אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ישיר איי.די.איי חברה לביטוח ואח' נ' יאסין ואח'

ישיר איי.די.איי חברה לביטוח ואח' נ' יאסין ואח'

תאריך פרסום : 28/04/2012 | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום חדרה
44799-08-11
24/04/2012
בפני השופט:
נאסר ג'השאן

- נגד -
התובע:
1. ישיר איי.די.איי חברה לביטוח
2. אילנה סבאג

הנתבע:
1. אחמד יאסין
2. רונן גל

פסק-דין

פסק דין והחלטה

לפניי בקשה לדחיית התביעה על הסף, שהגישו המבקשים (הם הנתבעים) כנגד המשיבות (התובעות) בעילה של מעשה בית-דין, בהתאם לסמכותי לפי תקנה 101(א)(1) לתקנות סדר דין אזרחי התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות").

המקרה שלפניי מעורר מספר שאלות בסוגיית "מעשה בית דין". רכבו של שמעון, המבוטח בפוליסת ביטוח רכב מפני נזקי רכוש, ניזוק עקב תאונת דרכים. שמעון מקבל תגמולי ביטוח מן המבטחת, ומגיש תביעה בגין נזקים עקיפים (כגון השתתפות עצמית וכו') כנגד המזיק - ראובן, לבית המשפט לתביעות קטנות. שמעון לא מתייצב לדיון בבית המשפט לתביעות קטנות ותביעתו של שמעון כנגד ראובן נדחית. לימים, מגישה המבטחת תביעה לשיבוב הסכומים ששילמה לשמעון כנגד המזיק- ראובן. ראובן מתגונן בטענת "מעשה בית דין". האם במקרה דנן קיים מחסום דיוני החוסם את בירור תביעתו של שמעון, ובענייננו: המשיבות - לגופה.

המדובר בתביעה שהגישו המשיבות כנגד המבקשים, שעניינה נזקי רכוש שנגרמו לרכב המשיבה 2 (להלן: "סבג"), שהיה מבוטח על ידי המשיבה 1 (להלן: המבטחת). התאונה אירעה ביום 18.01.09 בצומת נחל חדרה. התביעה דנן הוגשה על ידי המבטחת מכוח זכות התחלוף, ועל ידי סבג בגין הנזקים שנגרמו לה בעקבות התאונה, אולם פוליסת הביטוח לא כיסתה אותם. התביעה הוגשה במקור בסדר דין מהיר לבית המשפט השלום בתל אביב, אולם הועברה לבית משפט זה לאור היעדר סמכות מקומית (ראו החלטת כב' השופט אלקלעי מיום 27.11.11). בעוד התיק מצוי בבית המשפט בתל-אביב עתרו המבקשים בבקשה זו ואף הוגשה תגובה לבקשה על ידי המבטחת, אולם הוחלט כי הבקשה לסילוק על הסף תידון בבית המשפט לו נתונה הסמכות העניינית.

הואיל וניתן פסק דין כנגד המבקש מס' 1, והוגשה בקשה לביטולו ובקשה זו היתה תלויה ועומדת - לא ניתנה החלטה בבקשה לסילוק על הסף עד לבירור הבקשה לביטול פסק הדין. בדיון שהתקיים בפניי ביום 19.4.2012 הסכימו המשיבות כי פסק הדין שניתן כנגד המבקש מס' 1 יבוטל ללא צו להוצאות, וכך הוריתי.

המבקשים טוענים, כי יש לדחות את התביעה על הסף בשל "מעשה בית דין". במה דברים אמורים; לטענת המבקשים תביעה בגין אותה תאונה הוגשה על ידי סבג בבית המשפט לתביעות קטנות בחדרה בחודש 10/2009 בתביעה שמספרה 19146-10-09, (להלן: "התביעה הראשונה") ומנגד הוגש כתב הגנה ונקבע דיון ליום 16.05.10 אליו זומנה סבג כדין, אולם לא התייצבה לדיון האמור. משכך, לטענת המבקשים, שטחו הם את גרסתם בפני כב' השופטת פלד, והתביעה נדחתה על ידה באותו מעמד. המבקשים טוענים כי על פסק הדין לא הוגש ערעור ואף לא הוגשה בקשה לביטולו, ועל כן הפך פסק הדין חלוט. בכך, לטענת המבקשים, קם מעשה בית דין, והמשיבות מנועות מלהגיש תביעה זו בשל השתק עילה והשתק פלוגתא. לטענת המבקשים השתק עילה מתקיים כאן, שכן בית משפט מוסמך הכריע בפסק הדין הכרעה פוזיטיבית, כאשר מדובר באותם צדדים או חליפיהם (המבטחת) או מי שביניהם קיימת קרבה משפטית, ובאותה עילה. בנוסף, כך לשיטת המבקשים, מתקיים בענייננו גם השתק פלוגתא, שכן ניטשה מחלוקת עובדתית באשר לאחריות הצדדים לתאונה מושא התביעה, ומשהכריע בית המשפט במחלוקת זו, אין לשוב ולעוררה מחדש. המבקשים טוענים כי העובדה שהתובעת כאן הינה חליפתה של התובעת בתביעה קמא, וכן העובדה שמדובר בבית משפט לתביעות קטנות ובכך שמדובר בתובעת שלא התייצבה לדיון – אינן משנות דבר מן המסקנה לפיה יש לדחות את התביעה על הסף מהטעמים שהועלו.

מנגד, הגישה המבטחת תגובתה, בגדרה טענה כי אין בפסק הדין שניתן בתביעה קמא כדי להקים מעשה בית דין, שכן הסיבה בגינה נדחתה התביעה קמא הינה אי התייצבות סבג בלבד, ועל כן אין לראות בפסק הדין כמכריע בין גרסאות הצדדים. בנוסף, טענה המבטחת כי אף אם ייקבע כי אכן מושתקת סבג מלהעלות טענותיה בעניין התאונה, הרי השתק זה אינו חל על המבטחת, שכן היא לא הייתה צד לתביעה קמא.

בישיבה שהתקיימה ביום 19.4.2012 הסכימו המשיבות לדחיית התביעה שהגישה סבג, וזאת נוכח הטענות המועלות ע"י המבקשים, ולאור העובדה כי התביעה שהגישה סבג הוכרעה בבית המשפט לתביעות קטנות . המבטחת טענה כי דין שונה חל על תביעתה, שכן על תביעתה זו של המבטחת לא חל "מעשה בית דין" ויש להכריע בתביעה לגופה.

דיון והכרעה

השאלות הדורשות הכרעה הן אלו:

האם מדובר בצדדים זהים, והאם מתקיימים יחסי קרבה משפטית בין סבג לבין המבטחת?

האם תביעת סבג ותביעת המבטחת מקורן בעילה אחת.

האם מתקיים השתק פלוגתא.

צדדים זהים ויחסי "קרבה משפטית":

בטרם נברר אם מדובר בעילה זהה או בפלוגתא שהוכרעה, ראיתי להקדים דיון בשאלה- כלום מדובר ב"צדים זהים", שכן אם ייקבע כי אין מדובר בצדדים זהים הרי לא מתקיים אחד מתנאי "השתק העילה" ו-"השתק הפלוגתא".

כלל עתיק יומין הוא, כי מעשה בית דין מתקיים מקום שבו הצדדים בהתדיינות הראשונה זהים לצדדים להתדיינות השנייה. עם הזמן התרחקה הפסיקה מן העקרון המסורתי של זהות הצדדים ופיתחה חריגים לכלל הנ"ל שאחד מהם הוא חריג "הקרבה המשפטית" (Privity), ולפיו, אף אם הצדדים בהתדיינות הראשונה אינם זהים לאלה המתדיינים כעת בהתדיינות השנייה, אם קיימת "קרבה משפטית" (privity of interest) בין מי שהיה צד בהתדיינות הראשונה לבין צד בהתדיינות השנייה, אזי יחול "מעשה בית דין". דרישת ה"קרבה המשפטית" חלה הן ביחס להשתק עילה, והן ביחס להשתק פלוגתא.

אין חולקין כי תביעת התובעת היא מכח זכות התחלוף לפי סעיף 62(א) לחוק חוזה הביטוח התשמ"א-1981. אין מחלוקת כי בעת הגשת התביעה הראשונה, כבר פיצתה המבטחת את סבג בגין הנזקים שנגרמו לה (למעט הנזקים שנתבעו בתביעה הראשונה), כפי שעולה מכתב התביעה ומנספח א' לכתב התביעה (מסמך מיום 16.6.2009 בגדרו מודיעה המבטחת כי היא כבר פיצתה את סבג). האם במקרה דנן קיימת קרבה משפטית בין המבוטח לבין המבטח.

כאמור לעיל, עדים אנו להתרחקות הפסיקה מן התפיסה המסורתית, לפיה מעשה בית דין יקום מקום שיש זהות מלאה בין בעלי הדין (על עקרון ההדדיות ראו ע"א 440/70 ע'אנם נ' ע'אנם פד"י כ"ו (2) 829). הפסיקה אימצה מספר חריגים, ובין היתר, מקום שקיימת "קרבה משפטית", לגביה קבע בית המשפט העליון בע"א 2360/99 יצחק בחר נ' דיון בניין ופיתוח בע"מ פד"י נ"ה (4) בעמוד 18 :

"אולם הלכה זו תחול גם מקום שאין מדובר במי שהיה שותף להליך הראשון, אך הוא בעל זיקת עניין (privity of interest) לדיון הקודם או שהינו חליפו של מי שהיה בעל דין. וכך למשל נקבע, כי מעשה בית דין יחול על מנהלים של תאגיד, מקום שהתאגיד היה בעל דין בהליך קודם, ולהיפך, מקום שהמנהל ובעל השליטה בתאגיד היה בעל דין בהליך הקודם, מושתק התאגיד בו הוא שולט ושבו הוא מנהל, מכוח מעשה בית דין (ע"א 8/83 הנ"ל; וכן ראה ע"א 344/83, רויטמן נ' פרס ואח', פ"ד לט(4)29, 36 ; ע"א 718/75, עמרם נ' סקורניק, פ"ד לא(1), 29 ; רע"א 1903/97, עירית תל-אביב -יפו נ' התחנה המרכזית החדשה בתל-אביב בע"מ, תק-על 97(3), 566; וכן ראה בספרה של ד"ר נינה זלצמן, "מעשה בית דין בהליך האזרחי", הוצאת רמות - אוניברסיטת תל-אביב, עמוד 387 ואילך)."

לאחרונה נידונה שאלת הגדרת "הקרבה המשפטית" בע"א 735/07 צמרת חברה לבניין בע"מ נ' בנק מזרחי טפחות (טרם פורסם- ניתן ביום 5.1.2011), שם הגדיר ביעת המשפט העליון מהי "קרבה משפטית" בין בעלי דין בשתי ההתדיינויות השונות:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ