אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> יתח נ' המוסד לביטוח לאומי

יתח נ' המוסד לביטוח לאומי

תאריך פרסום : 19/03/2013 | גרסת הדפסה
ב"ל
בית דין אזורי לעבודה חיפה
2345-03-12
14/03/2013
בפני השופט:
אסף הראל

- נגד -
התובע:
אליהו יתח
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
פסק-דין

פסק דין

1.בתובענה זו טוען התובע – שהוא בעליו ומנהלו של מוסך – כי ביום 27.5.11 ארע לו אירוע תאונתי עת הרים ראש מנוע לשם הפיכתו וכתוצאה מכך נפל לאחור וקיבל מכה בעצם הזנב והגב. התובע עותר כי אירוע תאונתי זה אשר גרם לו לליקוי בגב יוכר כתאונת עבודה. הנתבע מכחיש כי ארע לתובע אירוע תאונתי כאמור לעיל ועותר לדחיית התביעה.

2.שמענו את עדותו של התובע וכן את עדותו של מר אופיר סננס שהינו עובד שכיר המועסק על ידי התובע במוסך (להלן – מר סננס). לאחר שנתנו דעתנו לעדויות שהובאו בפנינו ולכלל הראיות וטענות הצדדים, באנו לכדי מסקנה כי התובע לא עמד בנטל להוכיח כי ביום 27.5.11 ארע לו אירוע תאונתי במוסך, ולפיכך דין תביעתו- להידחות. כנגד עדותם של התובע ומר סננס עומדים מסמכים רפואיים אשר אין בהם כדי לתמוך בגרסת התובע. יתרה מזו, עדותו של התובע לא היתה עקבית. באלה היה כדי להביאנו שלא לקבל את גרסת התובע, הכל כפי שיפורט להלן.

3.התברר בפנינו כי ביום 27.5.11 בשעה 15:27 הגיע צוות של מגן דוד אדום (להלן – מד"א) לביתו של התובע לאחר שהוזמן על ידי רעייתו (סעיף 5 לתצהיר התובע; דוח מד"א מוצג נ/3; עדות התובע בעמוד 3, שורות 17-18 לפרוטוקול). התובע סרב להתפנות לבית חולים. בדוח מד"א נרשמו פרטיו האישיים של התובע, לרבות גילו. בפרק שכותרתו "אנמנזה" נרשם "בן 63 מתלונן על כאב בגב שהחמיר ומקרין לרגל. מציין כי נטל משככי כאבים להפגת הכאב שסייעו. שולל חבלה. מסרב להתפנות ולא נבדק. בוטלנו במקום". בפרק שכותרתו "היסטוריה רפואית" נרשם כי התובע סובל מסכרת ויתר לחץ דם ומקבל תרופות לטיפול בשני אלה. עוד נרשם שם, כי כתובת האירוע הינה בית מגוריו של התובע. הנתבע טוען כי יש להקנות משקל נכבד לאמור בדוח מד"א, במיוחד לכך שנרשם שם כי התובע שולל חבלה. אנו מקבלים את טענת הנתבע. בעדותו, ניסה התובע להפחית מהמשקל שיש לייחס לדוח מד"א וטען כי כלל לא שוחח עם צוות מד"א שהגיע אליו וכי חילופי הדברים עם הצוות נמשכו כדקה והתמצו בכך שהתובע שילח אותו לדרכו (עדותו בעמוד 4 לפרוטוקול). איננו מקבלים גרסתו זו של התובע. רמת הפירוט המופיעה בדוח מד"א היא כזו שאינה עולה בקנה אחד עם טענת התובע. נכללים בה פרטים כגון גיל, רקע רפואי קודם, טיפול תרופתי שהתובע מקבל ואנמנזה מפורטת. בעוד שבתחילת עדותו חזר התובע פעמיים על גרסתו לפיה השיחה עם אנשי מד"א התמצתה אך בשילוחם לדרכם (עמוד 4, שורות 4-5 לפרוטוקול; ואחר כך בשורות 22-23), הרי שבהמשך עדותו שינה התובע את גרסתו ולא שלל כי אנשי מד"א תחקרו אותו לגבי מצבו הרפואי וכי הוא השיב להם (עדותו בעמוד 5, שורות 15-16 לפרוטוקול). סתירה זו של התובע בעדותו פוגעת במשקל שמצאנו לייחס לה. מקובלת עלינו טענת הנתבע בסיכומיו, לפיה יש להניח כי אנשי מד"א ערכו תרשומת מפורטת בדוח, במיוחד לאור העובדה שהתובע סרב להתפנות לבית חולים דבר שעלול היה לחשוף את מד"א לטענת רשלנות. אנו בוחרים לייחס לדוח מד"א משקל מלא, אשר כלל לא נגרע מעצם העובדה שלא נשמעה עדותו של איש מד"א שערך אותו. התובע בעדותו – כאמור לעיל - לא שלל שתוכנו של הדוח מקורו בשאלות שנשאל על ידי אנשי מד"א. הוא הוסיף ושלל אפשרות כי אנשי מד"א המציאו את אשר רשמו בדוח (עדותו בעמוד 4, שורות 27-30 לפרוטוקול). הוא גם שלל אפשרות כי המידע שנרשם בדוח הגיע לאנשי מד"א מגורם חיצוני – כגון מרעייתו (עדותו בעמוד 5, שורות 3-4 לפרוטוקול). אנו קובעים, אפוא, כי המידע המופיע בדוח מד"א נרשם על ידי אנשי צוות מד"א לאחר שאלה קיבלו מידע מהתובע עצמו. לדוח מד"א יש משקל נכבד בברור התובענה, שכן הוא נערך ביום שבו התובע טוען כי ארע לו האירוע התאונתי בעבודה. האמור בדוח מד"א אינו עולה בקנה אחד עם גרסת התובע. ראשית, נרשם שם כי התובע שולל חבלה בעוד שהתובע מתאר בתצהירו אירוע תאונתי הכרוך בחבלה. שנית, אין בדוח מד"א שום אזכור לכך שארע לתובע אירוע תאונתי בעבודה.

4.במקום להתפנות לבית חולים, ביכר התובע לקבל זריקה וכדורים לשיכוך כאבים. התברר בפנינו כי החלטתו זו של התובע באה לאחר שהתייעץ טלפונית עם ידידו הנוירוכירוג, פרופ' זערור. פרופ' זערור המליץ לתובע כי חבר משותף של שניהם – פרופ' טובי – יגיע לביתו של התובע על מנת לתת לו זריקה להרגעת הכאב (עדות התובע בעמוד 3, שורות 18-21 לפרוטוקול). גרסתו זו של התובע לא נסתרה והיא מקובלת עלינו. פרופ' טובי מסר אישור בכתב לטיפול זה שנתן לתובע. באישור הנושא תאריך 5.10.11 (מוצג נ/5) כותב פרופ' טובי כי ביקר את התובע ביום 27.5.11 בשעה 15:00 בביתו "עקב כאבי גב תחתון עזים שגרמו לסבל רב ומוגבלות מוחלטת", וכי טיפל בו באמצעות הזרקת זריקת וולטרן ומתן כדורים נגד כאבים ולשם הרגעה. גם באישור פרופ' טובי – שהוא ידידו של התובע – אין שום אזכור למקורם של כאבי הגב, ובפרט אין אזכור לכך שמדובר באירוע תאונתי או באירוע תאונתי שהתרחש בעבודה. באישור רפואי זה אין כדי לתמוך בגרסת התובע.

5.בחלוף יומיים לאחר האירוע התאונתי הנטען, ביום 29.5.11, פנה התובע לבית חולים רמב"ם שם אושפז עד ליום 30.5.11 (להלן- האשפוז הראשון). התובע הסביר כי העדיף להתאשפז ביום 29.5.11 ולא ביום 27.5.11, שכן יום 27.5.11 היה יום שישי וידידו, פרופ' זערור, המליץ לו לעכב את האשפוז עד יום ראשון על מנת שיוכל לטפל בתובע באופן אישי (עדות התובע בעמוד 3, שורות 26-27 לפרוטוקול). גרסתו זו של התובע לא נסתרה והיא מקובלת עלינו. אלא, שכאשר התובע מתאשפז בבית חולים רמב"ם ביום 29.5.11, אין הוא מזכיר כלל כי מקורם של כאבי הגב הוא באירוע תאונתי או באירוע שאירע בעבודה. בסיכום האשפוז הראשון מיום 30.5.11 (מוצג נ/6) נרשם באנמנזה כי התובע מתלונן על כאבי גב תחתון קורנים לרגל ימין עם חולשה פרוקסימאלית מימין. הסברו של התובע לכך שהאירוע התאונתי לא נזכר בסיכום האשפוז היה כי לא נשאל על כך (סעיף 8 לתצהירו). בעדותו הוסיף והסביר כי הסיבה שלא סיפר בבית חולים על האירוע התאונתי הנטען היתה כי לא סבר אז שיגיש תביעה נגד הנתבע (עמוד 6, שורות 5-4 לפרוטוקול). אנו דוחים הסבריו אלו של התובע. אדם המגיע לקבלת טיפול רפואי בבית חולים כאשר הוא סובל מכאבים עזים – כפי שהתובע העיד שסבל – וכאשר טרם נערכה לו אבחנה רפואית מסודרת, חזקה עליו שיספר לרופאים מיוזמתו את מלוא הרקע לתלונותיו. זאת, על פי ניסיון החיים, שהסבר מלא שכזה עשוי לתרום לקבלת טיפול רפואי מיטבי. ניתן היה לצפות כי התובע מיוזמתו יספר לרופאים – גם מבלי שנשאל על כך ספציפית - כי מקור הכאב הוא באירוע תאונתי בעבודה. אנו קובעים כי מסירת מידע כזה לרופא היא רלוונטית ביותר בעת שחולה מבקש לזכות בטיפול רפואי. זאת, משמידע על מקור הכאב יכול לסייע לרופא באבחנה ובטיפול מדוייקים יותר. משלא עשה כן התובע, יש בכך כדי לפגוע במשקל שיש לייחס לגרסתו. הסבר נוסף של התובע לכך שלא סיפר על האירוע התאונתי בבית חולים רמב"ם, היה שלא סבר כי יש צורך לספר זאת, שכן הגיע ביום ראשון ישר לפרופ' זערור- עמו שוחח התובע בסמוך לאירוע הנטען- ועל כן לא היה צריך לחזור ולתאר את שארע לו (עדותו בעמוד 6, שורות 10-13 לפרוטוקול; וכן עדותו בעמוד 7, שורות 23-25 ו- 33 לפרוטוקול). טענתו זו של התובע, לפיה פרופ' זערור היה הגורם הרפואי הראשון אליו פנה התובע עת שהגיע לבית חולים רמב"ם ביום 29.5.11, מקובלת עלינו ונתמכת במכתב המצוי בתיק הרפואי שבתיק בית-הדין אותו כתב פרופ' זערור ביום 29.5.11, בו הפנה את התובע לחדר מיון. אלא, שאף במסמך זה אין אזכור לרקע של האירוע הנטען- לא בדבר העובדה שמדובר באירוע תאונתי, ולא שמקורו בעבודתו של התובע. ככל שמדובר היה באירוע תאונתי, ניתן היה לצפות כי הדבר ימצא ביטויו בהפניה הזו בכתב לחדר מיון על מנת שיינתן לתובע טיפול רפואי מיטבי. עוד התברר כי התובע אכן נבדק בחדר מיון ובתיק הרפואי שבתיק בית-הדין מצויה תעודת חדר מיון מספר 2101637 מיום 29.5.11. מתעודה זו עולה כי התובע נבדק על ידי נוירוכירורג בשם דר' שפירא. כן מתברר מאותה תעודה כי בחדר מיון נלקחו מהתובע סימנים חיוניים אשר פורטו בתעודת חדר המיון. משכך, אנו דוחים את טענתו של התובע כי אשתו היא זו שפנתה למיון – במקום התובע - על מנת לטפל בהליכים המשרדיים לשם קבלתו לאשפוז (עדותו של התובע בעמוד 7, שורה 34 לפרוטוקול). זאת ועוד. גרסתו של התובע לפיה לאור העובדה כי נבדק על ידי פרופ' זערור לא מצא לנכון התובע להזכיר את האירוע התאונתי בעבודה, עת התקבל לאשפוז בבית החולים, אינה עולה בקנה אחד עם המידע שכן מסר בבית החולים. מסיכום האשפוז הראשון (מוצג נ/6) עולה כי התובע כן פירט את מקום הכאבים, את העובדה כי הם קורנים לרגל ימין ואת העובדה שהם נמשכים מזה מספר ימים. במוסרו פירוט שכזה, ניתן היה לצפות שגם יפרט כי מקור הכאבים הוא באירוע תאונתי בעבודה. אשר על כן אנו דוחים את הסבריו של התובע לכך שלא הזכיר בבית חולים רמב"ם, בעת אשפוזו הראשון, כי מקור הכאבים הוא באירוע תאונתי בעבודה. מחדלו זה של התובע אינו תומך בגרסתו בדבר התרחשות אירוע תאונתי בעבודה.

6.למחרת שחרורו מבית חולים רמב"ם, מתאשפז התובע שוב באותו בית חולים, עובר ניתוח בגב ומשתחרר ביום 2.6.11 (להלן- האשפוז השני). מסיכום אשפוז זה (מוצג נ/7) עולה כי התובע לא הזכיר כלל, אף בהזדמנות זו, כי מקור הליקוי בגב הוא באירוע תאונתי, ובפרט לא באירוע תאונתי בעבודה. גם מחדלו זה של התובע אינו תומך בגרסתו.

7.בין שני האשפוזים בבית חולים רמב"ם, הנזכרים לעיל, פונה התובע לרופא המשפחה ביום 30.5.11 על מנת לקבל הפניה לניתוח אותו עבר במהלך האשפוז השני. עיון בסיכום הביקור המצוי בתיק הרפואי שבתיק בית-הדין (עמוד 48 לתיק הרפואי מקופת החולים) מעלה כי התובע התלונן על "כאבי גב תחתון בעוצמה רבה שהחלו לאחר שהרים משא כבד והחליר [צ"ל החליק – א.ה] – נמצא[ה] מחלה ניוונית קשה ...". זוהי הפעם הראשונה שבה מזכיר התובע כי מקור הכאבים הוא בהרמת משא כבד והחלקה. אלא, שהתובע לא מזכיר כלל כי מדובר באירוע שהתרחש בעבודה. יתרה מזו, בעוד שגרסתו של התובע היא כי הרים משא כבד ונפל לאחור (סעיף 4 לתצהירו), הרי בפני הרופא ביום 30.5.11 מתלונן הוא על כך שהחליק. אישור רפואי נוסף שיש להתייחס אליו הוא תעודה רפואית לנפגע בעבודה מיום 2.6.11, אותה ערך פרופ' זערור (מוצג נ/4), שם נרשם כי התובע נפל בעבודה ביום 27.5.11. בשוקלנו את משקלם של שני מסמכים אלו – התעודה מיום 30.5.11 והתעודה מיום 2.6.11 - באנו לכדי מסקנה, כי אין בהם כדי להטות את הכף לעבר קבלת גרסת התובע. באשר למסמך מיום 30.5.11, הסברנו לעיל, כי חסר בו מידע רלוונטי והוא איננו עומד בקנה אחד עם גרסת התובע. באשר לשני המסמכים, מקובלת עלינו טענת הנתבע בסיכומיו כי גרסת התובע בעניין קשר בין כאבי הגב לאירוע תאונתי בעבודה מופיעה בשלב מאוחר מדי, לאחר שניתנו לו מספר הזדמנויות, עת הופיע בפני גורמים רפואיים שונים, להעלות גרסה שבה הוא קושר בין כאבי הגב לאירוע תאונתי בעבודה – הזדמנויות אותן לא ניצל. הזדמנויות קודמות אלה – בפני צוות מד"א, בפני פרופ' טובי, בעת ביקורו של התובע במשרדו של פרופ' זערור ובעת הקבלה לאשפוז בבית חולים רמב"ם ביום 29.5.11 – היו הזדמנויות שמבחינה רפואית היו קריטיות. זאת, מכיוון שבמועדים אלה טרם ידע התובע ממה הוא סובל ומהו הטיפול הרפואי שהוא צפוי לעבור. כך, למשל, העיד התובע כי ביום האירוע הנטען, טרם הגעת צוות מד"א, הרגיש כאבים עזים בשוק, בירך וברגל, וסבר שנחסם לו עורק (עמוד 3, שורות 17-18 לפרוטוקול). בנקודת זמן זו - בה מצוי התובע בחוסר וודאות מירבית באשר למצבו הרפואי – ניתן היה לצפות כי ימסור לגורמים הרפואיים מידע על כך שנפגע באירוע תאונתי בעבודה. זאת, כאמור, לא עשה. רק לאחר שחרורו מהאשפוז ביום 30.5.11 עושה זאת התובע לראשונה ובאופן חלקי – מבלי להזכיר את הקשר לעבודה. אלא שבמועד זה כבר נעשתה אבחנה - לראשונה- בבית חולים לפיה הוא סובל מפריצת דיסק וזקוק לניתוח. משכך, אין באמור בתעודה הרפואית מיום 30.5.11 אשר הונפקה על ידי רופא קופת חולים כדי להקהות ממשקל מחדלו של התובע להזכיר את האירוע התאונתי קודם לכן.

8.מר סננס העיד כי ראה את התובע מרים את ראש המנוע ונופל. לא מצאנו לייחס לעדותו זו משקל. טעם אחד הינו שמר סננס מועסק על ידי התובע ופרנסתו תלויה בו. אלא שענין זה הוא נסיבה אחת מני כמה. לכך יש לצרף את יתר הראיות כפי שפורטו לעיל: מסמכים רפואיים מזמן אמת – בסמוך לאירוע התאונתי הנטען – שאינם תומכים בגרסת התובע ויש להעדיפם על פני עדות הניתנת בחלוף כשנתיים מהאירוע הנטען, וכן סתירות בעדותו של התובע. כשמביאים את משקלם של כל אלה ביחד מגיעים למסקנה כי אין בעדותו של מר סננס כדי להטות את הכף לעבר קבלת גרסת התובע, בין היתר משום שאינה נתמכת בראיות חיצוניות עצמאיות כגון במסמכים רפואיים. משכך, אנו דוחים גרסתו של עד זה.

9.מהאמור לעיל עולה כי לא הוכח בפנינו שביום 27.5.11 אירע לתובע אירוע תאונתי בעבודה. משכך, אנו דוחים את תביעתו. אין צו להוצאות.

10. הצדדים רשאים, תוך 30 ימים מעת שיומצא להם פסק הדין, לערער עליו בפני בית הדין הארצי לעבודה בירושלים.

ניתן היום, ג' ניסן תשע"ג, (14 מרץ 2013), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

מר בני זוסמן

נציג מעבידים

אסף הראל, שופט

מר עאטף טאטור

נציג עובדים

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ