אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> יוסף שלום ושושנה נ' מנהל מקרקעי ישראל - תל אביב ואח'

יוסף שלום ושושנה נ' מנהל מקרקעי ישראל - תל אביב ואח'

תאריך פרסום : 28/08/2011 | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
1702-09
25/08/2011
בפני השופט:
ד"ר דפנה אבניאלי

- נגד -
התובע:
יוסף שלום ושושנה ע"י ב"כ עוה"ד אלירז יוסף
הנתבע:
1. מ י נהל מקרקעי ישראל - תל אביב
2. שער אפרים מושב עובדים (עיכוב הליכים)
3. בנק מזרחי טפחות

פסק-דין

פסק - דין

גורלו של מגרש מספר 36, בהרחבה של היישוב שער אפרים שבשרון, הוא העומד להכרעה בפסק דין זה.

מלכתחילה הוגשה התביעה כנגד שלושה נתבעים. בתביעה כנגד אגודת שער אפרים (להלן : "המושב") עוכבו ההליכים, בשל הימצאותה בהליך של פירוק. התביעה כנגד בנק מזרחי טפחות סולקה על הסף, כאמור בהחלטתי מיום 22/12/09, בשל העובדה שלא נתבקש כל סעד ספציפי כנגד נתבע זה. נותרה איפוא התביעה כנגד מינהל מקרקעי ישראל (להלן : "המינהל")

העובדות שאינן שנויות במחלוקת

התובעים הינם ברי רשות במגרש מספר 85 במושב גאולים. תחילה הוקנו הזכויות בנכס זה רק לתובע, אולם לאחר נישואיו לתובעת, ביום 1/2/1998, הועברו מחצית מזכויות התובע לתובעת, ללא תמורה.

בניסיון לבסס את מעמדו ומצבו של המושב, הוחלט על פרוייקט הרחבת המושב, בדרך של שיווק 350 מגרשים.

ביום 8/7/1997, נחתם הסכם בין התובעים ובין המושב. על פי הסכם זה, שילמו התובעים למושב סך של 70,000 דולר, תמורת מגרש מספר 36, בשטח של 500 מ"ר, המיועד לבניית בית מגורים, כאמור במבוא להסכם ובסעיף 13(ה) להסכם (נספח א' לכתב התביעה).

ביום 2/11/1998, נחתם חוזה פיתוח בין התובעים ובין המינהל. על פי הקבוע בהסכם זה נקבעה תקופת פיתוח בת 3 שנים, אשר עתידה הייתה להסתיים ביום 1/4/2001. בתום התקופה אמורים היו התובעים לסיים את בניית בית המגורים. הסכמת המינהל להחכיר לתובעים את המגרש, הותנתה בכך שהתובעים יפתחו את המגרש ויבנו עליו את בית המגורים תוך תקופת הפיתוח. דמי החכירה הועמדו על סך של 55,741.4 ₪ בתוספת מע"מ, כמפורט במבוא להסכם ובסעיפים 2, 3(א) (נספח ג' לכתב התביעה).

אין חולק, כי התובעים הפרו את הסכם הפיתוח ולא מילאו אחר התנאי היסודי, שעניינו סיום הקמת בית המגורים עד תום תקופת הפיתוח.

ביום 25/6/2003, למעלה משנתיים לאחר תום תקופת הפיתוח, פנו התובעים, באמצעות בא כוחם, לנתבעת וביקשו להאריך את תוקפו של הסכם הפיתוח (נספח ז' לתצהיר המינהל). מפקח מטעם המינהל בדק את המגרש ביום 30/7/2003 ואישר שמדובר במגרש ריק (נספח ח' לתצהיר).

בישיבה מיום 5/8/2003 ובהתבסס על חוות דעת משפטית, הוחלט על דחיית בקשת התובעים להארכת תוקפו של הסכם הפיתוח, וכן על ביטול הסכם הפיתוח. הטעם להחלטה נעוץ בעובדה שלטענת המינהל התחוור לו, כי בניגוד לאמור בתצהיר התובעים, לפיו אין להם מגרש נוסף לבנייה, התובעים הינם בעלי זכויות במשק עזר במושב גאולים (נספח ט' לתצהיר).

תשובה לבקשת התובעים להארכת תוקפו של הסכם הפיתוח וההחלטה על ביטול ההסכם נשלחה לתובעים ביום 7/9/2003 (נספח י'). הודעה בדבר ביטול ההסכם נשלחה לתובעים ביום 5/8/2004 (נספח יא').

בין השנים 2003 ועד שנת 2007, הוחלפו מספר מכתבים בין התובעים ובין המינהל, במסגרתם ביקשו התובעים, חרף הודעת הביטול, לקיים את הסכם הפיתוח שנחתם עימם, אך בקשותיהם סורבו כולן.

טענות התובעים

את בליל טענות והאשמות התובעים, כאמור בכתב התביעה, ניתן לחלק לשניים:

הטענה הראשונה עניינה התצהיר (נספח ה' לכתב התביעה). כזכור, המינהל טען כי מדובר בתצהיר כוזב, שכן בניגוד למוצהר בו, במועד חתימתו היו התובעים בעלי זכות במשק עזר במושב גאולים – עובדה אשר שומטת את הקרקע תחת זכאותם למגרש נוסף בהרחבת המושב. התובעים טוענים, כי במועד רכישת מגרש 36 במושב לא הייתה עדיין התובעת בעלת מחצית מזכויות התובע במשק 85 במושב גאולים. לטענתם, מחצית הזכויות הועברו לתובעת רק לאחר רכישת המגרש במושב (סעיפים 15, 28 לכתב התביעה).

הסוג האחר של הטענות נוגע להתנהלות המינהל. נטען, שגישתו של המינהל בעניינם של התובעים לוקה באטימות מוחלטת והתעלמות מכוונת. כך, במשך שנים רבות החריש המינהל ורק בעקבות הבקשה להארכת תוקפו של הסכם הפיתוח, הוא ניעור משנתו ופעל לביטול ההסכם. לדידם של התובעים, מדובר בהתנהלות חסרת תום לב.

עוד הטיחו התובעים במינהל, כי הוא מתעלם ממצבו של המושב, הנמצא בהליכי פרוק, באופן שאינו מאפשר להיפרע ממנו בגין התשלומים ששולמו לו עבור העסקה (סעיף 19 לכתב התביעה). עוד נטען, כי המינהל מתעלם מחלקו וממעורבותו של מר ישראל וילמובסקי, מזכיר המושב, אשר היה המביא והמוציא בפרשה, ושיכנע את התובעים לחתום על מסמכי העסקה.

התובעים מציינים, כי רכישת המגרש נועדה עבור אחר מבניהם, שזהותו לא הייתה ידועה באותה עת, ומטעם זה נרשם המגרש על שמם. לטענתם, המינהל ידע עובדות אלו ואף ידע שהם בעלי זכויות במושב גאולים.

בסיכומי התובעים נוספה טענה חדשה והיא, שתצהיר היעדר הזכויות - לאו תצהיר הוא ומדובר בכלל במסמך מזויף. לטענתם, כחודשיים לפני דיון ההוכחות נוצר קשר בינם לבין עו"ד אסף נמרוד, אשר אימת לכאורה את חתימותיהם על התצהיר והתברר, כי עו"ד נמרוד כלל לא נפגש עמם ולפיכך לא יכול היה לאמת את חתימותיהם על גבי המסמך שסומן ת/1 (סעיף 11 לסיכומי התובעים).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ