אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ירמיהו נ' מינהל מקרקעי ישראל ואח'

ירמיהו נ' מינהל מקרקעי ישראל ואח'

תאריך פרסום : 20/05/2013 | גרסת הדפסה
פ"ה
בית דין אזורי לעבודה ירושלים
38171-02-13
20/03/2013
בפני השופט:
אייל אברהמי

- נגד -
התובע:
שלי ירמיהו
הנתבע:
1. מינהל מקרקעי ישראל
2. אלי יקיר
3. מר עידן ורטהיים

החלטה

זוהי בקשה לצו מניעה זמני שימנע את המשיבה 1 משיבוצו של המשיב 2 למשרה שמספרה: 511/509- שהוגדרה כראש תחום בכיר- עסקאות מיוחדות (להלן המשרה 509/511).

המבקשת עובדת במינהל מקרקעי ישראל כ-13 שנים. חלק מתפקידיה היו בתחום המזכירות והמינהל. המבקשת ביקשה בכתב התביעה, שהוגש יחד עם צו המניעה לקבל את המשרה של ראש תחום בכיר- עסקאות מיוחדות. בסופו של דבר וועדת השיבוצים בחרה בה לתפקיד מרכז בכיר- עסקאות מיוחדות, משרה מספר 530- (להלן משרה 530).

בבקשה טענה המבקשת כי וועדת השיבוצים מנועה הייתה מלשבץ את המשיב 2 מר יקיר אלי למשרה, לנוכח העובדה שהוא מושעה בשל חשדות פלילים כנגדו. בעניין האחרון נאמר כי אין חולק שכנגד המשיב 2 מתנהלת חקירה פלילית בימים אלה ובעטיה הוא מושעה. כנגד המשיב 3 טענה, כי חסר לו ניסיון מקצועי כנדרש למשרה 509/511. בסופו של ההליך הזמני חזרה בה, וטוב שכך, מהטענות כנגד המשיב 3. לנוכח זאת נתמקד בטענות שיש למבקשת כנגד שיבוצו של המשיב 2 למשרה 509/511.

בעניין המשיב 1, נתקבלה החלטת ממשלה ביום 12.5.09, מספרה 123, להקים רשות מקרקעין ממשלתית שתנהל את מקרקעי ישראל. בעקבות החלטה זו, תוקן חוק מינהל מקרקעי ישראל, תש"ך – 1960. התנהל משא ומתן עם ארגון העובדים היציג, הסתדרות העובדים הכללית ונחתם הסכם קיבוצי מיוחד מיום 18.5.11. במסגרת הסכם זה, נוסחו עקרונות ונהלי הליך השיבוץ שיהיה לעובדים שעבדו עד אותה עת במנהל מקרקעי ישראל, ועוברים לעבוד ברשות מקרקעי ישראל שהוקמה בימים אלה (נוהל שיבוצים ראשונים במינהל מקרקעי ישראל, צורף כנספח א' לתצהירה של המבקשת). במסגרת זו נקבעו עקרונות לתהליך השיבוץ, והוקמה וועדת שיבוצים (להלן וועדת השיבוצים).

ביום 12/3/13 נשמעה בפנינו הבקשה, כאשר המבקשת העידה מטעמה, ומנגד העידו הגב' ליאורה טושינסקי, סגנית מנהל רשות המקרקעין, וכן המשיבים 2, 3. לאחר שמיעת העדים, סיכמו הצדדים. ההחלטה דלהלן הינה על יסוד הבקשה והתגובות כמו גם המסמכים שצורפו להם ולתצהירים וכן העדויות שנשמעו בפנינו. עוד מובהר כי ההחלטה הינה לכאורה בסעד הזמני בלבד, ולצורכו.

הכרעה

ההלכה העקרונית שנקבעה על ידי בית המשפט העליון, בענין סעדים זמניים, אומצה על ידי בית הדין הארצי לעבודה והובאה בפסק הדין בענין גנץ, (דב"ע לג/3-3 מדינת ישראל - מרדכי גנץ פד"ע ד' 161, 164), סוכמה שם בזו הלשון:

"עיקר תכליתם של צווי מניעה זמניים כגון אלה הוא לשמור, כל עוד תלויה בבית-המשפט תובענה בנדון, על מצב הדברים כפי שהוא היה קיים בעת הגשתה; אין בית-המשפט מרשה לאחד מבעלי הדין להביא שינויים במצב ההוא אשר עלול להיות בהם משום השפעה עניינית, כלכלית או משפטית על הדיון בתובענה או על תוצאותיו".

אף כי ייתכן שמדובר בבקשה לצו עשה במהותו, לטובת המבקשת בחנו את עניינה מתוך הנחה שמדובר בבקשה לצו מניעה, אך כפי שנראה להלן הגענו למסקנה כי אף אם מדובר בצו מניעה אין מקום ליתן את הסעד המבוקש.

ההלכה בעניין זה ברורה. על המבקשת להוכיח זכות לכאורה בכדי שתצמח לה זכאות לסעד המבוקש (ראה עניין גנץ, עמ' 164). הלכה זו חזרה ואושרה בפסקי דין מאוחרים יותר של בית הדין הארצי לעבודה (דב"ע נא/3-195 תובנה מכונות תרגום בע"מ - עמיחי סגל פד"ע כג 274, 275, להלן: "עניין תובנה - סגל").

בפסק הדין תובנה - סגל, הביא בית הדין הארצי לעבודה את דברי י. זוסמן (סדרי הדין האזרחי בסעיף 492) דברים היפים גם לעניננו:

"הכלל הוא, כי שעה שערכאה שיפוטית נזקקת לשאלה אם ליתן צו מניעה זמני אם למאן לתיתו, הרי "השאלה הראשונה היא, אם מתן הסעד הזמני הוא כה הכרחי עד כדי להצדיק את התערבותו של בית-המשפט בשלב מוקדם, לפני בירור התביעה. הצידוק לכך נעוץ לעיתים בדוחק הנסיבות, כמו בעניינו של הדייר שנושל, או בצורך להפסיק מיד מטרד מזיק קשה... אך לעיתים קרובות יותר הצורך לשמור על מצב קיים שאם יחול בו שינוי עד לגמר דיון עלול התובע לקפח את זכותו" (שם בעמ' 279).

המקרה שבפנינו, כפי שנראה להלן, אינו מצדיק התערבות בית הדין בשלב זה של מתן סעד זמני קודם בירור התביעה.

זאת ועוד. הפסיקה קבעה, כי מספר תנאים מצטברים צריכים להתמלא על מנת שיינתן סעד זמני, אלה כפי שיבואר להלן, לא התמלאו במקרה דנן וגם בשל כך, אין מקום ליתן סעד זמני כמבוקש.

כאמור, בקשת התובעת לסעד הזמני היא למעשה בקשה למנוע מהמבקש 2 להשתבץ למשרה 509/511 – ראש תחום בכיר עסקות מיוחדות. זאת מהטעם שמתקיימת בעניינו חקירה פלילית. בעניין זה סומכת המבקשת על הוראת התקשי"ר שמספרה 21.212 (א). בשל חשיבות האמור בהוראה זו, אנו נביא אותה במלואה:

"אין להעלות עובד בדרגה לרבות במתן דרגה אישית, ואין להציע לנציבות שירות המדינה להעלות עובד בדרגה כל עוד מתנהלים נגדו חקירה או דיון בקשר להאשמה משמעתית או פלילית, אלא אם מצא נציב שירות המדינה כי בנסיבות העניין מוצדק להעלותו בדרגה כאמור. תמו הליכי החקירה או הדיון נגד העובד, ולא הוטלו עליו אמצעי משמעת בנוגע לדרגתו, מותר להעלותו בדרגה אפילו בתחולה למפרע מהיום בו היה מועלה בדרגה אלמלא החקירה או הדיון נגדו, הכול בכפיפות לנסיבות המקרה ולתוצאות החקירה או הדיון. ההגבלה לפי פסקה זו אינה חלה על העלאות אוטומטיות בדרגה, הנקבעות על-פי הסכם קיבוצי".

כאמור, הרפורמה במנהל מקרקעי ישראל שכתולדה ממנה הוקמה בימים אלו רשות מקרקעי ישראל, הינה פרי החלטת ממשלה מס' 123. מדובר ברפורמה מקיפה במסגרתה שובצו מעל ל- 650 עובדי מינהל מקרקעי ישראל בתפקידים אחרים או בתפקידים דומים או באותו תפקיד, במסגרת רשות מקרקעי ישראל. תנאי להצלחת הרפורמה הינו שיבוצם של כל העובדים. את השיבוץ יש להשלים בהקדם כדי שהרפורמה תצלח. עוד הוסבר, כי ככל שהמשיב 2 מר יקיר לא ישובץ בתפקיד, עלול הוא למצוא את עצמו ללא תפקיד, הואיל ותפקידו במינהל מסתיים ואילו לרשות שהוקמה הוא לא נכנס, בבחינת יצא "קירח מכאן ומכאן". עניין זה מוזכר כבר כעת הואיל ויש לו משקל נכבד לעניין מאזן הנוחות והנזקים.

כמוסבר לעיל במסגרת הרפורמה, נערך שיבוץ מחדש של כלל עובדי מנהל מקרקעי ישראל. מדובר במהלך בהיקף גדול מאוד ויוצא דופן. במסגרת זו, חלף הדרגות הרגילות שבהן דורגו עובדי המנהל, נקבע מדרג שונה וחדש שכולל 7 דרגות של רבדים, כאשר לכלל עובדי המנהל ניתנו תוספות שכר משמעותיות.

מהראיות שהובאו בפנינו עולה כי מר יקיר אלי, משיב 2, ממשיך למעשה את עבודתו בתפקיד דומה ובדרגה דומה אף אם יש עליה מסוימת בשכרו. בכל אופן, במקרה דנן כשמדובר ברה ארגון של כלל מקום העבודה שבמסגרתו יש העלאה בשכר לכלל העובדים, הרי שלדידנו לא חלה הוראת סעיף 21.212 הנ"ל. הוראה זו עניינה איסור העלאה בדרגה באופן אינדיבידואלי של עובד מסוים עת מתנהלת נגדו חקירה. במקרה דנן, אין מדובר בהעלאה של עובד מסוים, כי אם ברה ארגון של כלל המסגרת. בנסיבות אלה יש לפרש את ההוראה באופן מצומצם ולקבוע כי היא אינה חלה במקרה זה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ