אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ירושת בת שנולדה מהפריה מלאכותית

ירושת בת שנולדה מהפריה מלאכותית

תאריך פרסום : 20/12/2012 | גרסת הדפסה
תיק רבני
בית דין רבני אזורי באר שבע
104265-2
10/05/2012
בפני השופט:
1. הרב אליעזר איגרא - אב"ד
2. הרב אהרן דרשביץ - דיין
3. הרב משה בצרי - דיין


- נגד -
התובע:
אלמונית
עו"ד ניסים ביטון
הנתבע:
אלמוני
עו"ד עוזי אהרון
פסק-דין

לפנינו בקשה לביטול פסק דין שניתן ע"י ביה"ד בתאריך י' אדר תשע"א (24/2/10). בפסק הדין הנ"ל קבע ביה"ד כי ירושת הבת [פלונית] ז"ל, בתם המנוחה של הצדדים, תחולק בין האב [אלמוני] ובין האם [אלמונית] בחלקים שווים. בכך ביטל בית דיננו את צו הירושה שהוצאנו בתאריך ג' ניסן תשס"ז (22/3/07) שבו נקבע בהסכמת הצדדים כי המבקשת [אלמונית] תהיה היורשת היחידה של הבת [פלונית] ז"ל.

המבקשת [אלמונית] ערערה על פסק הדין הנ"ל לביה"ד הגדול, ובפסק הדין בתיק (רבני גדול) 813075/1 פלוני נ' פלוני(פורסם באתרים משפטיים; א' אייר תשע"א, 05/05/2011) דחה בית הדין הגדול את ערעור האם [אלמונית], והשאיר את פסק הדין לחלוקת הירושה בשווה על כנו.

בסיומו של ההליך בביה"ד הגדול, העלתה [אלמונית] טענה חדשה, כי הבת [פלונית] ז"ל נולדה לה מהפריה מלאכותית שלא מזרעו של האב, ולכן הוא לא זכאי לרשת אותה, ויש לתקן את צו הירושה שייצא רק על שמה.

בתאריך א' טבת תשע"א 8/12/10 נתן ביה"ד הגדול החלטה בה נאמר כי ע"פ תקנות הדיון ביה"ד הגדול לא ידון בראיות שלא הובאו לפני ביה"ד האזורי, ולכן על [אלמונית] לחזור ולטעון את טענותיה לפני ביה"ד האזורי.

ע"פ החלטה זו הזמין ביה"ד את הצדדים לדיון בתאריך ט"ז כסלו תשע"ב (12/12/11), ולאחר מכן הגישו הצדדים את סיכומיהם.

טענות המבקשת

א.             הבת היא לא בתו של המבקש. היא נולדה ע"י הפריה מלאכותית שלא מזרעו של הבעל [אלמוני].

ב.             מאחר והבת הנ"ל היא לא בתו של מר [אלמוני], הרי שבכך יש לערער את האומדנא דמוכח עליה התבסס ביה"ד כי לא הייתה למר [אלמוני] כל כוונה לוותר לאשה על מאות אלפי שקלים של הביטוח, אלא מכיון שמר [אלמוני] ידע ש[פלונית] היא לא בתו, הוא ויתר על הירושה לטובת האם הביולוגית של הילדה.

ג.              אימוץ - אף אם המשיב טוען שמגיעה לו זכות בירושה מדין אימוץ, שהוא אביה המאמץ של הילדה, משיבה על כך האם כדלקמן:

(1)          ע"פ דין תורה אין זכות למאמץ לרשת את בנו המאומץ.

(2)          אף אם נלך ע"פ החוק האזרחי המחיל דיני ירושה על הורים מאמצים, כל זה כאשר אין התנגשות בין ההורה הטבעי להורה המאמץ. אולם כאשר ישנה התנגשות בין ההורה הטבעי להורה המאמץ, זכותו של ההורה הביולוגי הטבעי גוברת על זכותו של ההורה המאמץ.

(3)          אף אם נקבל את זכות האב כאב מאמץ, מכיוון שפיצויי תאונת הדרכים משולמים להורים עבור כאבם וסבלם, הרי שכאב האם הביולוגית הוא גדול יותר מכאבו של האב המאמץ, בגלל הטיפולים הקשים שעברה, ובכך שהאם גידלה כמעט לבדה את הבת. ובפרט שלטענתה הקשר עם הבת לאב היה קר ומנוכר (כפי שהוכח לטענתה ממכתבי חברות של הבת).

טענות המשיב

א.             אמנם נכון שנערכה הפריה מלאכותית, אבל בכל זאת הם קיימו יחסי אישות קבועים ויתכן שהיא הופרתה ממנו. המשיב הוסיף כי הבת בתמונה דומה לו. ע"פ ההלכה תולין שהוולד של הבעל שרוב בעילות אחר בבעל. וצרפו לכך חוו"ד הלכתית (אוצר הפוסקים כרך י"ט פ' ע"א סע' ד' ס"ק כ"א אות ד). כמו כן גם המבקשת החזיקה אותו כאבי הילדים. המשיב צרף לעניין זה כתב תביעה בו אמרה המבקשת: מנישואין אלו נולדו לבני הזוג שני ילדים.

ב.             ביחס לאומדנא דמוכח כתב הבעל שאין לטענה האמורה כל קשר לטענת האישה. ביה"ד הרי החליט כי ויתור אחד מבני הזוג לרעהו במסגרת הנישואין נעשתה כדי ליעל את השימוש ולא כויתור על זכויות, והדבר נקבע בבית דין קמא ואושר בביה"ד הגדול. אין כל קשר בין החלטה הנ"ל לשאלת האבהות על הילד.

ג.              כמו כן צרף הבעל ראיות על קשריו הטובים עם הבת, והוסיף שהוא היה המפרנס היחידי ושלא החסיר כלום מביתו ע"פ מיטב יכולתו.

דיון והחלטה

א.             שני הצדדים מסכימים שנעשתה הפריה מלאכותית לאשה מתורם זר. גם אם נקבל את טענת המבקשת והוכחותיה הרפואיות על פי בדיקת הדם (סוג הדם של הבת אינו תואם לשל האב) כאמת הלכתית ומשפטית ונקבע כי הבן אינו בנו הביולוגי של המבקש, הרי שנקבע שהבת [פלונית] היא בתו המאומצת של האב, ולכך הסכימה גם האם בסיכומיה.

  • כהערת אגב חשובה ביותר ברצוננו להעיר, כי לא נמצאה בחוק הירושה התייחסות מפורשת למקרה כגון זה, בו אשה נשואה עוברת הפריה מלאכותית מגבר זר. הבן נרשם בת"ז כבנו של האב (שאינו בנו), הוא מגדלו והוא משלם מזונות וכו', אולם לא נעשה כל הליך של "אימוץ" רשמי. שאלה היא, אם אכן ע"פ החוק, בן זה יורש את אביו ואביו יורש אותו. אי-הסדרת דבר זה במפורש בחוק יכולה לגרום לבעיות רבות, כגון במקרה שלפנינו, או כל מקרה אחר, ונפרט את המקרים בהמשך.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ