אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ישראל טויטו נ' עיריית ירושלים.

ישראל טויטו נ' עיריית ירושלים.

תאריך פרסום : 08/05/2013 | גרסת הדפסה
ע"ע
בית דין ארצי לעבודה
50537-02-11
29/04/2013
בפני השופט:
1. יגאל פליטמן - סגן הנשיאה
2. עמירם רבינוביץ
3. אילן סופר


- נגד -
התובע:
ישראל טויטו
עו"ד קארן שמיט
עו"ד יוסי ארנון
הנתבע:
עיריית ירושלים
עו"ד מאירה סלומון
עו"ד אסתר עצמון
פסק-דין

השופט אילן סופר

1.         לפנינו ערעור על פסק דינו המשלים של בית הדין האזורי בירושלים (סגן הנשיאה השופט אייל אברהמי; ע"ב 1925/00), אשר קבע את הסכומים להם זכאי המערער מן המשיבה (להלן -העירייה) בשל יחסי העבודה שהתקיימו בין הצדדים, בגין הפרשי שכר, הפרשות לקרנות והפרשי פיצויי פיטורים (להלן -פסק הדין המשלים).

רקע עובדתי

2.         המערער - מר ישראל טויטו, שימש כראש מטה הבחירות של מר אהוד אולמרט לראשות העירייה בשנת 1993. לאחר הבחירות, המערער התקבל לעבודה בעירייה עקב הבטחה שניתנה לו על ידי מר אולמרט.

המערער החל את עבודתו בעירייה ביום 3.11.93 ובמהלך השנים מילא תפקידים שונים; ביום 13.9.99 קיבל המערער הודעה על הפסקת עבודתו בעירייה. בהודעה נמסר לו, כי העירייה רואה אותו כמי שהתפטר כבר ביום 1.7.98.

ההליך בבית הדין האזורי

3.         המערער הגיש תביעה לבית הדין האזורי בה עתר לקבוע כי התקיימו יחסי עובד מעביד בינו לבין העירייה החל מיום 3.11.93 ועד בכלל וכן את זכויותיו הנגזרות מכוח קביעה זו, לרבות הפרשי שכר בגין רכיבים שונים. כן טען המערער כי הוא זכאי לשכר בגין התקופה שלאחר ספטמבר 1998, אז הפסיקה העירייה לשלם לו שכר. עוד עתר המערער לפיצוי עקב פיטוריו שנעשו לטענתו על ידי העירייה שלא כדין.

פסק הדין החלקי

4.         בית הדין האזורי קבע תחילה בפסק דין חלקי (להלן: " פסק הדין החלקי"), כי הליך קבלתו של המערער לעבודה היה חריג, בלתי מקובל ולא על פי הנוהל הרגיל. עובדה זו הביאה לכך שעבודתו של המערער במהלך תקופה מסוימת לא נעשתה על פי הקריטריונים הרגילים והמקובלים והיא שעמדה בבסיס הקושי בקביעת זכויותיו ומסגרת עבודתו.

כן נקבע מהן התקופות בהן התקיימו יחסי עובד מעביד בין הצדדים ומהו המתווה לפיו יחושבו זכויותיו של המערער בכל אחת מן התקופות, לרבות עקרונות חישוב השכר ופיצויי הפיטורים להם זכאי המערער. ביחס לפיטוריו של המערער, נקבע כי המערער פוטר במכתב שנשלח אליו ביום 13.9.99. עוד נקבע כי המערער הכשיל את כל הצעות העבודה שניתנו לו על ידי העירייה וניצל את זכות הטיעון שהיתה לו בנוגע לפיטוריו ולפיכך הפיטורים בעינם עומדים, הוא אינו זכאי לפיצוי בגין אופן הפיטורים, אך הוא זכאי לפיצויי פיטורים בגין תקופת עבודתו, שכן הוא פוטר ולא התפטר.

המערער הגיש ערעור על פסק הדין החלקי(ע"ע (ארצי) 1559/04) הן ביחס לבסיס לפיו יש לקבוע את זכאותו לשכר עבודה ולפיצויי פיטורים והן ביחס לקביעה כי הוא אינו זכאי לפיצוי בגין אופן הפיטורים. ערעור זה  נדחה ביום 13.6.06 ופסק הדין החלקי הפך לחלוט.

5.         להשלמת התמונה יאמר, כי פסק הדין החלקי חילק את העסקתו של המערער בעירייה לארבע תקופות, כאשר ביחס לכל תקופה נקבעה דרגת המערער לעניין גובה שכרו. להלן פרוט התקופות כפי שכונו בפסק הדין החלקי:

תקופה א' - " תקופת עמדי": עוזר לסגן ראש העיר יגאל עמדי, מיום 3.11.93 עד ליום 16.3.94 - דרגה 9, ללא התוספות הייחודיות הניתנות באגף התברואה;

תקופה ב' - תקופת אגף התברואה עד למכרז, עוזר בכיר למנהל אגף התברואה, מיום 17.3.94 עד ליום 16.8.95, דרגה 9, ללא התוספות הייחודיות הניתנות באגף התברואה;

תקופה ג' - תקופת אגף התברואה מהמכרז, עוזר בכיר למנהל אגף התברואה, מיום 16.8.95 עד ליום 1.7.98, דרגה 10;

תקופה ד' - " תקופת יקותיאלי": עוזר ליו"ר ועדת הביקורת וחבר מועצת העיר ארנן יקותיאלי ז"ל, מיום 1.7.98 עד ליום 13.9.99, דרגה 10 ללא התוספות הייחודיות באגף התברואה וזאת עד לסיום עבודת המערער.

כן נקבע, כי המערער זכאי לקבל אחזקת רכב מיום 14.7.94 עד ליום 13.9.99, במכסה של 840 ק"מ.

ביחס לפיצויי ההלנה, נקבע כי התביעה לפיצויי הלנת שכר התיישנה; ואילו ביחס לתביעה לפיצויי הלנת פיצויי פיטורים נקבע כי היתה מחלוקת כנה בין הצדדים.

6.         לאחר מתן פסק הדין החלקי ולצורך הדיון בזכויותיו של המערער, הוגשו לבית הדין האזורי חוות דעת-הכוללות תחשיבים מטעם הצדדים. המומחים (מר שלום גרניט ז"ל מטעם התובע; מר יהודה חביב מטעם הנתבעת) שאף העידו בבית הדין האזורי ונחקרו על תחשיביהם.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ