אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> י.ב. שיא משאבים בע"מ נ' החברה למשק וכלכלה של השלטון המקומי בע"מ ואח'

י.ב. שיא משאבים בע"מ נ' החברה למשק וכלכלה של השלטון המקומי בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 07/05/2017 | גרסת הדפסה
עע"מ
בית המשפט העליון ירושלים
3192-17-א'
07/05/2017
בפני השופט:
א' שהם

- נגד -
המבקשת:
י.ב. שיא משאבים בע"מ
עו"ד משה יוסוב
המשיבות:
1. החברה למשק וכלכלה של השלטון המקומי בע"מ
2. עיריית כפר קאסם
3. עיריית נשר

עו"ד ליאת ברוך
החלטה
 
  1. לפניי בקשה למתן סעד זמני עד להכרעה בערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים (כב' השופט ד"ר ק' ורדי – סג"נ) ובקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין, בעת"מ 30834-02-17, מיום 23.3.2017.

 

רקע עובדתי ופסק דינו של בית המשפט המחוזי

 

  1. החברה למשק וכלכלה של השלטון המקומי בע"מ (להלן: המשיבה 1 או משכ"ל) ערכה מכרז פומבי שמספרו שפ/2015/37, למתן שירותי ניקיון של שטחים פתוחים וחופים, ושירותי טיאוט מכני. המכרז נערך בהתאם לנוהל משרד הפנים שהוצא מכוחו של סעיף 9 לחוק הרשויות המקומיות (מכרזים משותפים), התשל"ב-1972 (נוהל מתן אישור לפי סעיף 9 לחוק הרשויות המקומיות (מכרזים משותפים), התשל"ב-1972, למכרזי מסגרת שעורך ארגון או מוסד ציבורי (להלן: נוהל משרד הפנים או הנוהל)). סעיף 9 לחוק האמור, מאפשר לרשות המקומית להתקשר בחוזה להזמנת טובין, להזמנת שירותים או לביצוע עבודות עם מי שזכה קודם לכן במכרז מסגרת, שערך משרד ממשלתי, ארגון או מוסד ציבורי, וזאת בכפוף לאישור שר הפנים. מנגנון המכרז האמור מחולק לשני שלבים: תחילה, נערך מכרז מסגרת על ידי אחד מן הגופים הציבוריים המוזכרים בסעיף 9 ("משרד ממשרדי הממשלה [...] ארגון או מוסד ציבור"), בגדרו נבחרים מספר זוכים (להלן: מכרז המסגרת). לאחר מכן, נערך הליך של בקשת הצעות מחיר על ידי הרשות המקומית (או על ידי הגוף הציבורי), וזאת על-פי נוהל משרד הפנים, במסגרתו מתבקשים כל הזוכים במכרז המסגרת להגיש הצעת מחיר לביצוע העבודה הנדרשת (להלן: נוהל הצעת מחיר).

 

           לאחר שהמבקשת הגישה הצעה, כחלק מהשתתפותה במכרז המסגרת שערכה משכ"ל, היא הוכרזה, לצד מציעים נוספים, כזוכה. בשלב הבא, הגישה המבקשת הצעות מחיר, וזאת במסגרת של נוהל הצעת מחיר שערכה משכ"ל עבור המשיבה 3 (להלן: עיריית נשר); נוהל הצעת מחיר נפרד, שערכה משכ"ל עבור מועצה אזורית חוף הכרמל (להלן: מ.א. חוף הכרמל); ונוהל הצעת מחיר נוסף, שנערך עבור המשיבה 2 (להלן: עיריית כפר קאסם). בשלב זה, עלו חשדות אצל משכ"ל, כי במסגרת השתתפותה של המבקשת בנוהלי הצעות המחיר האמורים, היא תיאמה מחירים עם חברת "קפלן את לוי בע"מ" (להלן:החברה האחרת), שהיא זכיינית נוספת במכרז המסגרת. משכ"ל זימנה את המבקשת לישיבת הבהרות, שנערכה ביום 3.1.2017, ובמסגרתה נשאל נציגה של המבקשת, מר שמואל אזולאי, לגבי האופן שבו תומחרו הצעותיה של המבקשת, במסגרת נוהלי הצעת המחיר עבור מ.א. חוף הכרמל ועבור עיריית נשר. כמו כן, נשאל מר אזולאי האם למבקשת ישנו קשר עם חברות ניקיון אחרות אשר הינן זכייניות במכרז המסגרת של משכ"ל, ועוד נשאל לגבי מהות הקשר בין המבקשת לבין החברה האחרת, בפרט. בעקבות ישיבת ההבהרות האמורה, זימנה משכ"ל את המבקשת לשימוע בפני ועדת המכרזים של משכ"ל (להלן:ועדת המכרזים), אשר נקבע ליום 12.1.2017. ביום 10.1.2017, שלח בא כוחה של המבקשת, עו"ד משה יוסוב, מכתב למנכ"ל המשיבה 1, במסגרתו נטען כי אין למשכ"ל סמכות חוקית להזמין את המבקשת לשימוע, ונתבקש לבטל את הזימון. ביום 12.1.2017, לאחר שמשכ"ל לא ביטלה את זימון המבקשת לשימוע, התכנסה ועדת המכרזים לצורך עריכת השימוע, אך לשימוע זה לא התייצב נציג מטעמה של המבקשת. בהחלטתה מאותו היום, הורתה ועדת המכרזים על הקפאת זכייתה של המבקשת במכרז, עד לקבלת החלטה סופית בעניינן של המבקשת והחברה האחרת. ביום 17.1.2017, לאחר שימוע שנערך לחברה האחרת בפני ועדת המכרזים, קיימה הוועדה דיון, שבסופו החליטה ועדת המכרזים לבטל את זכייתה של המבקשת במכרז המסגרת, והוחלט על חילוט הערבות הבנקאית, על סך 100,000 ₪, שהגישה המבקשת לצורך השתתפותה במכרז (להלן: הערבות). ביום 1.2.2017, שלחה באת כוחה של משכ"ל, עו"ד ענת גפני, מכתב למבקשת, המיידע אותה בדבר החלטתה האמורה של ועדת המכרזים.

 

  1. המבקשת מיאנה להשלים עם החלטתה של ועדת המכרזים, וביום 15.2.2017, עתרה לבית המשפט המחוזי במחוז המרכז לביטול ההחלטה. בעתירתה, טענה המבקשת כי לוועדת המכרזים של משכ"ל לא היתה סמכות לבטל את זכייתה במכרז המסגרת. זאת, שכן מדובר בשלב שכבר הסתיים, ונטען כי לא ניתן לבטל את הזכייה בו, בשל חשדות לפגמים בהתנהלותה של המבקשת בשלב שבו מדובר בנוהלי הצעות המחיר, שלב הנתון לחסותן ולשיקול דעתן של הרשויות המקומיות. כמו כן, טענה המבקשת כי לא היה מקום לחילוט הערבות, שאף הוא נעשה בחוסר סמכות, או לחילופין בוצע בצורה בלתי סבירה ובלתי מידתית.

 

           בד בבד עם הגשת העתירה, הגישה המבקשת בקשה למתן צו ביניים, למניעת חילוט הערבות. ביום 15.2.2017, נתן בית המשפט המחוזי במחוז המרכז (כב' השופטת ו' מרוז) סעד ארעי המונע מהמשיבה 1 לחלט את הערבות. לאחר מכן, אוחד הדיון בעתירה שהגישה המבקשת עם עתירה שהגישה החברה האחרת נגד אותה החלטה, ונקבע כי הדיון בעתירות יתקיים בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו.

 

 

  1. ביום 23.3.2017, ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים (להלן: בית משפט קמא), במסגרתו נדחו עתירותיהן של המבקשת ושל החברה האחרת. בפסק הדין, קבע בית משפט קמא, כי היתה למשכ"ל סמכות לבטל את זכייתן של שתי החברות במכרז המסגרת, וכי מדובר בהחלטה סבירה וראויה. תחילה, הדגיש בית משפט קמא, כי המבקשת והחברה האחרת לא תקפו את החלטתה של המשיבה 1 מבחינה מהותית, אלא התמקדו רק בשאלת סמכותה של משכ"ל לבטל את זכייתן של שתי החברות. לאחר מכן, ציין בית משפט קמא כי עסקינן ב"מכרז אחד" בעל אופי ומבנה מיוחד של מכרז מסגרת ונוהלי הצעת מחיר, כאשר עקרונות השוויון, התחרות, תום הלב והיעדר התכסיסנות חלים על כל תקופת המכרז, וזאת: הן מכוח תנאי המכרז; הן מכוח הדין והפסיקה; והן מכוח עקרונות דיני המכרזים ודיני תום הלב. בהמשך, עמד בית משפט קמא על כמה מתנאי המכרז מהם עלה, לפי קביעת בית משפט קמא, כי שני השלבים של הזכייה במכרז המסגרת ונוהלי הצעת המחיר "קשורים ושלובים זה לזה וזה בזה, ומהווים חלק מהמכרז". בית משפט קמא הטעים, כי אין מדובר בהליך עצמאי ונפרד של שלב חוזי היוצר "חיץ מלאכותי" ונותן הכשר או חסינות מפני ביטול הזכייה במכרז. בית משפט קמא הוסיף וציין, כי במקרה דנן לא השתכלל עדיין חוזה בעקבות נוהלי הצעת המחיר, אך גם לוּ השתכלל חוזה, עדיין חלה על הצדדים "מערכת נורמטיבית דואלית בה דיני החוזים ודיני המכרזים משמשים בכפיפה אחת".

 

           אשר לסוגיית חילוט הערבות, קבע בית משפט קמא, כי אין ספק שלמשיבה 1 היתה סמכות לחלט את הערבות, כעולה מסעיף 12.6 לתנאי המכרז. ואולם, נקבע כי בזימון העותרות לשימוע שנערך בעניינן "לא צוין דבר לגבי חילוט הערבויות הבנקאיות ומכוח איזו תקנה", וזאת בניגוד להוראת תקנה 16ב לתקנות חובת המכרזים, התשנ"ח-1993, הקובעת כי חילוט כאמור יבוצע רק לאחר שניתנה למציע במכרז האפשרות להשמיע את טענותיו. לאור זאת, קבע בית משפט קמא, כי הדיון בדבר חילוט הערבות יוחזר לוועדת המכרזים לצורך עריכת שימוע לשתי החברות ו"קבלת החלטה לגבי חילוט הערבויות ו/או גובה החילוט".  

 

הבקשה למתן סעד זמני ולעיכוב ביצוע פסק הדין

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ