אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> י' נ' מדינת ישראל

י' נ' מדינת ישראל

תאריך פרסום : 09/10/2017 | גרסת הדפסה
בש"פ
בית המשפט העליון ירושלים
5190-17
30/07/2017
בפני השופט:
ע' פוגלמן

- נגד -
העורר:
מ.א.י.
עו"ד אריאל עטרי
המשיבה:
מדינת ישראל
עו"ד סיון רוסו
החלטה

 

          לפניי ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט א' הימן) שהורה על מעצר העורר עד לתום ההליכים נגדו.

 

 רקע והליכים קודמים

 

  1. נגד העורר הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות התעללות בקטין בידי אחראי לפי סעיף 368ג לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); תקיפת קטין הגורמת חבלה של ממש על ידי אחראי לפי סעיף 368ב(א) לחוק זה; ותקיפת חסר ישע על ידי אחראי (ריבוי עבירות) לפי סעיף 379, בנסיבות סעיף 382(ב)(2) לחוק העונשין – לגבי מעשים שנעשו לאחר התאריך 13.2.2007. כתב האישום כולל מבוא כללי וחמישה אישומים פרטניים המייחסים לעורר מעשי אלימות קשים והתעללות בשמונת ילדיו, בהיותם קטינים (להלן: הילדים), בתקופה שבין שנת 1999 ועד יום 13.1.2017 או בסמוך לכך. בתמצית יאמר כי על פי האמור במבוא הכללי לכתב האישום, בתקופה האמורה – בתדירות גבוהה ומשתנה – הכה העורר את ילדיו באמצעות ידיו ורגליו בכל חלקי גופם; והצליף בהם באמצעות חגורה, אבזם חגורה, מקל ונעליים. כמו כן, הואשם העורר בכך שנהג לזרוק ולשבור כלי אוכל וחפצים אישיים של הילדים; לקרוע את בגדיהם; ולקלל ולצעוק על הילדים במטרה לבזותם ולהשפילם. בנוסף, כתב האישום מונה חמישה אישומים פרטניים הנוגעים לחמש בנותיו (להלן: הבנות), כפי שפורט בכתב האישום.

 

  1. בד בבד עם הגשת כתב האישום הגישה המשיבה בקשה לעצור את העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. בהחלטה מיום 9.4.2017 קבע בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט א' הימן) כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת המעשים המיוחסים לעורר בכתב האישום; וכי קמה עילת מעצר בעניינו של העורר, נוכח העבירות המיוחסות לו המקימות חזקת מסוכנות, וכן בשל חשש משיבוש הליכי משפט. בצד האמור, הורה בית המשפט על עריכת תסקיר מעצר באשר לאפשרות לשחרר את העורר לחלופת מעצר.

 

  1. בתסקיר המעצר מיום 10.5.2017 (להלן:התסקיר מיום 10.5.2017) שנערך בעניינו של העורר העריך שירות המבחן כי קיים סיכון גבוה להמשך התנהלות בעייתית כלפי בני משפחתו אם ישוחרר ממעצר. בהקשר זה התחשב שירות המבחן בטיב המעשים המיוחסים לעורר, במשך התקופה שבהם בוצעו ובהשלכותיהם; בכך שהעורר נהג בעבר באלימות כלפי אשתו; בכך שהעורר מכחיש באופן גורף את טענותיהן של הבנות; ומהעדר האמפתיה של העורר למצבן. נוכח דברים אלה מצא שירות המבחן כי רמת הסיכון הנשקפת מהעורר מחייבת "תנאי שחרור הרמטיים, עם הרחקה משמעותית מבית המתלוננות [הבנות – ע' פ']"; וכי חלופת מעצר בעניינו צריכה לכלול פיקוח אינטנסיבי שימנע, בין היתר, קשר ישיר או עקיף (באמצעות בני משפחתו) עם הבנות. בגדר התסקיר נבחנה חלופת המעצר שהציע העורר בבית חברו בירושלים, הרב יחזקאל מצפי, בפיקוח לסירוגין על ידו, על ידי חברו מר יצחק גוטליב ועל ידי אמו של העורר (להלן בהתאמה: הרב מצפי; גוטליב; והאם). באשר לחבריו של העורר, שירות המבחן ציין כי התרשם כי הם אנשים רציניים ואחראיים המבינים את תפקיד הפיקוח ומשמעותו, אך נוכח התייחסותם לכתב האישום המיוחס לעורר – ספק אם ביכולתם לפקח עליו באופן ההולם את רמת הסיכון הנשקפת ממנו. באשר לאם, צוין כי בשל הזדהותה העמוקה עם בנה, מעורבותה בסכסוך המשפחתי וחוסר יכולתה לגלות אמפתיה כלפי הבנות, הערכת שירות המבחן היא כי לא תוכל לפקח על העורר "באופן תמיכתי ומרגיע". עוד צוין בהקשר זה כי הבנות הדגישו בפני שירות המבחן את חששן מפני סבתן, אמו של העורר, ואת מעורבותה במשבר המעצר של אביהן. נוכח דברים אלה, מצא שירות המבחן כי החלופה המוצעת אינה מתאימה לרמת הסיכון הנשקפת מהעורר ועל כן נמנע מלהמליץ על שחרורו.

 

  1. בדיון שהתקיים ביום 14.5.2017 בעניין חלופת המעצר, טען בא כוח העורר כי נפלו פגמים בהתנהלותה של קצינת שירות המבחן שהכינה את תסקיר המעצר בעניינו (להלן:קצינת המבחן), ובכלל זאת, כי האחרונה שינתה את המלצתה בתסקיר בשל מעורבות של עובדת משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, היא אחת מבנותיו של העורר. באת כוח המדינה מצדה סמכה ידיה על מסקנות שירות המבחן והדגישה כי טענותיו של העורר בדבר הפגמים שנפלו לשיטתו בתהליך הכנת התסקיר מבוססות על עדות מפי השמועה. בהחלטה מאותו יום קבע בית המשפט כי טענותיו של העורר יופנו לשירות המבחן ואם זה יראה לנכון יתייחס לאמור בתסקיר משלים. בצד זאת, דחה בית המשפט את בקשת בא כוח העורר לזמן את קצינת המבחן לחקירה.

 

  1. בהתאם להחלטת בית המשפט, הגיש שירות המבחן תסקיר מעצר משלים מיום 24.5.2017 (להלן:התסקיר המשלים מיום 24.5.2017) ובו התייחס לטענות העורר בדיון מיום 14.5.2017 וכן לחלופת מעצר נוספת שהוצעה על ידי העורר, בישיבת "נחת רוח" בבעלותו של מר אבנר טוניק (להלן בהתאמה: הישיבה וטוניק) הממוקמת בחצר ביתו במושב תפרח, תחת פיקוחם של טוניק; מר שמואל רפפורט, מנהל עמותת הישיבה המלמד בה ומתגורר בסמוך לה; ומר אמיתי סמואלסאן, תלמיד הישיבה המתגורר בה (להלן: חלופת המעצר בתפרח). לגבי מפקחים אלה ציין שירות המבחן כי הם אינם מכירים את העורר ואת הדינאמיקה המשפחתית במקרה, ועל כן העריך כי יתעורר אצלם קושי לזהות מצבי סיכון אפשריים. מנגד שירות המבחן עמד על כך שמדובר בחלופת מעצר הרמטית ומרוחקת כנדרש בנסיבות המקרה; ועל כך שהמפקחים מודעים לצורך בפיקוח אינטנסיבי על העורר, ומבינים את החשיבות במניעת יצירת קשר מצד העורר עם הבנות. סופו של דבר, שירות המבחן לא בא בהמלצה לשחרר את העורר לחלופה זו. זאת, בהסתמך על התרשמותו שלפיה העורר הינו אדם מניפולטיבי, בלתי אמין ובעל התנהגויות קיצוניות ובלתי צפויות; על הערכתו את רמת הסיכון לפגיעה בבנות ולהישנות העבירות כמשמעותית; ועל כך שהחלופה המוצעת אינה מגובה ביכולת אמון מצד המפקחים בעורר.

 

           באשר לפגמים הנטענים שנפלו בהתנהלותו של שירות המבחן עובר להכנת התסקיר מיום 10.5.2017, צוין כי בניגוד לטענת העורר, נציגי שירות המבחן ציינו במהלך הפגישה שהתקיימה עם העורר, בני משפחתו והמפקחים שהוצעו מטעמו, כי המלצה סופית בעניינו תגובש לאחר פגישה עם הבנות. בהקשר זה צוין כי המלצת שירות המבחן מבוססת בין היתר על הערכת רמת הסיכון הנשקפת מהנאשם, וזו נקבעת לאחר איסוף כלל הנתונים הרלוונטיים ובכלל זאת לאחר פגישה עם המתלוננים ועם המפקחים המוצעים בחלופת המעצר. לכן, לא היה באפשרותו של שירות המבחן ליידע את העורר כי עתידים להמליץ על שחרורו ממעצר כבר בפגישה עמו. עוד ציין שירות המבחן כי בשיחות טלפון שנציגיו ניהלו עם אחת מבנותיו של העורר, עלה כי זו חוששת מהאם, סבתה, וחשש זה הועלה בפגישת שירות המבחן עם האם, שהתבקשה להתייחס לאמור.

 

  1. לאחר קבלת התסקיר המשלים מיום 24.5.2017,התקיים דיון נוסף בעניינו של העורר, שבמסגרתו שמע בית המשפט את המפקחים המוצעים בחלופת המעצר בתפרח ואת טענות הצדדים בנוגע לאמור בתסקיר הנדון. בהחלטה מיום 5.6.2017 קבע בית המשפט כי אין מקום להורות במקרה דנא על שחרור העורר לחלופת מעצר ולפיכך הורה על מעצרו עד תום ההליכים. נקבע כי התרשמות שירות המבחן מהעורר כאדם מניפולטיבי ובלתי אמין, אשר ישנו קושי לחזות את התנהגויותיו הקיצוניות, כמו גם חומר ראיות בתיק, מביאים למסקנה כי לא ניתן לתת אמון בעורר במידה הנדרשת לשחרורו לחלופת המעצר בתפרח. לכך הוסיף בית המשפט כי הבנות מודאגות משחרורו של העורר וכי קיים חשש ממשי לשיבוש הליכי משפט והשפעה על עדים, וגם בכך יש כדי לתמוך בהותרת העורר במעצר.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ