אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> יוסף ואח' נ' משרד הפנים

יוסף ואח' נ' משרד הפנים

תאריך פרסום : 24/04/2011 | גרסת הדפסה
עת"מ
בית המשפט המחוזי ירושלים
37748-03-10
24/04/2011
בפני השופט:
משה יועד הכהן

- נגד -
התובע:
1. לילה יוסף
2. גיהאד יוסף
3. ערובה יוסף

הנתבע:

פסק-דין

פסק דין

העתירה שפניי רצופה אי דיוקים ,חֳסָרים עובדתיים וטענות עמומות וחלקיות , שלא לומר מטעות ,שהקשו על ההכרעה בה .גם ב"כ המשיבים לא סייע בתגובותיו בכתב וגם בטיעוניו בע"פ להבהרת הסתום ועל כך יש להצר.לפיכך, פרשה העתירה בפני בית המשפט מעין כתב חידה אותו יש לפצח.

העותרים מבקשים בעתירה להעניק להם מעמד של תושב ארעי לאחר שלטענתם פנייתם בנדון לוועדה לעניינים הומניטאריים מיום 1/2/09 לא זכתה להתייחסות משך תקופה ארוכה.

כעולה ממכלול המסמכים שפניי ,העתירה עצמה היא תולדה של עתירה מנהלית שהגישה הגב' ראידה יוסף (להלן-ראידה) ,תושבת מזרח ירושלים ואמם של העותרים דכאן, בתיק עת"מ 607/02 של בית משפט זה . אותה עתירה הופנתה נגד קביעת המשיב כי תושבותה פקעה עקב העתקת מרכז חייה לארה"ב בין השנים 1983- 1994 וקבלת אזרחות של ארה"ב על ידה .אותה עתירה נדחתה ע"י בית המשפט לעניינים מנהליים בפסק דין מיום 10/9/03 (נספח ב' לעתירה) ע"י כב' סגנית הנשיא השופטת מ' ארד (כתוארה אז). במסגרת ערעור שהוגש על פסק הדין בתיק עע"מ 1047/04 של בית המשפט העליון ,ניאות שר הפנים ,על פי המלצת בית המשפט העליון,על אף דחיית בקשתה של ראידה ע"י הוועדה לעניינים הומניטאריים, לתת "למערערת ולילדיה הקטינים" (הדגש לא במקור ) רישיון לישיבת עראי בישראל מסוג א/5 ,אשר יתחדש ,ככלל, מדי שנה על פי בקשת המערערת. עמדה זו באה לידי ביטוי בהודעה בכתב של פרקליטות המדינה לבית המשפט מיום 5/12/05 (להלן-הודעת הפרקליטות, נספח ז' לעתירה) .בית המשפט העליון בפסק דינו מיום 26/6/07 (להלן -פסק הדין בערעור ,נספח ח ' לעתירה) רשם בפניו את עמדת ב"כ המדינה "בכתב ובעל-פה כי העותרת וילדיה יקבלו עתה מעמד של תושב ארעי" (הדגש לא במקור ) .

השוני בין הדיבור "העותרת וילדיה ", המופיע ללא סיוג בפסק הדין בערעור, לבין הצירוף "העותרת וילדיה הקטינים " שבהודעת הפרקליטות,שבהסתמך עליו סורבה בהמשך בקשתם של העותרים לקבל מעמד זהה לזה שניתן לראידה ולאחיהם הקטינים, הוליד רצף של הליכים בפני בית המשפט העליון ,הליכים שיזמו ראידה והעותרים שבפניי. הליכים אלו כללו בקשה לפי פקודת ביזיון בית המשפט, שביקשה לאכוף על המשיב דכאן מתן מעמד של תושב ארעי גם לעותרים ,בקשה לביטול החלטת בית המשפט העליון באותו הליך שדחתה את עמדת העותרים וכן עתירה לבג"ץ (בג"ץ 9710/08 ) נגד שופטי ההרכב שדנו בעע"מ 1047/04, הליכים שכולם נדחו ע"י בית המשפט . בית המשפט העליון אימץ בעניין זה את עמדת המדינה לפיה הסכמת המשיב סויגה לילדיה הקטינים של ראידה בלבד , שהעותרים אינם נמנים עליהם. (ראו הפירוט בפסק הדין בבג"ץ 9710/08 מיום 8/12/08 ,שלא צורף לעתירה או לתגובת המשיב ) .

יש לדייק ולומר, כי הכוונה לילדיה הקטינים של ראידה בעת מתן פסק דינו של בית המשפט העליון בערעור (26/6/07) ולא בעת הגשת העתירה המנהלית המקורית (25/6/02). שכן,ככל שניתן לדלות מן המסמכים-תאריכי לידה מדויקים של העותרים לא נמסרו בעתירה- העותרים היו בני 17(העותר 2 ) ,16(העותרת 1 ) ו-14(העותרת 3 ), בהתאמה בעת הגשת העתירה המקורית ובני 22 ,21 ו-19 בעת מתן פסק הדין בערעור. טענתם החוזרת של העותרים, גם בעתירה זו, הינה שהנוסח הנכון של ההסכמה עם המשיב בעניין מעמדם של העותרים בא לידי ביטוי בלשונו הבלתי מסויגת של פסק הדין בערעור וכלל מתן היתר ישיבה ארעי לכל ילדיה של ראידה ,כולל העותרים ולא רק לשני אחיהם הקטנים , שהיו עדיין קטינים בעת מתן פסק הדין בערעור,כנאמר בהודעת הפרקליטות. אולם, עמדה זו של העותרים נדחתה בשלוש החלטות עוקבות ומנומקות של בית המשפט העליון ואין זה מקומה של ערכאה זו להרהר אחריהן.

ככל הנראה, לאחר שכשלה דרכם של העותרים בבית המשפט העליון הם פנו לקבלת סעד בבית המשפט לעניינים מנהליים באותו עניין. בית המשפט ,שוב ככלל הנראה,המליץ להם לסגת מן העתירה מאחר שהחלטת בית המשפט העליון יצרה מעשה בית דין מבחינתם והמליץ להם לדבריהם, לפנות לוועדה לעניינים הומניטאריים (סעיף 26 לעתירה). פרטי הליך זה ,ככל שהתקיים, וההחלטה המסכמת אותו לא צורפו לעתירה ע"י העותרים ,על אף שראוי היה שייעשו כן וגם המשיב נמנע מלהאיר את עיני בית המשפט בנקודה זו ,שגם היא נותרה בגדר נעלם.

העותרים פנו לדבריהם ,בעקבות אותה המלצה , לוועדה לעניינים הומניטאריים במכתב מיום 1/2/09 (צורף כחלק מנספח י"ג לעתירה), שלטענתם בעתירה לא נענה עניינית ורק נאמר להם כי עליהם יהיה להמתין שנה וחצי עד להחלטה.

ב"כ המשיב הגיש לבית המשפט ביום 13/6/10 בקשה לסילוק העתירה על הסף שבה נטען כי נוסח הפניה לוועדה לעניינים הומניטאריים לא נמסר לפרקליטות .רק במענה לתגובה זו גילו העותרים, לראשונה, בהודעה מיום 17/7/10 ,כי בעקבות פנייתם לוועדה לעניינים הומניטאריים ,הופנו ע"י המשיב, בתאריך בו לא נקבו, לוועדה המייעצת לשר הפנים לפי סעיף 3א1 לחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003 ( להלן- חוק הוראת השעה) ומטפלת בבקשה לאיחוד משפחות של אזרחי ותושבי ישראל עם תושבי האיזור (להלן- הוועדה המייעצת).זאת, על אף שלטענתם הם לא היו מעולם תושבי איזור יהודה ושומרון . לטענת העותרים , גם מוועדה זו טרם זכו למענה. בהמשך צירפו העותרים לתגובה נוספת מיום 28/9/10 , מכתב מיום 23/9/09 מאת יו"ר הוועדה המייעצת, שבו נתבקש ב"כ העותרים להמציא שורה של מסמכים ובהם בקשה להיתר שהיה וצילום ת.ז. השטחים של העותרים. העותרים לא ציינו אם התייחסו לאותו מכתב עד למועד הדיון בעתירה וגם בכך לוקה עתירתם בחוסר גילוי נאות שלא לומר בחוסר ניקיון כפיים.

על פני הדברים קשה להניח ,כי אלמלא נמצא בסיס לטענה שהעותרים נרשמו בשלב כלשהו במרשם האוכלוסין באיזור ,הייתה הועדה המייעצת מטפלת בפנייתם.מכל מקום גם ב"כ המשיב שיכול היה לברר נקודה זו על נקלה וליידע את בית המשפט , לא טרח לעשות כן והסתפק בטענה המשפטית שאם אכן מטופל עניינם בגדרי אותה וועדה ,הרי ממעשיה ומחדליה אינם כפופים לביקורתו של בית משפט זה . זאת לאור האמור בפרט 12(3) לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לענינים מינהליים, תש"ס-2000, המקנה לבית משפט זה סמכות שיפוט לגבי החלטות של "רשות" לפי "חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003, למעט החלטות לפי סעיפים 3א1 ו-3ג" (הדגש לא במקור). על פי אותה עמדה, כל החלטה של הוועדה המייעצת ,לרבות היעדר החלטה, אינה יכולה ,לפיכך, לשמש נושא לעתירה המוגשת לבית המשפט לענינים מינהליים .לכן הכתובת הנכונה לפניה כזו הינה אך ורק בית המשפט הגבוה לצדק. ואומנם, ב"כ העותרים ציין בדיון מיום 3/10/10 ,כי לאור עמדת ב"כ המשיב יגיש מיידית גם עתירה מתאימה לבג"ץ.

במצב הדברים דהיום, לנוכח התשתית העובדתית הלקויה של העתירה ,המגלה טפח ומכסה טפחיים, כמו גם המידע החסר והחלקי בתגובת המשיב וכן לנוכח העובדה שההליך המנהלי היחיד המתקיים כיום לגבי העותרים,שהינו בר תקיפה, הוא בפני הוועדה המייעצת שבית משפט זה מנוע מלדון בהחלטותיה, אין מנוס מדחיית העתירה . (ראו עת"מ (י-ם) 1408/09 חליל סאוסן נ' שר הפנים ,ניתן ביום 9/6/09 וכן בג"ץ 3397/08 איסמעיל נ' המפקד הצבאי לאזור הגדה המערבית, ניתן ביום 30.4.09 ובג"ץ 4487/08 עמותת רופאים לזכויות אדם נ' מפקד כוחות צה"ל בעזה, ניתן ביום 14.9.08) .

שקלתי לחייב את העותרים בהוצאות עקב התנהלותם. אולם לנוכח העובדה שגם ב"כ המשיב לא סייע לבית המשפט בהבהרת הסתום ,למרות שהיה בידו לעשות כן, מצאתי כי התנהלות זו "מתקזזת" אל מול התנהלות העותרים ולפיכך אינני עושה צו להוצאות.

המזכירות תמציא פסק הדין לצדדים .

ניתן היום, כ' ניסן תשע"א, 24 אפריל 2011, בהעדר הצדדים.

חתימה

ניתן היום, כ' ניסן תשע"א, 24 אפריל 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ