אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ישי ואח' נ' חורי ואח'

ישי ואח' נ' חורי ואח'

תאריך פרסום : 22/04/2014 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום חיפה
32444-06-12
13/04/2014
בפני השופט:
שלמה לבנוני

- נגד -
התובע:
1. יצחק ישי
2. דינה אואנונו

הנתבע:
1. שחר חורי
2. ועדה מקומית לתכנון שומרון
3. 1. א. גושן
4. 2. תמי שפיר

פסק-דין

פסק דין

1.התובעים, בני זוג, הגישו תובענה כספית נגד הנתבעים על סך 1,007,694 ₪. הנתבע 1 (להלן, גם "חורי") הוא הנדסאי בנייה ושמאי מקרקעין. הנתבעת 2 (להלן, גם "הוועדה") היא הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה שומרון.

2.מכתב התביעה עולה כי ביום 11.9.09 נכרת חוזה מכר בין התובע 1 (להלן – "התובע") לבין ה"ה גיל ורויטל וינר (להלן – "המוכרים"). בגדרו נרכש בית מגורים. נטען כי לנוכח העובדה שהמוכרים הצהירו שבית המגורים נבנה בסטיה מסוימת מהיתר, והיא אף פורטה בחוזה המכר, שכרו התובעים את שירותיו של חורי, בין השאר על מנת לבדוק את תאימות מצב הבית לחוק ולהיתרי הבנייה. משעה שחורי מסר את אישורו בנושא "בדיקת התאימות", נכרת חוזה המכר.

3.ואולם לאחר מסירת החזקה לבית המגורים התברר שהבית משופע בליקויי בנייה רבים, שלא פורטו בחוות דעתו של חורי. אף הסתבר כי גובה תקרות החדרים הינו שלא כדין ואף בניגוד לתוכניות בנייה של הבית, וחרף זאת, כנטען, אישרה הוועדה את תוכניות בניית הבית ואף אשרה את איכלוסו וחיבורו לתשתיות על ידי הנפקת "טופס 4".

4.אכן בעקבות זאת הגיש תחילה התובע תובענתו נגד המוכרים אשר נדונה בבית המשפט המחוזי בחיפה בפני כב' השופט גרשון ב-ת.א. 18262-02-10 (להלן – "התביעה הראשונה"). מן הנתונים שבפניי עולה כי בגדר התביעה הראשונה נשמעו הוכחות והוצגו ראיות לרוב. בסופה של דרך הסכימו ב"כ הצדדים, להמלצתו של השופט גרשון, כי הסכסוך יסתיים בפשרה וב"כ המוכרים הודיע כי הוא מסכים למתן פסק דין על פי התביעה.

לנוכח זאת ניתן על ידי השופט גרשון פסק דין הנענה לתביעה הראשונה במלואה. הוא הכריז, כמבוקש, על ביטול חוזה המכר; הוא חייב את המוכרים להשיב את מלוא התמורה המוסכמת על פי החוזה בסך 2,400,000 ₪; הוא חייב את המוכרים לשלם פיצוי מוסכם בסך 240,000 ₪ בהתאם להוראות חוזה המכר; הוא הוסיף וחייב בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.

5.התובעים, איפוא, תובעים מן הנתבעים נזקים נוספים מעבר לנטען בתביעה הראשונה, ובגדרם אובדן דמי שכירות, תשלומי החזר של הלוואות, התייקרות נכסי נדלן דומים, עיכוב חודש מסלול בהכשרתו של התובע כקברניט טייס, אובדן ימי עבודה ונסיעות ועוגמת נפש.

6.הן חורי והן הוועדה התגוננו בפני התביעה ואף עתרו לסלק התביעה על הסף. הונחו בפניי תגובות של ב"כ הצדדים וטיעונים שונים. לאחר עיון בחומר הטענות שבפניי החלטתי להיענות לעתירות לסילוק התביעה על הסף, כמבוקש על ידי הנתבעים.

7.בדעתי לאמץ, כמעט באופן גורף, את טיעוני ב"כ הנתבעים שבפניי.

8.אכן, התביעה השנייה שבפניי עומדת בניגוד גמור לסעיף 45 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, המורה אותנו כי "מי שזכאי לסעדים אחדים בשל עילה אחת, רשאי לתבוע את כולם או מקצתם; אך אם לא תבע את כולם, לא יתבע אחרי כן כל סעד שלא תבעו, אלא אם כן הרשה לו בית המשפט שלא לתבעו".

משמע, ככל שעסקינן במכלול הסעדים הנתבעים על ידי התובעים בתובענה שבפניי, הם אמורים היו להיות כלולים בגדר התביעה הראשונה, אלא אם כן היו התובעים עותרים לבית המשפט למתן רשות שלא לתבוע אותם בהזדמנות זו, על ידי הגשת בקשה לפיצול סעדים. בקשה כאמור לא הוגשה, לכל הדעות. לנוכח כל אלו לא זכאים התובעים לעשות דין לעצמם ולהביא עצומותיהם, "בתשלומים". אכן מקובלת עליי עמדת ב"כ הוועדה, באחת מתגובותיה, כי לכאורה אם לא תאמר כן "הרי שלעולם יוכל תובע להגיש תחילה תביעה חוזית בלבד נגד מפר החוזה ולאחר מכן להגיש תביעה נזיקית בגין הנזקים שנגרמו לו בעקבות הפרת אותו חוזה... אדם המגיש תביעה לקבל סעדים צריך לבסס את תביעתו על כל העילות שבדין הרלוונטיות להגשת התביעה, אם זה דיני חוזים, נזיקין עשיית עושר וכו'. אין מקום לאפשר פיצול תביעות לעילות שונות כל פעם מחדש, ולפי שיטתם של התובעים לעולם לא יהיה צורך לקבל היתר לפיצול סעדים" (סעיף 4). וכך הורתה אותנו, למשל, כב' השופטת נאור ב-ע"א 1650/00 מרדכי זיסר נ' משרד הבינוי והשיכון ואח', פ"ד נז(5) 166 כי "כללי מעשה בית דין מבוססים על הרעיון כי מסגרת סדרי הדין ששיטת המשפט מספקת לבעלי הדין מאפשרת להם בדרך כלל למצות את מלוא טענותיהם ומלוא סעדיהם ובהליך דיוני אחד; בכך טמונה גם ההנחה הנוספת כי מקום שבעל דין לא מיצה את מלוא טיעוניו וסעדיו בהליך הראשון, די בכך שניתנה לו הזדמנות דיונית לעשות כן כדי שתיחסם דרכו לתבוע פעם נוספת באותו עניין. כך, מניחים כללי מעשה בית דין כי מי שבידו להגיש תובענה אזרחית רגילה בעילה של הפרת התחייבות חוזית, ובידו לתבוע הן את אכיפת ההתחייבות והן סעדים כספיים בגין הפרתה או ביטולה, עליו לשלב את מלוא סעדיו תחת קורת גג שיפוטית אחת... " (עמ' 190).

9.כך, ככל שעסקינן בנושא העילות. כך, אף ככל שעסקינן בצירוף כל הנתבעים הרלוונטיים. אף מושכלות יסוד אלו חזרו ונקבעו בפסיקת בית המשפט העליון לא אחת. וכך הורה אף כב' השופט וינוגרד ב-ע"א 132/86 אורנה ג'ורי נ' מדינת ישראל, פ"ד מב(1) 556. אף שם הוגשה תחילה תביעת נזיקין נגד עיריית אילת לתשלום נזקים נטענים. לאחר שניתן פסק דין על דרך הפשרה שם התיימרה התובעת להגיש תובענה נוספת נגד מדינת ישראל ונגד החברה לפיתוח חוף אילת בע"מ על פי אותן עובדות ששימשו בסיס לתביעה הקודמת. השופט וינוגרד רשם, תוך הסתמכות על פסק דינו של כב' השופט אשר בע"א 236/76 "אלוניה" קואופרטיב לעבודות נגרות בע"מ נ' שלכט פ"ד לא(2) 44, כי אכן "הניזוק רשאי לתבוע את כל המעוולים בתביעה אחת או לתבוע אותם בתביעות נפרדות, אך ריבוי התביעות אין בכוחו להגדיל את סכום הפיצויים המגיע לו מעבר לסכום שנקבע בפסק דין ראשון ולא בוטל בערעור, או כפי ששונה בערעור..." (עמ' 560).

10.סוגיה זו שבפניי אף נושקת, כמבואר, לכלל מעשה בית-דין על שני ענפיו, כפי שהוא מובא בספרה של נינה זלצמן, מעשה בית דין בהליך אזרחי. בין השאר היא מורה אותנו כי "כאשר מגלות הנסיבות שאכן היה ניתן להרחיב את מעגל ההתדיינות הראשונה על ידי צירופו או הצטרפותו של זר להליך לרשימת המתדיינים, תשפיע עובדה זו, ללא ספק, כשיקול בבחינת השאלה, אם אומנם יהא זה צודק כלפי בעל הדין שנגדו מועלית טענת ההשתק ליתן בידי מי שבכל זאת נותר בגדר זר להליך את נשק המניעות, בין ככלי הגנה ובין ככלי התקפה" (בעמ' 556).

11.פרשה דומה של הגשת "תביעה-עוקבת-תביעה" על ידי צירוף בעלי דין נוספים נדונה על ידי כב' השופטת באום ב-ת.א. (חי') 26332-05-12 ראבייב נ' ברשישט (במאגרי "נבו"). בפרשה שם סברה השופטת באום, ודעתי כדעתה, כי "בנסיבותיו של המקרה דנן, אשר לדעתי אינן מיוחדות כלל ועיקר, אני סבורה שאין מקום לאפשר לתובעת להגיש ולנהל תביעה כנגד חליפותיה של החברה, שעה שיכולה הייתה לעשות כן במסגרתו של ההליך הקודם, בפרט כאשר לא ניתן כל טעם של ממש לדבר" (סעיף 21). אכן, כך היא הטעימה, "טעמים של מדיניות ציבורית כללית, והעומס הבלתי נסבל הקיים במערכת היום, מחייבים לטעמי את בית המשפט שלא ליתן ידו להתנהלות דיונית, המטילה עומס נוסף ומיותר, במיוחד כאשר ניתן היה למנעה" (סעיף 21.2).

12.ב"כ התובעים טוען שהתובעים נקלעו למצב בלתי אפשרי בו היה עליהם לפעול מיידית מול המוכרים ולעתור לסעד של ביטול חוזה המכר והשבת התמורה. הוא רושם כי "לולי עשו כן והיו אוגדים באגד אחד את מכלול תובענותיהם כנגד כל מי שיד ורגל לו בין באישור תוכניות הבית, בין בבנייתו, בין בבדיקתו קודם למכירה ובין במכרו, ספק אם היה מושלם עד היום אותו מהלך דיוני ונזקי התובעים היו מאמירים ונוסקים" (סעיף 6 לטיעונו מיום 2.4.13).

אני נוטה שלא לקבל את התובנה האמורה ואולם אין בדעתי לקבוע מסמרות בנדון זה. שהרי אם אלו היו הנסיבות שהדריכו את פועלם של התובעים, עובר להגשת התביעה הראשונה, הם אמורים היו לבקש מבית המשפט היתר לפיצול סעדים, מן הסתם לנוכח הטעמים האמורים. או-אז, אך רק אז, היה בית המשפט עורך את מאזן שיקוליו, בוחן את האינטרסים המתנגשים ומחליט האם להיעתר לבקשה לפיצול סעדים, שהייתה מפלסת את הדרך בבטחה להגיש התביעה השנייה שבפניי, אם לאו. התובעים לא עשו כן וממילא אין להם להלין אלא על עצמם בלבד. עיון בנתונים שבפניי מצביע על כך שההליך שהתקיים בפני השופט גרשון בתביעה הראשונה היה, ממילא, הליך ממושך, מסועף ומייגע. זאת ועוד: מטעמים שלא הובררו לי הונח בפניו אף כתב תביעה מתוקן. משמע, גם אם סברו התובעים, עובר לתביעה הראשונה, כי מדובר ב"הליך בזק", תוחלתם נכזבה. משום כך מצופה היה שבמסגרת התביעה הראשונה אכן יעתרו לתיקון כתב התביעה, גם במובן זה שיצרפו לחוג בעלי הדין, בעלי דין נוספים כמו חורי והוועדה, גם במובן זה שיתקנו את סכום התביעה ויצרפו את הסעדים להם הם טוענים, כאן ועכשיו. מעבר לדרוש אציין שבגדרו של כתב תביעה מתוקן זה, בו עתרו התובעים להשבת התמורה ששולמה ולפיצוי המוסכם, הם אף לא התיימרו לשמור על זכותם לתבוע סכומים נוספים.

13.די במכלול הנתונים האמורים על מנת לסלק התביעה על הסף, וכך בדעתי להורות.

14.לפיכך הנני מסלק על הסף את התביעה.

הנני מחייב את התובעים, ביחד ולחוד, לשלם הן לנתבע 1 והן לנתבעת 2 שכ"ט עו"ד בסך 12,000 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כדין מהיום ועד מועד התשלום המלא בפועל אשר ישולמו, בהתאמה, לידיהם הנאמנות של ב"כ הנתבעים תוך 30 יום מיום המצאת פסק דיני זה.

15.המזכירות תמציא עותק מפסק דיני לב"כ הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ