אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> יציב ואח' נ' מרום ואח'

יציב ואח' נ' מרום ואח'

תאריך פרסום : 12/06/2013 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום קריות
28405-02-13
05/06/2013
בפני השופט:
עידית וינברגר

- נגד -
התובע:
1. רודי יציב
2. מירי יציב

הנתבע:
1. אלי מרום
2. יפה מרום

החלטה

בקשות הדדיות למתן צווי מניעה זמניים, ביחס לשימוש במקרקעין הידועים כחלקה 121 בגוש 18175 (להלן:"החלקה"). על החלקה, ששטחה 1004 מ"ר, ניצבים בתיהם של בעלי הדין. המבקשים (להלן:"יציב") רשומים כבעליהם של 4/10 חלקים מהחלקה, ואילו המשיבים (להלן:"מרום") רשומים כבעליהם של 6/10 מהחלקה.

בין בעלי הדין התקיים הליך קודם בבית משפט זה, בה.פ 32748-09-10 אשר הדיון בו אוחד עם ת.א 14950-11-10 במסגרתו ניתן פסק דין ביום 28.5.2012 (להלן:"פסק הדין"). באותה תביעה, עתרו יציב למתן פסק דין הצהרתי אשר ייתן תוקף לתשריט חלוקה, אשר נערך בשנת 1970 לערך, בעת שרכשו את חלקיהם בחלקה, באופן שיקבע כי למרות שהם רשומים כבעליהם של 4/10 חלקים בחלקה, רשאים הם להחזיק בשטח של 413 מ"ר – למרות שעל פי חלקיהם בחלקה הם שטחם אינו עולה על 402 מ"ר (ה.פ. 32748-09-10). עוד ביקשו יציב להצהיר, כי על מרום להימנע מלהפריע להם לעשות שימוש בלעדי בשביל הכניסה השייך ליציב, המתחיל ברחוב קרן היסוד ומוביל אל ביתם של יציב. מרום לעומת זאת, הגישו תביעה לפינוי ולסילוק ידם של יציב משטח החלקה אותו הם רשאים להחזיק באופן ייחודי (ת.א. 14950-11-10).

פסק הדין שניתן ביום 28.5.12, לא שם קץ למחלוקות בין בעלי הדין, ולפיכך הגישו יציב תביעה לפירוק שיתוף בחלקה, בד בבד עם הגשת בקשה לסעד זמני, ובקשה למניעת הטרדה מאיימת, כמשמעה בחוק. מרום, הגישו תביעה שכנגד למתן צו מניעה, צו עשה, וכן תביעה לפיצויים עקב לשון הרע, ופגיעה בפרטיות.

צו למניעת הטרדה מאיימת ניתן נגד מרום, ביום 6.2.13. לטענת יציב מפרים מרום את הצו מדי יום. לטענת מרום, הצו מקוים על ידיהם כלשונו. יחד עם זאת, לא אדון בטענה, שכן היא חורגת ממסגרת הדיון הנוכחי.

בקשת יציב:

יציב מבקשים ליתן צו מניעה זמני, האוסר על מקום להשתמש בשטחם של יציב, לרבות שביל הכניסה מרחוב קרן היסוד, ושביל הגישה אל ביתם של יציב, עד להכרעה בתביעה לפירוק שיתוף.

מרום מתנגדים לבקשה. לטענתם, לא הוכיחו יציב זכות לכאורה, לא ביחס לשביל הכניסה ואף לא ביחס לשביל הגישה.

שביל הכניסה

שביל הכניסה, הינו אותו מעבר המשמש את יציב לצורך הגעה אל ביתם מרחוב קרן היסוד, שכן ביתם הינו הבית הפנימי בחלקה. למרום יש כניסה ישירה אל ביתם מתוך הרחוב.

"לצורך קבלת סעד זמני על מבקש הסעד להוכיח עילת תביעה רצינית המתבססת על
זכות אשר לכאורה קנויה לו ..."

רע"א 5095/93 פ.א. ארבן בע"מ נ' גב' א.ג.ר. שותפות לבנין מט (1) 736.

לטענת מרום, העובדה שתביעתם של יציב נדחתה בפסק הדין מיום 28.5.12, היא הנותנת כי אין בידיהם זכות לכאורה הראויה להגנה.

על פי הטענה, כללה תביעתם של יציב גם תביעה למתן צו מניעה קבוע ביחס לשביל הכניסה, ומשנדחתה תביעתם, ברור כי נדחתה הטענה.

להשלמת התמונה, יצוין כי לאחר מתן פסק הדין, הגיש בא כוחם של יציב, דאז, בקשה לאישור צו מניעה או להבהרת פסק דין, בנימוק כי פסק הדין לא הכריע במפורש בנושא שביל הכניסה, אף שמלשון פסק הדין משתמע כיצד היה בכוונתו להכריע בסוגיה.

בהחלטתי מיום 7.6.12 קבעתי כי עם מתן פסק הדין לא ניתן להבהירו, אך הפניתי לדבריו של מרום בפרוטוקול הדיון, מהם עולה בבירור כי סוגית זכות השימוש בשביל הכניסה אינה נתונה עוד במחלוקת. נפלה טעות סופר בהחלטתי זו בהפניה לדברי מרום. ההפניה הנכונה הינה לעמוד 41 שורות 9-13. ציינתי כי מדבריו של מרום באותו דיון עולה בבירור כי הבין ששביל הכניסה אינו רכוש משותף ואין לו כל זכות מעבר בשביל.

אומר כבר עתה, למען הסר ספק, כי טעיתי כאשר השמטתי מפסק הדין התייחסות מפורשת לסעד אותו ביקשו יציב בה.פ. 32748-09-10 ביחס לשביל הכניסה. השמטה זו נבעה מכך שבמהלך הדיונים הודו מרום כי אין להם כל זכות מעבר בשביל הכניסה, אף לשיטתם – כפי שאפרט בהמשך, וכובד משקלו של הדיון כולו עבר אל חלקה השני של תביעת יציב, משום ששביל הכניסה לא היה עוד במחלוקת. אילולא היה נשמט הנושא מפסק הדין, ברור כי הייתי מציינת מפורשות בפסק הדין, כי תביעתם של יציב ביחס לשביל הכניסה מתקבלת.

אפשר שלו היתה מוגשת בקשה שונה מטעם יציב לאחר מתן פסק הדין, ולא בקשה להבהרת פסק דין, היה באפשרותי לתקן את אותה השמטה. מכל מקום, סברתי כי משהופנו בעלי הדין לדבריו של מרום לפרוטוקול, ומשברור לצדדים כי ממילא כי יתרת תביעתם של יציב נדחתה, בדיוק בשל אותו תשריט חלוקת השימוש המקנה ליציב זכות שימוש ייחודית בשביל הכניסה, יהא די בכך על מנת למנוע ממרום שימוש באותו שביל. מתברר כי טעיתי, וכי הדבר לא מנע ממרום לעשות שימוש, שלא בתום לב, בשביל הכניסה אשר אף הם עצמם טענו שאין להם כל זכות בו.

בעניין ההשתק החל עליהם מכח דוקטרינת ההשתק השיפוטי ארחיב להלן.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ