אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> יחזקאל שטיסל נ' בנק לאומי ואח'

יחזקאל שטיסל נ' בנק לאומי ואח'

תאריך פרסום : 08/08/2010 | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי ירושלים
2400-08
08/08/2010
בפני השופט:
נאוה בן אור

- נגד -
התובע:
יחזקאל שטיסל על ידי ב"כ עו"ד ד"ר משה כהן
הנתבע:
1. בנק לאומי
2. פרל אברהם
3. פרל חנה
4. עו"ד אושרית נבון
5. שמעון נבון

פסק-דין

פסק דין

התביעה

התובע מבקש סעד הצהרתי ולפיו היה ועודנו הבעלים של דירה, הידועה כחלקה 88/7 בגוש 30062, ברח' חיי אדם בירושלים (להלן: הדירה).

אין חולק, כי התובע הינו הבעלים הרשום של הדירה הנ"ל. לטענתו, מכר את הדירה לנתבעים 2-3 (בני הזוג אברהם וחנה פרל, ולהלן: "פרל"), ביום 25.11.1998, בסכום של 210,000$. בהסתמך על הסכם המכר, פנה פרל לבנק לאומי למשכנתאות (להלן: "הבנק"), בבקשה לקבלת משכנתא בסכום של 95,000$. לטובת הבנק ולטובת פרל נרשמו הערות אזהרה על הדירה.

על פי הנטען בכתב התביעה, בשלב מסוים בוטל הסכם המכר, תחילה בעל פה, ולאחר מכן, ביום 9.7.2003, אף בוטל בכתב. בהסכם הביטול נאמר, כי מאחר ותמורת הדירה לא שולמה לתובע, למעט כספי המשכנתא שהועברו אליו, מעוניינים הצדדים לבטל את הסכם המכר. עוד הוסכם ביניהם, כי במעמד חתימת הסכם הביטול ישלם התובע סכום של 20,000$ בהמחאה בנקאית, שמוטבה הוא ב"כ הבנק, וסכום נוסף של 15,000$ ישולם על ידי התובע לב"כ הבנק במועד מאוחר יותר, גם זאת בהמחאה בנקאית. לגבי היתרה הוסכם בין התובע לבין פרל, כי זו תשולם ב- 6 תשלומים שווים, החל מאוגוסט 2003. תשלומים אלה היו אמורים להיות מועברים על ידי התובע לפרל, וזה היה אמור להעבירם לבנק.

לטענת התובע, החל מחודש מאי 2007, הפסיק פרל, ללא כל סיבה וללא מתן הודעה מוקדמת על כך לתובע, להעביר את הכספים שקיבל ממנו, אל הבנק. בשל אי העמידה בהחזרי המשכנתא, פתח הבנק בהליכי כינוס נכסים נגד פרל. במסגרת הליך זה, התקשר פרל עם נתבעים 4 ו-5 (עו"ד אשרית נבון ושמעון נבון, ולהלן: "נבון"), תוך הצגת מצג שווא כי הוא הבעלים של הדירה, תוך שהוא עושה שימוש שלא כדין ביפוי כוח בלתי חוזר שניתן לבא כוחו כחלק מהסכם הביטול הנ"ל. פרל לא הציג בפני נבון או בפני ראש ההוצאה לפועל את הסכם הביטול של הסכם המכר, מה שהיה מלמד כי אין לפרל כל זכות למכור את הדירה.

מטרת התביעה, אם כן, לסכל את הליכי מימוש הדירה אותם נקט הבנק, ואשר במסגרתם כבר אושר המכר לנבון.

יצוין, כי בד בבד עם הגשת התביעה, ביקש התובע כי יינתן צו מניעה לעיכוב הליכי ההוצאה לפועל בנוגע לדירה הנדונה עד להכרעה בתביעה לגופה, וכך החלטתי (בש"א 3932/08, מיום 22.9.2008).

המסקנה אליה הגעתי, ואשר תפורט להלן, הינה כי התובע הפר הפרה יסודית את הסכם ביטול הסכם המכר שנכרת בין הצדדים (כפי שגם הפר את הסכם המכר עצמו). משכך, רשאי היה פרל לעשות שימוש ביפוי הכוח בלתי חוזר להבטחת עמידתו של התובע בהתחייבויות שנטל על עצמו, ואשר ניתן לטובתו במסגרת אותו הסכם, ולממש את הדירה.

הראיות וניתוחן

א. הסכם המכר ונסיבות ביטולו

הסכם המכר בין התובע לבין פרל, מיום 25.11.1998 (נספח ב' לתצהירו של התובע), מלמד כי התובע התחייב להעביר את הדירה לפרל כשהיא נקייה מכל שעבוד. עוד עולה מן ההסכם, כי על פי תנאיו, אמור היה פרל לשלם לתובע סכום של 20,000$ במעמד חתימת ההסכם; 80,000$ עד ליום 1.12.1998; 105,000$ עד ליום 10.12.1998, בכפוף להמצאת אישור תשלום ו/או פטור ממס שבח, והיתרה ביום 15.6.1999, עם מסירת החזקה בדירה. זה ההסכם ששימש את התובע ואת פרל בפנייה לבנק לשם קבלת משכנתא.

ואכן בפני הבנק הוצגו שתי קבלות בכתב ידו של התובע (נספחים א1 וא2 לתצהיר עדות ראשית מטעם הבנק), בהן מאשר התובע את קבלת שני הסכומים הראשונים, היינו שהעסקה מומנה, בחלקה, ממקורות עצמיים של הלווה, להנחת דעתו של הבנק.

בניגוד לעולה מן הקבלות הללו, בתצהיר עדות ראשית טען התובע, כי פרט לסכום המשכנתא שהועבר אליו, פרל לא שילם לו דבר על חשבון מכירת הדירה. בבית המשפט, משנשאל התובע על לוח התשלומים שפורט בהסכם המכר, והאם עמד בו פרל, השיב תחילה כי המדובר בעניין של שנים, וכי הוא מניח שכן, אחרת לא היה "מתקדם" איתו. אולם, משהוצג בפניו האמור בתצהירו, טען כי "יכול להיות שזה היה שהוא נתן לי בטחון ובסוף זה יצא אחרת", והוסיף וטען, כי לא פרט הכל בתצהיר. סופו של דבר הודה, כי פרל שילם, ולאחר מכן הוא החזיר לו את הסכומים הללו (עמ' 23). גרסתו של התובע בעניין זה, כמו ביתר העניינים, התאפיינה בהתפתלות רבה (ראו, למשל, עמ' 23-24). ההסבר להחזרת הכספים, שמשמעותה ביטול הסכם המכר, נמצא בעדותו של פרל, ולפיה התובע החזיר לידיו את שני התשלומים הללו מיד לאחר שגילה, שהדירה שקנה מושכרת בשכירות מוגנת, ולא ניתן יהיה לפנות את הדיירים (עמ' 44). עדותו של פרל אמינה עלי.

פרל העיד, כי בעת שבדק את הדירה, עובר לחתימה על הסכם המכר, ראה בה אישה זקנה. התובע אמר לו כי היא מתגוררת שם באופן זמני ואמורה לצאת ממנה, וכי הדירה ריקה (עמ' 43). הבנק אישר את המשכנתא, שהועברה ישירות לידיו של התובע, ופרל החל לטפל בפינוי הדירה. או אז התברר לו כי נפל בפח, כלשונו, וכי הדירה מושכרת בשכירות מוגנת. פרל הלך להתייעץ בעניין זה עם עו"ד, והבין כי הוא עלול להסתבך בעצמו משום שלא גילו לבנק את עניין השכירות המוגנת. בינתיים, במשך שנתיים-שלוש, המשיך פרל לשלם לבנק מכספו את החזרי המשכנתא, על מנת שהבנק לא יגלה את האמת. בשלב מסוים, פרל לא יכול היה עוד לעמוד בהחזר התשלומים, והפסיק לשלם לבנק. בנסיבות אלה, החלו להצטבר ריביות פיגורים, ופרל החל לקבל מכתבי התראה מן הבנק, שאף החל בהליכי כינוס. פרל רדף אחרי התובע ודרש ממנו להחזיר את המשכנתא לבנק, אולם התובע לא שילם את החוב אלא באופן חלקי. גם פרל ניסה לשלם, אולם שיקים שנתן חזרו משום שלא היה להם כיסוי (עמ' 44).

עדותו של עו"ד ישראל בודה, שהתמנה ככונס נכסים בתיק החוב של פרל כלפי הבנק עוד בשנת 2001, תומכת בעדותו של פרל. לדבריו, הגיע הבנק להסדרי חוב עם פרל, האחד משנת 2002 והאחר משנת 2003 (נ/1 ו- נ/2). פרל שילם סכומים שונים עד לשנת 2004, ואז חדל (עמ' 20). ברור, אפוא, שבעל דברו של הבנק היה ונותר פרל, שכן מבחינת הבנק הסכם המכר נותר בתוקף, משום שהשניים לא דווחו על ביטול ההסכם, שבשלב זה בוטל רק בעל פה. עוד לדברי עו"ד בודה, משביקש לממש את הדירה, התברר לו לראשונה כי הדירה תפוסה בדיירות מוגנת (עמ' 9). התובע, יש לומר, הודה כי לא "עדכן" את הבנק בעובדה זו, וטען כי חתם על כתב התחייבות מוכר, הכולל הצהרה כי הנכס נקי מזכויות צד ג', מבלי לקרוא את "האותיות הקטנות" (עמ' 22).

בשלב זה ניתן, אפוא, לסכם ולקבוע, כי התובע לא יידע את הבנק כי הדירה שהוא מוכר תפוסה בדיירות מוגנת. על כך אין חולק. ואכן, איני מעלה בדעתי כי הבנק מוכן היה לאשר משכנתא על הנכס, לו ידע כי הוא תפוס בדיירות מוגנת. כמו כן, בניגוד לעדותו של התובע, אני מאמינה לפרל, כי התובע לא אמר לו שהדירה תפוסה בדיירות מוגנת, קודם לחתימה על חוזה המכר. פרל אמנם היה מודע לקיומה של אותה אישה שהתגוררה בדירה, אולם שמע מפיו של התובע כי המדובר בעניין זמני. אני מתקשה להעלות על דעתי, כי פרל היה מוכן לשלם את הסכום עליו הוסכם, לו ידע את העובדות לאשורן. גם ההתנהלות לאחר מכן מעידה כאלף עדים כי פרל אכן לא ידע מלכתחילה על הקושי הנדון. התובע, שטען בתצהירו כי פרל "שילם" לו רק את סכום המשכנתא, כפי שהדברים מנוסחים גם בהסכם הביטול, הודה בבית המשפט כי החזיר לפרל "בטחונות". אין ספק, כי החזרים אלה הם אותם סכומים שפרל שילם לו במסגרת הסכם המכר, ואשר התובע נאלץ להחזירם משעמד פרל על האמת. לו ידע פרל על מצבה המשפטי של הדירה בטרם חתם על החוזה, לא הייתה לו כל עילה לדרוש מן התובע את כספו בחזרה. בסופו של דבר, נאלץ התובע להודות, כי הסכם המכר בוטל משום ש"ראיתי שהדייר לא יוצא והחזרתי לפרל את הכסף" (עמ' 25). תצהיר עדות ראשית של התובע, אם כך, אינו אמת: אין בו זכר לפרשת הדיירות המוגנת, כפי שאין בו זכר להחזרת התשלומים מן ההון העצמי של פרל. כל שנאמר בו הוא, כי "בשלב מסוים" הפסיק פרל לעמוד בתשלומים, ולכן בוטל הסכם המכר (סעיף 6 לתצהיר). עתה אנו יודעים, מפיו של התובע עצמו, כי הוא הציג מצג שווא בפני פרל ובפני הבנק, כאילו הדירה נקייה מזכויות צד ג', בעוד שהמציאות הייתה שונה לחלוטין. בנסיבות אלה, נאלץ להשיב לידיו של פרל את כספו, כפי שהיה עליו להשיב לבנק את המשכנתא. כפי שנראה להלן, מי שלא עמד בהחזר התשלומים הינו התובע עצמו.

ב. הסכם הביטול והשימוש ביפוי הכוח

גם התובע וגם פרל העידו, כי הסיכום ביניהם היה, שהתובע יתן את הכספים לפרל והלה יעבירם לבנק (התובע: עמ' 26, פרל: עמ' 45). אין תמה בכך, שהרי השניים - כך עולה מעדויותיהם, ביקשו להימנע מליתן הסברים לבנק: התובע על אי הצגת המידע בגין היות הנכס תפוס בדיירות מוגנת, ופרל, שחשש גם הוא כי יתלו בו את האשם באי הצגת המידע האמור.

בשלב מסוים הוצאו נגד פרל ואשתו פקודות מאסר בשל אי תשלום חוב, ופרל הלך לביתו של התובע ו"עשה שם בלאגן" (פרל, עמ' 45), עד שהתובע התרצה והם הלכו לעו"ד רבינוביץ על מנת לבטל באופן "רשמי" את הסכם המכר. גם הפעם לא דווחו השניים לבנק על הביטול. פרל המשיך, אם כן, להחשב כבעל החוב כלפי הבנק.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ