אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ישראלי נ' מועצה אזורית לב השרון

ישראלי נ' מועצה אזורית לב השרון

תאריך פרסום : 12/02/2010 | גרסת הדפסה
ע"ר
בית משפט השלום נתניה
252-06
18/01/2010
בפני השופט:
יעל קלוגמן

- נגד -
התובע:
אייל ישראלי
הנתבע:
מועצה אזורית לב השרון

החלטה

המחלוקת

1. העורר הוא בעלים של נכס שנמצא במושב ינוב אשר בתחום המשיבה.

ביום 11.9.06 הוציאה המשיבה לעורר שתי דרישות תשלום: האחת - ע"ס 442,889 ₪, בגין מבנה בשטח של 2,274 מ"ר (על גבי שטח קרקע בן 4,474 מ"ר), אשר סווג כנכס המשמש "לאחרים"; והשנייה - ע"ס 17,670 ₪, בגין מבנה בשטח של 120 מ"ר (על גבי שטח קרקע זהה), אשר סווג כנכס המשמש לתעשייה, מלאכה, מסחר ועסקים.

2.העורר אינו מערער על דרישת התשלום לגבי המבנה הקטן יותר, שמשמש למשרדים, אלא רק על דרישת התשלום לגבי המבנה הגדול. הערר מתמקד בטענה כנגד סיווג הנכס לשימוש "אחר", על פי התוספת לחוק עזר ללב השרון (היטל ביוב), התשס"ג - 2003 (להלן: חוק העזר).

טענת העורר היא כי יש לסווג נכס זה - לצורך התוספת לחוק העזר (להלן: התוספת) - כ"מבנה עזר לחקלאות", ובהתאם לכך, לחייבו בהיטל ביוב בסכום גלובלי בן 1,000 ₪ בלבד.

מנגד טוענת המשיבה כי אין מדובר במבנה עזר לחקלאות, כמשמעותו בתוספת, אלא במבנה שמשמש למסחר. המשיבה מסכימה להחליף את סיווג השימוש "אחר" שבדרישת התשלום בסיווג "תעשייה, מלאכה, מסחר ועסקים", כפי שסווג השימוש במבנה הקטן, ואם שינוי זה בסיווג מקטין את סכום החיוב בהיטל הביוב, תקטין אותו המשיבה בהתאם (דברי ב"כ המשיבה בדיון קדם הערר, בעמ' 2 לפר'); אך אינה מקבלת את הסיווג המבוקש: "מבנה עזר לחקלאות".

3.בתוספת נקבע תעריף, ל-מ"ר בנוי ול-מ"ר קרקע, לגבי כל אחד ממרכיבי מערכת הביוב הציבורית: ביב ציבורי, ביב מאסף ומתקן טיהור שפכים. בתוספת פורטו סוגים שונים של מבנים על פי מהות השימוש בהם: דיור; מלונות, בתי חולים, בתי אבות ומוסדות אחרים שאינם מוסדות ציבור; תעשייה מלאכה מסחר ועסקים; מוסדות ציבור ומבנים יבילים; אחר. לכל אחד מסוגי המבנים הללו נקבע תעריף כאמור, עבור המרכיבים האמורים של מערכת הביוב הציבורית, באופן שבגין כל אחד מסוגי המבנים הללו מחוייב בעל הנכס בהיטל ביוב שהוא סכומם של החיובים, עבור כל מרכיבי מערכת הביוב יחדיו. שונים מכל אלה הם "מבני עזר לחקלאות", שלגביהם נקבע היטל ביוב בסכום גלובלי-סמלי, בסך 1,000 ₪ בלבד.

העורר הוא מייסדה ומנהלה של חב' אסיף - ינוב גידולים בע"מ, שמפעילה במבנה הגדול בית אריזה וקירור לירקות ולגידולים חקלאיים אחרים.

אם תתקבל טענתו, כי יש לסווג מבנה זה כ"מבנה עזר לחקלאות", אזי יש לחייבו בתשלום היטל ביוב בסך 1,000 ₪ בלבד, חלף הסכום של כ- 443,000 ₪ של היטל הביוב, שבו חוייב על פי הסיווג "אחר", בגין 2,274 מ"ר של המבנה ו- 4,474 מ"ר של שטח הקרקע שעליו הוא שוכן.

העורר טוען כי המבנה המדובר בא בגדר "מבנה עזר לחקלאות", כהגדרתו בתוספת, ואילו המשיבה טוענת כי אין ליתן להגדרה זו פירוש כזה.

4."מבנה עזר לחקלאות" מוגדר בתוספת: "מבנים המחוברים לביוב, המשמשים בפועל כמבני עזר לחקלאות, לרבות לולים, רפתות, סככות, בתי אריזה וכיוצא באלה".

העורר טוען כי המבנה המדובר, גדול ככל שיהיה, משמש בית אריזה, שבו עוברת התוצרת החקלאית פעולות של מיון, ניקוי, משטוח ואריזה, טרם שיווקה, אך מבלי שנעשה בה כל עיבוד או שינוי. לטענתו, בהגדרה שבתוספת לא הוגבל גודלו של בית האריזה, מספר עובדיו או כל מגבלה אחרת, ועל כן המבנה המדובר בא בגדר אותה הגדרה.

מנגד טוענת המשיבה, כי הפטור הכמעט מלא של "מבנה עזר לחקלאות" מהיטל הביוב נועד למבנים כדוגמת אלה שצויינו בהגדרה, שמשרתים בעל משק בודד ומשמשים בפועל כמבני עזר לחקלאות, אך לא לעסק מסחרי כפי שמנוהל במבנה המדובר.

הראיות

5.מטעם המשיבה הצהיר והעיד מר איציק להב, מנכ"ל החברה לטיפול במי לב השרון בע"מ. לתצהירו צורפה, כנספח ג', החלטה של בימ"ש השלום בנתניה ב-ב"ש 125/94 שבה ביקשה המדינה להוציא כנגד העורר צו הפסקת שימוש במבנה המדובר, שהוקם ופעל ללא היתר כדין; וזאת - לפי סעיף 239 (א) לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה - 1965.

בהחלטת ביהמ"ש (כב' השופטת טלמור) נאמר כי בינואר 1994 החל העורר לבנות מבנה, בשטח של 360 מ"ר, ללא היתר. העורר לא ציית לצו הפסקה מינהלי לגבי הבנייה, ובשל כך הוגש כנגדו כתב אישום, אך למרות זאת הוא "התחיל לנהל ולהפעיל עסק מסחרי במבנה שהוקם ללא היתר". העורר ביקש היתר בנייה למבנה, אך בקשתו נדחתה. בהתנגדותו לבקשת המדינה לצו הפסקת שימוש טען ב"כ העורר באותו הליך, כי צו הפסקת שימוש מיידי במבנה, שבו מתנהלת פעילותו העסקית של העורר, יגרום לו נזק רב.

ביהמ"ש עומד בהחלטתו על כך, שהשימוש שעושה העורר במבנה הוא "באופן שמנהל בו עסק מסחרי לשיווק ירקות ואחסנתם, וזאת בניגוד לייעוד הקרקע במקום, שייעודה הינו חקלאי בלבד". מטעמים אלה קיבל ביהמ"ש את בקשת המדינה והוציא צו להפסקת השימוש כפי שנעשה אז במבנה.

בשנת 1996 הוגש כנגד העורר כתב אישום בגין אי הריסת המבנה ואי הפסקת השימוש בו (המוצג נ/ 1). בסעיף 4 של עובדות כתב האישום נאמר כי בביקור של מפקח בנכס, ביום 31.1.96, הסתבר כי העורר לא קיים את החלטות ביהמ"ש להרוס את המבנה ולהפסיק את הפעילות בו, והוא "ממשיך ומשתמש במבנה לצרכים של מפעל מסחרי, וכל זאת - ללא קבלת היתר כחוק".

ביום 4.11.97 הורשע העורר, על פי הודאתו, בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום, ובמסגרת עסקת טיעון הוצא, בין היתר, צו הריסה וצו איסור שימוש במבנים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ