אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ינוביץ נ' משרד הפנים ואח'

ינוביץ נ' משרד הפנים ואח'

תאריך פרסום : 22/01/2010 | גרסת הדפסה
עת"מ
בית המשפט המחוזי חיפה
4582-10-09
14/01/2010
בפני השופט:
רון שפירא

- נגד -
התובע:
מיכאל ינוביץ
הנתבע:
1. משרד הפנים
2. עיריית חיפה

פסק-דין

פסק דין

הרקע לעתירה וטענות הצדדים:

בפני עתירה כנגד משרד הפנים (המשיב) ועיריית חיפה (המשיבה) בגין אי תשלום הוצאותיו המשפטיות של העותר בגין הליך פלילי שהוגש כנגדו ובמסגרתו זוכה העותר מחמת הספק מהעבירות שיוחסו לו ואי הפעלת פוליסת הביטוח עבור הוצאות משפט של נבחרי ציבור בעניינו של העותר, זאת בהתאם להחלטת ועדה של משרד הפנים (המשיב), אשר קבעה כי כתב האישום אשר הוגש כנגד העותר נולד ללא קשר לתפקודו הציבורי של העותר וכי העותר פעל באופן פרטי ולכן עיריית חיפה לא צריכה לכסות את הוצאותיו המשפטיות בניהול ההליך הפלילי.

העותר היה בכל הזמנים הרלוונטיים חבר מועצת עיריית חיפה. העותר הינו יליד 1949, נכה צה"ל, בעל נכות צמיתה של 87%, בנכות המזכה ברכב רפואי עם תו חניה של נכים. העותר טוען כי במהלך חודש פברואר 2006 ביקש להחנות את רכבו ליד שער בית החולים רמב"ם בחיפה, ברחוב עפרון. לאחר שכל חניות הנכים היו תפוסות והוא החנה את רכבו ליד המחסום, מחוץ לשטח בית החולים ברחוב ציבורי, התפתח בינו ובין שוטר שהגיע למקום כדי לרשום דו"חות דין ודברים. בהמשך גילה העותר כי בית החולים רמב"ם בחיפה השתלט באופן בלתי חוקי על רחוב "עפרון", ניכס לעצמו את ההחזקה הבלעדית במקומות החניה וייעד אותם לעובדי בית החולים בלבד. העותר החל לפעול נגד בית החולים בכך שפנה למנהל בית החולים, מנהל אגף הפיקוח הכללי בעיריית חיפה ואף ערך ביקור בבית החולים ובירר הסוגיה עם קב"ט בית החולים והמנהל הלוגיסטי של בית החולים. העותר מציין כי מספר חודשים מאוחר יותר הגיעה לידיו תשובת ראש העיר לשאילתא שהפנה בעניין זה, ממנה עולה כי אכן העותר צדק בטענותיו ולבית החולים לא הייתה כל זכות להשתלט על הרחוב ועיריית חיפה התחייבה לפעול בעניין זה ולהפקיד תוכנית מתאימה בוועדה המקומית.

העותר טוען כי כחלק מפעולותיו נגד בית החולים החל לפעול גם במישור העובדתי – התנהגותי, על דרך קביעת העובדות בשטח, והמשיך להגיע מדי יום לבית החולים (לצורכי איסוף בתו) ולהחנות את רכבו במקום הציבורי, למרות זעמם של המאבטחים במקום, אשר קיבלו הוראה חד משמעית מהקב"ט להתיר לו להחנות את רכבו כהבנתו. לטענתו, מאבקו הציבורי נמשך כשנתיים.

העותר טוען כי ביום האירוע נשוא פסק הדין בהליך הפלילי קב"ט בית החולים לא היה במקום ומאבטחי בית החולים החליטו לסגור חשבון עם העותר וכך נולד לו התיק הפלילי. בהתאם לאמור בכתב האישום, ביום 11.5.06 הגיע העותר למתחם בית החולים מכיוון רח' עפרון, שבו מוצב מחסום, הוא התכוון לעבור עם רכבו את המחסום, אך המאבטח לא אפשר לו ואז העותר נטל את המחסום והשליך אותו הצידה, תוך כדי שהוא פוגע עם המחסום ברכב מסוג גולף שחנה במקום וגורם לו לנזקים בסך של 3,460 ₪. בשלב זה הגיע למקום המאבטח אייל כפיר, החל לרשום את מספר הרכב של העותר, אך העותר נכנס לרכבו, לחץ על דוושת הדלק ונסע תוך כדי פגיעה במאבטח אייל כפיר ובמאבטח איברהים. בהמשך נכנס העותר למתחם בית החולים, שני המאבטחים הנ"ל דרשו ממנו להשאר במקום, אך העותר דרס אותם בשנית. בגין מעשים אלה ייחסה המאשימה לעותר עבירות של תקיפת עובד ציבור ושל היזק לרכוש במזיד.

העותר טוען כי ביום 2.6.08 זיכה בימ"ש השלום בחיפה את העותר מכל העבירות שיוחסו לו בת"פ 3264/06. העותר טוען כי מועצת העיר אישרה לעותר את הוצאותיו המשפטיות, אך עיריית חיפה לא יכולה להפעיל את פוליסת הביטוח ולשלם לעותר את הוצאותיו ללא אישור של ועדת המשיב. לטענת העותר, אמנם הועדה בעיריית חיפה קבעה כי האישום היה קשור באופן ממשי לתפקידו הציבורי של העותר, אך ועדת משרד הפנים קבעה אחרת ועל כן לא אישרה לעירייה את הפעלת פוליסת ביטוח נבחרי ציבור לשם תשלום בגין הוצאותיו המשפטיות של העותר.

העותר מציין כי בעניין זה הגיש את עתירתו הראשונה לבימ"ש זה, עת"מ 09–03–6274, במסגרתה העלה שתי טענות לפיהן הוא זכאי לתשלום ולא נערך לו שימוע כדין. עתירה זו נדונה בפני כב' השופט גינת, אשר המליץ לעותר למחוק את עתירתו בכפוף להתחייבות המשיב לערוך שימוע כדין וכך נעשה. העותר טוען לעניין זה כי השימוע שנערך לו על ידי המשיב ביום 10.8.09 היה לצורך קיום פסק הדין בלבד והמשיב לא שינה את עמדתו ומכאן עתירה זו.

העותר טוען כי המשיב קיבל החלטה שאינה סבירה באופן קיצוני כאשר קבע, בניגוד לעמדת המשיבה ובניגוד לחומר הראיות, כי האירועים נשוא כתב האישום לא היו קשורים לתפקודו הציבורי של העותר. העותר טוען כי הוא החל את מאבקו הציבורי חודשים לפני האירוע נשוא כתב האישום, כי פעילותו הציבורית והבירורים שערך הם אלה שהקימו עליו את זעמם של אנשי הביטחון והם אלה שהיוו בסיס להוראות קב"ט בית החולים שלא להתווכח עם העותר ולהתיר לו לחנות בהתאם לרצונו והם אלה שהביאו את אנשי האבטחה לפעולה דווקא ביום שהקב"ט לא היה בבית החולים.

העותר טוען כי ההגיון העומד בבסיס דרישת החוק לכך שבתור חברי מועצת העיר יבחרו רק תושבי העיר נעוץ בעובדה כי מי שגר בתוך העיר נתקל בבעיות שיש לעמוד על פתרונן ואכן במקרה זה, תוך ניהול חייו הפרטיים, גילה העותר בעיה ציבורית חמורה, אשר התבררה בהמשך כאמיתית ואשר לא הייתה נחשפת אלמלא עקשנותו של העותר.

לטענת העותר, המשיב טעה בכך שלא נתן דעתו לעמדת המשיבה, אשר היא הגורם המשלם ואשר שמעה את העותר וקיבלה את עמדתו והמליצה למשיב להתיר את ההוצאה. עיריית חיפה הינה רשות מנהלית ועומדת לה חזקת תקינות המעשה המנהלי. על מנת להפריך חזקה זו יש להביא לכך ראיות והן לא היו בפני המשיב.

העותר טוען כי גם לאחר השימוע, בניגוד לכל הגיון וכללי סבירות, חזר המשיב על החלטתו מבלי להתייחס כלל לטענות העותר. נטען כי החלטת המשיב אינה נסמכת על שום דין ו/או פסיקה וזאת למרות העובדה שהעותר במהלך השימוע הפנה את המשיב לפסיקה המגדירה את המונח "קשר לתפקיד ציבורי" ומעשיו של העותר נכנסים להגדרה זו.

עוד טוען העותר כי למרות טענתו בדבר קיומה של חזקת תקינות של החלטה מנהלית לגבי החלטת עיריית חיפה הוועדה לא התייחסה לטענה זו.

לעניין סמכות של ביהמ"ש לעניינים מנהליים טוען העותר כי מאחר שמדובר בעתירת המשך לעתירה הקודמת שהוגשה בעניינו של העותר לבימ"ש זה, שם המשיב לא העלה את טענת חוסר הסמכות העניינית והמקומית, קיים השתק דיוני לגבי טענות אלה. בנוסף, טוען העותר כי מדובר בעתירה כנגד החלטת עיריית חיפה ואין המדובר בהחלטת הרשות המקומית הדורשת אישור של שר הפנים, אלא בהחלטת הרשות הדורשת אישור וועדה של משרד הפנים ולכן הסמכות היא לביהמ"ש לעניינים מנהליים.

גם לעניין הסמכות המקומית טוען העותר כי מדובר בעתירת המשך ולכן אין מקום לדון כעת בטענה בעניין סמכות מקומית. בנוסף, טוען העותר כי לאור המימדים הגיאוגרפיים הקטנים של מדינת ישראל אין מניעה לדון בבימ"ש זה ולא באחר. עוד נטען לעניין זה כי מדובר במריבה בעניין רחוב הנמצא בחיפה וכל האירוע התרחש בחיפה כאשר גם העדים הם מחיפה.

המשיב טוען כי עניינה של העתירה הינו בהחלטת הוועדה הארצית למימון הוצאות משפטיות של נבחרי ועובדי ציבור לדחות את בקשתו של העותר לקבל החזר הוצאות משפטיות בגין משפט שנוהל נגדו עקב כתב אישום שהוגש כנגדו, בגין תקיפת עובדי ציבור והיזק לרכוש במזיד.

המשיב טוען כי בחוזר מנכ"ל משרד הפנים מס' 6/2004 פורסם נוהל מימון הוצאות משפט של נבחרי ציבור ועובדי ציבור ברשויות המקומיות (להלן: "הנוהל") ונוהל זה חל על מקרים שבהם מעורבים נבחרים ועובדים ברשויות מקומיות בהליכים משפטיים עקב מילוי תפקידם ובעקבות כך נגרמות להם הוצאות משפט שמן הראוי כי הרשות המקומית תממן אותן או תשתתף במימונן. הנוהל מפרט מהם סוגי ההליכים המשפטיים עליהם הוא חל, מהם תנאי הזכאות למימון, הליך אישור הבקשה למימון והיקף המימון. בהתאם לנוהל נדונה הבקשה להחזר, בשלב ראשון בוועדה מקצועית של הרשות המקומית בהרכב הכולל את היועץ המשפטי של הרשות המקומית, גזבר הרשות ומבקר הרשות אם ישנו. המלצת הוועדה המקצועית מובאת לדיון ולהחלטה במליאת המועצה. לאחר קבלת החלטה כאמור מועבר העתק ממנה לאישורה של ועדה ארצית קבועה שהתמנתה על ידי שר הפנים. מדובר בנוהל חדש שבא במקומו של הנוהל הקודם להחזר הוצאות משפטיות של נבחרים ברשויות מקומיות שפורסם לראשונה בשנת 1993 ותחולתו הורחבה בשנת 1998 אף על עובדי הרשויות המקומיות. הנוהל החדש פורסם בעקבות הניסיון המצטבר מהפעלת הנוהל הקודם, פסיקת בתי המשפט ובחינה מחודשת של הוראות הנוהל שנערכה על ידי משרדי הפנים והמשפטים. הוועדה ברשות המקומית הינה "ועדה מייעצת" או "ועדה מקצועית", אשר תפקידה לרכז את המידע הרלוונטי, לדון בבקשה ולגבש המלצה מנומקת בכתב בנוגע לבקשה, אשר תובא בפני מועצת הרשות המקומית לדיון ולהחלטה. החלטה זו טעונה אישור של הוועדה הארצית למימון הוצאות משפטיות של נבחרי ועובדי ציבור.

המשיב טוען כי החלטת רשות מקומית הטעונה אישור שר הפנים הוחרגה במפורש מסמכות ביהמ"ש לעניינים מנהליים בחוק בתי משפט לעניינים מנהליים. לכן, לטענת המשיב, החלטות בעניין מימון הוצאות משפטיות של נבחרי ציבור, הטעונות אישור הוועדה הארצית למימון הוצאות משפטיות של נבחרי ועובדי ציבור, אינן בסמכותו העניינית של ביהמ"ש לעניינים מנהליים. על כן, טוען המשיב כי יש לסלק את העתירה על הסף מחמת חוסר סמכות עניינית לדון בעתירה.

כן טוען המשיב כי בימ"ש זה נעדר אף סמכות מקומית לדון בעתירה, שכן מדובר בהחלטת הוועדה הארצית למימון הוצאות משפטיות של נבחרי ועובדי ציבור שניתנה בתל אביב.

לגופו של עניין טוען המשיב כי הנוהל חל על מקרים שבהם מעורבים נבחרים ועובדים ברשויות מקומיות בהליכים משפטיים עקב מילוי תפקידם ובעקבות כך נגרמות להם הוצאות משפט שמן הראוי כי הרשות המקומית תממן אותן או תשתתף במימונן. המשיב טוען כי העותר לא ציין בעתירה כי עוד בטרם נדונה עתירתו הקודמת באותו עניין, הוועדה הארצית דנה פעמיים בבקשה לאשר החזר הוצאות משפטיות לעותר. כן לא ציין העותר כי גם הוועדה המייעצת של העירייה בדונה בבקשה בגלגולה הראשון סברה שיש לדחות את הבקשה בהעדר קשר סיבתי. המשיב טוען כי בעקבות מתן פסק הדין המזכה את העותר מחמת הספק במסגרת ההליך הפלילי פנה העותר לעיריה וביקש את מימון הוצאותיו המשפטיות. הוועדה המייעצת של העירייה סברה כי העותר פעל מכוח תפקידו כחבר מועצה ולאור זיכויו החליטה ביום 23.6.08 להמליץ על החזר הוצאות בסך של 45,750 ₪. העניין הובא לדיון במועצת העיריה, אשר ביום 1.7.08 החליטה לאשר את הבקשה להחזר הוצאות בהמלצת הוועדה המייעצת.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ