אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ישראלי נ' רובינציק ואח'

ישראלי נ' רובינציק ואח'

תאריך פרסום : 17/12/2011 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות רמלה
6071-05-11
13/12/2011
בפני השופט:
עדנה יוסף-קוזין

- נגד -
התובע:
ליזה לירז ישראלי
הנתבע:
1. אולגה רובינציק
2. הראל חברה לביטוח בע"מ.

פסק-דין

פסק דין

1.עניינה של התביעה נזקי רכוש  לרכב בגין תאונת דרכים מיום 07.10.10 אשר אירעה בחניון.

2.התובעת טענה בכתב התביעה כי יצאה מחניה, הסתכלה שהשטח היה פנוי והחלה בנסיעה. רכב הנתבעת 1 עמד מצד ימין והנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת"), ככל הנראה, חיפשה חניה. כאשר התובעת התחילה בנסיעה, הנתבעת נסעה לאחור והתנגשה ברכב התובעת.

3.הנתבעות טענו בכתב ההגנה כי משהנתבעת הגיעה למקום ללא מוצא, החלה בנסיעה אחורית, אטית וזהירה כאשר לפתע רכב התובעת שיצאה מחניה פגע ברכב הנתבעת. בכתב ההגנה נטען כי תחילה הנתבעות גרסו כי האחריות לקרות התאונה הינה משותפת, אולם משהתובעת הגישה תביעה לבית המשפט, הן טוענות כי אינן אחראיות כלל לגרימת התאונה. (סעיפים 5-6 לכתב ההגנה).

דיון

4.בעדותה, התובעת אמרה כי רכב הנתבעת עמד בכביש מימינה ופניו לימין הדרך. התובעת החלה בנסיעה איטית ליציאה מחניה. לדבריה, כשביקשה לצאת מהחניה ראתה "שהכל בסדר". לפתע הנתבעת נסעה לאחור. עוד לדברי התובעת, התובעת צפרה לנתבעת אך זו המשיכה בנסיעה לאחור. התובעת הדגימה בדיון באמצעות תרשים (מוצג ת/1) ומכוניות כיצד התנגש רכב הנתבעת ברכב התובעת וכיצד נגרם הנזק לשני כלי הרכב. גם בהודעה על תאונת דרכים שמסרה התובעת למבטחת הרכב שלה (נספח לכתב התביעה), מסרה כי יצאה מחניה כשהשטח היה פנוי ופתאום הנתבעת נסעה רברס, לא הבחינה בתובעת והתנגשה ברכב התובעת.

5.הנתבעת מסרה בעדותה כי חיפשה חניה בחניון. היא הבחינה בחניה מתפנה מאחוריה, היא הסתכלה קדימה לחפש חניה מלפנים ועצרה את הרכב כדי להסתכל אם יש מקום חניה פנוי לפניה. מאחר שמקומות החניה לפניה היו מלאים, הנתבעת החליטה לחנות בחניה שאותה ראתה קודם לכן מתפנה ואשר נמצאה מאחוריה. לדברי הנתבעת, הביטה במראה הפנימית של הרכב ובמראת הצד, ראתה שאין אף אחד והשטח פנוי, והתחילה לנסוע לאחור לאט, לכיוון החניה הפנויה. לפתע הרגישה "בום" בדלת האחורית ימנית של רכבה. לדברי הנתבעת, על מנת לפנות את הדרך, היא נסעה קדימה ובמהלך נסיעתה זו, כל הצד הימני של רכבה, מהדלת האחורית אחורה, השתפשף ברכב התובעת. בהודעתה למבטחת הרכב, (מוצג נ/3), הנתבעת כתבה כי חיפשה מקום חניה. מאחר שלא מצאה, החליטה "לפרסס", הסתכלה במראות שאין תנועה מאחור, נתנה רברס ובדיוק באותה שנייה יצא רכב מימינה מהחניה והרכבים התנגשו.

6.הן בהודעתה לחברת הביטוח מוצג נ/3 והן בעדותה, הנתבעת כלל לא טענה כי הגיעה למקום ללא מוצא. לדבריה, נסעה לאחור כדי לחנות בחניה שהתפנתה ולא בגלל שהמשך נתיב הנסיעה שלה היה ללא מוצא. לפיכך, הטענה בסעיף 5 לכתב ההגנה, לפיה הנתבעת נסעה לאחור משום שהגיעה למקום ללא מוצא, מנוגדת לראיות ואני דוחה אותה.

7.גרסאות התובעת והנתבעת לתאונה עצמה נחלקות בנקודה אחת. התובעת טוענת כי הנתבעת החלה בנסיעתה לאחור לאחר שהתובעת כבר החלה בנסיעה ביציאה מהחניה. לעומת זאת, הנתבעת טוענת כי התובעת החלה את נסיעתה בזמן שרכב הנתבעת כבר היה מצוי בנסיעה לאחור.

8.כמפורט להלן בסעיף 17, מצאתי את גרסת התובעת מהימנה ואני מעדיפה אותה על גרסת הנתבעת. כמו כן, מסתבר יותר שהתובעת החלה בנסיעה לפני הנתבעת שכן לתובעת שפניה היו לכביש, היה שדה ראיה רחב ואין זה סביר שהיא הייתה מתחילה לנסוע אם רכב הנתבעת היה מצוי בנסיעה לכיוונה. לעומת זאת, שדה הראיה של הנתבעת היה הרבה יותר מוגבל, הנתבעת הסתפקה בהסתכלות במראות הרכב, לא הפנתה את פניה אל החלון האחורי של הרכב ואל נתיב הנסיעה שמאחוריה ולכן, מסתבר יותר שהיא זו שהחלה בנסיעה מבלי לראות את רכב התובעת יוצא מהחניה. בנוסף לאמור וכמפורט להלן, אפילו הייתה גרסת הנתבעת נכונה, גם אז האחריות לתאונה רובצת עליה.

9.סעיף 45 לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 (להלן: "תקנות התעבורה"), מורה כדלקמן:

"נוהג רכב לא יסיעו אחורנית אלא אם יש צורך בכך, ובמידת הצורך, ולאחר שנקט באמצעים הדרושים בנסיבות הקיימות כדי למנוע –

(1) סיכון או פגיעה;

(2) הטרדה או הפרעה."

הסעיף קובע, איפוא, קטגורית, כי הכלל הוא שנאסר על נוהג רכב להסיעו אחורנית ועליו להימנע מכך וכאשר יש צורך בנסיעה אחורנית, מוטלת על הנהג חובה לנקוט באמצעים הדרושים כדי למנוע סיכון או פגיעה. לא בכדי נקבע כך שכן נסיעה לאחור טומנת בחובה סכנה גדולה הנובעת הן מכך שנהג הרכב נוסע בניגוד לכוון התנועה, הן מכך ששדה הראיה של הנהג הנוסע לאחור מוגבל יותר והן מכך שהנהגים האחרים אינם מצפים, בדרך כלל, שכלי רכב ייסעו לאחור אלא ייסעו קדימה.

10.לאור האמור, כדי להיכנס למקום חניה שהתפנה מאחוריה, היה על הנתבעת לנסוע כשפניה ופני רכבה קדימה, בהמשך לפנות בהתאם ימינה או שמאלה ולחזור לאותו מקום בו חפצה לחנות. משהחליטה לא לעשות כן אלא לנסוע לאחור, היה עליה לבדוק היטב כי אין מאחוריה תנועה. במידה שלא הייתה מאחוריה תנועה, היה עליה לנסוע באיטיות וזהירות מרובים. אילו הייתה עושה כן, הייתה מבחינה ברכב התובעת יוצא בנסיעה ממקום החניה והייתה בולמת מבעוד מועד. העובדה שהנתבעת התנגשה ברכב התובעת מוכיחה כי היא לא וידאה כנדרש שאין מאחוריה תנועה וכן שהיא לא נסעה באיטיות ובזהירות המתבקשים ולכן גרמה לתאונה.

11.הנתבעת מסרה כי נסעה לאחור על סמך בדיקה במראות הרכב שלה. העובדה שהנתבעת הסתפקה בבדיקת התנועה מאחורי רכבה על ידי הסתכלות במראות הרכב מהווה ראיה מרכזית לרשלנותה של הנתבעת שכן מעבר למראות, לפני תחילת הנסיעה לאחור ובמהלכה, היה על הנתבעת להפנות את פניה אל החלון האחורי של הרכב, להסתכל על הנתיב מאחוריה ורק אם הייתה בטוחה שהוא פנוי, יכלה לנסוע לאחור. הנתבעת לא עשתה כן.

12.על נוהג רכב היוצא ממקום חניה לכלי-רכב, להאט וליתן זכות קדימה לכלי רכב המתקרבים באותו כביש לפני שייכנס לכביש (סעיף 64(ב) לתקנות התעבורה). אין מקום להטיל על התובעת אחריות מכוח סעיף זה במקרה דנן משום שעל התובעת היה ליתן זכות קדימה לתנועה החוצה מימין ומשמאל. כפי שהתובעת העידה, הכביש היה פנוי, לא הייתה תנועה ולכן החלה בנסיעה. התובעת לא הייתה אמורה לתת זכות קדימה לרכב הנוסע אחורנית בניגוד לכיוון התנועה, לא כל שכן כאשר רכב הנתבעת היה במצב עצירה.

13.סיכומו של דבר, על הנתבעת הייתה מוטלת החובה למנוע את התאונה מכוח סעיף 45 לתקנות התעבורה וגם הייתה לה היכולת לעשות כן, אם על ידי הימנעות מנסיעה לאחור בכלל ואם בדרך של נסיעה לאחור ביתר זהירות ואיטיות ומשלא עשתה כן, האחריות לתאונה רובצת עליה.

14.לאשר ארע לאחר התאונה, הצדדים העלו גרסאות סותרות. התובעת העידה כי סמוך לאחר התאונה, הנתבעת אמרה לה כי הביטה במראת הצד של הרכב ולאחר שהתובעת אמרה לה שהיה עליה להסתכל במראה הפנימית של הרכב, הנתבעת התנצלה והשתיים החליפו פרטים. יחד עם הנתבעת הייתה ברכב חמותה של הנתבעת, גב' פאולינה ניישטוט. לדברי התובעת, גב' ניישטוט החלה לצעוק, הנתבעת הרגיעה אותה ואמרה לתובעת: "מה שצריך אני אשלם אין שום בעיה, את צודקת אני לא ראיתי אותך". מאוחר יותר כאשר התובעת ובעלה פנו טלפונית אל הנתבעת, לדברי התובעת, הנתבעת שינתה פנים ובשיחת טלפון, בן זוגה של הנתבעת צעק ואמר לתובעת ובן זוגה שאינו מסכים לכך שיתקשרו אל הנתבעת.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ