אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ירי כדורים וזריקת רימוני הלם - פעולה סבירה של המשטרה המחפשת אחר עבריין מסוכן

ירי כדורים וזריקת רימוני הלם - פעולה סבירה של המשטרה המחפשת אחר עבריין מסוכן

תאריך פרסום : 10/12/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום ירושלים
13582-04
07/12/2008
בפני השופט:
א' דראל

- נגד -
התובע:
1. יעקב בקיר
2. סוהלה בקיר
3. מחמוד בקיר
4. מאמון בקיר
5. פאטמה בקיר
6. אלאא בקיר
7. מהדי בקיר
8. סוהילה בקיר
9. יעקב בקיר

עו"ד יצחק דהן
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד יוספה מרגולין-ולנסי
פסק-דין

מבוא 

1.                   1.                   בפני שתי תביעות מאוחדות, שעניינן נזקי רכוש שנגרמו לתובעים בת.א. 12422/04 ונזקי גוף שנגרמו לתובעים בת.א. 13582/04 באירוע שהתרחש ביום 17.2.2003. באותו אירוע, כפי שאפרט להלן, שאירע בביתם של התובעים, נלכד ונעצר הצד השלישי מס' 1 (להלן: "מזערו") שהיה מבוקש מזה זמן על ידי משטרת ישראל ולימים נשפט ונאסר.

2.                   2.                   אין מחלוקת על כך שהתובעים מס' 1 ו- 2 בת.א. 12422/04 (להלן: "יעקב" ו- " סוהילה" או "ההורים"), שהם הוריהם של התובעים מס' 1-5 בת.א. 13582/04 (להלן: "הילדים"), הם בעליו של בניין בין שתי קומות בשכונת ענתא החדשה. ההורים, יעקב סוהילה וילדיהם מתגוררים בקומה השניה והדירה בקומה הראשונה של הבניין הושכרה לצד השלישי מס' 2 (להלן: קוואסמה") בסמוך לפני האירוע התקבל במשטרת ישראל מידע מודיעיני שלפיו, מזערו, שכאמור היה מבוקש על ידי המשטרה מזה זמן רב, נמצא בתוך הבית - בדירתו של קוואסמה  כשהוא חמוש. כוחות המשטרה הגיעו למקום ובסיום ההתרחשויות נשוא התובענה לכדו את מזערו, עצרו אותו והוא הועמד לדין, הורשע ונדון לעונש מאסר ממושך.

3.                   3.                   בכתבי התביעה טוענים התובעים כי כוחות המשטרה הפעילו כוח רב מדי ומעבר לכל אמת מידה סבירה ועל כן הם טוענים כי הנתבעת חבה כלפיהם בשל ביצוען של עוולות התקיפה ובשל התרשלות השוטרים. התובעים טוענים כי מחדליהם של השוטרים באו לידי ביטוי בכך שלא דאגו לפנות את האזור מדיירים תמימים, להזהירם, או לנקוט אמצעים שימנעו פגיעה באזרחים אלא פתחו מיד בהשתוללות חסרת רסן, תוך ירי מסיבי וזריקת רימונים ללא שנשקפה לכוחות המצויים במקום סכנה.  בסיכומיהם מעלים התובעים טענה חדשה והיא שהיה על כוחות המשטרה להתקשר לפני הפעולה להורים וליידע אותם עליה בטרם הגיעו למקום. לשיטת התובעים פתיחה באש לעבר בית מיושב ללא כל פרופורציה או סבירות ביחס לאיום שנשקף או למטרת המעצר היא צעד שלא כדין. עוד נטען כי השימוש שנעשה ברימונים מצדיק את החלת סעיף 41 לפקודת הנזיקין.

4.                   4.                   בתביעה בת.א. 12422/04, מבוקש פיצוי על נזק הרכוש שנגרם לבית בסכום של 36,500 ש"ח. עוד נתבקש פיצוי בסכום של 13,500 ש"ח עבור עוגמת נפש, טרדה והוצאות. בתביעה בת.א. 13582/04, מבוקש פיצוי עבור נזקי הגוף להורים ולילדיהם בשל החוויה הטראומטית שחוו באותו אירוע. הוריהם של הילדים מבקשים פיצוי עבור הטבת נזקי הגוף לילדיהם.  כתב התביעה לא נתמך בחוות דעת רפואיות ועתירתם של תובעים אלה היא לפיצוי עבור נזק מיוחד ונזק לא ממוני.

5.                   5.                   המדינה מסבירה כי מזערו היה מבוקש מזה זמן בשל ביצוען של עבירות חמורות ובהן ניסיון רצח, פציעה ותקיפה בנסיבות מחמירות, הוא היה חמוש ומסוכן והטיל את חתתו על הציבור. כאשר התקבל מידע כי הוא נמצא במבנה הגיע כוח משטרה וכיתר את הבניין ובמהלך פעולת הכיתור פעל הכוח כדי למנוע פגיעה באזרחים. בין היתר החלו השוטרים בכריזה משך כשעתיים לעבר התושבים כדי שיצאו מהמקום. לבסוף יצאו מהדירה בקומה התחתונה שלושה אנשים וביניהם קוואסמה. בהמשך יצאו אנשים נוספים מהדירה בקומה העליונה ועזבו את המבנה. לטענת המדינה מדובר בתובעים. לאחר כארבע שעות, שבהן נמשכו הקריאות למזערו לצאת מהמבנה, יצא מהמקום  והסגיר עצמו למשטרה.  הנתבעת מדגישה כי היריות החלו רק לאחר שהתובעים יצאו מהמבנה.

6.                   6.                   עמדת המדינה היא כי הפעילה אמצעים סבירים ומידתיים וזאת על רקע מסוכנותו של מזערו וצרכי הפעולה. עוד טוענת המדינה כי מזערו היה חמוש, בעל מסוכנות רבה, ובעת שהכוח הגיע למקום הוא כיתר את הבניין ופעל ממושכות ונחרצות כדי להבטיח שלא יגרם נזק לדיירי המבנה התמימים.

7.                   7.                   המדינה הגישה הודעה לצד שלישי כנגד מזערו, קוואסה וכנגד סוהילה. כלפי מזערו טוענת המדינה כי הוא אחראי לנזק בשל התבצרותו במבנה וסירובו להסגיר את עצמו קודם לכן. כלפי קוואסמה טוענת הנתבעת כי הוא חב כלפיה בשל כך שנתן מחסה למזערו למרות שידע שהוא עבריין מסוכן. טענות המדינה כלפי סוהילה הן כי לא יצאה מהמבנה בעת שכוחות הבטחון קראו לה לעשות כן. בסיכומיה לא חזרה המדינה על הטענות כלפי סוהילה ויש לראותה כמי שויתרה על ההודעה לצד שלישי כנגדה.

8.                   8.                   מזערו וקואסמה חולקים על טענות המדינה וטוענים כי מזערו כלל לא התגורר בבית אלא נכנס למקום משמצא את דלת הכניסה פתוחה ובעת הכניסה לדירה נחבט ראשו של מזערו והוא איבד את הכרתו.  קוואסמה, כך הטענה, לא ידע על הימצאות מזערו בדירתו ולא נתן לו מקלט.

השאלות העומדות להכרעה

9.                   9.                   ההכרעה בתובענה מצריכה תחילה בירור עובדתי והכרעה באשר לאירועים שהתרחשו במקום עד ללכידתו של מזערו נוכח הגרסאות הסותרות. כפועל יוצא מהכרעה עובדתית זו יש לבחון האם חבה המדינה בשל תקיפה שתקפו השוטרים או בשל התרשלותם של אלה. ככל שתוטל אחריות יהיה מקום לשום את הנזק שנגרם לתובעים ולהידרש להודעה לצד שלישי.

תיאור האירוע

10.               10.               אשר לאופן בו התרחשו האירועים השונים העידו מספר עדים: יעקב, בניו מחמוד ומאמון, קואסמה, מזערו ואנשי המשטרה. עוד הוגש תצהירה של סוהילה.

גרסת יעקב  בקיר

11.               11.               כאמור, יעקב הוא בעליו של הבניין שנפגע, הוא השכיר את הדירה בקומה התחתונה לקואסמה. בתצהיר העדות הראשית שהגיש הוא מתאר כי ביום 17.2.03 בשעות הערב המוקדמות הוקף הבית על ידי אנשים חמושים שהזדהו ככוחות בטחון. הכוחות הכריזו בקול והטילו עוצר על הבית. בתוך הבית היו באותו זמן אשתו וחמשת ילדיו והם הסתגרו בקומה השנייה של הבניין.

12.               12.               לדבריו לאחר זמן קצר יחסית החלו יריות  ובני המשפחה נכנסו להלם והתחבאו בחדרים. האירוע הסתיים בשעה 01:00 לפנות בוקר יום המחרת כאשר כוחות הבטחון עצרו את מזערו. הוא מתאר כי לאחר תום האירוע נכנס לבית וגילה את האישה ואת הילדים מפוחדים ומבועתים וכן נדהם לראות את ההרס שהיה בקומה הראשונה של הבית. גרסתו של יעקב היא אפוא כי בני המשפחה היו בבית משך כל האירוע (כ- 4-5 שעות) ורק לאחר שהכל הסתיים, מזערו נלכד ונעצר נכנס לבית ומצא את אשתו וילדיו.

13.               13.               יעקב מוסיף כי השכיר את הדירה בקומה הראשונה לקואסמה וכי האחרון הכחיש כל קשר למזערו.

14.               14.               בחקירה הנגדית עומת יעקב עם גרסתו של קואסמה, כפי שתפורט להלן, לפיה הוא היה זה שהוציא את סוהילה ואת הילדים מתוך הבית במהלך ההתרחשות ולא בסיומה - דבר העומד בסתירה לעדות יעקב כי נכנס להוציאם לאחר לכידת מזערו. מהתיאור שנתן בתשובה לשאלה (עמ' 13, ש' 19 ואילך) עולה כי אכן הדברים שכתב יעקב בתצהיר אינם נכונים וכי הוא ראה את הילדים יוצאים מהבית כאשר החיילים מכוונים אליהם מכוונות הלייזר והילדים מרימים ידיים.

עדות מחמוד ומאמון בקיר

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ