אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> יוסף נ' אמסלם ואח'

יוסף נ' אמסלם ואח'

תאריך פרסום : 01/07/2013 | גרסת הדפסה
תא"ח
בית משפט השלום ירושלים
30657-02-12
24/06/2013
בפני השופט:
מרים ליפשיץ-פריבס

- נגד -
התובע:
יוסף יוסף
הנתבע:
1. שלום אמסלם
2. ציפורה אמסלם

פסק-דין

פסק דין

תביעה לפינוי וסילוק יד ממושכר שבבעלות התובע במושב זכריה הוגשה בגין הפרת הסכם השכירות , בשל אי תשלום מלוא דמי השכירות ויתרת חוב בסך של 60,844 ₪ ובגין אי פינוי המושכר במועד שנקבע בהסכם.

הצדדים, חלוקים בשאלת קיומה של יריבות עם הנתבע 1 הטוען, כי הסכם השכירות עמו הסתיים והנתבעת 2 טוענת כי היה הסכם בעל פה בינה ובין התובע, לפיו השכירות הוארכה ל-5 שנים נוספות וכי היא נכנסת לנעלי התובע שסיים את השכירות. בנוסף, טענה הנתבעת 2 כנגד חיוביה ביתר בעשרות אלפי שקלים להוצאות חשמל ומים מבלי שהתובע טרח להבהיר את מהותם ואף לא דאג להתקנת מונה חשמל נפרד למושכר.

טענות הצדדים:

התובע טוען כי הוא בעל זכויות במשק 86 במושב זכריה שהושכר לתובע (להלן - "המושכר"). ביום 29.7.2007 הוא חתם על הסכם שכירות של המושכר עם הנתבע 1 (להלן-"הנתבע") לתקופה החל מיום 1.9.2007 ועד ליום 31.8.2008 עם אופציה להארכה עד ליום 31.8.2010 (להלן–"ההסכם", נספח א לכתב התביעה). לפי ההסכם, היה על הנתבע לשלם לו דמי שכירות חודשיים בסך של 1,500 ₪ אך החל מחודש יולי 2010 , חדל מתשלום מלוא דמי השכירות ואף לא פינה את המושכר בתום תקופת השכירות, ביום 31.8.2010 , כמתחייב בהסכם.

הנתבעת 2 (להלן-"הנתבעת") , אמו של הנתבע , ניהלה את עסקו של הנתבע במהלך שנת 2010 וכן ניהלה מו"מ עם התובע לפי טענתו, להשכרת המושכר עבורה. המו"מ לא צלח בשל סירובה לחתום על הסכם שכירות ולשלם את דמי השכירות כסדרם. בהבנות בע"פ שהושגו בין הצדדים סוכם כי עד סוף שנת 2010 דמי השכירות יעמדו על סך 2,500 ₪ והחל משנת 2011 יועמדו על סך 3,000 ₪. בנוסף סוכם שהנתבעת, תמציא לו ערבות על סך 10,000 ₪ ותמסור גם 12 המחאות דחויות בשיעור דמי השכירות החודשיים. משהועלו על הכתב ההסכמות שהושגו בעל פה, סירבה הנתבעת לחתום על המסמכים והעלתה טענות שווא ואמתלות שונות. התקיימה בוררות בין הצדדים בנוגע לחישוב תשלומי החשמל ולפי החלטה שנתן הבורר נקבע כי על התובע לשלם סך של 3,094 ₪ ובכך, בוטלה החלטה קודמת לפיה עליו לשלם סך 18,620 ₪. הנתבעים לא שיתפו פעולה עם התובע לביצוע החלטתו של הבורר ולפיכך, הוא קיזז לדבריו את חיובו מהחוב של הנתבעים לדמי שכירות וביקש מהם לפנות את המושכר.

התובע הוסיף וטען כי לא קיים הסכם שכירות בעל פה כלל וודאי לא לתקופה של חמש שנים . נכונותו לחתום על הסכם עם הנתבעת הייתה לשנה וחוזר חלילה, אך לא לחמש שנים מראש ובתנאי, שישולמו דמי השכירות כסדרם בסכום שיוסכם ביניהם. לאור הפרות החוזרות ונשנות בתשלום דמי השכירות נוצר חוב בסך של 60,844 ₪ ולפיכך, ביקש להורות לנתבעים לפנות את המושכר.

הנתבע טוען כי גם לשיטתו של התובע, הסכם בינו ובין התובע הגיע לסיום כבר ביום 31.8.2010 והמושכר, הושכר לשיטתו לאמו, הנתבעת. בהתאם לכך, הוא לא מחזיק במושכר ולא חלה עליו חובה לתשלום דמי השכירות ובפרט, משנכרת הסכם שכירות עם הנתבעת. בנוסף טען הנתבע כי בתקופת השכירות הוא השקיע השקעות במושכר בסכומים גבוהים להכשרתו למזנון והשביח אותו במאות אלפי שקלים ולצורך כך נטל הלוואה בסך של 200,000 ₪. הנתבעת השתלבה בעסקו בתקופת השכירות שלו והוא הציע לה לקחת את העסק לניהולה. הנתבעת הסכימה לכך ובתנאי שהתובע יגיע להסכמות אתה על תקופת השכירות וגובה דמי השכירות. התובע נתן את הסכמתו ולאחר ניהול מו"מ הוסכם שייחתם הסכם שכירות עם הנתבעת לתקופה של חמש שנים ודמי השכירות יהיו בסך 3,000 ₪ לחודש. משביקש התובע לקבל לחזקתו את המחסן המצוי במושכר, הופחתו דמי השכירות ל- 2,500 ₪ לחודש. בהסתמך על אותן הסכמות, טוענת הנתבעת כי היא לקחה הלוואה בסך 200,000 ₪ למשך חמש שנים, לטובת פירעון ההלוואה שנטל הנתבע עבור השקעותיו במושכר (נספחים א-ב לכתב הגנה). בהתאם לכך טענו הנתבעים כי הנתבעת היא השוכרת ולא הנתבע, כפי שעולה גם מחשבוניות שהוצגו מתקופה החל ממאי 2010.

הנתבעים טענו כי התובע, דרש תשלומים בסכומים מופקעים לחשמל בגין השימוש במושכר וחייב את הנתבעת, בתשלום עבור כל המתחם בו מצוי המושכר בהימנעו מקיום התחייבותו להתקין מונה חשמל נפרד למושכר. התובע, גם לא המציא קבלות בגין התשלומים ששילמה לו הנתבעת ובכך, הכביד עליה במעקב אחר גובה החיובים והתשלומים שנגבו ממנה. משלא הגיעו הצדדים להסכמות לעניין חיובי החשמל, הם פנו למר קדמי המקורב לתובע שיברר את הסכסוך והלה קבע כי עומדת לזכות הנתבעת יתרה בסך 18,620 ₪ ששולמה ביתר לחשמל וכי אין חולק, שסכום זה לא כולל תשלום של 12,000 ₪ אותו שילמה בנוסף לכך כאמור בהחלטה / סיכום שנירשם ע"י מר קדמי. למרות זאת, פנה התובע למר קדמי ללא ידיעתה ומבלי שנתנה הסכמתה לכך. באופן תמוה, הודיע לה מר קדמי שסכום הזיכוי המגיע לה לפי החלטתו הראשונה הופחת ל- 3,000 ₪ בלבד. לאור התנהלותם של התובע ומר קדמי אין לדידה כל תוקף להודעה על הפחתת הזיכוי ומוכחש כי מר קדמי שימש כבורר כי אם, כמסייע ומגשר.

הנתבעת טענה גם כי התובע ורעייתו התנכלו לה, נהגו לקלל אותה ולצעוק עליה ואף הפריעו לה במהלך העסקים הרגיל שלה במושכר והוציאו דיבתה רעה ברבים. לא הועילו ניסיונות להביא להרגעתם לרבות באמצעות צדדי ג'. זאת ועוד, התובע מערים קשיים בקבלת דמי השכירות וסרב לקבל בחודש מרץ 2011 מעטפה עם שיקים שהעבירה לו הנתבעת. יתירה מכך, לאחר ביצוע קיזוז והפחתת הזיכויים בגין תשלומי יתר עבור חשמל ומים בהם היא חויבה שלא על פי צריכה , נימצא לטענתה כי היא שלמה את דמי השכירות לתקופה עד סוף חודש פברואר 2012 וחלק מחודש מרץ 2012.

לאחר דרישת הפינוי ששלח התובע ביום 15.9.2011 שנדחתה ע"י הנתבעת במכתבה מיום 4.10.2011 (נספחים ו-ז לכתב הגנה) הגיע אליה חשבון חשמל בסך 9,000 ₪. מבדיקה שערך מהנדס חשמל מטעם הנתבעת לפי טענותיה בכתב ההגנה, נקבע כי בוצע חיבור שלא כדין לארון חשמל והייתה גניבת חשמל שהביאה למשלוח מכתבה לתובע ביום 30.1.12 להפסקת גניבת החשמל (נספחים ח-ט לכתב ההגנה). פנייתה לא נענתה ובודק מטעם חברת החשמל אישר את דבר גניבת החשמל והתובע, נידרש לפרק את כל החוטים מארון החשמל שלא קשורים לעסקה וכן הוגשה תלונה במשטרה (נספח י לכתב ההגנה) ובעקבותיה, הוגשה התביעה המשוללת יסוד.

קיומו של הסכם שכירות עם הנתבעת:

בחנתי אם נכרת הסכם שכירות מחייב בין התובע לנתבעת. חוזה, נוצר כאשר קיים מפגש רצונות, הבא לידי ביטוי בדרך של הצעה וקיבול. צריך שתהא הצעה המלמדת על גמירות דעת של המציע להתקשר בחוזה וצריך שהיא תהיה מסוימת על מנת שייכרת הסכם, בקיבול ההצעה. הצעה וקיבול אינם צריכים לעמוד בדרישות צורניות כלשהן ויכולים להיות (סעיף 23 לחוק החוזים (חלק כללי)). הכוונה ליצירת יחסים משפטיים וגמירות הדעת נבחנים באופן חיצוני-אובייקטיבי, דרך עיני המתקשר הסביר באותן נסיבות (ע"א 5042/96 פנחס כהן נ' מינהל מקרקעי ישראל מחוז ירושלים , ניתן ביום 18.03.1999).

אין מחלוקת שלא נחתם הסכם שכירות בכתב בין התובע לנתבעת והתובע טוען, כי גם לא נכרת הסכם בעל פה (סעיף 9 לכתב התביעה, סעיף 5 לסיכומים). הנתבעת טוענת מנגד כי נכרת חוזה שכירות בעל פה אתה (סעיף 27 לכתב ההגנה, סעיפים 16-21 לסיכומי הנתבעים) .

התנהגות הצדדים ובכלל זה התובע מלמדת שנכרת הסכם בינו ובין הנתבעת . בעדותו אמר תחילה התובע שמבחינתו , לא נכרת הסכם מחייב עם הנתבעת 2 (עמ' 5 שורה 6) ובהמשך סתר את גרסתו זו מספר פעמים והעיד שמבחינתו, אכן הנתבעת 2 היא השוכרת (עמ' 6 שורות 25-27 ועמ' 8 שורות 15-16). חיזוק לכך, מצאתי בנוגע לשינוי בגובה דמי השכירות מהסכום שנקבע בהסכם עם הנתבע שכן, אין מחלוקת כי שיעורם החדש, נקבע עם הנתבעת ולא עם הנתבע (סעיף 8 לתצהיר התובע, עמ' 6 שורה 15 ועמ' 7 שורה 28) . כך גם הוכח, כי הנתבעת היא ששילמה לתובע את דמי השכירות בפועל (קבלות שמספרם 343 ו- 347 ושיקים מהנתבעת לתקופה החל מ- 20.9.2009 ואילך). בנוסף, ההסכמה שהושגה ע"י התובע והנתבעת לבירור חשבונות החשמל ששילמה הנתבעת בפני מר קדמי, גם היא מלמדת על כך שנרקמו יחסי שכירות בין התובע לנתבעת ולא עם הנתבע (עמ' 8 שורות 5-8) וכי מונה חשמל, הוסב לשמה. לאור זאת, אני קובעת כממצא עובדתי כי נכרת הסכם שכירות מחייב בין התובע לבין הנתבעת.

תקופת השכירות ושיעור דמי השכירות:

לשיטת הנתבעת תקופת השכירות עליה הוסכם עם התובע בעל פה, היא למשך 5 שנים ובסך 2,500 ₪ לכל תקופת השכירות (עמ' 19 שורות 28-30 , עמ' 23 שורה 1, עמ' 25 שורה 33, סעיפים 27 לכתב ההגנה ו- 34 לסיכומי הנתבעים). התובע דוחה טענה זו ולטענתו הנתבעת אכן בקשה כל הזמן שהשכירות תהיה לחמש שנים, אך הוא סירב (עמ' 7 שורה 2-4).

בהתאם להוראות חוק המקרקעין התשכ"ט-1969 (סעיפים 7, 8 ו-79 ) שכירות לתקופה של חמש שנים מחייבת מסמך בכתב. הסכם שכירות עם הנתבעת לא נחתם ועל כך אין חולק וכל בעל דין, מלין כנגד השני על מחדלו בסירוב לחתום על הסכם (עמ' 36 שורה 33). לדברי הנתבעת בעדותה, נערכו 2 פגישות עם גיסתה שהיא עו"ד ודובר עם התובע על 5 שנות שכירות אבל הסכימו ל- 3 שנים (עמ' 24 שורה 34). שוב, בהמשך עדותה אמרה הנתבעת שהסכם השכירות "היה אמור להיות ל- 5 שנים והם התעקשו ל- 3" (עמ' 28 שורות 16-17). גרסתה של הנתבעת בעדותה, אינה מתיישבת וסותרת את טענותיה בדבר רצונו של התובע שתקופת השכירות תהא 5 שנים ובפרט לאור טענתה כי היא ביקשה זאת לאור נטילת ההלוואה ל-5 שנים (עמ' 25 שורה 27). ביטוי נוסף לאומד דעת הצדדים הוא בטיוטת הסכם בין התובע לנתבעת משנת 2011 שהם עמדו לחתום עליה ( נ/1 , עמ' 24 שורה 27 ועמ' 25 שורה 25). מעיון בנ/1 עולה שלא מדובר על תקופת שכירות אחת של 5 שנים כי אם כגרסת התובע, לתקופת שכירות עד סוף השנה עם אופציה להארכתה לשנה ועוד שנה ועוד שנה (סעיף 3 בנ/1 ) והגדרת הארכות בה היא "כתקופת האופציה". בכך, יש כדי לסתור גם את גרסתה של הנתבעת לפיה התובע הסכים לתקופת שכירות של 5 שנים בעת שלקח את המחסן (עמ' 25 שורה 31) מבלי שדאגה לתת לכך ביטוי בנ/1, אף שצפוי שתדאג לכך ככל שהיו הסכמות כאמור.

בהתאם לעדויות ולמסמכים שבחנתי כאמור, לא עלה בידי הנתבעת להוכיח כי היו הסכמות בינה ובין התובע לשכירות למשך 5 שנים. לא בכדי, בהיעדר הסכמות בין השאר בסוגיה זו בעוד התובע עומד על כך שההסכם יהיה לשנה עם אופציות להארכה כמובא לעיל , לא נחתם הסכם בכתב באופן המעיד, שלא היתה גמירות דעת להתקשרות למשך 5 שנים (עמ' 6 שורה 33).

בתאם לקביעותיי, בחנתי מהו מועד תום תקופת השכירות משנכרת הסכם בעל פה בלבד בין הצדדים, החלוקים בנוגע לתקופת השכירות.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ