אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> יוסף נ' הירשברג

יוסף נ' הירשברג

תאריך פרסום : 14/02/2010 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
176334-09
19/11/2009
בפני השופט:
עודד מאור

- נגד -
התובע:
מלמד יוסף
הנתבע:
מיכאל הירשברג

החלטה

נשוא החלטה זו הן שתי בקשות:

האחת, בקשת הנתבע לעיכוב הליכים בתיק זה מחמת הליך תלוי ועומד המתנהל בבית המשפט המחוזי (להלן: "הבקשה לעיכוב הליכים").

והשנייה, בקשתו המקדמית של התובע לקבוע את סדר הדיון בהליך (להלן: "הבקשה לקביעת סדר הדיון");

התקבלו עמדות הצדדים בכתב והם אף השלימו, במסגרת דיון, טיעונים על-פה.

נפנה לדון בבקשות אלה, ראשונה ראשונה, אחרונה אחרונה; יובהר כי אם תתקבל הבקשה לעיכוב הליכים לא יהיה עוד צורך לדון בבקשה לקביעת סדר הדיון, מה גם שנדמה שהדיון בבקשה לעיכוב הליכים, יוליך אותנו בשביל סלול לעבר הדיון ההכרעה בבקשה לקביעת סדר הדיון.

בקליפת אגוז, טוען הנתבע כי קיים הליך שהחל להתברר בין אותם צדדים ובאותו עניין, בבית המשפט המחוזי מרכז לפני כבוד הנשיאה ה' גרסטל, ועל מנת למנוע כפל התדיינויות בשל אותן נסיבות עובדתיות, ועל מנת להימנע מהכרעות סותרות באותן שאלות משפטיות או עובדתיות יש לעכב ההליכים בתיק זה לאור הכלל הידוע בדבר הליך תלוי ועומד.

הלכה פסוקה היא, ועל כך אין ולא יכולה להיות מחלוקת, שלבית המשפט סמכות לעכב הליך, כאשר קיים הליך משפטי אחר, תלוי ועומד בו מתעוררות שאלות דומות: "הרעיון העומד מאחורי הכלל 'עניין תלוי ועומד, הוא כפול מניעת הכבדה מיותרת על היריב ומניעת הטרדה מיותרת של בית המשפט ... אין להכביד על בית המשפט בדיון מקביל באותה שאלה מהותית, שאם לא כן, שני בית משפט יצטרכו לשמוע בנפרד ראיות דומות וטיעונים דומים, ואף עלולים הם באותו עניין להגיע לתוצאות הפוכות" (ראו: ע"א 9/75 שיך סולימאן מוחמד אל עוקבי נ' מנהל מקרקעי ישראל, פ"ד כט (2) 477 – להלן: "פס"ד אל עוקבי").

המבחן הקבוע לבחינת הכלל בפס"ד אל עוקבי הוא מבחן זהות העילות, תוך דגש כי זהות העילות הוא מהותי ולא צורני באופיו.

יש לבחון עתה אם כן, ולאור ההלכה בפס"ד אל עוקבי, את ההליכים המתנהלים בבית משפט זה אל מול זה המתנהל בבית המשפט המחוזי:

בבית משפט זה, התובענה היא שטרית, שראשיתה בשטר שהוגש לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל. המדובר בשטר שמשך הנתבע לטובת התובע בקשר להסכם מיום 13.4.08 שנחתם בין הצדדים בקשר לרכישת המניות בחברות הפרטיות (להלן: "הסכם אפריל");

התובענה בבית המשפט המחוזי היא בגין הפרה של עסקת היסוד בין הצדדים (הסכם ההפרדות בין הצדדים בחברת מלרג הנדסה וקבלנות בע"מ מיום 17.9.07).

אין להתעלם מהעובדה שהתביעה שלפניי עילתה שטרית היא – על יתרונותיה, וכי התביעה בבית המשפט המחוזי תביעה חוזית היא בקשר להסכם ההפרדות, אולם נדמה שלא די בכך שהמדובר בעילות שונות אלא יש לבחון מבחינה עניינית שאין המדובר בעניינים זהים:

בתביעה שלפניי, הסוגיה המהותית שבמחלוקת היא הקשר בין השיק לעסקת היסוד (הסכם ההיפרדות); משניתן השיק בהתאם להסכם רכישת המניות בחברות הפרטיות (הסכם אפריל) יש לבחון הקשר בינו לבין הסכם ההפרדות, וככל וקיים קשר כזה, יש לבדוק הקשר בין פירעון השיק לבין טענת הפרת הסכם ההיפרדות, ואילו התביעה בבית המשפט המחוזי עניינה תרמית והטעייה הנטענים בקשר להסכם ההפרדות עצמו.

מעיון בבקשת הנתבע נדמה שאף הוא סבור שאין המדובר באופן ענייני בשתי שאלות זהות, ולצורך כך נפנה לאמור בסעיף 20 לבקשתו, ומתוך עיון בהעתק תביעת התרמית עולה שתוכנה אינו נוגע להסכם אפריל, או לקשר בין עסקה זו והשיק לעסקת ההפרדות.

מובן שרק אם התשובה לשאלה בדבר הקשר שבין עסקת היסוד (הסכם ההפרדות) והסכם אפריל תהא חיובית, יוכל הנתבע לטעון טענות בקשר לביטול הסכם ההיפרדות גם בקשר לשיק והסכם אפריל – ועניין זה אינו מתברר לפני בית המשפט המחוזי.

המסקנה מהאמור היא כי, לעת הזו, אין המדובר בשתי תביעות בין אותם בעלי דין, באותו עניין באותה שאלה מהותית שבמחלקות, אשר על כן אין המדובר בעניין תלוי ועומד שיש לעכב בגינו את הדיון בתובענה זו.

מטבע הדברים, וכתוצאה ישירה מהאמור נראה שיש מקום לפצל את הדיון ולבחון ראשית את הקשר בין השיק שניתן במסגרת הסכם אפריל לבין הסכם ההפרדות.

דווקא הפרדת הדיון תביא לחסכון בהתדיינויות מיותרות בין הצדדים – היינו, אם ייקבע שאין כל קשר בין השיק להסכם ההפרדות, הרי לא היה צורך לבחון את שאלת הפרת הסכם ההפרדות עצמו.

לא נעלמו מעיניי טענות הנתבע לפיהן, לכאורה ניתן ללמוד מההחלטה מיום 23.6.09 במסגרת בקשת רשות להתגונן כי שתי טענות הגנה תבחנה צוותא-חדא; אולם אני סבור שהנתבע נתפס לכל טעות: במסגרת ההחלטה הנ"ל בה ניתנה לנתבע רשות להתגונן בשתי טענות הגנה – נדונו טענות ההגנה במנותק ובמופרד ביניהן.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ