אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ילדי מנוחה אינם זכאים לכספים שהצטברו בקופת התגמולים לזכותה

ילדי מנוחה אינם זכאים לכספים שהצטברו בקופת התגמולים לזכותה

תאריך פרסום : 27/01/2008 | גרסת הדפסה
ע"ע
בית דין ארצי לעבודה
723-06
24/01/2008
בפני השופט:
1. הנשיא סטיב אדלר
2. עמירם רבינוביץ
3. שמואל צור


- נגד -
התובע:
1. עזבון המנוחה דליה באב"ד ז"ל
2. אורי באב"ד
3. גלית באב"ד

עו"ד אברהם גפן
הנתבע:
קרן הגמלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות בע"מ
עו"ד אלישע שור
עו"ד אוהד גלעדי
פסק-דין

השופט שמואל צור

1.         המערערים הם ילדיה של המנוחה דליה באב"ד ז"ל (להלן - המנוחה) אשר  עבדה בהסתדרות הכללית - תנועת הנוער העובד והלומד (להלן - המעסיקה). המנוחה, ילידת שנת 1936, פרשה לפנסיה מוקדמת בשנת 1995, בגיל 59. בהסדר הפרישה עם המעסיקה סוכם, בין השאר, כי המנוחה תקבל פנסיה מן המעסיקה בשיעור 70% עד הגיעה לגיל 65 ומגיל 65 תקבל פנסיה מן הקרן לפי תקנון הקרן. למרבה הצער, המנוחה נהרגה בתאונת דרכים, בחודש ינואר 2000, בהיותה בת 63 והיא בתוך התקופה בה קיבלה פנסיה מן המעסיקה ובטרם בשלה זכותה לקבלת פנסיה מן הקרן לפי הסדר הפרישה המוקדמת.

2.           בבית הדין האזורי בתל אביב הוגשה תביעה של המערערים בעניין זכותם למשוך את מלוא הכספים שהופרשו משכרה של המנוחה לקרן וכן למענק פטירה. בית הדין האזורי בתל אביב (כב' השופט שמואל טננבוים; עב' 1460/03), דחה את התביעה ועל פסק דין זה הגישו המערערים ערעור בפנינו.

3.        פירוט הרקע העובדתי

א.        המנוחה, ילידת שנת 1936, עבדה במעסיקה משנת 1954 ועד לפרישתה המוקדמת בשנת 1995. בחודש ינואר 1958 הצטרפה המנוחה לקרן הגמלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות בע"מ (להלן- הקרן) בהסדר של פנסיה מקיפה לעמיתים ותיקים. בתקופת עבודתה של המנוחה הופרשו לקרן  כספים, חלקם על ידי המנוחה וחלקם על ידי המעסיקה.

ב.         בשנת 1994 נקלעה המעסיקה למצוקה כלכלית והוחלט על מהלך של צמצום כח אדם. במסגרת זאת הוצע לעובדי המעסיקה לפרוש  במסלול של פנסיה מוקדמת או במסלול של פיצויי פיטורים.

ג.         המנוחה בחרה לפרוש במסלול של פנסיה מוקדמת. במסגרת הסדר הפרישה עם המנוחה סוכם, בין השאר, כי המנוחה תקבל פנסיה מן המעסיקה בשיעור 70% עד הגיעה לגיל 65 ומגיל 65 תקבל פנסיה מן הקרן בהתאם לתקנון הקרן. עוד סוכם בין הצדדים כי בתקופת הביניים לא יופרשו דמי גמולים לקרן, המעסיקה תהוון את דמי הגמולים שהיתה אמורה לשלם לקרן ותעבירם למנוחה.

ד.         ביום 25.1.00 נהרגה המנוחה בתאונת דרכים, בהיותה בת 63. במועד פטירתה של המנוחה היה בתוקף תקנון הקרן "הלכות הגימלאות" בנוסח אוגוסט 1999 (להלן - תקנון הקרן ).

ה.                ה.                לאחר פטירת המנוחה פנו המערערים אל הקרן בבקשה לשחרר             לידיהם את מלוא כספי התגמולים שהצטברו בקופה לזכות המנוחה וכן לקבל את מענק הפטירה.

ו.         הקרן דחתה את בקשת המערערים לקבלת הכספים. עמדת הקרן היא שהמערערים אינם בבחינת "יתומים" כמשמעות מונח זה בתקנון הקרן בהיותם בגיל שמעל 20 שנה ועל כן אין הם זכאים לפנסיית שאירים. עוד החליטה הקרן כי הואיל וזכויות המנוחה בקרן הוקפאו עד הגיעה לגיל 65, יורשיה אינם זכאים למענק פטירה  (מכתב מיום 2.5.00).

ז.         המערערים ביקשו מן הקרן לבחון את עניינם במסגרת ועדת חריגים, אך בקשתם נדחתה. הקרן השיבה כי היא נוהגת בהתאם לתקנון בלבד ואין היא מקיימת "ועדות חריגים" (מכתב מיום 5.9.00).     

הדיון בבית הדין האזורי ופסק הדין

4.         המערערים הגישו תביעה לבית הדין האזורי בתל-אביב לפסק דין המצהיר כי הם זכאים למשוך את מלוא הכספים שהופרשו לטובת אימם המנוחה בקרן. כמו כן ביקשו המערערים לקבוע כי הם זכאים למענק פטירה. בתביעתם, הסתמכו המערערים על צוואת המנוחה משנת 1979 לפיה הם יורשיה הבלעדיים ועל פיה הם זכאים לכל זכויותיה הכספיות לרבות כספים המגיעים לה מכח חוזה, ביטוח, פרישה או מוות. עוד טענו המערערים כי הכספים שבקרן אינם משולמים עקב פטירתה של המנוחה אלא מכוח זכותה למשוך כספים אלה ועל כן לא חל עליהם סעיף 147 לחוק הירושה, תשכ"ה- 1965 (להלן - חוק הירושה), לפיו כספים שיש לשלם עקב מותו של אדם מכח חברות בקופת תגמולים אינם בכלל העיזבון. כמו כן טענו המערערים כי הם זכאים למענק פטירה על פי תקנון הקרן.

5.         בית הדין האזורי דחה את תביעת המערערים. בית הדין קבע כי, לפי סעיף 147 לחוק הירושה, כספי המנוחה שהצטברו בקרן אינם חלק מן העזבון, כך שאין המערערים זכאים להם מכח ירושה. בית הדין הסתמך לעניין זה גם על  תקנה 117 לתקנון הקרן, לפיה על כספים שהקרן חייבת לשלם במקרה של מות חבר, לא יחול חוק הירושה.

6.         בית הדין האזורי קבע כי זכויות וחובות של החברים בקרן נקבעים על פי התקנון בלבד. בית הדין קבע כי סעיף 23 לתקנון הקרן מקנה לחבר בלבד -  ולא ליורשיו - זכות להמיר את פנסיית הזקנה בתשלום חד פעמי ועל כן דחה את טענת המערערים כי הם זכאים לכספים שהופרשו עבור המנוחה. בקשר לכך קבע בית הדין כי במסגרת הסדר הפרישה המנוחה לא ביקשה להמיר את זכותה העתידית לפנסיית זקנה בתשלום חד פעמי, אלא להקפיא את זכויותיה בקרן לפי סעיף 99 לתקנון עד הגיעה לגיל 65. עוד נקבע כי חוזר הקרן מיום 24.12.95, עליו הסתמכו המערערים, אינו חל על כספי המנוחה, אלא רק על חבר שהצטרף לקרן לאחר הגיעו לגיל פרישה בעוד המנוחה הצטרפה לקרן קודם לכן. כן נקבע כי חוזר הקרן היה תקף לשנה אחת בלבד, עד 31.12.96, ואילו המנוחה נפטרה בשנת 2000.

7.        בית הדין האזורי קבע כי, לפי התקנון, לא קיימת זכות לקבלת כספים שהופקדו לקרן עבור המנוחה עקב פטירתה. בית הדין גם לא קיבל את טענת המערערים בדבר חובת גילוי מטעם הקרן. בקשר לכך נקבע כי המנוחה בחרה לפרוש לפנסיה מוקדמת ולהקפיא זכויותיה בקרן לקראת קבלת פנסיית זקנה, אלא שלמרבה הצער היא לא זכתה לכך. בנסיבות אלה, כך קבע בית הדין, אין יסוד להניח כי ידיעת המצב המשפטי לאשורו היה מביא את המנוחה להוציא את הכספים שנצברו לזכותה ולוותר על זכותה לפנסיית זקנה.

8.        בית הדין מצא כי למערערים לא מגיעים כספים שהופרשו לזכותה של המנוחה גם לפי התקנון החדש של הקרן. בהקשר לכך קבע בית הדין כי תוקפו של התקנון החדש הוא מיום 1.10.03 ולכן הוראותיו אינן חלות על המנוחה אשר נפטרה עוד בשנת 2000. עוד נקבע כי גם הוראת סעיף 82 ה' לתקנון החדש לפיה "הוראות תקנון זה יחולו על אף האמור בכל הסכם או הסדר אחר" אינה מועילה למערערים משום שכוונת הסעיף לחול על הסדרים הנעשים מחוץ לתקנון ואין בו כל כוונה להחיל את הוראות התקנון החדש על זכויות שהתגבשו קודם לתחילת תוקפו.           

9.        בית הדין דחה את תביעת המערערים לפיצויי פיטורים. בית הדין קבע כי המנוחה בחרה לפרוש במסלול של פרישה מוקדמת ולא במסלול של פיצויי פיטורים וכל הסכומים שהופרשו עבורה לקרן - על ידי המעסיק ועל ידה -  היו מיועדים לתשלום פנסיית זקנה. בית הדין דחה גם את תביעת המערערים למענק פטירה מהטעם שלא שולמו לקרן דמי גמולים החל ממועד פרישתה של המנוחה מעבודתה. בית הדין האזורי פסק כי עצם העובדה שהמנוחה הפרישה כספים לקרן, אינה מקנה ליורשיה זכויות שאינן מעוגנות בתקנון. 

הערעור

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ