אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> י.י.ח.מ. השקעות ונכסים בע"מ נ' עיריית באר שבע ואח'

י.י.ח.מ. השקעות ונכסים בע"מ נ' עיריית באר שבע ואח'

תאריך פרסום : 19/02/2014 | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי באר שבע
5201-10-12
17/02/2014
בפני השופט:
נחמה נצר

- נגד -
התובע:
י.י.ח.מ. השקעות ונכסים בע"מ
הנתבע:
1. עיריית באר שבע
2. החברה הכלכלית לפיתוח באר שבע
3. 9. הועדה המקומית לתכנון ובנייה באר שבע

החלטה

ביום 20.1.14 הוריתי על מחיקת כתב הגנתם של הנתבעים, זאת על רקע הימנעותם לקיים אחר הליכים מקדמיים שנתבקשו, גם לא בחלוף אורכות שניתנו להם, לצורך כך.

הנתבעים עתרו לביטול ההחלטה הנזכרת, ולעת הזו מונחות בפניי תגובת התובעת ותשובת הנתבעים.

לא מיותר לציין, כי ההחלטה המורה על מחיקה לא באה בחלל ריק, שכן קודם לכן, הנתבעים הוזהרו ושבו והוזהרו בדבר חובתם לקיים הליכים מקדמיים שנתבקשו, זאת טרם הדיון שנקבע.

בבקשתם לביטול ההחלטה ציינו הנתבעים כי, בפועל, כבר היום 21.1.14 הם המציאו לידי ב"כ התובעת את מלוא התצהירים כך, שגם ע"פ מבחן התוצאה, לא היתה כל הצדקה שהתובעת תעתור למחיקת כתב ההגנה.

בנוסף, נטען כי הבקשה למחיקת כתב ההגנה הוגשה ע"י התובעת, שעה שטרם חלף הזמן שקבע בית המשפט בהחלטתו מיום 8.1.14 שכן בהחלטה הנזכרת, הורה בית המשפט לנתבעים להשלים חובותיהם הדיוניות בתוך 10 ימים, והואיל והחלטה זו הומצאה לידיהם כדין אך ביום 13.1.14 , כי אז ההחלטה בדבר מחיקת כתב ההגנה שניתנה ביום 20.1.14, ניתנה שעה שהנתבעים טרם מיצו את מלוא תקופת הארכה שניתנה להם.

בתגובתה טוענת התובעת כי הנתבעים שוגים בהבנת המסגרת המשפטית ואף באופן שיש לפרש את החלטת בית המשפט מיום 8.1.14, בפרט לאור אורכות חוזרות ונשנות שניתנו לנתבעים לצורך קיום התחייבויותיהם הדיוניות.

נטען כי המועד להשלמת המלאכה הסתיים למצער, ביום 18.1.14, שהרי, החלטת בית המשפט ניתנה ב-8.1.14 ולנתבעים ניתנה שהות בת 10 ימים להשלמת הדרוש.

לאחר שבחנתי את בקשת הנתבעים, ונתתי דעתי לעמדת התובעת, מצאתי כי בנסיבות המקרה דנן, נכון יהיה לומר, כי חוסר הכנות של הנתבעים גלוי וניכר, שהרי עוד בהודעתם, שהוגשה ביום 30.12.13, הצהירו הנתבעים, כי מהלך מתן תשובות לשאלונים, יושלם "בשבועיים הקרובים".

אין ספק, כי הנתבעים לא עמדו, ולא בפעם הראשונה, בהתחייבותם זו, וניסיונם לטעון, כי מניין הימים על פי ההחלטה מיום 8.1.14, צריך להתחיל רק מיום המצאת ההחלטה האמורה לידיהם, דהיינו ב-13.1.14, יש בה מידה רבה של היתממות לצד זלזול בוטה בצד שכנגד.

ממה נפשך? – הנתבעים שבו וקיבלו אורכות לקיום התחייבויותיהם הדיוניות. שלא לדבר על כך, כי אורכות אלו, ניתנו לנתבעים שלא על יסוד בקשות שבאו מצדם טרם שחלף המועד, שכן הנתבעים בהליך זה, סיגלו לעצמם נוהג שלפיו, מועדים שקובע בית משפט אינם נר לרגליהם ולכל היותר, הם בגדר המלצה.

חמור מכך, בטרם הוגשה הבקשה השנייה של התובעת למחיקת כתב ההגנה של הנתבעים, במסגרתה ניתנה ההחלטה שהנתבעים עותרים לביטולה (ההחלטה מיום 20.1.14), נשמעה התובעת בבקשה דומה וכמענה לבקשה האמורה, הצהירו הנתבעים כי ישלימו החובות המקדמיות כפי שנתבקשו "בשבועיים הקרובים". הצהרה זו נרשמה מפיהם בכתב, בהודעה אותה הגישו ביום 30.12.13.

כזכור, ציינו הנתבעים כי ביום 21.1.14, הם שלחו תצהירי תשובות לב"כ התובעת. למותר לציין כי מועד זה חל להיות כשלושה שבועות לאחר ההצהרה שנתנו הנתבעים, וזה יכול ללמד כי הנתבעים אינם מקיימים, גם לא את מוצא פיהם.

לא סביר ואף בלתי ראוי בעיני, כי התובעת תאלץ לחזר אחר הפתחים ולעמוד על קיום חובותיהם הדיוניות של הנתבעים, פעם אחר פעם.

אמנם תקנות סדר הדין האזרחי והמועדים שנקבעו במסגרת התקנות, אינם בבחינת "מיטת סדום" ואולם , הנתבעים אינם רשאים להניח כי מועדים אלו נקבעו לתפארת המליצה בלבד. לא כל שכן, מקום בו גילתה התובעת דעתה, כי הינה עומדת על קיום חובה זו, כלפיה.

בשים לב להתנהלות כפי שהיא משתקפת בבקשות הרבות שהוגשו בזיקה לכך, יש בהחלט ממש בטענת התובעת, כי גישתם של הנתבעים כלפי קיום חובותיהם הדיוניות, היא גישה מתנשאת ונעדרת תום לב.

אם החלטתי בסופו של יום, שלא להותיר ההחלטה בדבר מחיקת כתב ההגנה - על כנה, הרי שעשיתי זאת, מתוך הכרתי בזכותם החוקתית של הנתבעים להישמע, זכות אשר הפגיעה בה, ראוי כי תיעשה במקרים חריגים.

להבנתי, מקום בו ניתן לפצות על מחדלם של הנתבעים באמצעות חיוב בהוצאות, כי אז נכון וצודק להתיר לנתבעים להישמע בהליך ומנגד, לקבוע חובתם של הנתבעים לשלם לתובעת הוצאות משפט, בגין התנהלותם הקלוקלת והלא סבירה.

מורה אפוא, כי ההחלטה מיום 20.1.14 , לפיה, נמחק כתב הגנתם של הנתבעים בטלה.

הנתבעים יורשו להוסיף ולהישמע בהליך זה, ובלבד, שישלמו לתובעת הוצאות משפט בסכום כולל של 10,000 ₪, כאשר תשלום ההוצאות אינו מותנה בתוצאות ההליך העיקרי.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ