אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> יצחק נ' עיריית תל-אביב

יצחק נ' עיריית תל-אביב

תאריך פרסום : 22/07/2013 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
38338-05-13
14/07/2013
בפני השופט:
אריאל צימרמן

- נגד -
התובע:
דרור יצחק
הנתבע:
עיריית תל-אביב
פסק-דין

פסק דין

לפניי תובענה בהתאם לחוק מקרקעי ציבור (פינוי קרקע), התשמ"א-1981 (להלן: חוק מקרקעי ציבור). תמציתה: הנתבעת מצאה כי התובע בנה בית בשטח פארק שבבעלותה. היא ביקשה לסלק את ידו משטחה, בדרך המינהלית המקוצרת המותווית בחוק, ולא בדרך של הגשת תביעה משפטית לסילוק ידו מן המקרקעין. התובע גורס כי לא נתקיימו כל התנאים הקבועים בחוק המקנים לנתבעת את הזכות לעשות שימוש בסמכותה האמורה.

רקע וטענות הצדדים

1.בדרומה של תל אביב שוכן "פארק דרום", מקרקעין עצומי ממדים שייעודם לשמש שטח ציבורי פתוח. באחד משוליו המאוכלסים, כך טוענת העירייה, רבים הם מסיגי גבולו של הפארק ובוני המבנים הבלתי חוקיים בשטחו, שנגד פלישותיהם מנהלת העירייה מאבק עיקש משך שנים.

2.לאחרונה – ועד כמה לאחרונה היה זה, נבדוק בהמשך – לקח לו התובע אשה, וכמאמר השיר, בנה לה בית. הבית, אין חולק, מצוי לו בשיפולי המבנים הקיימים בשולי הפארק, אך בתוככי שטח הפארק, המצוי בבעלות העירייה. והנה המחלוקת.

3.אור ליום 23.4.2013 גילה התובע על דלת ביתו צו לסילוק יד, מכוחו של חוק מקרקעי ציבור. אותו חוק, נציין כבר כאן בתמצית, מקנה לממונה מכוח החוק מטעם כל רשות רלבנטית, האמונה על מקרקעי הציבור, סמכות לפעול בדרך של סעד עצמי של הרשות לסילוקו של פולש ממקרקעי הציבור. סמכות זו ניתנת להפעלה רק אם נחה דעת הרשות כי אכן בתפיסה שלא כדין של מקרקעי ציבור עסקינן, כי היא טרייה דיה ואינה עולה על 36 חודשים, כי הצו ניתן בתוך ששה חודשים מגילוי התפיסה, וכי ניתנה לפולש הנטען הזדמנות להשמיע טענותיו. העירייה, כך נלמד לפחות מעצם הדבקת הצו על דלת ביתו של התובע, גרסה כי נתקיימו כל התנאים. השטח שממנו נדרש התובע לסלק ידו בתוך 30 ימים, הוא ביתו החדש על הרחבה הצמודה לו, בשטח כולל של כ-140 מ"ר, היושב על קו הגבול של שתי חלקות עצומות ממדים (חלקות 14 ו-15 בגוש 6137, שהן אך אחדות מאלה שתופס פארק דרום), ואשר העירייה רשומה כבעליהן.

4.חוק מקרקעי ציבור מתיר למקבל הצו לפנות לבית משפט השלום, להוכיח את זכותו להחזיק במקרקעין, ולעתור לאי-ביצועו של הצו. ואכן, ממש ערב כניסת הצו לתוקפו, פנה התובע בתובענה וביקש לשכנע את בית המשפט כי דין הצו להתבטל, מחמת אי קיום התנאים להוצאתו.

5.וזה סיפורו של התובע, כפי שגולל אותו בכתב התביעה. לא היה זה רק לפני 36 ירחים, הטעים התובע, כי אם לפני למעלה כמספר הזה שנים, שאז תפסה משפחתו חזקה בקרקע. מעשה בסבו של התובע, יצחק סלומון, שרכש את שטח המחלוקת מאחד אפרים ליטמן, שלו הייתה שייכת החלקה. יצחק סלומון, שעיסוקו היה בתחום הירקות, קנה את השטח כדי לגדל בו ירקות ולשווקם. שטר הקניין, למרבה הצער, לא אותר, אף שהתובע הבטיח כי בידו לפחות תמונה של שדותיו של סבו, לפני כשני עשורים. לאחר שהלך יצחק סלומון לבית עולמו, המשיך אביו של התובע, גבריאל יצחק, להחזיק בשטח, שלאחר מכן העבירו לבנו שלו, הוא התובע, לפני מספר שנים. לפני כשבע שנים התובע אף גידר את השטח, ולפני "תקופת מה", נטען, אף נבנה בית המגורים במקום. השטח בו מצוי הבית, הוסיף התובע, מתוחם ומגודר מזה שנים, בגדרות וסוללות עפר, ומחובר הוא אף לרשתות המים והחשמל מזה "תקופה ארוכה". נמצא אפוא כי התובע ובני משפחתו מחזיקים במקרקעין ועושים בהם שימוש במשך שנים רבות, הרבה מעבר לתקופת 36 החודשים, שהיא הגבול העליון להחזקה, המאפשר עדיין לממונה על החוק לפעול לסילוק היד בנתיב המנהלי המקוצר.

6.אף התנאי של גילוי התפיסה שלא כדין הנטענת בששה החודשים האחרונים אינו מתקיים כאן, שכן העירייה יודעת על חזקתו של התובע במקרקעין זמן רב יותר מכך. טען התובע, ולא פירש.

7.ותנאי נוסף להוצאת הצו לא התקיים אף הוא, גרס התובע: לא ניתנה לו האפשרות להשמיע טענותיו לפני הממונה על הוצאת צווים לפי החוק קודם להוצאת הצו, וזאת משניחת על התובע אותו צו ללא כל התראה מראש.

8.בגדרי אותה תביעה, עתר התובע אף לסעד במעמד צד אחד ולסעד זמני שיורה על עיכוב מימוש הצו עד להכרעה בתביעתו. צו ארעי ניתן, העיריה נתבקשה להשיב לבקשה לסעד זמני, ונקדים ונאמר כי תגובתה ותשובתו של התובע הפכו למעשה לכתבי בי הדין מטעמם בהליך העיקרי, משהוריתי, למען יעילות הדיון, על איחוד ההליך הזמני עם זה העיקרי.

9.השיבה העירייה לבקשה לסעד זמני (והרי זו עתה הגנתה מפני התביעה לגופה): כל תנאי הצו התקיימו עד האחרון שבהם, וסיפורי התובע על אודות החזקתו והחזקת משפחתו בקרקע אינן אלא בדותות נעדרות עיגון במציאות. בניית הבית, נטען, בוצעה במהירות שיא בין יום 28.1.2013, שאז תצלום אוויר שבוצע מלמד על קרקע ריקה שהוכנה לבנייה, לבין יום 8.2.2013, שאז בנוי היה בית חד קומתי על המקרקעין, כעולה מתצלום מאותו יום. התובע לא החזיק בקרקע מעולם קודם לאותו מועד, ודאי לא 36 חודשים קודם להוצאת הצו, ויוכיח, נטען, תצלום משנת 2010 ובו השטח הצפוי לשמש את הבית העתידי – אינו אלא שדה בור בלתי מגודר. את טענתה תמכה העירייה בחוות דעתה של מפענחת תצלומי אוויר מטעמה, שפירטה על יסוד 18 תצלומי אוויר לאורך השנים את גלגוליו של שטח המחלוקת: שטח בור ריק לפני 35 שנים, שטח ריק ממבנה ומהווה חלק קטן משדה מעובד נכון לשנת 1986, שטח הנכלל באיזור של אתר שינוע עירוני לפינוי אשפה לאורך שנות ה-90' של המאה הקודמת, שטח ריק בלא שימוש וגידור משנת 2000 ועד שנת 2012, שטח שהחלה הכשרתו לתפיסה (אך ללא גידור או תפיסה בפועל, כך נטען) במהלך שנת 2012, ובניית המבנה בו בראשית שנת 2013. הנה כי כן חזקה רבת שנים – אין, טוענת העירייה, ואף הצו הוצא בתוך זמן קצר מרגע שבוצעה התפיסה בפועל, וממילא – מרגע שנודע לעירייה על התפיסה.

עוד מטעימה העירייה כי עצם טענתו של התובע לזכותו במבנה שבשטח המחלוקת אינה מתיישבת עם העובדה שכאשר נקטה העירייה הליך מקביל והנפיקה צו הריסה מינהלי למבנה (קרי: בלא קשר לחזקה אלא לבניה נטולת היתר), היה זה אדם אחר בשם ברוך צדוק שמיהר להגיש עתירה לבית המשפט לעניינים מקומיים, בדרישה למנוע את ההריסה, בטענה כי הוא בעלי המבנה.

אשר לטענת אי-מתן האפשרות להביע עמדתו, טוענת העירייה: הפקח מטעמה הדביק את ההתראה בדבר כוונת העירייה לפעול לסילוק ידו של התובע מכוח החוק, וזאת למעלה מחודש קודם להוצאת הצו עצמו.

על כן, סיכמה העירייה, התקיימו כל התנאים שבחוק לסילוק ידו של התובע.

10.תגובת העירייה לא ריפתה את ידי התובע. התנאים להוצאת הצו לא נתקיימו, שב וקבע. אשר להחזקה בקרקע, טען, יש ברשותו תצלום אוויר גדול משנת 1991 שלא עלה בידו לצרף לבקשתו, ואשר יוצג בדיון בבית המשפט וידגים את אחיזתו של סבו בקרקע. אשר לאתר לשינוע האשפה, נטען, הרי שהמבנה כלל אינו מצוי בשטח אותו אתר, שפעילותו אף הופסקה לבסוף עקב מחאת התושבים. בכל מקרה, נטען, משחדל האתר לפעול, שבו בני משפחתו של התובע ותפסו חזקה בקרקע. אשר לצו ההריסה, הובהר, זה הודבק על שער חצרו של מר צדוק, ולכן שגה הנ"ל לחשוב כי את ביתו מבקשים להרוס, ולא את ביתו של התובע – ובענין זה צורף אף תצהירו של מר צדוק. ואשר להתראה שהודבקה על דלתו של התובע עצמו, נטען, הרי זו כנראה נפלה או שהוסרה בידי עוברי אורח, כך שהתובע לא ראה אותה. כך או כך, הוסיף, היה מקום ליותר מאשר התראה אחת הנתלית על דלתו בעיצומו של יום עבודה.

מהלך הדיונים

11.כזכור, עמדות העיריה והתובע נאספו במסגרת בירורה של הבקשה לסעד זמני, ולא בהליך העיקרי. ברם במהרה התחוור כי הקרב בהליך העיקרי צפוי להיות בבואה מושלמת של בירור המחלוקת בבקשה לסעד זמני. על כן, ובהתאם לסמכות שניתנה לי בידי כב' נשיאת בית משפט השלום בהתאם לתקנה 369 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, הוריתי על שמיעתו של ההליך העיקרי במועד שנקבע לשמיעת הבקשה לסעד זמני, ביום 10.6.13, ואפשרתי לצדדים להגיש כל בקשה לקראת הדיון האמור. הצדדים לא הגישו כל בקשה רלבנטית במועד. חרף האמור, ביום הדיון עצמו, אשר אמור היה להביא להשלמת בירור ההליך העיקרי, הודיע ב"כ התובע כי מרשו עמל עדיין על איתור ראיות ועדים שיוכלו לסייע בידו, ונדרשת לו שהות נוספת. אף שבעניין זה מצאתי פגם דיוני בהודעה המאוחרת, הרי שעל מנת שלא תפגענה זכויותיו כמלוא הנימה ראיתי לנכון לאפשר לו לתור אחר ראיות נוספות אף במהלך שבועיים ימים מתום הדיון. בהסכמת בעלי הדין, ועל מנת שלא להשחית את זמנם של העדים, נחקרו באותו מועד התובע ומר צדוק מזה והפקח והמומחית מטעם העירייה מזה. לתוכן עדותם נידרש, בהתאם לצורך, בגוף פסק הדין.

12.חלפו שבועיים, ובסיומם התקשה התובע להצביע על עדויות וראיות יוצאות כלשהן לחיזוק עמדתו, זולת בהוספת תצהירו הקצרצר מטעם שכנו של התובע, מר אלירן גולרדין. הלה קבע כי השטח שייך לתובע, וכי בחודש מאי 2012 ביקרו במקום פקחי העירייה וראו כי השטח מושא המחלוקת תפוס בחומרי בנייה השייכים לתובע. קבעתי אפוא דיון נוסף ליום 9.7.13 לשם חקירת העד ושמיעת סיכומי הצדדים על-פה. כך נעשה, תוך שב"כ הצדדים, בהסכמה, השמיעו עיקרי סיכומיהם על-פה ואף צירפו את סיכומיהם שהכינו לקראת הדיון. התיק בשל אפוא עתה להכרעה.

הכרעה

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ