אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> יעקב נ' כבירי - נבו - קידר עורכי דין

יעקב נ' כבירי - נבו - קידר עורכי דין

תאריך פרסום : 27/10/2011 | גרסת הדפסה
ה"פ
בית משפט השלום ירושלים
33438-08-11
23/10/2011
בפני השופט:
מירית פורר

- נגד -
התובע:
יפתח יעקב
הנתבע:
כבירי - נבו - קידר עורכי דין
פסק-דין

פסק דין

ביום 12.5.08 הגיש המשיב תביעת חוב בסדר דין מקוצר כנגד המבקש וכנגד חברה בשם מוקד טכנולוגיות מתקדמות בע"מ (להלן: החברה) שעניינה אי תשלום שכר טרחת עורך דין עבור שירותים משפטיים בסכום כולל של 216,249 ₪ (להלן: תא 14586/08) בגין חוב אישי של המבקש בסך 70,691 ₪ ובגין היתרה שהינה חוב החברה שנטען כי המבקש ערב לו. המבקש הגיש בקשת רשות להתגונן בתא 14586/08, ובדיון שנערך ביום 25.8.09 ניתנה לו רשות להתגונן בנוגע לטענה שהמבקש ערב לחוב החברה. באותו מעמד שילם המבקש עבור חובו האישי סכום של 40,000 ₪ וניתן פסק-דין חלקי לפיו התחייב לשלם את יתרת חובו האישי בסך 30,691 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום 12.5.08 ואף נפתח כנגד המבקש תיק הוצאה לפועל 03-31316-09-6 בגין החוב הפסוק.

לאחר מכן התכתבו הצדדים בדואר אלקטרוני והגיעו להסדר לפיו החוב בתיק ההוצאה לפועל בסך 37,474 ₪, ישולם בחמישה תשלומים חודשיים רצופים החל מחודש ינואר 2010 ועד למאי 2010 - ארבעה של 7,400 ₪ ואחד של 7,874 ₪ (מייל ששלחה עו"ד סימה פלקס אל המבקש ביום 23.10.09).

בחודש ינואר לא התקבל כל תשלום מצד המבקש וביום 8.2.10 שילם המבקש סכום חד פעמי של 5,000 ₪.

ביום 15.2.10 שלח המשיב אל המבקש מכתב התראה ובו הבהיר כי פעולותיו מהוות הפרה של ההסדר ודרש כי יעדכן אותו עד למחרת (16.2.10) כיצד בכוונתו לתקן את ההפרה והאם ניתן להגיע להסדר חדש בעניין. למרות זאת, במשך ארבעת החודשים הבאים נמנע המבקש מלעשות כן ולא יצר כל קשר עם המשיב ורק ביום 31.5.10 שילם המבקש סכום בסך 30,000 ₪ בהעברה בנקאית ושבועיים לאחר מכן שילם למבקש סכום נוסף בסך 2,750 ₪. ביום 18.6.10 כתב המבקש במייל למשיב כי העביר את יתרת הסכום על חשבון ההסדר בסך 37,500 ₪.

לטענת המבקש, ברור כי הוא ייחד את כל התשלומים לפרעון חובו האיש הפסוק.

המשיב טוען שהוא זכאי לייחס את שני התשלומים האחרונים מיום 31.5.2010 ומיום 22.6.10 בסכום מצטבר של 37,750 לחוב החברה מאחר והמבקש לא הודיע דבר בדבר שיוך התשלום הנוסף ועל כן שייך המשיב את הסכום לחוב החברה בהתאם לסמכותה מכוח סעיף 50 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 והודיע על הפחתת החוב למפרק החברה ולמבקש. לטענת המשיב, משעה שהמבקש הפר את ההסדר שנעשה עמו, הרי כל תשלום שהעביר, וכל עוד לא הבהיר מה פשרו ומטרתו, זכותו של המשיב לזקוף אותו בהתאם לרצונו ובודאי כאשר לא הפקיד את הסכום לתיק ההוצאה לפועל אלא זה בוצע ישירות לחשבון המשיב.

בדיון שנערך בפני, ביום 21.9.11, בבקשה לעיכוב ביצוע ההליכים בתיק ההוצאה לפועל, הגיעו הצדדים להסדר דיוני לפיו באותו דיון תידון התובענה העיקרית - המרצת הפתיחה שהגיש המבקש, בה ביקש כי יוצהר שאת הכספים ששולמו יש לייחס לתיק ההוצאה לפועל.

 

דיון והכרעה

השאלה המהותית לה נדרשתי הינה האם רשאי היה המשיב לייחס את התשלום לערבות המבקש על חוב החברה.

ממכלול הראיות אני קובעת כי גרסת המבקש מסתברת יותר והוכחה ואילו גרסת המשיב לא הוכחה באשר לכך שרשאי היה לייחס את התשלומים לחוב של החברה.

המשיב מסתמך על סעיף 50 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973, הקובע כי "סכום שניתן לנושה שעה שהגיעו לו מן החייב חיובים אחדים, רשאי החייב, בעת התשלום, לציין את החיוב שלחשבונו ייזקף הסכום. לא עשה זאת, רשאי הנושה לעשות כן."

במקום שבו הוכח בפני כי ביחס לערבות המבקש לחוב החברה הרי שזו שנוייה במחלוקת - על כן רק חובו האישי עמד לפירעון מבחינתו. בעניין זה יש משמעות רבה לעובדה, כי למבקש אינטרס לפרוע את חובו האישי ובודאי שהמשיב ידע על כך ועל כן זהו המקרה בו ראוי להסיק מכללא כוונת זקיפה מצד החייב, על פי האינטרס המובהק שלו (דויטש, דיני חיובים – חלק כללי, בעמ' 598).

החוב האישי הינו חוב שאינו שנוי במחלוקת והערבות לחוב החברה הינה חוב שנוי במחלוקת ועל כן בהיעדר זקיפה מפורשת, נלמדת מכללא כוונה של החייב לזקוף את תשלומיו על חשבון החוב הבשל. ייחוס התשלומים לחוב החברה מותיר את המבקש חשוף להליכי ההוצאה לפועל על חובו האישי ועל כן סביר בעיני לייחס למבקש כוונה לפרוע את חובו האישי. (דויטש, דיני חיובים – חלק כללי בעמ' 600). מכך אני למדה כי טענות המשיב, אינן מאוד סבירות בנסיבות שתוארו.

אף הסכום המצטבר של התשלומים מלמד מכללא שנזקף על חשבון החוב האישי הפסוק ובמקרה זה זכות הבחירה אינה עוברת לנושה (פרידמן כהן, חוזים, כרך ד', 2011 בעמ' 1 ה"ש 57). גם בנתון זה יש כדי ללמדני כי סביר בנסיבות אלו כי התשלומים התייחסו לפרעון החוב האישי הפסוק.

עיון בתכתובות המייל בין המבקש לבין המשיב, מלמד כי מחד הורה על הוצאת חשבונית לפקודת חברה אחרת שהינה בבעלותו (חברת סולידוס) ולא ציין עבור איזה חוב ניתן התשלום. ומאידך, אף לשיטת המשיב, התשלום הראשון שהתקבל אף הוא בשונה משנקבע בהסדר, על סך 5,000 ₪ ביום 8.2.11, שוייך לחובו האישי הפסוק. המשיב אף עשה הפרדה ברורה בין החוב האישי הפסוק לבין חוב מוקד, שלטענת המשיב, המבקש הינו ערב לו: "באשר לתביעות הנוספות - יש לנו כאמור את התיק שימשיך להתנהל בבית המשפט ולכן לא נוכל לתת אישור כאמור, האישור יהיה בדבר פירעון החוב בתיק ההוצל"פ המתנהל" (מייל מיום 23.12.09 ששלחה עו"ד פלקס למבקש). על כן קשה לקבל את ההסבר שניתן בדיון בעדות עו"ד פלקס, כי המבקש ידע שהוא יחויב בחוב החברה. הדעת נותנת, כי ככל שהמבקש ראה עצמו ערב לחוב החברה הרי שודאי היה קיים מסמך כל שהוא בעניין מהותי זה והמשיב היה מגישו בהליך. לא הונח בפני ולו מסמך בודד שממנו יכולתי ללמוד על כך.

נהפוך הוא, מן התכתובת המייל דלעיל עולה כי שני התשלומים הראשונים התייחסו לפירעון החוב האישי הפסוק ועל כן אף אם לא ציין המבקש את אופן זקיפת התשלומים הרי שאם לא שינה דבר יש לראות בכך אימוץ דרך הזקיפה עליה הצהיר קודם (דויטש, דיני חיובים – חלק כללי בעמ' 605).

ממכלול הטעמים שנמנו לעיל יש להורות על קבלת התובענה ולהצהיר כי המבקש פרע את חובו בתיק ההוצאה לפועל ולהורות על סגירתו.

סוף דבר

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ