אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> יחיאלוב ואח' נ' מדינת ישראל באמצעות פרקליטות מחוז תל אביב

יחיאלוב ואח' נ' מדינת ישראל באמצעות פרקליטות מחוז תל אביב

תאריך פרסום : 10/03/2014 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום הרצליה
37097-11-13
04/03/2014
בפני השופט:
צחי אלמוג

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
אהרון יחיאלוב ואח'

החלטה

זוהי בקשת המדינה להורות למשיבים לשום את תביעתם ולשלם אגרה בהתאם, תחת תשלום אגרה כאילו הוגשה תביעה בגין נזק גוף.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, הנני פוסק כדקלמן:

ההלכה המנחה בעניין ניתנה בבית המשפט העליון ברע"א 5237/06 מדינת ישראל - הנהלת בתי המשפט נ' ראלב מנסור, אשר בה נקבעו הדברים הבאים:

ההגדרה בתקנות בתי המשפט (אגרות) ל"תביעה לפיצויים בשל נזק גוף" איננה כוללת הגדרה ל"נזק גוף". ברמה הנורמטיבית (בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, ובחוק לתיקון דיני הנזיקין האזרחיים (הטבת נזקי גוף)), הוגדר "נזק גוף" – במובחן מנזק שאינו גופני – בכך שמדובר במוות, מחלה, פגיעה או ליקוי גופני, נפשי או שכלי. נקודת המוצא הפרשנית להגדרת "נזק גוף" בתקנות האגרות אמורה להיות בשאיפה למתן פירוש זהה.

פגיעה נפשית הנגרמת לאדם אגב פגיעה פיזית בגופו, נכללת בגדרו של נזק גוף. הוא הדין בפגיעה נפשית הנגרמת כתוצאה ממעשה עוולה אזרחי, גם אם לא נלוותה לה פגיעה פיזית בגוף. ברם, על מנת שפגיעה נפשית שנגרמה בעוולה תיחשב ל"נזק גוף", נדרש כי אותה הפגיעה אמנם גרמה ל"ליקוי נפשי או שכלי" בניזוק. בכך הצד השווה בין נזק גוף הנגרם לאחד מאיברי הניזוק לבין נזק שנגרם לנפשו. בשניהם התביעה הינה לפיצוי הניזוק בגין הנזקים שהוסבו לו כתוצאה מגריעת כושרו, הגופני או הנפשי, עקב הליקוי והנכות שנגרמו לו כתוצאה ממעשה העוולה.

לא כך הם הדברים שעה ש"הפגיעה הנפשית" אינה כזו הגורמת לליקוי או לנכות, אלא שהפיצוי הנתבע הינו בשל עצם "היפגעותו" של הניזוק בכבודו, בשמו, בדימויו העצמי וכו' – ומבלי שאותה הפגיעה הותירה ליקוי ונכות רפואיים בנפשו. במקרים אלה הפיצוי הנתבע הוא אינו בשל "נזק גוף" אלא בשל נזק ממוני, או שאיננו ממוני.

מכאן, ליישום ההלכה למקרה דנן:

מדובר בתביעה שהגישו הורים (המשיבים) עקב נטילת רקמות מגופו של בנם המנוח על ידי המכון לרפואה משפטית, ללא אישור או היתר מהם. הסעדים להם עותרים המשיבים הם: הוצאות קבורה, הוצאות נסיעה והוצאות נלוות, פגיעה בגופת המנוח, עוגמת נפש וכאב וסבל, פיצויים מוגברים ו/או עונשיים.

אשר לסעדים בגין הוצאות קבורה והוצאות נסיעות, הרי שמדובר בסעדים כספיים לכל דבר, אשר בגינם יש לשלם אגרה בהתאם בהתאם לסכום הנתבע.

לאור המבחנים שהותוו בהלכת מנסור שלעיל, הרי שלא ניתן לומר כי מדובר בנזק גוף. אמנם המשיבים טוענים לפגיעה בגופת המנוח אולם אין לומר כי הדבר חוסה תחת הגדרת "נזק גוף" שכן בעת שבוצעה הפגיעה לכאורה, הרי שהמנוח כבר לא היה בגדר מי שסובל מנזק בגופו או בנפשו.

לטעמי, לא נכון לסווג את הפגיעה המנוח והעיכוב של כדין של רקמות גופתו תחת סעיף הסעד בכתב התביעה כפי שנעשה. למקרה כתב התביעה ובראות עיניי נכון יותר לומר כי הפגיעה מהווה עילה לסעד של כאב וסבל שנגרמו להורי המנוח שהוא הוא הסעד העיקרי לדידי.

אשר לכאב וסבל שנגרמו להורי המנוח בגין המעשים המתוארים בכתב התביעה, אין מדובר בנזק גוף, שכן לאור ההלכה הנ"ל הרי שכדי שפגיעה נפשית שנגרמה בעוולה תיחשב ל"נזק גוף", נדרש כי אותה הפגיעה אמנם גרמה ל"ליקוי נפשי או שכלי" בניזוק. פיצוי בגין כאב וסבל ששורשיו אינם יונקים מנזק גופני או נפשי לא ייחשבו נזק גוף. ליקוי כזה יש להוכיח באמצעות חוות דעת ערוכה כדין, שתפרש מהו הליקוי שנגרם למשיבים וכזו לא צורפה לכתב התביעה. מכאן שעל המשיבים לכמת את תביעתם בגין ראש נזק זה של כאב וסבל ועוגמת נפש או לעתור בבקשה מתאימה לתיקון כתב התביעה.

בהקשר זה יש לציין כי אין לבלבל בין ההלכות שנקבעו בפרשת אלסוחה ובפרשת לבנה לוי, לבין הבקשה דנן שעניינה הסעדים הנתבעים והתאמתם לתקנות האגרות הרלבנטיות, שכן הלכות אלו עוסקות בהרחבת חוג הזכאים לתבוע בגין כאב וסבל במקרים מסויימים; משמע, הרחב מעגל בעלי הדין שיש להם עילה לתבוע, במובחן מהסעד שייפסק בסופו של דבר. וגם אז, ממילא מדובר בעניין שברפואה המצריך הוכחה באמצעות חוות דעת מומחה כדין.

באשר לסעד בגין פיצויים מוגברים או עונשיים, אין מדובר בנזק גוף, ומקובלות עליי טענות המדינה כפי שפורטו בבקשתה בנקודה והאסמכתאות המובאות שם.

מאחר ובכתב התביעה לא נתבע סעד בשל פגיעה באוטונומיה, הרי שצודקת המדינה כי אין להדרש לסעד שלא נתבע.

נוכח כל האמור לעיל על התובעים לכמת את תביעתם ולשלם את האגרה הדרושה בתוך 30 יום, אחרת יימחק ההליך.

כתב הגנה יוגש בתוך 30 יום מיום שתשולם האגרה כדין.

ניתנה היום, ב' אדר ב תשע"ד, 04 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ