אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> יחיה מחמלי מולוק נ' עיריה תל אביב

יחיה מחמלי מולוק נ' עיריה תל אביב

תאריך פרסום : 07/11/2011 | גרסת הדפסה
עת"מ
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
260-09
03/11/2011
בפני השופט:
רות רונן

- נגד -
התובע:
1. יחיה מחמלי מולוק 2. יעקובי נעמת – נאג'אד באבא ג'אן ע"י ב"כ עוה"ד קלוג
הנתבע:
מנהל הארנונה ב עירי ית תל אביב יפו ע"י ב"כ עוה"ד פלס גרטל
פסק-דין

פסק דין

1. ערעור על החלטתה של ועדת הערר לענייני ארנונה כללית שליד עיריית תל אביב יפו (להלן: "ועדת הערר") מיום 31.8.09. עניינו של הערעור הוא בנכס המצוי ברחוב הצפירה 17 בתל אביב, הידוע כגוש 6976 חלקה 205 תיק ארנונה מספר 0468-170 (להלן: "הנכס").

המערערות הן בעלות הנכס. ביום 25.1.2000, התקשרו המערערות עם חברת חן ראד ניהול מבנים בע"מ (להלן: "החברה") בהסכם (להלן: "הסכם הניהול"), בו הוסכם כי בעלות הנכס "יעמידו את הבנין לרשות החברה, על מנת שתנהל אותו עפ"י הסכם זה, מתאריך חתימת הסכם זה ועד ליום 31.12.2004, וזאת בכפוף ובהמשך להסכמים קודמים בין בעלי הנכס לבין החברה" (ס' 1 להסכם).

הצדדים הודיעו לעירייה על הסכם הניהול, והעירייה רשמה את החברה ברישומיה כמחזיקת הנכס. הנכס הוא בנין משרדים בו קיימות יחידות שונות, שהושכרו במהלך השנים לשוכרים שונים על ידי החברה. כאשר הושכרו יחידות בנכס לשוכרים, נמסרה על כך הודעה לעירייה, והשוכרים נרשמו כמחזיקים ביחידות ששכרו.

2. ביום 17.12.07 הודיע המשיב למערערות כי הוחלט לצרף אותן כמחזיקות בנכס, וזאת - החל משנת 2000. המערערות הגישו השגה למשיב על החלטה זו, השגה שנדחתה בהחלטת המשיב מיום 31.3.08. על החלטת המשיב הוגש ערר לוועדת הערר.

ועדת הערר דחתה את טענתן של המערערות. היא קבעה כי היא התרשמה שהחברה נולדה כדי להתחמק מתשלום ארנונה, וכי לא ניתן לתת לכך יד. המשיב היה רשאי – לגישתה של ועדת הערר, להרים את מסך ההתאגדות, ואף לקבוע כי ההעברה לחברה היתה פיקטיבית. על כל פנים, כך נקבע, תוקפו של חוזה הניהול פג ביום 31.12.04.

על החלטה זו של ועדת הערר, הוגש הערעור הנוכחי.

3.המערערות טענו כי המשיב הכיר בכך שהחברה היא המחזיקה בנכס במשך שנים רבות. לטענתן, לא היה כל שינוי נסיבות שהצדיק את צירוף שמן כמחזיקות בנכס, ועל כל פנים, המשיב לא הביא כל ראיות ביחס לכך.

המשיב השיב לערעור. לטענתו, בית המשפט צריך להימנע מלהתערב במסקנותיה העובדתיות של ועדת הערר, ואין מקום לשנות את החלטתה כל עוד ההחלטה אינה חורגת ממתחם הסבירות. עוד טען המשיב כי רישומה של החברה כמחזיקה מקורו בטעות, שהסתברה לעירייה לאחר בדיקת המסמכים, שכן תכלית הסכם הניהול בין בעלי הנכס לבין החברה היתה העברת ניהול הנכס מול השוכרים לחברה כחברת ניהול. החברה לא החזיקה בנכס, לא שכרה אותו לצורך החזקה פיזית שלו, והמערערים לא הוכיחו אחרת. לגישת העירייה, החברה נועדה להתחמקות ממס, כפי שעולה ממסקנותיה של ועדת הערר.

4. בישיבת בית המשפט מיום 10.1.11, נקבע כי על הצדדים לסכם טענותיהם בכתב.

לאחר שהמערערים הגישו סיכומים מטעמם במסגרת הערעור הנוכחי, הגיש המשיב בקשה לצירוף ראיות נוספות. מדובר בראיות מהתיק בו מתנהלים הליכי הפירוק של החברה, תיק פש"ר 2561/07 (להלן: "תיק הפש"ר"). בהחלטה מיום 2.5.11, הותר למשיב לצרף את כראיות את הבקשה למתן הוראות מיום 2.9.10 בתיק הפש"ר, ואת התגובה לבקשה זו של המערערים (שתכונה להלן: "התגובה בתיק הפש"ר"). לאור ההחלטה, הותר לצדדים להגיש תוספת לסיכומים שהם הגישו.

טענות הצדדים

5. המערערות הגישו סיכומים וסיכומי תשובה מטעמן. הן טענו כי ההסכם ביניהן לבין החברה הוא הסכם שכירות ולא הסכם ניהול. המערערות טענו כי טעתה ועדת הערר כאשר קבעה שמנהל הארנונה מוסמך להרים את מסך ההתאגדות. לטענת המערערות, הקביעה כי החברה הוקמה כדי להתחמק ממס, נקבעה על סמך "התרשמות" של הוועדה, ואין די בכך. המערערות טענו כי מנהל הארנונה לא טען כי הסכם הניהול בין החברה לביניהן היה הסכם פיקטיבי. הצדדים פעלו לפי הסכם זה בעבר, והעירייה קבלה בעבר תשלומים מהחברה מכוחו.

על כל פנים, הקביעה לפיה הסכם הניהול הוא פיקטיבי איננה – לגישת המערערות - בסמכותו של מנהל הארנונה. לו בקש מנהל הארנונה לקבוע כי הוא אינו מוכן עוד לרשום את החברה כמחזיקה – היה עליו לזמן את המערערות ואת החברה בפניו לשימוע. מאחר שהעירייה לא מחקה את רישומה של החברה כמחזיקה בנכס, מדובר בהודאה כי החברה היא בעלת הזיקה הקרובה ביותר לנכס.

6.המערערות הוסיפו וטענו, כי על נישום חלה חובה להודיע על חדילת חזקה, אך לא להודיע על המשך חזקה. הרשות אינה רשאית להחליף את זהות החוכר כנישום, על עוד הסכם השכירות הוא תקף, ולא בוטל. המערערות טענו כי יש לדחות טענות שהעירייה העלתה אותן לראשונה במסגרת הערעור, כגון הטענה לפיה חיובה של החברה במקום המערערות הית בטעות. זו אינה טענה נכונה, בין היתר משום שהעירייה לא מחקה את רישומה של החברה כמחזיקה. עוד נטען כי אין ממש בטענה כי תקופת השכירות הסתיימה.

המערערות טענו עוד, כי לא ניתן לרשום כמחזיקים בנכס "נישומים חליפיים". לטענתן, על פי כל המבחנים המקובלים בהקשר זה בפסיקה, בעל הזיקה הקרובה ביותר לנכס היא החברה, שכן היא יכולה לגבות דמי שימוש על השימוש בו; היא זו שיכולה לפקח על השימוש ולהגביל אותו; והיא הנהנית משירותי הרשות. עוד נטען כי הופר עיקרון ההסתמכות – שכן המערערות הסתמכו על כך שהמשיב נתן להן להרגיש במשך שנים כי החברה היא המחזיקה בנכס, והוספתן כמחזיקות מהווה פעולה שלא בתום לב של המשיב, שפגעה בזכות הקניין של המערערות.

7.בהתייחס לטענת המשיב לפיה החברה חדלה לנהל את הנכס משנת 2002, והעבירה את הניהול בו לחברת מרום פאר נדל"ן בע"מ (להלן: "חברת מרום פאר"), טענו המערערות כי ממסמכים שהם צירפו, עולה כי החברה המשיכה להחזיק בנכס ולפעול בו גם אחרי שנת 2005, המשיב ידע זאת, וקבל את הודעות החברה כשוכרת ומחזיקה בנכס. מסקנה זו נובעת, לטענתן, מחשבונות הארנונה בגין היחידות השונות בנכס משנת 2005 ועד שנת 2007, כאשר הודע לעירייה כי שוכרים של יחידות בנכס עזבו אותן, היא רשמה את החברה כמחזיקה ביחידות אלה.

המערערות הפנו למסמכים נוספים, מהם עולה כי החברה פעלה פעילות עסקית לגיטימית, ובין היתר לחשבוניות שהעבירה החברה לחברת מרום פאר, בגין השתתפות בהוצאות משנת 2007, ומסמכים נוספים. אין גם מקום לקבל את הטענה כי החברה היתה צינור בלבד לגביית דמי השכירות משוכרי היחידות, וכי היא היתה חברת ניהול של הבנין ולא שוכרת שלו. מהדוחות הכספיים של החברה עולה כי היא קבלה "דמי שכירות ואחזקה". מסקנה דומה עולה גם מהסכם שכירות בין החברה לבין חברת פלאפון. המשיב קבל במהלך השנים הודעות של החברה על חוזי שכירות שנחתמו בינה לבין שוכרים שונים ביחס ליחידות שונות בנכס.

8.באשר לטענות המשיב בהתייחס לעמדת המערערות בתגובה בתיק הפש"ר (שהוגשה במסגרת הראיות הנוספות), טענו המערערות כי הטענות הנובעות מהראיות הנוספות שהמשיב צירף, מהוות הרחבת חזית אסורה. באשר לתגובה בתיק הפש"ר עצמה, נטען כי המשיב לא חקר את המצהירים שהגישו תצהירים במסגרת תגובה זו, והוא לא חקר את המצהירים במסגרת ההליך הנוכחי. הניסיון להסיק מסקנות מכתבי בית דין שונים שנוסחו על ידי עורכי דין שונים, שנתמכו בתצהירים של אנשים שונים והתייחסו לעניינים נקודתיים הוא – לגישת המערערות לא ראוי, ולא מתאים למי שמוטלת עליו חובה לנהוג בתום לב ובהגינות. חובת ההגינות מחייבת את המשיב כרשות מנהלית שלא לדחוק את המערערות לפינה בה יקשה עליהן להתגונן.

המערערות טענו עוד, כי הבקשה למתן הוראות בתיק הפש"ר היא כתב טענות ממנה עולה כי החברה היא השוכרת של הנכס, והיא הזכאית לקבל את דמי השכירות המשולמים בגינו. באשר לתגובה בתיק הפש"ר, נטען כי זהו כתב בית דין ולא ראיה, והתצהירים שתמכו בתגובה אף הם אינם ראייה בהליך הנוכחי. בכתבי בית הדין ישנם נתונים עובדתיים חדשים שאינם רלבנטיים להכרעה במחלוקת דנן, המתייחסת לשאלה מיהו הנישום אותו יש לחייב בארנונה – האם זו החברה בלבד או שניתן לצרף אליה גם את המערערות. מהתגובה בתיק הפש"ר, עולה הרקע שהוביל לקריסת החברה ולהקמת חברת מרום פאר, השוכרת את הנכס היום. עניינים אלה אינם משליכים על ההכרעה במחלוקת.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ