אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ישראל שרקי נ' עיריית רמת השרון

ישראל שרקי נ' עיריית רמת השרון

תאריך פרסום : 09/08/2010 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום הרצליה
1206-05
09/08/2010
בפני השופט:
אירית מני-גור

- נגד -
התובע:
ישראל שרקי ע"י ב"כ עוה"ד אבי נאמן ואח'
הנתבע:
עיריית רמת השרון ע"י ב"כ עוה"ד ברוך חייקין ואח'
פסק-דין

פסק דין

א.מבוא וטענות הצדדים

התובע הינו במאי תיאטרון בעל ניסיון בהפקות ובימוי פרויקטים בתחום אומנויות הבמה. לדברי התובע, באוק' 2002 פנה התובע למנהל מחלקת תרבות ואירועים בנתבעת (להלן: "הנתבעת", או "העירייה"), מר אלי שגיא (להלן: "מר שגיא"). לטענת התובע, האחרון ביקש ממר שגיא והעלה בפניו רעיון להקמת תיאטרון עירוני מקצועי, כאשר במקביל יוקם מרכז תיאטרון עירוני לילדים ולנוער (להלן: "בימת העיר"). לטענת העירייה, מאז שנת 2002 קיים ברמת השרון מרכז לאומניות הבמה, פרי יוזמתה של מחלקת התרבות בעירייה, אשר נקרא בעבר "הבימה הראשונה". לאור ההיענות המועטה לפרויקטים שהתקיימו במרכז ובמטרה לחדש את פרסום המכרז, שונה שמו מ"הבימה הראשונה" ל"בימת העיר". אין מדובר ברעיון של התובע, אלא מרכז שהיה קיים טרם כניסתו של התובע לתפקיד. במטרה להחיות את המרכז, מחלקת התרבות חיפשה מועמדים חדשים לניהולו בשנים 2003-2004.

בין הצדדים, מר שגיא והתובע, אשר הכירו היכרות מוקדמת, נעשתה התקשרות בע"פ. הצדדים חלוקים בנוגע ליסודות ועקרונות ההסכמות שבעל-פה. התובע טוען, כי תנאי העסקתו כללו בין היתר את התנאים הבאים: התובע יהיה מנהל התיאטרון המסחרי וכן מנהלו האומנותי, מר שגיא ישמש מנהל אדמיניסטרטיבי וכלכלי בשיתוף עם התובע, שכרו הבסיסי יהיה 70% מהכנסות "בימת העיר", ושכר חודשי ראוי עבור עבודתו כמנהל התיאטרון העירוני המקצועי, השכר ישולם לתובע בתלוש שכר של העירייה וכו'.

מר שגיא מטעם הנתבעת טוען, כי התפקיד שהוצע לתובע הוא מנהל אומנותי של סדנאות התיאטרון ב"בימת העיר", כאשר העירייה מקבלת 30% מרווחי החוגים והמנהל מקבל 70% מרווחי החוגים, מתוכם עליו לשלם את שכר מדריכיו. עיקר התפקיד הוא לעזור לעירייה לגבש תוכנית חוגים בסדנאות התיאטרון ולגייס צוות מדריכים (סע' 9 לתצהיר עדות ראשית מטעם מר שגיא).

לדברי מר שגיא, התובע התבקש לחתום על הסכם העסקה סטנדרטי עליו נוהגת העירייה לחתום עם מדריכים חיצוניים, אולם התובע דחה בטענות שונות את חתימתו על ההסכם. שיטת התשלום המקובלת בעירייה, לטענתו, בהתקשרות עם עוסקים עצמאיים מסוג זה היא מתן אחוזים מהכנסות הפעילויות בהן משתתף בעל התפקיד. באופן דומה הוסכם עם התובע, כי שכרו יהיה בגובה 70% מגובה ההכנסות, לאחר ניכוי ההוצאות, שתתקבלנה מפעילותו כמנהל אומנותי, מהחוגים שייפתחו והמשתתפים שיעלה בידיו לגייס.

התובע טוען, כי למרות הבטחות חוזרות ונשנות לא ניתן לו כל מסמך בכתב המסכם את ההסכמות בינו לבין הנתבעת. יחד עם זאת, החלו הצדדים בפעולות לצורך קידום התיאטרון העירוני ו"בימת העיר".

בסופו של יום, התיאטרון העירוני לא הוקם. לגרסת התובע, באוק' 2004 הוא קיבל טיוטת הסכם המתיימרת להסדיר את פעילותו ב"בימת העיר". כך לטענתו, ההסכם כלל סעיפים עליהם לא הוסכם ואף סתר חלק מההסכמות אליהן הגיעו הצדדים בעבר. מאוחר יותר הודיעה לו העירייה על פיטוריו.

לגרסת מר שגיא, העירייה לא שקלה לפתוח תיאטרון עירוני מסחרי ומעולם לא ניתנה הצעה לתובע לנהל תיאטרון כגון דא, כמו כן לא סוכם כי יקבל משכורת בגין תפקיד זה כפי שהוא מציג, ולא ניתנה הבטחה כי יפורסם כמנהל התיאטרון בפרסומיה של העירייה (סע' 32 לתצהיר מטעם מר שגיא). עוד לטענתה, לאחר שהתובע עמד בסירובו לחתום על ההסכם עם העירייה בשנת 2005, נאלצה העירייה למצוא לו מחליף שינהל את הסדנאות וכך הועסק אדם אחר (מר מתי סרי-לוי) דרך חברת מרכזים קהילתיים ברמת השרון בע"מ.

ב.גדר המחלוקת

השאלות השנויות במחלוקת הן אלה:

ראשית, יש לדון בטענה המקדמית אותה העלתה הנתבעת בדבר מחיקת התביעה מחמת העדר עילה, המסתמכת על סעיף 203 לפקודת העיריות (נוסח חדש) (להלן: "סעיף 203 לפקודה").

באם אין למחוק את התביעה דנן, נשאלת השאלה האם במסגרת ההסכם בעל-פה היתה כוונה להקים תיאטרון עירוני ברמת השרון, האם נעשו פעולות מצד התובע לשם כך לאור הבטחת הנתבעת באשר להקמת התיאטרון, או שמא התובע החליט על דעת עצמו לקדם נושא זה מבלי שיקבל הבטחה, או אישור לכך?

האם זכאי התובע לסכומי כסף נוספים בגין פעילותו ב"בימת העיר" ובקייטנות הקיץ, ואם כן- מה סכומם?

ד י ו ן

טענה מקדמית – מחיקת התביעה בשל העדר עילה – ס' 203 לפקודה:

ראשית, יש להבהיר, כי לאור ההחלטה מיום 5.3.07, בקשת הנתבעת לא נדחתה על הסף כפי שכנראה כך הבין התובע, אלא סברתי כי בשלב כה מקדמי אין יהיה זה נכון לדון בטענה לגופה, וכי יש להמתין לאחר הגשת התצהירים וחקירת עדי התביעה. משכך, יש לדון בטענה זו כעת.

הנתבעת טוענת, כי יש למחוק את התביעה מחמת העדר עילה, היא תומכת טענתה בסעיף 203 לפקודה. לגרסתה, טענת התובע כי קיימת התחייבות של העירייה להתקשר עימו לצורך ניהול סדנאות התיאטרון וכן לצורך הקמת תיאטרון מסחרי, טעונה חוזה כתוב כלשון סעיף 203 (א):

"חוזה, כתב התחייבות, הסדר פשרה המוגש לבית משפט או לבית דין על מנת לקבל תוקף של פסק דין או תעודה אחרת מסוג שקבע השר בתקנות, ושיש בהם התחייבות כספית מטעם העירייה, לא יחייבוה אלא אם חתמו עליהם בשם העירייה, בצד חותמת העירייה, ראש העירייה והגזבר..."

בענייננו, אין חולק כי לא נעשה הסכם בכתב!

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ