אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ישראלי נ' שניאור ואח'

ישראלי נ' שניאור ואח'

תאריך פרסום : 30/04/2013 | גרסת הדפסה
תא"ח
בית משפט השלום ירושלים
39144-11-12
20/04/2013
בפני השופט:
ניר נחשון

- נגד -
התובע:
יעל ישראלי
הנתבע:
1. יעקב שניאור
2. סילבי שניאור
3. נאוה בכור (פורמלי)

החלטה

1.לפני בקשה להעברת הדיון בתובענה (תביעה לפינוי מושכר), לסדר דין רגיל.

2.התובעת הינה הבעלים של מחצית נכס מסחרי ברח' יואל משה סלומון 17 בירושלים (להלן: "הנכס"). הנתבעת 3, הינה אחותה של התובעת והינה בעלת המחצית השנייה בנכס. הנתבעת 3, הינה חסויה ופסולת דין ומונתה לה אפוטרופסית לרכוש, עו"ד אורית בן דור, אשר הוחלפה עם מינויה לשופטת, ע"י עו"ד גיתית נחליאל. התובעת מונתה כאפוטרופוס לגוף של החסויה. הנתבעים 1-2 מחזיקים בנכס מתוקף חוזה שכירות.

3.התובעת הגישה נגד הנתבעים 1-2 ונגד הנתבעת 3 'תביעה לפנוי מושכר', בהתאם לפרוצדורה שנקבעה בתיקון לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 – פרק ט"ז 4 (להלן: "תקנות סדר דין אזרחי" או "התקנות").

4.המבקשים, הנתבעים 1 ו-2 הגישו בקשה להעברת הדיון בתביעה לסדר דין רגיל במסגרתה הינם טוענים, כי הפרוצדורה של תביעה לפינוי מושכר אינה מתאימה לדיון בתובענה זו. לשיטתם, יש להעביר את הדיון בתביעה לסדר דין רגיל מאחר שהמחלוקת שביסוד התביעה מצריכה בירור מעמיק של זכויות הנתבעים בנכס. כמו כן, הינם טוענים, כי אין מדובר בתביעה לפינוי מושכר של בעלי מלוא הזכויות בנכס, אלא, בתביעה של בעלת מחצית מהזכויות בנכס כנגד בעלת המחצית השנייה בזכויות בכנס וכנגד מי ששכרו את הנכס מבעלת המחצית השנייה . עוד מוסיפים המבקשים וטוענים, כי רכשו את זכויות הנתבעת 3 בכנס בהסכם מכר. הנתבעים הגישו בקשה לבית המשפט המחוזי בירושלים לאכיפת הסכם המכר במסגרת ת.א 35455-03-12. הצדדים הגיעו להסכם פשרה לפיו: התביעה לאכיפת הסכם המכר תימחק, והנתבעת 3 השכירה את הנכס לנתבעים 1-2 בשכירות ארוכת טווח. מכאן, בית משפט נכבד זה אינו מוסמך בהליך של תביעה לפינוי מושכר להורות על בטלות הסכם שכירות שאושר בבית המשפט המחוזי. אין המדובר בפולשים לדירה, כי אם באנשים הזכאים להחזיק לפחות במחצית ממנה וכי לאורך כל השנים שילמו את דמי השכירות. הנכס משמש לעסקם של הנתבעים 1-2, והנתבעים מעסיקים עובדים המפרנסים משפחות ופינויים מהנכס עלול לגרום לאובדן של מקומות עבודה, לפיכך הכרעה מהירה עלולה לפגוע בצדדים שלישיים. ביחס למצב של בעלים במשותף יש לתת עדיפות לפיתרון של השכרה " עדיפות תינתן אז לדרך שימוש כזאת - אם תימצא - שממנה יוכלו הכול להפיק תועלת (כגון שהנכס יושכר והבעלים יתחלקו בדמי השכירות". (יהושע ויסמן בספרו "דיני קניין בעלות ושיתוף" תשנ"ז - 1997 עמ' (232-233. סעיף 34 (א) לחוק המקרקעין, תשכ"ט 1969 , קובע, כי "כל שותף רשאי להעביר חלקו במקרקעין המשותפים, או לעשות בחלקו עסקה אחרת, בלי הסכמת יתר השותפים." בנסיבות אלו, טוענים המבקשים, כי הנתבעת 3 רשאית הייתה להשכיר חלקה בנכס ומכל מקום בית המשפט המחוזי אישר הסכמה זו.

5.לטענת המשיבה, הבקשה מוגשת בחוסר תום לב ותוך הצגת עובדות שגויות. העובדה שמדובר בנכס מסחרי אינה שוללת את הזכות להליך לפינוי מושכר בהתאם לתקנות. חוזה השכירות הסתיים בשנת 2010 ומאז הנתבעים 1-2 יושבים בנכס ללא חוזה שכירות. התביעה מופנית נגד הנתבעים 1-2 והנתבעת 3 צורפה כנתבעת פורמאלית בלבד משום היותה בעלים משותף ואין היא מחזיקה בנכס. לתובעת יש זכות בכל חלק בנכס בהתאם לחוק המקרקעין. באשר לטענת המבקשים לקיומו של חוזה שכירות תקף אשר אושר על ידי בית המשפט המחוזי טוענת המשיבה, כי מדובר בהטעיה חמורה. בהליך שהתקיים בבית המשפט המחוזי סוכמו עקרונות בלבד בין הצדדים והופנו לנסח הסכם תוך 30 יום ולהגישו לאישור בית המשפט לענייני משפחה. עד עצם היום הזה לא נחתם הסכם שכירות ולא הובא לאישור בית המשפט לענייני משפחה. הנתבעים החתימו בעושק ומרמה את הנתבעת 3 שהינה חסויה על הסכם מכר שהוא חסר כל תוקף ובניגוד לכל דין.

דיון והכרעה:

6.סמכות בית המשפט להעביר תובענה שהוגשה לבית המשפט בסדר דין מהיר, מעוגנת בתקנה 214 יב' לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן:"התקנות"). הוראות סעיף זה חלות גם על תביעה לפינוי מושכר מכוח הוראות תקנה 215יב (א) לתקנות, הקובעת, כי הוראות תקנות 214 יב עד 214 טז' לתקנות, יחולו בהתאמה על תובענה לפינוי מושכר. בית המשפט רשאי בכל עת להורות, כי תובענה בסדר דין מהיר תועבר למסלול דיון רגיל אם מצא, כי אינה מתאימה להתנהל בסדר דין מהיר, זאת משום שיתכנו תובענות הנכנסות "אוטומטית" למסלול המהיר אך באופן מובהק אינן מתאימות להתנהל בו, אם משום מורכבותן והיקפן ואם מטעמים אחרים.

7. פרק טז' 4 לתקנות עוסק בפרוצדורה של תביעה לפינוי מושכר, הוסף לתקנות סדר דין אזרחי במסגרת תיקון מס' 3. בדברי ההסבר לתיקון נאמר: "מוצע לתקן את תקנות סדר הדין האזרחי ולקבוע הליך מזורז של תביעות לסילוק יד ממושכר או לפינוי מושכר.... הצורך בתיקון זה נולד נוכח תופעה חברתית קלוקלת, אשר יש בה כדי לשדר חוסר אמון כלפי המערכת המשפטית, שלפיה שוכרי דירות נמנעים מלפנות דירות במועד ומכתיבים לבעל הנכס את המועד, בו יתפנו מהכנס אם בכלל, תוך שהם מנצלים את הדין האוסר עשיית דין עצמית מטעם בעלי הנכסים ושתוצאתו המשך החזקתם בנכס והקפאת המצב העובדתי לנוחיותם".

8.במקרה זה אין המדובר בנסיבות זהות לאלה שתוארו בדברי ההסבר לעיל. במקרה דנן הצדדים אינם בעל דירה ושוכר במסגרת יחסי שכירות חופשית רגילה. מכתב התביעה, מבקשת הנתבעים ותגובת התובעת, ניתן ללמוד על מורכבות המקרה – המשיבה והנתבעת 3 הינם בני משפחה אחת המחזיקות במשותף בנכס. הנתבעת 3 הינה חסויה. המבקשים השכירו את הנכס מאז 2003 מאביהן של התובעת והנתבעת 3 לתקופה בת שבע שנים. המבקשים מנהלים עסק בנכס. בין הנתבעת 3 לנתבעים נחתם חוזה מכר. בית המשפט המחוזי במסגרת ת.א 35445-03-10 דן בתביעה שהגישו הנתבעים / המבקשים לאכיפת חוזה המכר ואישר את ההסכם בין הצדדים תוך הוספת תנאי מתלה שבמקרה של אי הסכמת התובעת בתובענה דנן או במקרה שההסכמה לא תצא לפועל, אזי, בית המשפט יתן צו להמשך ההליכים.

9. מהאמור בכתב התביעה ובבקשת המבקשים עולה כי עשויות לעלות בבירור התביעה שאלות עובדתיות ומשפטיות מורכבות ולא פשוטות. שאלות אלו אינן מתאימות להתברר במסגרת הליך מקוצר לפינוי מושכר שנועד לסילוק יד מהיר ממקרקעין. מן ראוי, איפוא, במקרה זה לאפשר ביצוע הליכים מקדמיים, אשר אינם מתאפשרים במסגרת הדיונית של תביעה לפינוי מושכר, ולכן המשך הליכי התביעה במסגרת זו עלול לפגוע בזכויותיהם הדיוניות של המבקשים. בהתחשב בכל האמור לעיל, בנסיבות ובטענות שהועלו על ידי הצדדים, הגעתי למסקנה, כי יש להעדיף את השיקולים בדבר ניהול ענייני וממצה של התביעה, על פני השיקול בדבר מהירות הדיון, ולהעביר את הדיון לסדר דין רגיל וכך אני מורה.

המזכירות תדאג לקבוע התיק בפני מותב שהינו שופט.

המזכירות תדאג לשלוח עותק ההחלטה לב"כ הצדדים בדואר רשום.

ניתנה היום, י' אייר תשע"ג, 20 אפריל 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ