אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> יזדי נ' אלייקים ואח'

יזדי נ' אלייקים ואח'

תאריך פרסום : 26/01/2010 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
160609-09
04/01/2010
בפני השופט:
אביגיל כהן

- נגד -
התובע:
1. רחמים אלייקים
2. מירב אלייקים
3. עמיר טורנר
4. חברת פליקס מוטורס (2004) בע"מ

הנתבע:
אלון יזדי

החלטה

בפני בקשה מטעם הנתבעים 1-4 (להלן: "המבקשים") להורות על סילוק התובענה על הסף מחמת העדר סמכות עניינית, מחמת העדר עילת תביעה ו/או התביעה קנטרנית וטרדנית וכן מחמת העדר יריבות משפטית.

תמצית טענות המבקשים:

באשר להעדר סמכות עניינית; יש להורות על סילוק התביעה שהוגשה בהעדר סמכות עניינית עפ"י תקנה 101(א)(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. הואיל וכל כולה מבוססת על עילות הנובעות מקיומם ו/או סיומם של יחסי עובד-מעביד בין הצדדים.

כל עילות התובענה המבוססות על "הפרת הסכם", "הפרת הבטחות", "קיום שלא בתום לב", וכיוצ"ב טענות המשיב כנגדם, מבוססות על הסכם העבודה שנחתם בין הצדדים, כריתתו, קיומו וסיומו. לפיכך הן מצויות תחת סמכותו הייחודית של בית הדין לעבודה - ר' סעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969 (להלן: "החוק")..

לשון החוק ברורה וחד משמעית. גם הלכה פסוקה היא כי כל זכויות נטענות הנובעות מחובות המוטלות במסגרת יחסים חוזיים שבין עובד ומעביד נופלות בתחום סמכותו הייחודית של בית הדין לעבודה, לרבות טענות של עגמת נפש וכל נזקים אחרים שנטען כי הן נובעות מהפרת אותו הסכם, בין אם נולדו במהלך תקופת ההסכם ובין אם לאחר סיומו.

ככל שמדובר בעילות חוזיות, הרי שכל הנזקים להם טוען המשיב שנגרמו לו, גם במהלך וגם לאחר שנותקו יחסי עובד-מעביד, הם בגדר סמכותו של בית הדין מכוח פיסקה (1א) לסעיף 24(א) לחוק.

זאת ועוד, לא ברור כנגד מי מהמבקשים מכוונות אלו מן העילות המפורטות ברישא לתובענה.

למשל לגבי העילות "החוזיות" ו/או אלו הקשורות ב"הפרת הסכם", לכאורה, גם הרי שהיה צורך למחוק ממילא מכתב התביעה את המבקשים 1-3, שכן מי שחתם עם המשיב על הסכם העסקה, היא המבקשת 4 בלבד.

כמו כן, לא ברור אלו "חובות חקוקות" מי מהמבקשים או מי מהם הפרו כלפי המשיב, אם בכלל, ואיזה "מעשי גזל" המבקשים או מי מהם עשו כלפי המשיב.

בנוסף, ככל שהדבר נוגע לעילת "הוצאת לשון הרע", עילת "הוצאת דיבה" ועילת "פגיעה בשם הטוב", הרי שיש למחוק את המבקשים 3 ו-4. שכן, מבקש 3 לא היה מעורב באופן אישי באירוע הנטען ביום 11/7/07 אשר במהלכו לגרסת המשיב- "הוצאה דיבתו רעה". ומבקשת 4- אשר כלל איננה אדם בשר ודם ולפיכך לא יכולה להיות נתבעת בעילת הוצאת לשון הרע ו/או הוצאה דיבה ו/או פגיעה בשם הטוב.

המשיב בחר להגיש תובענה זו באופן המורכב ומחובר מכל העילות שנראו לו כי יכולות לעלות ממסכת עובדתית אחת, באופן שלא ניתן להפריד ולגלות כלפי מי מהמבקשים הוא טוען לאיזו עילה.

כמו כן, בחר המשיב שלא להפריד בין סכומי התביעה אותם תבע בסופו של יום.

לפיכך דין התובענה כולה להידחות על הסף בשל חוסר סמכות, כאמור בתקנה 101(א)(2) לתקסד"א.

תמצית טענות המשיב:

אין חולק כי המשיב הגיש כנגד המבקשת 4 לבדה תביעה כדין בבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב. וכלל בה אך ורק את מכלול עילות התביעה העומדות לו עפ"י דיני העבודה ולא נכללו בתביעה עילות נזיקיות מכל מין וסוג.

בין המשיב לבין המבקשים 1-3, אין ולא היה מעולם כל חוזה עבודה שהוא, אין ביניהם כל יחסי עובד מעביד וכלל לא נטען שהיו כאלה. וברור כי אלה כלל לא נתבעו בפועל ואף לא יכולים היו להיתבע בבית הדין האזורי לעבודה.

סמכותו של ביה"ד לעבודה מוגבלת לעניינים מסוימים, שעיקרם תביעות בין עובד למעביד. בית הדין לעבודה, להבדיל מבית משפט, לא מוסמך לדון בתביעות כספיות רגילות שאינן קשורות לתחום משפט העבודה. סמכותו של בית הדין לעבודה במקרים המסויגים הללו, הינה ייחודית ובשל כך נמנע אף ביה"ד לעבודה עצמו, כעיקרון, לדון בעניינים שאינם בסמכותו.

הכלל המנחה הוא, שאין שוללים סמכותו של בית המשפט הרגיל בעניינים שהם בתחומו לפי חוק בתי המשפט [נוסח משולב], אלא א"כ נאמר הדבר מפורשות.

בענייננו, אין לבית הדין לעבודה כל עדיפות גם מנימוק זה, שהרי התביעה עסקינן רובה ככולה אינה נובעת מיחסי עבודה, אלא מתרמית והטעיה שהוטעה התובע על ידם ועילות נזיקיות רבות, כולל אך לא רק הפרת חוק איסור לשון הרע, ועוד. על כן ברור שגם בחינת התכלית החקיקתית מובילה למסקנה שבדין הוגשה התביעה לבית המשפט האזרחי.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ