אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ישראל הינה הפורום הנאות לדון בתובענה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו באירוע חבלני

ישראל הינה הפורום הנאות לדון בתובענה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו באירוע חבלני

תאריך פרסום : 24/11/2008 | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי מרכז
5984-08-07
23/11/2008
בפני השופט:
ד"ר אחיקם סטולר

- נגד -
התובע:
1. הרשות הפלסטינית .
2. ארגון השחרור הפלסטיני-
3. PALESTINE LIBERATION ORGANIZATION
4. מרואן בן חטיב ברגותי (אסיר)

הנתבע:
יוסף אזוז
החלטה

לפני בקשה מאת הנתבעים (שיכונו להלן גם:" המבקשים"), לדחייה, או לחילופין, למחיקה על הסף של תביעת התובע (שיכונה להלן גם:" המשיב"), בגין טענת חסינות ריבון זר ובשל כך שבתי המשפט בישראל אינם הפורום הנאות לדון בתובענה.

מבוא:

ביום 13.11.02 הגיש התובע תביעה כנגד הנתבעים לפיצויים, בגין נזקי גוף אשר אירעו לו ביום 5.3.02.

מהעובדות שתוארו בכתב התביעה עולה כי ביום 5.3.02, הגיע המחבל אברהים חסונה למסעדת "סי פוד מרקט", ברחוב מנחם בגין בתל-אביב, כשהוא מזויין בכוונה לבצע פיגוע חבלני.

המחבל השליך רימוני יד וירה מרובה 16-M, תוך כוונה תחילה לגרום למותם של הסועדים במקום. במעשיו גרם למותם של שלושה אזרחים ולפציעתם של עשרות אנשים והתובע בניהם. 

הבקשה שלפני:

לפני כאמור בקשה לדחייה או לחילופין למחיקת התובענה כנגד הנתבעים.

טענות המבקשים:

כל טענות המבקשים המופיעות כנגדם בכתב התביעה הינן בלתי ראויות להיות נידונות ומוכרעות באמצעות הכרעה שיפוטית, או שאינן מקימות עילת תובענה לתובעים, בהיותן נוגעות לעניינים מדיניים ושלטוניים, ליחסים בינלאומיים בין מדינת ישראל, לרשות הפלסטינית ולהסכמים מדיניים.

בשל היותן של הטענות נסובות על עניינים שלטוניים, יחסים בינלאומיים והסכמים מדיניים אזי מוקנית להם גם חסינות דיונית מפני שיפוט בהליכים אלה, וזאת בכל שלב של הליך זה. כן לא ראוי לדון בכתב התביעה בבית משפט נכבד זה, ויש להעבירו להידון בפני בית משפט מוסמך בשטחי הרשות הפלסטינית. אולם, במידה ויוחלט כי דין כתב התביעה להידון בפני בית משפט נכבד זה, כי אז יש לבררו על פי הדין החל בשטחי הרשות הפלסטינית, ואין להחיל עליו את הדין הישראלי בכלל, ודיני הנזיקין של המשפט הפרטי בפרט.

לטענת המבקשים, עניינו של כתב התביעה הוא דרישה מבית משפט ליתן הכרעה בדבר מדיניות המיוחסת בכתב התביעה לישות מעין - מדינית זרה, היא הרשות הפלסטינית, והמוכחשת כשלעצמה, וזאת ביחס למספר מישורים שלטוניים וציבוריים מובהקים, שבהתנהלותה הפנימית והבינלאומית. כך, הטענות בכתב התביעה מופנות כנגד  מדיניותה של הרשות הפלסטינית בתחום אכיפת החוק והסדר הציבורי בשטחיה, מדיניות הביטחון בה היא נוקטת, התחייבויותיה וחובותיה על פי ההסכמים המדיניים וטענות בדבר הפרתן, וכהנה וכהנה, טענות כנגד מדיניותה של הרשות הפלסטינית והתנהלותה השלטונית- הפנימית והבינלאומית כאחד.

דיון בטענות אלה כנגדם, בבית משפט ועל פי הדין הישראלי בכלל, ודיני הנזיקין בפרט, עלול בסבירות גבוהה לגרום לתוצאות בלתי רצויות, וזאת במישור המשפטי מחד, הן זה הפנימי של מדינת ישראל והן ביחס לכללי המשפט הבינלאומי, אך גם במישור היחסים בין רשויות השלטון בתוך מדינת ישראל, ואף במישור היחסים הבינלאומיים בכלל, ויחסיה של מדינת ישראל עם אומות אחרות בפרט.

לדידם של המבקשים, הבאת ענייניה הפנימיים המדיניים והשלטוניים של ישות זרה להכרעה שיפוטית בפני בתי משפט האזרחיים של מדינה אחרת, כמו גם יחסיה עם המדינה האחרת על פי הסכמים מדיניים ביניהן, תוצאתה המסתברת עלולה להיות טשטוש הגבולות בין רשויות השלטון בתוך מדינת ישראל פנימה, ובכך עלולה היא להביא לפגיעה ביסודות שלטון החוק ובאמון הציבור במערכת המשפט.

הכרעה שיפוטית בענייניה המדיניים והשלטוניים של ישות זרה על ידי בתי המשפט האזרחיים במדינת ישראל, מקום בו דרך שגרה מתנהלים יחסיה של מדינת ישראל עם אותה ישות על ידי הרשות המבצעת והרשות המחוקקת - משמעותה ביצוע תפקיד אשר אינו בטבעה ובתחומי התמחותה של הרשות השופטת, וזאת תוך נטילה של סמכויות הנתונות במדינה דמוקרטית לרשויות השלטון האחרות. במתן הכרעה כזו עלול, אפוא, בית המשפט, למצוא עצמו פועל בניגוד למושכלות יסוד בשיטת המשפט הישראלית, לפיהם, ככלל, ראוי הוא שעניינים מדיניים ושלטוניים, ובעיקר עניינים הנוגעים לנושא יחסי החוץ ולתחום הביטחון, יוכרעו על ידי הרשת המבצעת של מדינת ישראל.

עוד טוענים המערערים כי הכרעת בתי המשפט בסוגיות העולות בתובענות אלה, עלולה אף להתקבל בקרב הציבור בישראל כהתערבות שיפוטית במהלכים מדיניים וביחסיה הבינלאומיים של מדינת ישראל, ובמובן זה נוצר חשש כי הציבור עלול לראות התערבות זו כבלתי לגיטימית, על פי שיטת השלטון במדינת ישראל ועל פי חלוקת הסמכויות בין הרשויות השונות, ובכך, כאמור, עלול להיפגע אמון הציבור במערכת המשפט.

עוד סבורים המבקשים, כי דרישה כזו מצד התובעים, לא רק שהיא נוגדת את המדיניות השיפוטית הראויה בתוך המשפט הפנימי של מדינת ישראל, לפיה אין בתי המשפט נוהגים להתערב בעניינים מדיניים בכלל, ומקל וחומר שלא בענייניה המדיניים והבינלאומיים של ישות זרה - אלא שהיא אף עומדת בסתירה לרוחו ומנהגיו של המשפט הבינלאומי הפומבי - המעוניין לאפשר למדינות לשפוט את מעשיהן, בבתי המשפט המוסמכים שלהן.

המבקשים ממשיכים וטוענים כי הטענות המועלות בכתב התביעה, מובאות תחת מעטה מדומה ומלאכותי של הליך אזרחי ומעוררת תהיה קשה ביחס לעצם קיום האפשרות לשפוט, באמצעות כלים הלקוחים מהמשפט הפרטי, מדיניות המיוחסת לישות זרה אחרת, וסוגיות ציבוריות, מדיניות ושלטוניות הנוגעות לענייניה הפנימיים וליחסיה עם מדינה אחרת ואזרחיה. המבקשים סבורים כי מתן אפשרות משפטית כזו בידי התובעים נוגד עקרונות בסיסיים בשיטת המשפט הישראלית, לפיהם שיפוט עניינים מדיניים טהורים, אם בכלל ייעשה על ידי בתי המשפט, אזי צריך שייעשה על פי אמות מידה הלקוחות מהמשפט הציבורי, ולא מהמשפט הפרטי, ובענייננו זה, בו מעורבת ישות לאומית זרה ועל פי סוג הטענות המופנות נגדה, הרי שמצויים אנו בתחום המשפט הציבורי- בינלאומי.

בנוסף, הכרעה שיפוטית בתביעה זו לגופה סותרת אף עקרונות היסוד של שיטת המשפט הישראלית, המכילים בתוכם ערכים של סבירות, פעולה בדרך מקובלת, הפנמה של מנהג האומות וערכים רבים נוספים, אשר עלולים למצוא עצמם נפגעים ממתן הכרעה שיפוטית לגופה של תובענה זו.

לטענת המבקשים, נהנים הם מחסינות ריבון זר בפני שיפוט התובענות בבתי המשפט בארץ. לשיטת המבקשים, הרשות הפלסטינית ו/או אורגנייה ו/או בכיריה זכאים לחסינות דיונית, בפני שיפוט בהליכים אזרחיים במדינה זרה. המעשים המיוחסים להם בכתב התביעה, והמוכחשים כשלעצמם, הינם מעשים, אשר אם יוכחו, ואף אם תקבע אחריות המבקשים לגביהם, אזי יש לקבוע לגביהם כי הינם מעשים בעלי אופי מדיני ושלטוני מובהק - ובשל כך מוקנית להם חסינות מפני תביעות בגינם, בהליכים אזרחיים המתנהלים בפני ערכאות משפטיות של מדינה זרה. אין בכפייתם להשתתף בהליכים אלה, משום ויתור על חסינותם הדיונית, אשר קיומה המהותי תקף בשל אופי הטענות הנטענות נגדם.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ