אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> י. אליה נ' פיינגולד ואח'

י. אליה נ' פיינגולד ואח'

תאריך פרסום : 14/06/2012 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום באר שבע
3493-08
13/05/2012
בפני השופט:
ישעיהו טישלר

- נגד -
התובע:
י. אליה
הנתבע:
1. שלמה פיינגולד
2. דינה פיינגולד

פסק-דין

פסק דין

1.תביעה ותביעה שכנגד המכוונות כל כולן לצורך לקבוע ממצאי עובדה.

2.הסכסוך הוא בין חברה קבלנית (להלן – "הקבלן") לבין "משתכן", והוא פרוש על-פני חזית רחבה: מהו המחיר האמיתי שהוסכם בין הצדדים, מה שילם ה"משתכן" והאם שילם במועדים שנקבעו, האם הקבלן מסר למשתכן את ביתו במועד המוסכם. ככל שהתשובה לשאלה זו היא בשלילה, האם המשתכן זכאי לפיצוי בגלל האיחור במסירה, האם לקבלן יש בהקשר הזה טענת הגנה טובה? האם המשתכן הזמין מהקבלן תוספות ושינויים? בהנחה שהתשובה לשאלה האחרונה היא בחיוב – האם הקבלן סיפק את התוספות והשינויים שהוזמנו? כל אלה הן רק חלק מהשאלות שהועמדו להכרעת בית-המשפט.

3.קודם שאני בא להכריע בשאלות, אפרט את עיקר העובדות הצריכות לעניין:

אחת – מה שקראתי לעיל "המשתכן" הם בני זוג, דינה ושלמה פיינגולד, שיכונו להלן גם "פיינגולד". פיינגולד היתה אחת מתוך משפחות רבות שהתאגדו כעמותה בשם "נווה בוקר" (להלן – "העמותה"). העמותה נוסדה כדי לרכז כוח לצורך בניית שכונה ממערב למדרשת שדה-בוקר.

שתיים – לצורך בניית בתיהם של חברי העמותה, העמותה התקשרה עם קבלן אחר בשם "דלויה" (להלן – "דלויה"). כדי לקצר אומר, שיחסי העמותה ו"דלויה" לא עלו יפה. הצדדים נפרדו זה מזה והקבלן הנוכחי (להלן – "אליה") – "נכנס בנעליו" של "דלויה" והפך צד להסכם זה.

שלוש – הפרויקט עוגן במערכת של הסכמים:

ההסכם האחד – ההסכם שבין יחידי העמותה לעמותה. לצורך ההכרעה בפלוגתאות שבין הצדדים -הסכם זה נושא חשיבות שולית בלבד.

ההסכם השני – הסכם "משולש" בין העמותה לבין "דלויה" (הקבלן הראשון) לבין יחידי העמותה, במקרה דנא – לבין פיינגולד. כאמור לעיל "אליה" נכנסה ב"נעליה" של "דלויה".

ההסכם השלישי – הסכם בין העמותה לבין חברת המהנדסים "רמון" (להלן: "רמון או המפקח"). על פי ההסכם הזה, "רמון" פיקחה מטעם העמותה על עבודות הקבלן הן מבחינת טיב העבודה, והן מבחינת קצב הבנייה והיא שהורתה לפונקציונרים מסוימים של העמותה (על כך – להלן), כמה כסף להעביר לקבלן ובאיזה עיתוי.

ארבע, המשתכנים לא שילמו לקבלן במישרין, אלא נפתחו חשבונות נאמנות. הפרויקט כולו לווה על ידי נאמן – עו"ד דורון אלקיים.

חמש, הקבלן היה מוציא מעת לעת חשבונות חלקיים. חשבונות אלה הוגשו למפקחת "רמון". לאחר ש"רמון" ביקרו את החשבונות, ואישרו מה שאישרו מתוכם – החשבונות הועברו לעמותה. נציגי העמותה היו מכינים טבלת פירוט משתכנים בצירוף הוראת תשלום מחשבונות הנאמנות של יחידי המשתכנים, והנאמן היה מכין הוראת תשלום לבנק שבו נוהלו חשבונות הנאמנות.

מספרו של חשבון הנאמנות על שם פיינגולד היה 137552 (להלן:"חשבון הנאמנות") והיה גם חשבון נאמנות מרכזי שמספרו 137560 (להלן: "החשבון המרכזי"). הבנק היה מעביר, על פי הוראת הנאמן – סכומים כפי שהתבקש, מתוך חשבונות הנאמנות שנפתחו ליחידי העמותה ומעביר מתוכם סכומים, וכפי שהתבקש להעביר – לחשבון המרכזי, ממנו הכספים הועברו לקבלן. הסדר זה עוגן בהסכם שבין דלויה לבין פיינגולד. נספח א2 לתביעה המקורית.

אין זה מיותר לחזור לציין, שכיון ש"אליה" נכנסה ב"נעליה" של "דלויה", ממילא כל מה שהוסכם בין יחידי העמותה לבין "דלויה", היה מוסכם גם בינם לבין "אליה" – (התובעת). אין מחלוקת שהצדדים לסכסוך זה, - כפופים להסכם זה.

שש הקבלן "אליה" הגיש את תביעתו המקורית נגד פיינגולד עוד ב- 02.09.08. תביעה זו, היתה לסך 158,000 ₪.

בתאריך 26.04.11 הגיש הקבלן אליה, כתב תביעה מתוקן בסך 144,922 ₪.

בתאריך 14.03.11, בישיבה מקדמית שנוהלה בפני חברי, כב' השופט ג. גדעון, נרשמו מפי בא כח הקבלן – הדברים הבאים:

"התביעה בשעתו הוגשה על בסיס מכתבה של עמותת "נווה בוקר", נספח ה' לכתב התביעה (המקורי) ולפיו יוחס לנתבעים חוב בגין דירתם, העומד על סך 115,044 ₪... כרגע אני יכול לומר, התביעה במתכונתה הנוכחית, אינה עונה על זה, ואבקש לתקן את התביעה..." (עמד' 7).

בישיבה המקדמית שהתקיימה בפני, בתאריך 06.11.11, נרשמו מפיו של ב"כ הקבלן הדברים הבאים:

"מה שקרה שהדיירים הפקידו תקבולים בחשבונות נאמנות והועברו בדרך לא דרך לחשבון הנאמנות [הכוונה לחשבון המרכזי – י. ט.] אך לא כך קרה. מרשתי קיבלה את הכסף כתקבול אחד והיא היתה צריכה לשייך את הכסף לאיזה דייר היו חסרים כספים. הנאמן הוציא לנו תדפיסים מי חייב כסף, וביניהם הנתבעים [פיינגולד – י. ט.] 115,000 ₪. זה מה שטענה העמותה. לנו לא היתה אפשרות לדעת מי חייב כספים... אנו צריכים לקבל הסכמה של העמותה ושל הנאמן כדי לתבוע..." (עמ' 10).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ