אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> י.מ אספקות אבן ושיש ח"פ 512468257 נ' מתתיהו

י.מ אספקות אבן ושיש ח"פ 512468257 נ' מתתיהו

תאריך פרסום : 26/07/2011 | גרסת הדפסה
ת"ט
בית משפט השלום ירושלים
8820-09-10
26/07/2011
בפני השופט:
בן שלו

- נגד -
התובע:
י.מ אספקות אבן ושיש ח"פ 512468257
הנתבע:
מתי מתתיהו

החלטה

בפני בקשה מיום 4.1.11 לביטול החלטתו של כב' הרשם (כתוארו אז) נ' פלקס מיום 21.11.10 במסגרתה נדחתה בקשת המבקשים להארכת המועד להגשת התנגדות לביצוע שטר, משלא התייצבו לדיון שנקבע לאותו המועד (להלן: "הבקשה", "ההחלטה" ו"הדיון", בהתאמה).

עסקינן בשיקים בסך נומינלי כולל העולה על 44,000 ₪ נושאים זמני פירעון לשנים 2001 ו -– 2002, שהוגשו לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל בחדרה והועברו לבית משפט זה. סכום החוב הריאלי עת נפתח תיק ההוצאה לפועל עלה על 80,000 ₪. הוגשה התנגדות לביצוע השיקים, בצירוף בקשה להארכת מועד להגשת ההתנגדות, כעבור למעלה משלושה חודשים מהמועד האחרון להגשת ההתנגדות.

לטענת המבקשים (אשר היה מודעים לדיון המתוכנן), במועד שנקבע לדיון סבל מבקש 2 (הוא גם נציג המבקשת 1) מפריצת דיסק שלא אפשרה לו להתייצב במועד המתוכנן. לבקשה צורף אישור מחלה ערוך על ידי רופא משפחה מיום 30.12.10, על פיו סבל מבקש 2 מכאב ברכיים ומקרע במיניסקוס (ולא נזכר בו דבר לעניין פריצת הדיסק האמורה), וזאת החל מיום 18.11.10 ועד יום 24.11.10 (מועד הדיון). לגופם של דברים, חוזר המבקש 2 בתצהירו על הטענות שנטענו במסגרת ההתנגדות, ולפיה הואיל והסחורה שסיפקה לו המשיבה על פי השטרות הוחזרה למשיבה עקב היותה פגומה, אין המבקשים חייבים בתשלום השטרות שסופקו על פי עסקת היסוד ואשר הוגשו לביצוע כעבור כשבע שנים מאז בוצעה עסקת היסוד. ראיה לכך, לטענת המבקש, היא העובדה שתעודת המשלוח לא נחתמה על ידי מי מטעם המבקשים. המבקש אף מזכיר, כי סך של 7,500 ₪ שהופקד כתנאי לעיכוב הליכים בתיק כבר הועבר למשיבה.

המשיבה מתנגדת לבקשה ממספר טעמים. ראשית, הואיל והוגשה באיחור. שנית, הואיל ופעולות המבקשים, שמהוות התעלמות מודעת מהליכים שיפוטיים, מהוות זלזול בבית המשפט. שלישית, מאחר שלשיטת המבקשת עסקינן בסחבת מכוונת מצד המבקשים ולא בטיעונים ענייניים, ולראיה מתייחסת לאישור הרפואי שאינו ערוך בהתאם לפקודת הראיות ואשר נעשה, רטרואקטיבית, אך כחודש ימים לאחר מועד הדיון. גם לגופם של דברים תמהה המשיבה מדוע לא צורף תצהיר מטעמו של מנהל העבודה אצל המבקשת. כתנאי לביטול פסק הדין עותרת המשיבה להפקדת מלוא סכום החוב בקופת בית המשפט.

המבקשים לא השיבו לתגובת המשיבה. התקיים דיון בבקשה והצדדים אף הסכימו כי במסגרת ההחלטה תוכרענה, במידת הצורך, גם הבקשה להארכת מועד וההתנגדות לגופה.

שמעתי את הצדדים ועיינתי בכלל כתבי הטענות בתיק בית המשפט ושוכנעתי, כי אין מקום להיעתר לבקשה לביטול פסק דין אלא בכפוף להפקדת סך כספי ניכר, אשר ישקף את תוצאות כלל מחדליהם הדיוניים.

אין מחלוקת שהמסגרת הנורמטיבית שבפני הינה ביטולה של ההחלטה מחמת שיקול דעתו של בית המשפט, או-אז יש לבחון שתי שאלות מרכזיות: האחת - מהי הסיבה לכך שלא הוגשה הגנה או שההחלטה ניתנה על פי צד אחד; השניה - מהם סיכויי הגנתו של הנתבע, המבקש, אם יבוטל פסק הדין [לעניין זה השוו: ע"א 64/53 כהן נ' יצחקי פ"ד ח, 395 ; ע"א 3645/92 קלנר נ' לופוביץ פ"ד מז(4) 133, 139 ; ע"א 5000/92 בן-ציון נ' גורני פ"ד מח (1), 830]. ככל שהתשובה לשאלה אחת משכנעת יותר, כך קטן המשל שיש ליחס לשיקול האחר [(השוו, למשל: עניין קלנר לעיל וכן רע"א 8292/00 יוספי נ' לוינסון (פורסם במאגרים המשפטיים ; 27.2.01)].

אין מחלוקת, ודומני שגם ב"כ המבקשים מסכים לכך (כעולה מדבריו בדיון שהתקיים בבקשה), כי פעולות המבקשים, לרבות בכך שלא התייצבו לדיון, נגועות היו במחדלים לא מעטים, ויש במחדלים אלה כדי להשליך הלכה למעשה על בחינת בקשתם לביטול פסק הדין.

ראשית, הואיל והבקשה לביטול ההחלטה הוגשה באיחור, לא צורפה לה בקשה להארכת מועד ואף לא ניתן בבקשה עצמה טעם מיוחד בכל הנוגע לאיחור בהגשתה (הגם שבמשתמע ניתן להסיק שזכות הגישה לערכאות היא שעמדה בבסיס הבקשה). עיון ברישומי תיק בית המשפט מגלה, כי ההחלטה הומצאה למבקש 2 (הוא גם מנהל המבקשת 1 ובעליה) ביום 29.11.10 ולפיכך היה על הבקשה, שהוגשה כאמור ביום 4.1.11, להיות מוגשת עד ליום 29.12.10. המבקשים אף לא השיבו לתגובת המשיבה (אשר הצביעה על האיחור בהגשת הבקשה) ולא טענו דבר לעניין זה גם במעמד הדיון שנקבע. בנסיבות אלה, שעה שהבקשה הוגשה באיחור ולא נטען במפורש כל טעם מיוחד באשר לאיחור זה (גם אם אין לכאורה עסקינן באיחור ניכר), יש מקום להביא את האיחור בהגשת הבקשה לידי ביטוי.

שנית, הואיל וגם לגופה אין מחלוקת, כי המבקשים ידעו על אודות הדיון ולמרות זאת ביכרו להיעדר הימנו מבלי שיידעו איש – לא את המשיבה ולא את בית המשפט – מבעוד מועד, על ההיעדרות הצפויה. לא הובאה בבקשה כל הנמקה לשאלה מדוע לא טרחו מי מן המבקשים לדאוג, לכל הפחות, לכך שמי מטעמם (לרבות מנהל העבודה, מר אמנון מתיתיהו, אשר גם לגרסת מבקש 2 היה מצוי בפרטי העניינים) יתייצב לדיון שנקבע.

אף יש טעם בטיעוני המשיבה בכל הנוגע לנפקותו הראייתית של האישור שהמציא מבקש 2 כתמיכה בטענתו בדבר הסיבה הרפואית שמנעה ממנו מלהתייצב לדיון – ראשית, הואיל ואמנם אינו מהווה תעודת רופא, כמשמעותה בסעיף 20 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א – 1971 ; שנית, הואיל ועל פני הדברים אין הלימה בין האמור באישור ובין הנטען בתצהיר שתמך בבקשה לביטול ההחלטה ; שלישית, הואיל ומועד עשיית האישור (כחודש לאחר מועד הדיון) אמנם מעלה תהייה בכל הנוגע לטעמים שעמדו בבסיס הוצאתו. רביעית, וכפי שכבר הובהר לעיל, וגם לו אניח כי האמור בתצהיר ובאישור אמת הם (שהרי לא נתבקשה חקירת המבקש על תצהירו), הרי שלא ניתן כל טעם של ממש בבקשה מדוע איש מטעם המבקשים לא נערך מבעוד מועד לדחיית הדיון, שעה שמחלתו הנטענת של מבקש 2 החלה עוד ביום 18.11.10, כאמור באישור, ולמעשה ההיעדרות היתה צפויה מראש. אכן, דומני שהתנהלותם של המבקשים (אשר גם לא טרחו לשלוח כל נציג מטעמם למועד שנקבע לדיון) קרובה יותר לכדי זלזול מודע בהליכים השיפוטיים ולכל הפחות מגיעה לכדי רשלנות חמורה.

עוד אין להתעלם מכך, שההתנגדות עצמה הוגשה באיחור העולה על כשלושה חודשים, וגם על פי גרסתו התמציתית של המבקש בבקשה להארכת מועד, היא הוגשה באיחור (הגם שהמבקש עצמו לא נקב במשך האיחור).

באשר לסיכויי ההגנה האפשריים, הרי שזו נלמדת מן התצהיר שתמך בבקשה (ואף אין כל מניעה לבחנה בשים לב לתצהיר שתמך בהתנגדות, אשר בסופו של יום עתיד לשמש ככתב הגנה, ככל שמתקבלת התנגדות).

בהקשר זה, אין להתעלם מכך שלזכות הגישה לערכאות, במיוחד כשבערכאה הדיונית עסקינן, נודעת משנה חשיבות, וזכות הגישה לערכאות אף יכולה לשמש, כלשעצמה, כטעם מיוחד להארכת מועד – הן להגשת התנגדות והן להגשת בקשה לביטול החלטה – במיוחד שעה שבאיחור שאיננו ניכר עסקינן. בנסיבות אלה, ראוי לבחון את טענות המבקשים לגופן, לרבות אלה שנטענו בתצהיר שתמך בבקשה לביטול פסק הדין, על מנת לברר האם, ככל שתוכחנה, תצבענה על סיכויים אפשריים להתגונן מפני התביעה. לעניין זה יוזכר, כי כשבשלב דיוני זה – בין אם עסקינן בבקשה לביטול פסק דין ובין אם בהתנגדות לשיק עסקינן – אין נקבעים ממצאים עובדתיים ואין נדרשים לשאלות העולות מתחום דרכי הוכחת טענת ההגנה.

הלכה למעשה, הטענה לפיה הסחורה היתה פגומה והושבה למבקשים עשויה להצביע, ככל שתוכח, על כשלון תמורה מלא. גם למועד הגשת השיקים (שזמני פירעונם כאמור, הינו בשנים 2001 ו – 2002) יכול ותהא השלכה על תוצאותיה האפשריות של הדיון בתובענה. בנסיבות אלה יכול ותצמח למבקשים הגנה אפשרית מפני התביעה ואין לשלול על פני אפשרות, כי בסופו של יום תוכרע המחלוקת שבין הצדדים באופן שונה מהאופן שבו הוכרעה על פי צד אחד.

עוד אבהיר, כי לא ראיתי שחלוף הזמן מאז הוגשה הבקשה להארכת מועד להגשת התנגדות ועד עתה (ומשהוגשה הבקשה לביטול ההחלטה באיחור בן מספר ימים) גיבש אצל המשיבה אינטרס בדבר סופיות הדיון שיש בו כדי לגבור באופן עצמאי על זכות הגישה לערכאות של המבקשים.

כפועל יוצא מכלל האמור לעיל, דומני שהאיזון הראוי בין המחדלים הדיוניים המתמשכים מטעמם של המבקשים ובין האפשרות ליתן להם את יומם בבית המשפט, צריך להיות באופן שהגנתם תותנה בהפקדת סכום משמעותי בקופת בית המשפט. בנסיבות אלה, אני מורה, כי ככל שהמבקשים יפקידו בקופת בית המשפט סך של 18,000 ₪ תוך 30 יום, יבוטל פסק הדין, יוארך המועד להגשת ההתנגדות ותתקבל ההתנגדות לגופה, על יסוד הטענות שנטענו בה (כמו גם על יסוד התצהיר שתמך בבקשה לביטול ההחלטה). ימי הפגרה יבואו במניין הימים.

ככל שיופקד הסכום שעל אודותיו הוריתי לעיל, יועבר למשיבה סך 8,000 ₪ באופן מיידי, על חשבון הוצאות ההליכים עד כה (הן על חשבון הוצאות הבקשה להארכת מועד, הן על חשבון שני הדיונים שהתקיימו במעמד המשיבה והן על חשבון ההוצאות הכרוכות בבקשה לביטול ההחלטה). יתרת הסכום תיוותר בקופת בית המשפט כערובה. למען הסר ספק יובהר, כי אין בסכום הערובה שהופקדה והועברה זה מכבר לידי המשיבה עקב מחדלי המבקשים, כדי לבוא בחשבון ההוצאות שנפסקו לעיל.

תואיל המזכירות להמציא החלטתי לצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ