אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> י.פ (פרדס 469) בע"מ נ' ועדת ערר מחוזית לתכנון ולבניה מחוז תל אביב ואח'

י.פ (פרדס 469) בע"מ נ' ועדת ערר מחוזית לתכנון ולבניה מחוז תל אביב ואח'

תאריך פרסום : 02/09/2013 | גרסת הדפסה
עת"מ
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
12466-01-12
26/08/2013
בפני השופט:
רות רונן

- נגד -
התובע:
י.פ (פרדס 469) בע"מ
הנתבע:
1. ועדת ערר מחוזית לתכנון ולבניה מחוז תל אביב
2. עירית רמת השרון
3. הועדה המקומית לתכנון ובניה רמת השרוןמשיבות 2-3
4. 5. יהודה גפניע"י ב"כ עוה"ד איש שלום
5. 14. החברה לפיתוח חוף התכלת (ת"א הרצליה) בע"מ
6. 15. פיתוח יהודה בע"מ (בפירוק מרצון)
7. 16. חברת חלקה 4 בגוש 6605 בע"מ
8. 17. אחוזת חלקה 8 בגוש 6605 בע"מ (בפירוק מרצון) משיבים 14-17 ע"י ב"כ עוה"ד לוי ורוגל

פסק-דין

פסק דין

העובדות

1.העותרת היא בעלת זכויות בחלקות שונות (5, 6, 46 ו-47) בגוש 6603 ברמת-השרון, בשטח של כ-88 דונם. כ-39 דונם ממקרקעי העותרת כלולים בתחום תכנית המיתאר רש/616/א3 (תכנית המיתאר צורפה כנספח ד' לעתירה, והיא תכונה להלן: "תכנית המיתאר"). תכנית המיתאר חילקה את המקרקעין הכלולים בה למתחמי איחוד וחלוקה. בכלל זה חולקו גם המקרקעין שבבעלות העותרת.

2.מקרקעי העותרת כללו בין היתר חלק מחלקה 46 בגוש 6603 שסומן בתכנית המיתאר כ"דרך I". המקרקעין המהווים את "דרך I" הופקעו בחלקם מהעותרת על ידי המשיבה 2 (להלן: "הוועדה המקומית") עוד בטרם אושרה תכנית המיתאר. העותרת טענה בעתירה כי היא הסכימה לשתף פעולה עם הוועדה המקומית ועם המשיבה 3 (להלן: "עיריית רמת השרון") ולהעביר להן 9 דונם מהמקרקעין שבבעלותה – המהווים את "דרך I" - ללא פיצוי, על סמך התחייבות שקבלה העותרת מהוועדה המקומית לפיה בחישוב השטחים בעת שינויי הייעוד והכנת התכנית המפורטת, יילקח בחשבון מלוא השטח שהופקע לצורך הדרך.

3.בעת הפקדת תכנית המיתאר הוגשו לתכנית זו התנגדויות שונות, ובכלל זה התנגדות של העותרת. ביום 13.5.2002 קבלה הוועדה המחוזית באופן חלקי את התנגדות העותרת ביחס לשטחי האיחוד והחלוקה, וקבעה כי הדרך אשר מדרום למבנן נכללת באיחוד וחלוקה (ההחלטה הנ"ל שתכונה להלן: "ההחלטה משנת 2002" צורפה לעתירה כנספח ח').

4.ביום 3.8.2003 החליטה הוועדה המקומית להפקיד את תכנית מיתאר רש/מק/1000 (להלן: "התכנית המפורטת"). התכנית המפורטת היא תכנית בסמכות ועדה מקומית, שנועדה לבצע את הליך האיחוד והחלוקה במתחמים שנקבעו לכך בתכנית המיתאר. התכנית המפורטת כוללת חלוקה קניינית מחדש של הזכויות בשטח תכנית המיתאר. העותרת קבלה בגין המקרקעין בבעלותה שבשטח התכנית זכויות במתחמים שונים. דרךI לא נכללה בתכנית המפורטת, ולא נכללה בשטחי האיחוד והחלוקה.

5.העותרת הגישה התנגדות לתכנית המפורטת. ההתנגדות נדחתה בהחלטה מיום 26.10.2004 (ההחלטה צורפה כנספח י' לעתירה). בהחלטה נספח י' קבעה הוועדה המקומית כי היא אינה מוסמכת לשנות את תחומי האיחוד והחלוקה כפי שהם נקבעו בתכנית המיתאר.

העותרת הגישה ערר על החלטת הדחייה, בו היא טענה בין היתר כי יש לכלול את דרךI במסגרת האיחוד והחלוקה, לאור הבטחות שניתנו לה בהקשר זה.

בהחלטתה של ועדת הערר מיום 13.8.2007 (להלן: "ההחלטה משנת 2007"), דחתה ועדת הערר את הערר. היא קבעה כי תכנית המיתאר קובעת כי שטחה של דרך I אינו כלול בתכנית, ולא ניתן לשנות הוראה זו. עוד קבעה ועדת הערר בהחלטה משנת 2007 כי יש למנות בורר, שמאי מקרקעין, להכריע בסוגיות השמאיות שעלו בעררים השונים ביחס לתכנית. לגישת המשיבות, הבורר היה אמור להכריע בטענותיהם של בעלי הזכויות שנכללו בשטח האיחוד והחלוקה.

6.ביום 27.4.08 ניתן פסק הבורר. לגבי דרךI , קבע הבורר כי ועדת הערר כבר הכריעה בסוגיה זו, וכי ענין זה אינו במסגרת סמכותו. העותרת השיגה על הכרעת הבורר לוועדת הערר. היא טענה כי לא ניתן להותיר את נושא "דרך I" ללא הכרעה, ועתרה כי ועדת הערר תקבל החלטה ביחס להקצאת זכויות העותרת בגין שטחי דרך זו. ועדת הערר דחתה את טענות העותרת בהחלטתה מיום 11.8.2011 (נספח י"ג לעתירה). הוועדה קבעה כי "סוגית אי הכללת הדרך בטבלת האיזון כבר הוכרעה על ידי ועדת הערר ואין מקום כי נדון פעם נוספת בשלב זה של אישור התכנית לאחר מתן החלטת השמאי הבורר". על החלטה זו הוגשה בקשת רשות לערור ליו"ר ועדת הערר. בקשת הרשות לערור נדחתה בהחלטה מיום 14.11.2011 (נספח ג' לעתירה), ולאחר מכן הוגשה העתירה דנן.

7.העותרת הגישה נגד המשיבות ונגד הוועדה המחוזית תביעה אזרחית (בת.א. 24259-02-10) בו היא תבעה פיצוי כספי בין היתר מכוח טענתה להפרת הבטחה מנהלית ביחס להכללת דרך I בתחום האיחוד והחלוקה. התביעה צורפה לעתירה כנספח ט"ו.

ביום 11.8.11 החליטה המשיבה 1 (להלן: "ועדת הערר") לתת תוקף לתכנית המפורטת על נספחיה. התכנית פורסמה ביום 10.11.11 ברשומות למתן תוקף.

טענות הצדדים

טענות העותרת

8.העותרת התייחסה בסיכומיה לטענת השיהוי שהועלתה נגדה, וטענה כי העתירה לא הוגשה בשיהוי. לגישתה של העותרת, היא אינה תוקפת את תכנית המיתאר בעתירה הנוכחית. זאת משום שלגישתה תכנית המיתאר כללה את דרך I בתחום האיחוד והחלוקה, ולא היה לכן מקום לתקוף אותה. העותרת מסתמכת בהקשר זה על ההחלטה משנת 2002. בהחלטה זו נקבע, לשיטתה של העותרת, כי יש להכליל את דרך I בתחום האיחוד והחלוקה.

9.העותרת חולקת על גישת המשיבות המסתמכות על תשריט תכנית המיתאר, בו לא סומנו קווי אלכסון על שטחה של דרך I. לגישת העותרת, יש לקרוא את שני חלקי תכנית המיתאר – המלל והתשריט– כמכלול. קריאה כזו מביאה למסקנה לפיה הוראות התקנון הוציאו באופן מפורש מתחמים שונים בתכנית המפורטת מתחום האיחוד והחלוקה. מכלל ההן שומעים את הלאו, ולכן, כל יתר השטחים שבתחום הקו הכחול של התכנית כלולים בתחום האיחוד והחלוקה. לגישת העותרת, התוצאה לה טוענת הוועדה המקומית מביאה לאפליה בין דרך I לבין דרך II (שכלולה בשטחי האיחוד והחלוקה), אפליה שהיא בלתי סבירה.

10.עוד טענה העותרת כי תכנית המיתאר והחוק ממילא מאפשרים שינוי במתחמי האיחוד והחלוקה במסגרת התכנית. כך, הוועדה המקומית היתה מוסמכת להכניס את דרך I לתכנית המפורטת אף בהנחה שהתכנית לא נכללה בתכנית המיתאר, מכוח ס' 62א(א)(1) לחוק התכנון והבנייה. אפשרות זו עומדת גם בפני ועדת הערר, שנכנסת לנעליה של הוועדה המקומית.

בתכנית המיתאר נקבע כי סטייה של עד 10% משטח המתחמים לא תיחשב כשינוי מהותי לתכנית. כלומר, גם מכוח תכנית המיתאר היתה הוועדה המקומית (וועדת הערר הנכנסת לנעליה) זכאית לתקן את הטעות ולהכליל את דרך I לאיחוד והחלוקה (שכן מדובר בתוספת שטח של פחות מ-10%).

לכן לא היה מקום וצורך כי העותרת תעתור נגד תכנית המיתאר.

11.העותרת טענה כי היא לא היתה יכולה לעתור נגד ההחלטה משנת 2007. הוועדה המקומית טענה כי יש לפרש החלטה זו כמקבלת את עמדתה לפיה אין אפשרות להכליל את דרך I בתכנית המפורטת. ואולם, לגישת העותרת ועדת הערר כלל לא התייחסה בהחלטה משנת 2007 לדרך I. היא התייחסה רק לטענה אחרת שהעלתה העותרת ביחס למתחם א'. לכן, לגישת העותרת, אין הכרעה סופית במסגרת ההחלטה משנת 2007 ביחס להכללת דרך I בתחום האיחוד והחלוקה. לא היה אם כן מקום וצורך כי העותרת תגיש עתירה נגד החלטה זו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ