אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ירון לבין נ' מדינת ישראל

ירון לבין נ' מדינת ישראל

תאריך פרסום : 31/08/2017 | גרסת הדפסה
בש"פ
בית המשפט העליון
6388-17
24/08/2017
בפני השופטת:
ע' ברון

- נגד -
המבקש:
ירון לבין
עו"ד עופר אשכנזי
עו"ד מור סוקר
המשיבה:
מדינת ישראל
עו"ד הדר פרנקל
החלטה

                                          

 

 

 

 

 

  1. לפניי ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כבוד השופט ג' גונטובניק) מיום 3.8.2017, שבגדרה נדחתה בקשה שהגיש המבקש לעיכוב ביצוע עונש המאסר שהוטל עליו בבית משפט השלום ב-ת"פ 27549-02-14, בגין הרשעתו בשורה של עבירות שעניינן גניבה ממקום עבודתו.

 

רקע

 

  1.  נגד המערער הוגש לבית משפט השלום בתל אביב-יפו כתב אישום הנושא שני אישומים שעניינם גניבה ממקום עבודה. כתב האישום פורט בהחלטת בית המשפט המחוזי מיום 3.8.2017, ולפיכך יוזכר עתה רק בתמצית. על פי האישום הראשון, המערער ששימש מנהל כספים בחברת אייוויו דיגיטל בע"מ (להלן: החברה), בתקופה שמיוני 2009 ועד נובמבר 2010, השתמש במהלך התקופה בהרשאה שניתנה לו לביצוע פעולות בחשבון הבנק של החברה כדי להעביר כספים לחשבונות הבנק האישיים שלו ולחשבון הבנק של אמו. על מנת להסוות את מעשיו ולהגדיל את יתרת הזכות בחשבון החברה, המערער העביר מדי חודש למס הכנסה ולביטוח לאומי סכומים הנמוכים מאלה שנוכו בפועל משכר עובדי החברה. בנוסף, על מנת להכשיל את החקירה הפלילית שנפתחה נגדו בעקבות מעשיו, ערך המערער מסמך הנחזה להיות כזה שנערך ונחתם על ידי מנכ"ל החברה, ולפיו האחרון התחייב לכאורה לשלם למערער בונוס. על פי האישום השני המערער ניצל לרעה את תפקידו במערך חברות אחר, שבה שימש כחשב בתקופה שמאוגוסט 2011 ועד מאי 2013, והעביר כספים מחשבון אחת החברות שבמערך לארנק האלקטרוני שלו.

 

           בגין האישום הראשון הואשם המערער ב-59 עבירות של גניבה בידי עובד, לפי סעיף 391 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק); עבירה של זיוף מסמך בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 418 לחוק. עבירה של שימוש במסמך מזויף, לפי סעיף 420 לחוק; עבירות מנהלים ועובדים בתאגיד, לפי סעיף 424(2) לחוק; ושיבוש הליכי משפט, לפי סעיף 244 לחוק. בגין האישום השני הואשם ב-14 עבירות של גניבה בידי עובד; בריבוי עבירות של רישום כוזב במסמכי תאגיד, לפי סעיף 423 לחוק; בעבירות מנהלים ועובדים בתאגיד; ובעבירה של ידיעות כוזבות (עוון) לפי סעיף 243 רישא לחוק.

 

  1. בהכרעת הדין מיום 6.3.2017 הרשיע בית משפט השלום בתל אביב–יפו (כבוד השופטת ל' מרגולין-יחידי) את המערער בכל העבירות שיוחסו לו באישום הראשון, וביחס לאישום השני הורשע המערער אך בעבירת הגניבה בידי עובד – וזוכה מיתר העבירות שיוחסו לו. בית המשפט גזר ביום 22.5.2017 את דינו של המערער ל-42 חודשי מאסר; וכן ל-18 חודשי מאסר על תנאי לתקופה של שלוש שנים והתנאי הוא שלא יעבור עבירה של גניבה בנסיבות מחמירות; 6 חודשי מאסר על תנאי לתקופה של שלוש שנים והתנאי הוא שלא יעבור את יתר העבירות שבהן הורשע; קנס בסך 123,200 ש"ח או 6 חודשי מאסר במקומו; ופיצוי לחברה בסך של 258,000 ש"ח. בית המשפט נתן למערער שהות להתארגן, וקבע כי עליו להתייצב לריצוי מאסרו ביום 13.6.2017. בהחלטה מיום 4.6.2017 נדחתה כניסת המערער למאסר ליום 20.6.2017; ובהחלטה מיום 5.6.2017 ובהסכמת הצדדים תוקן גזר הדין במובן זה שהקנס הועמד על סך 100,000 ש"ח ותקופת המאסר חלף קנס קוצרה לחמישה חודשים.

 

  1. המערער הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי ללא נימוקים בשלב זה משום פגרת בתי המשפט, ובד בבד הוגשה גם בקשה לעיכוב ביצוע גזר הדין שהושת עליו עד להכרעה בערעור. בהחלטה מיום 14.6.2017 ניתן צו עיכוב ביצוע ארעי של עונש המאסר, עד להחלטה אחרת. בהחלטה מיום 3.8.2017, היא נושא הערעור דנן, דחה בית המשפט (כבוד השופט ג' גונטובניק) את הבקשה לעיכוב ביצוע, תוך שקבע כי לא שוכנע שסיכויי הערעור הם גבוהים במידה שיכולה להצדיק עיכוב ביצוע. בית המשפט קבע כי חרף מאמציו של בא-כוח המערער לשכנע אחרת, הכרעת הדין נשענת באופן מובהק על ממצאי מהימנות. עוד נקבע כי בניגוד לטענת בא-כוח המערער שלפיה בית המשפט הפך את היוצרות בכך שהטיל על המערער להוכיח את חפותו במקום שנטל זה יהא על כתפי המשיבה, מדובר אך במהלך סמנטי שבמסגרתו "בית המשפט בחר בסדר משלו לנתח בהכרעת הדין את הראיות שהוצגו במהלך ההליך [...] אינני סבור כי התוצאה הייתה משתנה אם בית המשפט היה מהלך בהילוך הפוך, כשתחילה היה בוחן את ראיות המאשימה ומגיע לבסוף להסברי הנאשם" (שם, בפסקה 9). מכל מקום, כך נקבע, טענותיו של המבקש אינן מקהות מעוצמת המהימנות שבית המשפט מצא במצבור העדויות הישירות והעקיפות שנאספו בהתייחס לשני מקומות העבודה של המערער. ובאשר לגזר הדין, בית המשפט קבע כי נסיבותיו האישיות הקשות של המערער נלקחו בחשבון על ידי בית משפט השלום, והן אינן קיצוניות במידה יוצאת דופן המצדיקה עיכוב ביצוע. משכך, קבע בית המשפט כי על המערער להתייצב לריצוי מאסרו ביום 3.9.2017.

 

הטענות בערעור דנן

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ