אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ישראלי ואח' נ' יוסף טל ואח'

ישראלי ואח' נ' יוסף טל ואח'

תאריך פרסום : 12/09/2010 | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
1592-07
12/09/2010
בפני השופט:
רות רונן

- נגד -
התובע:
1. מאיר ישראלי
2. ענת ישראלי
3. שלמה אברבנאל
4. ענת אברבנאל

הנתבע:
1. יוסף טל
2. פרדס יושנה בע"מ
3. פלג יעקב
4. מעיין יעקב
5. נווה יעקב
6. אשד יעקב

פסק-דין

פסק דין

ביום 24.1.94, התקשרו התובעים בהסכם (שיכונה להלן: "הסכם המכר"). עם הנתבעים 1-2 (להלן גם: "המוכרים"), מכוחו הם רכשו מהם שני מגרשים בעין שריד הידועים כחלקות 12 ו-14 בגוש 7820, מגרשים המזוהים היום לאחר הליכי הסדר כתת חלקה 2072 בגוש 7829 חלקה 60 (המגרשים הללו יכונו להלן: "הנכס").

התובעים טענו כי המוכרים הפרו את התחייבויותיהם על פי הסכם המכר, והם הגישו עוד בשנת 1994 תובענה לאכיפתו של ההסכם (ה. פ. 985/94, להלן: "תביעת האכיפה"). תביעת האכיפה הוגשה על ידי התובעים באמצעות מי שהיה אז בא כוחם – עו"ד יעקב ז"ל (להלן: "עו"ד יעקב"), שהנתבעים 3-6 הם יורשיו.

ביום 1.11.95, ניתן פסק דין בתביעת האכיפה (שיכונה להלן: "פסק הדין בתביעת האכיפה"). בית המשפט קבל את תביעת האכיפה, ודחה את התביעה הנגדית שהגישו המוכרים (ה. פ. 1546/94), בה עתרו המוכרים כי בית המשפט יצהיר כי בין הצדדים לא נקשרה כל עסקה. בית המשפט הורה לכן על אכיפת הסכם המכר. ערעור שהוגש על פסק דין זה לבית המשפט העליון (ע"א 7819/95) – נדחה ביום 15.10.96.

הנתבע 1 (להלן: "טל") הוסיף להחזיק בנכס נושא הסכם המכר, והוא הורחק ממנו בפועל רק בחודש מרץ 1998, לאחר דיון בבית המשפט. אולם, למרות שחלף פרק זמן של כ-14 שנים מאז שפסק הדין בתביעת האכיפה הפך חלוט, עד היום לא הועבר עדיין הנכס על שמם של התובעים. זאת, לטענת התובעים, משום שעד היום טרם הומצאו להם על ידי המוכרים מסמכים הדרושים לשם רישום הנכס על שמם (מסמכים המפורטים בס' 11 לסיכומי התובעים). מסמכים אלה מצויים בשליטת המוכרים, והיה עליהם לפעול להמצאתם לתובעים.

עניינה של התביעה דנן הוא בנזקים הכספיים שנגרמו לתובעים לטענתם בשל העיכוב ברישום הנכס על שמם, נזקים שאחראים להם – לגישת התובעים, הן המוכרים, והן עו"ד יעקב ז"ל.

התביעה הוגשה כאמור הן נגד טל והן נגד הנתבעת 2 (להלן: "חברת יושנה"). התובעים כפרו בטענתו של טל לפיה רק חברת יושנה היא המוכרת בהסכם המכר. לטענתם, מחומר הראיות עולה כי בשנת 91 העבירה חברת יושנה את הנכס (יחד עם מגרשים נוספים) לטל, ובשנת 94 נמכר הנכס לתובעים. עוד נטען כי חרף ניסיונות התחמקות, הודה טל בחקירתו בבית המשפט כי הוא הבעלים של חברת יושנה. מעבר לכך, חייב טל לפצות את התובעים מאחר שהוא צד לפסק הדין בתביעת האכיפה, בה הורה בית המשפט על אכיפת הסכם המכר.

כאמור, התובעים תבעו גם את יורשיו של עו"ד יעקב. ביחס אליו, טענו התובעים כי הוא שימש כבא כוחם, והוא הוא דרש מהם להפקיד בידיו סכומי כסף (25,415 ₪ לכול אחת ממשפחות התובעים), עבור התמנותו ככונס נכסים לאכיפת הסכם המכר מכוח פסק הדין בתביעת האכיפה. משפחות התובעים אף נדרשו לשלם לעו"ד יעקב 2.5% משווי המגרש, כשכר טרחה נוסף. התובעים עתרו כי היורשים ישיבו להם את הסכומים שהם שילמו לעו"ד יעקב.

כנגד התמורה ששולמה לו, היה על עו"ד יעקב – לגישת התובעים – לפעול לסילוק כל החובות שרבצו על הנכס, ולקבל את כל האישורים הדרושים להעברתו על שמם של התובעים. כספי העסקה הופקדו בקופת בית המשפט, ועו"ד יעקב היה צריך לעשות בהם שימוש כדי להשיג את האישורים הדרושים. אף על פי כן, עו"ד יעקב לא פעל כנדרש ממנו, ועד פטירתו לא היו לתובעים אישורי מס שבח ומס רכוש בגין הסכם המכר. נטען כי עו"ד שרטוב, שהיה ב"כ המוכרים בעסקה, לא התכוון למלא את התחייבותו להעברת הנכס על שם התובעים, ולכן הדרך היחידה לדאוג לרישום על שם התובעים, היתה מינויו של עו"ד יעקב ככונס נכסים. עו"ד יעקב היה צריך גם לפעול לסילוק ידו של טל מהנכס, והוא התמהמה בכך עד חודש מרץ 98.

לטענת התובעים, אף שעו"ד יעקב הציג את עצמו כמי שהתמנה ככונס נכסים, בפועל הוא לא קבל מינוי כזה מעולם. התובעים לא היו מודעים לכך. התובעים פנו לטענתם לעו"ד יעקב ביחס למינויו ככונס נכסים, אולם הם האמינו לו וסמכו עליו בעיניים עצומות, והתברר להם לראשונה רק לאחר פטירתו כי הוא לא מונה מעולם ככונס. כמו כן, רק לאחר שעו"ד יעקב נפטר, התברר לתובעים כי למעט אישור מס רכישה, לא התקבלו אישורים נוספים לצורך העברת הבעלות הנכס על שמם.

יוער כי חלק ממרכיבי התביעה כנגד המוכרים - נדחו מחמת התיישנות. כך, נמחקו הסעדים בגין הנזקים הבאים ביחס למוכרים – עלות סימון גבולות הנכס, התייקרות עלויות הבניה, אובדן תקבולי שכר דירה ומס רכישה שהתובעים נאלצו לשלם ביתר. ביחס לנזקים אלה נתבע רק עו"ד יעקב, שיורשיו חייבים - לגישת התובעים, לפצות אותם בגין הנזקים הללו.

על פי הטענה, עו"ד יעקב התחייב לפעול להגשת תביעה נגד המוכרים, אולם הוא לא עשה כן – למרות פניות של התובעים אליו עד חודש אפריל 2004. לגישת התובעים, בתגובה לפניותיהם לעו"ד יעקב, הוא היה מרגיע אותם, ואומר כי טרם הגיעה העת להגיש תביעה בגין הנזקים שנגרמו להם. לגישת התובעים, רשלנותו של עו"ד יעקב באי הגשת תביעת הנזקים כנגד המוכרים, והעצה השגויה שהוא נתן לתובעים ביחס לכך, הם שהביאו בסופו של דבר לכך שהתביעה נגד המוכרים בהקשר זה – התיישנה, ושהם לא יכלו להיפרע את נזקיהם מהמוכרים.

קבוצת הנזקים השנייה נתבעת הן מהמוכרים והן מיורשי עו"ד יעקב. מדובר בחיוב התובעים בתשלום מס רכוש, בעלויות בנקאיות שהושתו על התובעים שלא לצורך, ובאובדן ימי עבודה שנגרם לתובעים. התובעים תובעים גם פיצוי בגין עוגמת הנפש שנגרמה להם, כאשר עסקה שבה התקשרו לפני למעלה מ-16 שנים – טרם הושלמה.

מר טל הגיש סיכומים מטעמו, בהם הוא טען כי עילת התביעה כנגדו התיישנה, שכן כל הנזקים הנתבעים ממנו אירעו בתקופה של יותר מ-7 שנים לפני הגשת התביעה.

גם יורשי יעקב הגישו סיכומים מטעמם, בהם הם טענו כי יש לדחות את התביעה נגדם. ראשית, נטען כי עילות התביעה נגדם התיישנו, ויש לדחות את התביעה מטעם זה. פסק הדין בתביעת האכיפה הפך חלוט בשנת 1996, כאשר ניתן פסק הדין בבית המשפט העליון שדחה את הערעור.

אחת מעילות התביעה כנגד עו"ד יעקב מתייחסת לכך שהוא לא מונה ככונס נכסים לאכיפת הסכם המכר. אולם, לטענת יורשי יעקב, טענות התובעים בהקשר זה היו ידועות להם לכול המאוחר ביום 16.3.98, כלומר כ-9 שנים לפני הגשת התביעה. באותו מועד, במסגרת דיון שהתנהל במועד זה בפני כב' השופט קלינג, התנגד ב"כ המוכרים דאז למינוי הנטען של עו"ד יעקב ככונס, וטען כי הוא מעולם לא מונה ככזה. יתרה מזאת, ביום 16.6.98 שלחו התובעים מכתב לעו"ד יעקב, בו הוא הם דרשו ממנו להסדיר את מינויו ככונס "באופן סופי ומוחלט".

יורשי יעקב טוענים כי גם התביעה נגד עו"ד יעקב בעילה שהוא לא הגיש תביעה נגד המוכרים – התיישנה, שכן התובעים ידעו את כל העובדות עוד בשנת 1998, ואף העלו אותן על הכתב, במכתב מיום 16.6.98 ובמכתבים נוספים (נספחים ו' וט'1 לתצהיר התובע 1). מהמכתבים עולה כי כבר במועדים בהם הם נכתבו, ידעו התובעים כי עו"ד יעקב אינו ממלא אחר הדרישות שלהם.

עוד טענו יורשי יעקב כי הנזקים התיישנו, שכן כל הנזקים התרחשו בין השנים 1994 – 1998. לגישתם, אין לקבל את הטענה של "התיישנות שלא מדעת" לאור כל האמור לעיל.

יורשי יעקב טענו גם כי התביעה הוגשה בשיהוי, המונע מהתובעים להגישה. השיהוי גרם ליורשי יעקב נזק ראייתי, משום שלאחר מותו של עו"ד יעקב, הם אינם יכולים עוד להעיד אותו ביחס לתנאי ההתקשרות בינו לבין התובעים.

יורשי יעקב הוסיפו וטענו, כי לא הוכח כי הוא התרשל. כך, התובעים לא הוכיחו אילו פעולות היה על עו"ד יעקב לעשות לשיטתם כדי להשלים את הרישום בנכס על שם התובעים. גם התובעים מודים כי בהעדר שיתוף פעולה עם המוכרים לא ניתן היה להשלים הרישום. עוד נטען כי גם התובעים ראו בעו"ד שרטוב כמי שאחראי לביצוע רישום הזכויות.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ