש לאי הבנתו את החתימה בגב השטר, לתשלומים שכבר ביצע על חשבון החוב, ולשיהוי בהעלאת טענת המרמה, מצאתי ליתן למבקש את הרשות להתגונן מפני התביעה בכפוף להפקדת סך של 100,000 ₪, אשר יופקדו בקופת בית המשפט בתוך 30 ימים לצורך הבטחת הוצאות המשיבה, ככל שטענות המבקש ידחו.

סוף דבר

11.לאור האמור לעיל, הנני מורה על קבלת ההתנגדות ומתן רשות למבקש להתגונן כנגד תביעת המשיבה בכפוף להפקדה שנקבעה לעיל.

12.הוצאות הבקשה ושכ"ט עו"ד יקבעו בהתאם לתוצאות ההליך העיקרי ויעמדו על סך כולל של 3,000 ₪.

13.המזכירות תקבע את התיק לדיון בסדר דין רגיל.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ