אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> יצחקי נ' מתן

יצחקי נ' מתן

תאריך פרסום : 18/11/2013 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות ירושלים
35445-09-12
06/11/2013
בפני השופט:
מאיה אב-גנים ויינשטיין

- נגד -
התובע:
1. שמואל יצחקי
2. מחמלי יהונתן

הנתבע:
דורון מתן
פסק-דין

פסק דין

בפני תביעה לתשלום 32,700 ₪, בטענה להפרת הסכם מכר מיום 17/10/05.

העובדות הצריכות לעניין ותמצית טענות הצדדים:

ביום 17/10/05 חתמו הצדדים על הסכם מכר במסגרתו רכש התובע 2, באמצעות מיופה כוחו- התובע 1, את זכויות הנתבע בדירת מגורים בירושלים, בתמורה לסך 115,000 ₪.

אליבא דתובע 1 (להלן: "התובע"), בשלב חתימת הסכם המכר, זכויות הנתבע טרם נרשמו על שמו. לנוכח האמור, הנתבע התחייב בפני התובעים להשלים את רישום הזכויות על שמו בתוך 30 ימים וכן, לבצע העברת זכויות לטובת התובע (הרוכש). בפועל, זכויות הנתבע בנכס נרשמו כעבור כשנתיים (ביום 22/08/07), כאשר זכויות התובע לא נרשמו עד ליום זה.

במסמך שהוכתר בכותרת "סיכומים" והוגש ע"י התובע, העלה הוא טענות עובדתיות נוספות. לטענתו, על מנת להשלים את העברת הזכויות מאחיו של הנתבע לנתבע, שילם התובע לעו"ד מטעמו 2,250 ₪. זאת ועוד, כל עוד לא הועברו זכויות הנתבע על שמו, לא ניתן היה לשלם את מס הרכישה וכתוצאה מהאמור, נאלץ הוא לשלם קנסות.כנטען באותם "סיכומים" שהוגשו, הנתבע הותיר אחריו חובות ארנונה, מים, גז, חשמל וועד בית. יצוין, כי במסגרת כתב התביעה לא דרש התובע השבת הסכומים שלטענתו שולמו.

לטענת התובע, לא רק שלא איחר בביצוע התשלומים, אלא דווקא ביצע את התשלום במועד מוקדם מהמועד שננקב בהסכם המכר.            

מנגד טען הנתבע, כי התובע הוא שהפר את התחייבויותיו החוזיות.

הנתבע לא הכחיש כי התחייב לפעול להעברת הזכויות מאחיו וטען, שהאמור בוצע. לטענתו, הצדדים לא עמדו בדייקנות במועדים הנקובים בחוזה, והתובע אף לא שילם את מלוא התמורה הקבועה ונותר חייב לנתבע 1,000$. באמור יש משום הפרה יסודית של ההסכם.

בנוסף, בהתאם להסכם היה על הרוכש לשלם מס רכישה. מאחר שהתובע נמנע מלעשות כן, נדרש הנתבע לפנות לעורכי דין על מנת להסדיר סוגיה זו, תוך גרירתו להוצאות משפטיות רבות. רק ביום 22/08/12, בחלוף כשבע שנים ובסמוך להגשת התביעה, שולם מס הרכישה. בטרם שולם מס הרכישה, לא ניתן היה להשלים את העברת הזכויות ע"ש הרוכש. נזקי הנתבע בשל מחדלי התובע הינם נרחבים, שכן כל עוד מסכל התובע את ביצוע ההעברה, נבצר מהנתבע לקבל זכויות מהביטוח הלאומי, זאת בנוסף לעיקול שהוטל על חשבונו בגין חוב התובע לחברת הגיחון.

הנתבע הוסיף וטען, כי ההסכם נוסח ע"י התובע שהציג עצמו בפניו כעו"ד. לאחר שהנתבע הבין כי המדובר בהסכם בעייתי וכי הרוכש (התובע 2) אינו פועל בהתאם למוסכם, הוסכם בין הצדדים כי יחתם הסכם חדש, במטרה לייעל את הרישום. לפיכך ביום 15/02/11 הגיעו הצדדים למשרדו של עו"ד אייזנברג לעריכת הסכם כאמור. התובע התייצב לפגישה כשבידו חוזה מוכן, אשר נערך ללא שיתוף הנתבע (הוגש וסומן נספח ג' לכתב ההגנה), בטענה שהמדובר אך ורק בצעד פורמאלי אשר אינו משנה את תנאי העסקה בין הצדדים. על ההסכם המאוחר, הפיקטיבי לגישת הנתבע, מופיע התובע כרוכש הדירה. בפועל, הצדדים לא פעלו בהתאם להסכם השני, אלא לפי ההסכם הראשון בלבד ולראיה, אף התובע צירף לתביעתו את ההסכם הראשון ולא את הנוסח המאוחר.

במסמכים נוספים שהגיש הנתבע, העלה הוא טענות חמורות כנגד התובע, טענות שאינן חלק מהמחלוקת ולא אפרטן מפאת כבודם ופרטיותם של הצדדים.

דיון:

ראשית וכפי שהובהר לצדדים, בית המשפט לתביעות קטנות אינו מוסמך ליתן צווים להשלמת הרישום. ניסיונות להביא את הצדדים לכדי הבנות בנדון, כשלו.

בכתב תביעה תמציתי הכולל 8 שורות שנכתבו בכתב יד, עתר התובע לסעד שהוגדר כדלקמן, "אבקש לחייב את הנתבע בהפרת ההסכם ובתשלום ההעברה". במסמכים מאוחרים יותר שהגיש ובמעמד הדיונים שנערכו במעמד הצדדים, העלה התובע טענות לנזקים ולחבות הנתבע בתשלומים נוספים, אשר זכרם לא בא במסגרת כתב התביעה. בכגון דא אבהיר כבר בשלב זה, "בדרך כלל, העיקרון הוא, שבית המשפט לא יפסוק לטובת התובע סעד, אותו הוא לא ביקש", אלא במקרים יוצאי דופן (ע"א 359/79 יפה אלחנני נ' מרגליט רפאל, פ"ד לה(1) 701, 715; ע"א 67/84 מרים בכר נ' חביב בכר, פ"ד לח(3) 764, 769; ע"א 253/84 ישראל ספיר נ' פנינה ספיר, פ"ד מב(3) 14, 18).

הפרת הסכם המכר:

אין מחלוקת, כי הזכויות בנכס טרם הועברו על שם התובע, למרות שעסקינן בהסכם מכר משנת 2005 ולמרות שהאמור גורר נזקים כלכליים לשני הצדדים.

הנתבע אישר בכתב ההגנה, כי "התחייב להעביר את הנכס ע"ש הקונה וכן להמציא אישור עירייה". מנגד ובהתאם להסכם המכר, "הקונים (התובעים, מ.א) ישאו במס רכישה וכל מס, אגרה או היטל המוטלים עליהם כקונים" (סעיף 11ב להסכם המכר). לו היו הצדדים פועלים בשיתוף פעולה להשלמת הרישום, כל אחד תוך ביצוע חלקו בהסכם, היה האמור מסתיים לפני זמן רב, אך שני הצדדים לא עשו די כדי להשלים את העסקה, תוך שהם מעדיפים להפנות אצבע מאשימה האחד כלפי רעהו. לא ניתן היה להתעלם מפערי הכוחות בין שני הצדדים. בעוד התובע הינו רהוט ואסרטיבי, הנתבע חלש משמעותית. לנוכח פערי הכוחות ובהסכמת הצדדים, נפגשו הצדדים במשרד ב"כ הנתבע, בניסיון להדבר, אך גם האמור לא צלח.

התובע ביקש לייחס את מלוא האחריות לעובדה שהנכס טרם נרשם על שמו, לנתבע, אך עובדתית, שילם את מס הרכישה לאחר שנים ארוכות ובכך, הפר את חובתו עפ"י החוזה וסיכל את האפשרות להשלים את העסקה. כידוע, לא ניתן להשלים העברת רישום זכויות במקרקעין, בהעדר אישור המעיד על העדר חבות במס רכישה. מכאן, שעד אשר התקבל בידי התובע אישור לצורך הצגתו בפני לשכת רישום המקרקעין, לא יכל היה הנתבע לפעול לביצוע הרישום. אוסיף, כי לכתב ההגנה צורפו פניות ב"כ הנתבע לתובע, בדרישה שישלם את מס הרכישה. ב"כ הנתבע כתב במכתבו ברחל בתך הקטנה, כי עם הצגת האישור בדבר תשלום מס רכישה ואישור העירייה, "הח"מ יוכל לטפל ברישום הדירה על שמך" (מכתב ב"כ הנתבע מיום 01/04/12. ראה גם מכתב ב"כ מיום 15/05/12). פניות בכתב נשלחו לתובע גם בתאריכים 24/10/11, 24/07/11, 22/07/12 ו- 21/02/12.

למרות שבהתאם ללשון ההסכם, "הקונים ישאו במס רכישה...", ניסה התובע לטעון במעמד הדיון מיום 12/11/12 שהסעיף האחרון לחוזה (סעיף 16) מטיל על הנתבע דווקא את חובת תשלום מס הרכישה. מעבר לעובדה שהאמור אינו מתיישב עם לשון סעיף 16, הרי שהאמור מנוגד ללשונו הברורה של סעיף 11ב להסכם. סעיף 16 להסכם קובע ברחל בתך הקטנה, כי על הנתבע יחולו "הוצאות העברת הדירה" (הדגשה הוספה), ולא המסים החלים על התובע כרוכש. במסגרת ה"סיכומים" שהגיש התובע נטען, כי בשנת 2010 הודיע לרשות המסים על הסכם המכר (זאת למרות שבהתאם ל"הודעה על קליטת הצהרת הרוכש", ההצהרה הוגשה ביום 27/03/11). בהינתן וההסכם נחתם בשנת 2005, כאשר לגישת התובע בשנת 2007 הושלמה העברת הזכויות ע"ש הנתבע, לא מובן מדוע דווחה העסקה באיחור כה משמעותי.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ