אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> יצחק ואח' נ' וידר ואח'

יצחק ואח' נ' וידר ואח'

תאריך פרסום : 10/06/2013 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות טבריה
2820-11-11
03/06/2013
בפני השופט:
אילונה אריאלי

- נגד -
התובע:
עמית יצחק
הנתבע:
הדר וידר
פסק-דין

פסק דין

לפני תביעה קטנה ותביעה שכנגד שהגישו הצדדים.

הנתבעת ניהלה בשנת 2011 פעוטון בטבריה, שאחד הילדים שטופל בו היה בנו של התובע.

התובע טוען כי בחודש ספטמבר 2011 פיטרה הנתבעת את הסייעת של הגן עקב מחסור בנרשמים ומיד לאחר מכן הבחינה חמותו כי מידי יום הילד מגיע הביתה "מורעב ונוהג לטרוף את האוכל כאילו לא הגיע אוכל לפיו". אשת התובע החליטה לבדוק את הנושא וביום 21.9.11 פנתה לנתבעת ושאלה על הרגלי האכילה של הילד בימים האחרונים. בתגובה, החלה הנתבעת להרים את קולה ולקלל את אשת התובע והיא אף זרקה את סלסלת הציוד של הילד על הרצפה ואמרה לה "תעופי מהפעוטון שלי את והילד המפגר שלך" ודחפה את העגלה כשהילד בתוכה לכיוון בטנה של אשת התובע שהייתה אז בהריון. באותו יום אחר הצהריים צלצל התובע לנתבעת ובתגובה היא קיללה אותו, צעקה עליו וניתקה את השיחה. התובע צלצל שוב וביקש שהנתבעת תשיב לו את שני השיקים שהופקדו אצלה מראש להמשך שהות הילד בפעוטון, כעבור חצי שעה השיבה לו הנתבעת במסרון כי יגיע ביום שישי כדי לקבל את השיקים. באותו יום שישי בבוקר הגיע התובע לפעוטון וגילה כי הנתבעת לא הביאה את שני השיקים כפי שהבטיחה ואז התעורר ויכוח כאשר התובע דרש גם תשלום עבור ששת הימים שנותרו עד לסוף אותו חודש. בשלב זה ביקשה הנתבעת כי התובע יעזוב את המקום לפני שתקרא למשטרה, וכך הוא עשה. בהמשך, גילה התובע להפתעתו ניידת משטרה ליד הפעוטון התברר לו כי הנתבעת הגישה נגדו ונגד אשתו תלונה על תקיפה ואיומים. התובע דורש פיצוי על ששת הימים שבהם בנו לא היה בפעוטון, על הפסד ימי עבודה שלו ושל אשתו באותם ימים ותשלום עבור שמרטפית עבור שלושה ימים נוספים, על אי יכולתו להוציא תעודת יושר עקב התלונה שהגישה הנתבעת נגדו במשטרה, הוצאות משפט ופיצוי על עוגמת הנפש שנגרמה לו.

הנתבעת טוענת מנגד, כי טענות התובע כוזבות ושקריות ומטרתן לפגוע בשמה הטוב. הנתבעת הפעילה את הפעוטון במשך 9 שנים וזאת בהמשך לאמה שניהלה אותו במשך 40 שנה, כשמדובר בפעוטון מקצועי ובעל מוניטין שהיה ידוע בשמו הטוב וזו הסיבה לכך שגם התובע ואשתו רשמו את בנם לפעוטון זה. אשתו של התובע הביעה את שביעות רצונה מהפעוטון ומהצוות ומעולם לא נשמעו מפיהם כל תלונה או טרוניה, אלא להיפך. הילד אכל יפה ומעולם לא היה חסר דבר בפעוטון והטענה כאילו הילד הגיע הביתה רעב הינה חסרת כל בסיס. הנתבעת מכחישה את הנטען כלפיה וטוענת כי לא השליכה חפצים של הילד, לא ניבלה פיה ולא קיללה. המחלוקת בינה לבין אשת התובע הייתה סביב דרישת הנתבעת להביא ביגוד לילד וחבילת טיטולים, דבר עליו לא הקפידו התובע ואשתו. למשמע דרישתה, תקפה אשת התובע את הנתבעת בקללות, צעקות ובהטחת האשמות ואיומים, כולל הטחת חוט המוצץ על הנתבעת. אשת התובע נכנסה לגן והשליכה את הסלסלה בה היו חפצי הילד על הרצפה ובהמשך השליכה ספרי קודש וזרעה הרס בפעוטון. היא לקחה את הילד תוך שהוא מקללת ומאיימת כי תדאג להרוס לנתבעת את הפרנסה ואת שמה הטוב. לאחר האירוע הבחינה הנתבעת באין ספור שיחות מצד התובע לטלפון הנייד שלה. התובע ביקש לקבל את שני השיקים והנתבעת קבעה עמו כי יגיע ביום שישי לקחת אותם, עד לאותו יום נהג התובע להגיע לפעוטון ולהטריד את הנתבעת ולאיים עליה. הואיל והשיקים הופקדו במשמורת, נדרשו מספר ימים על מנת להוציאם ולהשיבם לתובע והדבר לא הסתייע עד לאותו יום שישי. כששמע זאת התובע הוא החל להשתולל, לצעוק ולאיים על הנתבעת, בנוכחות ילדי הפעוטון. תוך כדי ההמולה הגיעה גם אשת התובע, התפרצה לגן וביקשה לפגוע בנתבעת פיזית. היא זרקה את המשחקים מהמדפים לרצפה, קרעה את קישוטי הגן, צרחה וקיללה. נוכח איבוד השליטה הזמינה הנתבעת משטרה, ואו אז יצאו התובע ואשתו מהגן. הנתבעת נעלה את הדלת אך גם לאחר מכן המשיכה אשת התובע לדפוק עליה בחוזקה ולנבל את פיה. התובע ואשתו שמעו שהנתבעת הזמינה משטרה וברחו מהמקום, בהמשך חזר התובע ונלקח על ידי השוטרים לחקירה. תביעתו נולדה רק ממניעי נקם ולא בשל כל עילה אחרת ועל כן יש לדחותה. הנתבעת דורשת, בתביעתה שכנגד, פיצוי על הפגיעה בשמה בטוב ובפרנסתה ועל הנזק שהתבטא בסגירת הגן באמצע השנה. הנתבעת טוענת כי התובע פנה להורים בגן ואיים עליהם כי יגיע לעשות לנתבעת "לינץ'", הורים חששו לשלוח את ילדיהם לגן והשאירו אותם בבית, בתה של הנתבעת נתקפה בחרדות ונזקקה לטיפול פסיכולוגי. כן תובעת הנתבעת פיצוי על עוגמת הנפש שגרם לה התובע.

בדיון שהתקיים בפני היום, העידו התובע, הנתבעת, ועדים שהשניים זימנו. לאחר ששמעתי את העדויות, שוכנעתי כי דין התביעה להידחות ודין התביעה שכנגד להתקבל באופן חלקי בלבד. על פי תקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין) התשל"ז 1976, ינומק פסק הדין בצורה תמציתית:

התובע לא הוכיח כי הנתבעת התרשלה בדרך כזו או אחרת בטיפול בבנו בפעוטון. משמיעת התובע, אשתו ועדיו התרשמתי, כי מדובר בטענות בעלמא אשר הועלו על ידי התובע בלא כל ביסוס של ממש ולא נתתי בהן אמון. העדפתי את גרסת הנתבעת ועדותה בפני ולפיה הסיבה בעטיה החליטו התובע ואשתו להוציא את בנם מהפעוטון נבעה בשל כעסם על הנתבעת ועל בקשתה הלגיטימית כי יקפידו על הבאת הציוד הנדרש לבנם מדי יום.

כאמור, טענת התובע בדבר ליקויים כלשהם בתפקוד הנתבעת בניהול הפעוטון, לא הוכחו. אדרבה, מגזרי העיתונות שהגיש התובע אף נוכחתי במודעת תמיכה בנתבעת, אשר פורסמה בעיתונות המקומית ביום 26.8.11 (משמע – בטרם פרץ הסכסוך בין הצדדים) על ידי ועד ההורים והורי הפעוטון ובה צוין כך:

"להדר וידר המקסימה, רוצים אנו להודות לך על שנה נפלאה של המון חום, אהבה, טיפול מסור, אוכל חם ובריא, שירים, סיפורים והמון משחקים. שנה שבה גידלת ושמרת על ילדינו, חינכת ואהבת כל אחד ואחת מהן כאילו היו ילדייך. תודה לך על כל ההשקעה על כל המסיבות המושקעות בכל חג וחג ומסיבת הסיום הנפלאה על הספינה. ישר כוח!".

נתתי אמון בעדות הנתבעת דבר התנהגותם הפרועה של התובע ושל אשתו בפעוטון, תחילה ביום בו ביקשה הנתבעת כי ידאגו להבאת הציוד הנדרש לילד ולאחר מכן ביום שישי בו הגיע התובע לקחת את השיק ונענה שהשיק טרם הגיע לידי הנתבעת. גרסת הנתבעת בעניין קיבלה חיזוק גם מעדות אמה, שהייתה אף היא מהימנה ונתתי בה אמון.

המסקנה אליה הגעתי לאחר שמיעת העדויות הינה, שהתובע ואשתו החליטו על דעת עצמם ובלא שהייתה להם טענה מוצדקת על התנהלות הנתבעת או על רשלנות מצדה בניהול הפעוטון ובטיפול בילד, להוציאו מן הפעוטון. בנסיבות אלה, אין התובע ואשתו זכאים לכל פיצוי מן הנתבעת על כך שהחליטו להוציא את הילד מהפעוטון, כאשר אין חולק כי בסופו של דבר השיקים בגין החודשים שלאחר העזיבה הוחזרו להם.

הנתבעת, מנגד, הוכיחה אמנם את גרסתה בכל הנוגע להתנהגות התובע ואשתו, אך לא הוכיחה את מלוא הנזקים הנתבעים על ידה בכתב התביעה שכנגד. כך, לא הוכח כי התנהגות התובע ואשתו היא שהביאה לסגירת הפעוטון ולנזקים כספיים לנתבעת וכי נגרמו נזקים נפשיים או כספיים לבתה.

בסיכומו של דבר, סבורני כי מן הראוי לפסוק לנתבעת פיצוי על עוגמת הנפש שגרמו לה התובע ואשתו בהתנהגותם, פיצוי שבהתחשב בכל נסיבות העניין ובין היתר גם בכך שהילד עזב את הפעוטון בטרם הסתיים החודש עליו שולם לנתבעת שכר מלא, יעמוד על סך כולל של 3,000 ₪.

על יסוד האמור לעיל, הריני פוסקת בזאת כדלקמן:

1.התביעה נדחית.

2.התביעה שכנגד מתקבלת באופן חלקי, כך שעל התובע (הנתבע שכנגד) לשלם לנתבעת (התובעת שכנגד) סך כולל של 3,000 ₪ וזאת בתוך 30 יום ממועד מסירת פסק דין זה לתובע.

ניתן היום, כ"ה סיון תשע"ג, 03 יוני 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ