אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> יעקב נ' אייל גלוברמן

יעקב נ' אייל גלוברמן

תאריך פרסום : 21/05/2013 | גרסת הדפסה
רת"ק
בית המשפט המחוזי ירושלים
24369-09-12
09/05/2013
בפני השופט:
גילה כנפי-שטייניץ

- נגד -
התובע:
יעקב קרוגער
הנתבע:
אייל גלוברמן

החלטה

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית-המשפט לתביעות קטנות בירושלים (כב' השופטת דורית פיינשטיין), מיום 08.07.2012, בו נתקבלה תביעת המשיב, והמבקש חוייב לשלם למשיב סך 5,148 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.2.04 וכן הוצאות בסך 2500 ₪ (ת"ק 2300-07).

המשיב הגיש ביום 25.4.07 לבית המשפט לתביעות קטנות בירושלים תביעה כספית נגד המבקש. על פי כתב התביעה, הוזמן המשיב על ידי המבקש וביצע בביתו עבודת שיקום נזקים שנגרמו עקב הצפה. נטען כי בשל עבודה זו, חב המבקש למשיב סך 5,148 ₪, נכון ליום 30.12.04. המשיב הוסיף וטען כי המבקש בחר שלא לשלם את חובו למרות שקיבל פיצוי מחברת ביטוח בגין הנזקים שנגרמו לו. המבקש הגיש כתב הגנה בו טען כי הוא לא שכר את שירותיו של המשיב, וכי אלה נשכרו על ידי "מחלקת הביוב" של עיריית ירושלים. לטענת המבקש, אין הוא חייב בתשלום למשיב.

התביעה ידעה גלגולים רבים. פסק דין ראשון ניתן נגד המבקש (ע"י כב' השופט ח' לי-רן) ביום 22.10.07 בשל אי התייצבותו לדיון. בקשתו לביטול פסק הדין שניתן בהעדרו נדחתה. המבקש הגיש בקשת רשות ערעור לבית משפט זה, ובפסק דין שניתן ע"י כב' השופט צ' זילברטל בוטל פסק דינו של בית משפט קמא והדיון הושב לבית המשפט לתביעות קטנות על מנת שידון בו לגופו (בר"ע 407/08). ביום 19.9.10, ניתן פסק דין שני נגד המבקש (ע"י כב' השופט ח' לי-רן), ובו נתקבלה התביעה בשנית במלואה, בין היתר על יסוד טענת המשיב כי המבקש קיבל תשלום מחברת הגיחון בגין העבודות. המבקש הגיש בקשת רשות ערעור נוספת לבית משפט זה, ובפסק דין שניתן ע"י כב' השופטת נ' בן אור בוטל פסק הדין והדיון הוחזר לבית משפט לתביעות קטנות לשם בירור עובדתי נוסף (רת"ק 37816-10-10). הדיון נתקיים הפעם לפני כב' השופטת ד' פיינשטיין, אשר שמעה את עדויות הצדדים וקיבלה בשלישית את תביעתו של המשיב.

בפסק הדין שניתן ביום 08.07.2012, קבע בית משפט קמא כי בראשית שנת 2004 היתה הצפה של ביוב בחצר דירה בה מחזיק המבקש. המבקש הזעיק את חברת הגיחון למקום, וזו שלחה למקום שמאי מטעמה אשר הזמין את המשיב לצורך ביצוע עבודות ניקוי ושיקום. אין חולק כי המשיב ביצע את העבודות על פי הנחיות השמאי, אך שכרו לא שולם. המשיב טען כי חברת הגיחון הפנתה אותו אל המבקש, ואף טענה בפניו כי תהיה מוכנה לשפות את המבקש על הוצאותיו ונזקיו. המבקש, מנגד, טען כי אין הוא בעל הנכס, כי לא קיבל תשלום מחברת הגיחון וכי אין לחייבו לשלם למשיב דבר. על פי הוראת בית המשפט, הוגשה תעודת עובד ציבור ע"י חברת הגיחון. על פי התעודה שהומצאה, נתקבלה בחברת הגיחון הודעה על סתימת ביוב, אשר טופלה ע"י המחלקה הרלוונטית בחברת הגיחון. בעקבות הסתימה אירעה הצפה בשטח הקשור למבקש. בשל הצפה זו הוצע למבקש פיצוי כספי, לפנים משורת הדין, כנגד חתימה על כתב סילוק, אולם המבקש סירב לחתום על כתב הסילוק "תוך שהוא מנסה לגלגל את האחריות להזמנת חברת הניקיון לפתחה של חברת הגיחון". על יסוד עובדות אלה, מצא בית משפט קמא כי יש לחייב את המבקש בשכר עבודתו של המשיב. בית משפט קמא סבר כי השאלה המשפטית שבדיון אינה מצויה "באכסניה של דיני החוזים (מי התחייב לשלם לתובע), או הנזיקין (מי גרם לנזק), כי אם בין כתליו של עולם עשיית העושר ולא במשפט". לפיכך, השאלה היא מי נהנה מעבודתו של המשיב, והאם הנאה זו היתה במסגרת הדין "או שמא כל כולה על חשבונו של האחר". בית משפט קמא קבע כי אין חולק כי היתה סתימת ביוב בה טיפלה הגיחון, ואף אין חולק כי היתה הצפה בחצר הסמוכה לבית המבקש בה טיפל המשיב. עוד נקבע כי המשיב, אשר ביצע את העבודה ממנה נהנה המבקש, זכאי לקבל את התמורה בגין עבודתו. משהפיק המבקש הנאה מעבודתו של המשיב, ומשסרב לשלם בגינה, "עשה עושר אסור ולא במשפט". לפיכך חויב המבקש לשלם למשיב את שכר עבודתו בסך 5,148 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.2.04, וכן את הוצאות ההליך בסך 2,000 ₪.

בבקשה לרשות ערעור טוען המבקש כי אין לו כל יריבות עם המשיב. המבקש אינו מכיר את המשיב, לא הזמין ממנו כל עבודה, ולא קיבל ממנו כל טובת הנאה במישרין או בעקיפין. עוד הוא טוען כי אין הוא בעל הנכס, ואף לא מחזיק הדירה שבקומת הקרקע, אלא מחזיק בדירה שבקומה הראשונה, וכי כל דיירי הבנין נהנו מעבודת הניקיון. המבקש מוסיף וטוען כי אין מקום לחייב כל נהנה בגין טובת הנאה שקיבל בכל דרך שהיא. כך לא יעלה על הדעת כי ניתן לחייב את כל דיירי הרחוב לשלם למנקה הרחוב מטעם העיריה אשר לא קיבל את שכרו, רק בגלל שנהנו מעבודתו. המבקש מבקש לבטל את פסק דין שניתן על-ידי בית-המשפט קמא ולהביא את ההליך לכלל סיום.

6.המשיב לא הגיש תשובתו לבקשה, אף שנדרש לכך בהחלטת בית המשפט מיום 20.1.13, ואף קיבל, על פי בקשתו, ארכה להגשת תשובתו עד ליום 24.3.13.

7.לאחר שעיינתי בבקשה, ובחנתי את תיק בית-המשפט קמא החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה הרשות והוגש הערעור על פי הרשות שניתנה. דין הערעור להתקבל.

8.עיון בפרוטוקול הדיון בבית משפט קמא מעלה, כי המשיב אישר כי הוזמן לביצוע העבודה ע"י שמאי מטעם הגיחון. עוד העיד כי בתום העבודה הגיש חשבון "שהיה מאושר ע"י השמאי של חברת הביטוח שמבטחת את הגיחון" (בע' 4 לפרוטוקול מיום 8.5.12). בית משפט קמא קיבל עדות זו וקבע כממצא בפסק דינו כי חברת הגיחון שלחה למקום שמאי מטעמה, והשמאי הזמין את התובע [המשיב] לצורך ביצוע עבודות ניקוי ושיקום". עוד קבע בית המשפט כי "אין חולק כי התובע ביצע את העבודות על פי הנחיות השמאי, אך שכרו לא שולם" (ס' 3 ו-4). נוכח ממצאים עובדתיים אלה, שנסמכו על עדות המשיב עצמו, לא נמצא בסיס לחיובו של המבקש בשכר עבודתו של המשיב. העובדה כי העבודות בוצעו בחצר הבנין בו מתגורר המבקש, או כי המבקש ידע על העבודות או ביקש לזרזן (כטענת המשיב) אינה מקימה, כשלעצמה, חבות של המבקש לשאת בעלות העבודות, מקום שאלה הוזמנו ע"י אחר. יוסף לאמור כי במהלך עדותו נשאל המשיב ע"י בית המשפט מדוע המבקש צריך לשלם את שכרו, והשיב כי הטעם לכך הוא שהמבקש אמור היה לקבל את הכסף מהגיחון. ואולם, לא הוכח כי המבקש קיבל סכום כלשהוא מהגיחון, והמבקש אף הציג אישור של הגיחון כי לא פוצה בגין הארוע נשוא הדיון (אישור מיום 1.11.10). בית משפט קמא סמך הכרעתו, כאמור, על טעם אחר, והוא טובת ההנאה שהפיק המבקש מעבודתו של המשיב. ואולם, משעה שהמשיב הודה כי ביצע את העבודה לפי הזמנת גורם אחר (שמאי מטעם הגיחון), לא הוכח כי המבקש זכה בטובת הנאה "שלא על פי זכות שבדין".

10.הערעור מתקבל, אפוא. פסק דינו של בית משפט קמא יבוטל, ותביעת המשיב תידחה.

המשיב ישלם לבקש את הוצאות ההליך בסך 2,000 ₪.

העירבון יוחזר למבקש.

מזכירות בית המשפט תמציא פסק הדין לצדדים.

ניתנה היום, כ"ט אייר תשע"ג, 09 מאי 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ