אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> יוסף ואח' נ' גפרי ואח'

יוסף ואח' נ' גפרי ואח'

תאריך פרסום : 26/05/2013 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום עפולה
39955-05-10
17/05/2013
בפני השופט:
שאדן נאשף-אבו אחמד

- נגד -
התובע:
1. נחמיה יוסף
2. נעמי יוסף

הנתבע:
1. שמעון גפרי
2. איל יהושע

פסק-דין

פסק דין

על הפרק מונחת תביעה כספית ע"ס 194,303 ₪ ועניינה מעשי הרס, היזק והסגת גבול שנקט הנתבע מס' 1 בסיוע הנתבע מס' 2, בשני אירועים שונים כלפי 'מכלאת בקר' אשר, על פי הנטען, התובעים הם בעלי הזכויות בה והמצויה במושב כפר זיתים.

עיקר טענות התובעים

התובעים- נחמיה נעמי ויוסף, הינם אם ובנה המחזיקים במשק בכפר הזיתים (להלן: "התובעים"). לטענת התובעים, פלש הנתבע 1 – גפרי שמעון (להלן: "גפרי") למכלאת בקר בה החזיקו התובעים (להלן: "המכלאה"), פירק את המבנה עד היסוד וגנב מן המכלאה ברזל, צינורות וסככה. בנוסף לאמור, שיכנו הנתבעים במכלאה את בקרם ועשו בה כבתוך שלהם. הפלישה אירעה בשני מועדים: הראשון, בתאריך 18.8.08 בגינו נפתח תיק חקירה במשטרה (מספר- 330848/08). השני, בתאריך 1.06.09 בגינו הוגשה תלונה במשטרה (מספר – 33912/08). תיקי החקירה נסגרו מסיבות שונות, ברם התובעים לא אמרו נואש וערערו על החלטות המשטרה ועל כך נעמוד בהמשך הדברים.

לטענת התובעים, גפרי הודה במשטרה בביצוע כל המעשים המיוחסים לו. הוא הודה בפלישתו לשטח המכלאה, פירוק הצינורות, חלקי הברזל והסככה, ואף הודה כי שיכן בתוכה את בקרו. לטענתם, מדובר בהודאת בעל-דין על כל המשתמע מכך. עוד נטען שהנתבע מס' 2 הודה בפני התובע, כי סייע לגפרי להוביל בטרקטור את חלקי המכלאה שפורקו באירוע הראשון, וכן שיכן את בקרו במכלאה שלא כדין וללא רשות התובעים.

מעשים אלה מהווים, לשיטת התובעים, 'הסגת גבול' במקרקעין ובמיטלטלין על פי הוראות סעיפים 29 ו-31 לפקודת הנזיקין. כמו כן, מדובר במעשים המהווים 'גזל' בהתאם לסעיף 52 לפקודת הנזיקין, ולחלופין מדובר ב'עוולת הרשלנות' בהתאם להוראת סעיף 35 לפקודת הנזיקין.

התובעים טוענים בכתב התביעה, כי הינם ברי רשות ובעלי זכות השימוש במכלאה אשר מקורה באישור על מכירה והעברת זכויות מיום 27.07.2008 (נספח ב' לכתב התביעה) חתום ע"י הבעלים המקורי, מר נג'די זכריה (להלן: "נג'די"), ולפיו אישר האחרון את העברת הזכויות במכלאה לידי התובעת 2 החל ממועד מתן האישור. בהמשך, נטען בתצהיר העדות הראשית שהגיש התובע 1 (להלן: "נחמיה"), כי החזקה במכלאה הועברה לתובעת 2 מכוח שימוש רב שנים, הכולל בניה ותחזוקה של המכלאה, שעשתה משפחת התובעים, ובראשה אביו המנוח של נחמיה, בהסכמתו ובידיעתו של נג'די.

התובעים שוללים, מכל וכל, את גרסת גפרי אודות רכישת הזכויות במכלאה מהבעלים הקודם עוד בשנת 2004. לטענתם, בשנת 2004 נערכה בין גפרי לבין נג'די עסקה לרכישת עדר הבקר של נג'די בלבד שלא כללה את המכלאה ושטחי המרעה. לראיה – החשבוניות שהפיק נג'די עבור גפרי בגין העסקה הנ"ל (נספח א' לכתב ההגנה) מתייחסות לרכישת ראשי בקר בלבד, במובחן ובמנותק מהמכלאה ומשטח המרעה. לטענתם, כל המעורבים בעסקת מכר עדר הבקר - היינו נג'די והמתווך יגאל טוויל - העידו פה אחד כי עסקת המכר הנ"ל לא כללה את ממכר המכלאה. עוד נטען, כי עדותו של נג'די תומכת בטענות התובעים הן לעניין השימוש במשך עשרות שנים שעשו נחמיה ומשפחתו במכלאה, הן לעניין רכישת הזכויות במכלאה בשנת 2008 והן לעניין הוצאת המכלאה מגדר עסקת מכר הבקר שנערכה בשנת 2004 בין נג'די לבין גפרי. יתרה מכך, על פי הודאת גפרי בעצמו, לא דובר באופן מפורש על רכישת המכלאה כחלק מעסקת מכר עדר הבקר וגפרי לבדו הסיק, כי המכלאה כלולה בעסקה הנ"ל.

נחמיה טוען, כי במשך עשרות שנים הרשה נג'די לחברים אחרים במושב, ובכלל זה גפרי, לעשות שימוש במכלאה לצרכם. עוד טוען נחמיה, כי גם לאחר מכירת עדר הבקר שהיה בבעלותו, נתן נג'די את הרשאתו לשימוש במכלאה גם לגפרי וגם לנחמיה, כך שבמהלך השנים 2004-2008 (עד למועד העברת הזכויות במכלאה לידי התובעים ביום 27.07.2008) עשו נחמיה וגפרי שימוש משותף במכלאה לצרכי הטיפול בעדר הבקר שבבעלותם, והכל בידיעתו ובהסכמתו של נג'די וללא כל מחאה או התנגדות מצדו של גפרי. רק לאחר שנודע לגפרי, כי התובעים רכשו מנג'די את המכלאה, או אז הוא תפס חזקה במכלאה וטען לראשונה שהמכלאה הועברה לבעלותו כבר בשנת 2004 במסגרת עסקת רכישת עדר הבקר מאת נג'די.

בהתייחס לפסק הבוררות שעליו נשען גפרי להוכחת זכויותיו במכלאה ואשר בגדרו נקבע, כי נג'די מכר את זכויותיו במכלאה לידי התובעת במועד שבו לא היה בידו לעשות כן, זאת לאור עסקת מכר קודמת שכרת נג'די עם גפרי עוד בשנת 2004, התובעים טוענים כי פסק הבררות נעדר כל תוקף משפטי, הן מן הבחינה הפרוצדוראלית והן מבחינה מהותית. עוד דוחים התובעים את טענת גפרי, לפיה מהווה הסכם הבוררות 'מעשה בית דין' המנוע את התובעים מלתבוע את גפרי בגין נזקים נטענים במסגרת ההליך שבפניי. לטענתם, הוכח כי נג'די הובל להליך בוררות בניגוד לרצונו ועקב לחץ משפחתי שהופעל עליו והכל במטרה לנשל את התובעים מזכויותיהם במכלאה ולעקוף את ההליך המשפטי המתברר כאן. יתרה מכך, התובעים לא זומנו לבוררות, לא ידעו מראש על קיומה ולא נטלו בה חלק, ומשכך אין לבוררות זו כל תוקף כלפיהם ואין בתוצאותיה כדי לחייבם. עוד נטען, כי נפלו פגמים בהליך הבוררות אשר מהווים עילה לביטול פסק הבוררות. כך למשל, לא נערך הסכם בוררות בכתב, התקיימה ישיבת בוררות אחת, לא נשמעו עדים, לא נוהל פרוטוקול ופסק הבוררות שניתן אינו מנומק. לשיטת התובעים, יש בכל אלה כדי לאיין את תוקפו של פסק הבוררות.

בגדר התביעה דנן עותרים התובעים לחיוב הנתבעים בתשלום פיצויים בגין נזקים שנגרמו להם, לטענתם, אגב מעשי ההרס והגזל של המכלאה, כמפורט להלן: עלות השבת המצב לקדמותו ובניית מכלאת הבקר מחדש; דמי שכירות חודשיים בגין התקופה שבה נמנע מן התובעים לעשות שימוש במכלאה, לרבות השכרתה לצד שלישי; נזקים שונים עבור אובדן זמן בגין ניוד הבקר של התובע ממקום למקום לצורך איתור מכלאה חלופית. בתמיכה לתביעתם, צירפו התובעים חוות דעת ערוכה ע"י השמאי, מר אמרה עאמר.

עיקר טענות הנתבעים

גפרי טוען, כי בשנת 2004 רכש עדר בקר (100 ראש) מנג'די, כאשר העסקה כללה גם את שטחי המרעה והמכלאה. לא נערך הסכם בכתב בין גפרי לבין נג'די בשל יחסי אימון וכבוד הדדי ששררו ביניהם. עם זאת, היה ברור לכל המעורבים בעסקה, ובכלל זה המתווך יגאל טוויל, כי העסקה כוללת בחובה, בנוסף לפרות, גם את מכר המכלאה וזכויות המרעה. עוד טוען גפרי כי ביום 14.09.2004, לאחר רכישת עדר הבקר, נעשתה פנייה משותפת של נג'די וגפרי לוועדת החכירות ממ"י מחוז הצפון לקבלת הרשאת רעיה ושימוש בשטחים הרשומים ע"ש נג'די ובהם מצויה המכלאה (נספח ב' לכתב ההגנה). מאז שנת 2004, מועד ביצוע העסקה עם נג'די, מחזיק ומשתמש גפרי בשטח המרעה ובמכלאה שמצויה בתחומו ללא כל מחאה או התנגדות מצדם של התובעים.

במענה לטענת הנתבעים אודות זכויות המרעה, טוענים התובעים כי נגד'י לא היה בר סמכא להעביר את הזכויות בשטח המרעה, הואיל והשטח עליו בנויה המכלאה הינו אדמת מדינה המנוהלת ע"י מינהל מקרקעי ישראל ומשרד החקלאות, ולכן כל החפץ בקבלת זכויות מרעה בשטח זה עליו לחתום על הסכם חכירה חד שנתי מתחדש מול המינהל.

גפרי טוען, כי החל משנת 2004 הוא נענה לבקשת התובעים לקבל רשות שימוש במכלאה ואפשר להם להשתמש במכלאה לצורך חיסונים ואבסה לגמילת הוולדות, וזאת ללא כל תמורה כספית. גפרי דוחה, מכל וכל, את טענת התובעים לבעלות על המכלאה או לשימוש בה במשך עשרות שנים. לטענתו, התובעים מעולם לא היו 'ברי רשות' במכלאה או בחלק ממנה ומעולם לא היו להם זכויות בה. התובעים רימו את נג'די והחתימו אותו בשנת 2008 על מסמך פיקטיבי (נספח ב' לכתב התביעה) שהינו לכאורה הסכם למכירת המכלאה לתובעת לאחר שזו כבר נמכרה עוד בשנת 2004 לגפרי. אגב כך, נוצר מצב שנג'די העביר את זכויותיו במכלאה לשניים. גפרי טוען, כי לא ידע בזמן אמת שנכרת הסכם בין נג'די לבין התובעת 2 וכי נודע לו לראשונה אודות מכירת המכלא, כאשר ביצע עבודות במכלאה לצורך פירוקה ובנייתה מחדש, עת הגיעה המשטרה לשטח לפי הזמנת נחמיה. נטען, כי מאז רכש גפרי את עדר הבקר ושטחי המרעה ובתחומם המכלאה, הלה מחזיק ומשתמש בשטחי המרעה והמכלאה ללא עוררין ומעולם לא נדרש לפנותה.

בנוסף נטען, כי גפרי השקיע ממיטב כספו בבניית המכלאה ושיפוצה, התקין שעון מים והניח תשתית חדשה של צנרת ברזל למים מיום 01.01.05, ואף אפשר כאמור לתובעים בכל התקופה הנ"ל להשתמש במכלאה לחיסון עדר הבקר שלהם ולהשקות את הבקר על חשבונו ללא שגבה מהם כל תמורה בגין כך. גפרי הבהיר, כי הצורך בשיפוץ המכלאה נבע ממצבה הרעוע אשר היווה סכנה על בעלי החיים וכי בשל מצבה המסוכן והבלתי בטיחותי של המכלאה לא ניתן היה לחסן את הבקר בשטח ולהעניק לו טיפולים וטרינריים כנדרש. עקב כך, נדרש גפרי ע"י הוטרינרית מטעם משרד החקלאות למצוא מקום חלופי לחיסון הבקר, ולכן החל בביצוע עבודות ההריסה של המכלאה ובנייתה מחדש.

גפרי טוען, כי בנו של המוכר, שאול נג'די, הציע פניה להליך של בוררות על מנת ליישב את הסכסוך שנתגלע בין נחמיה לבין גפרי בנוגע לטענות הסותרות אודות הזכויות במכלאה. ואכן, פנו נג'די וגפרי בסיוע רב היישוב אברהם מקייטן לבוררות אצל הרב אויירבך, שהוא אב בית דין, אחר שהסכימו כי פסק הבוררות שיינתן יחייב את הצדדים. לטענת גפרי, התקיימה ישיבת בוררות בפני הרב אויירבך, במהלכה שטחו גפרי ונג'די את טענותיהם בפני הבורר אשר פסק בסופו של יום, כי המכלאה נמכרה לגפרי וכי לנג'די לא הייתה זכות להעבירה לאחר. עוד טוען גפרי, כי לאחר מתן פסק הבוררות ביקש נג'די לקיים את הפסק ופנה באמצעות בנו שאול אל נחמיה על מנת להשיב לו את כספו עבור קניית המכלאה, אך זה האחרון סירב לקבל את כספו בחזרה.

הנתבעים טוענים, כי הגם שהתובעים לא נטלו חלק בהליך הבוררות, הרי שפסק הבוררות אשר מכיל קביעה עובדתית אודות זכויותיו של גפרי במכלאה, הינו בבחינת 'השתק עילה' אשר סותם את הגולל על התביעה דנן. בהתייחס לטענת הנתבעים אודות קיומו של מעשה בית דין, טוענים התובעים כי יש להעלות טענה זו בהזדמנות הראשונה, ומשלא עשו כן הנתבעים והשמיעו את הטענה הנ"ל לראשונה בגדר סיכומיהם, הרי שאין לשעות לה.

הנתבעים דוחים מכל וכל את טענת התובעים, לפיה נג'די הובל להליך בוררות תחת לחץ ואיומים. לטענתם, בנו של נג'די והרב מקייטן אישרו פה אחד, כי נג'די פנה להליך הבוררות מרצון טוב וחופשי. לאחר מתן פסק הבוררות חתם נג'די עליו ואף ביקש למלא אחריו, שעה שהחליט להשיב לנחמיה את התמורה ששילם האחרון בגין רכישת המכלאה.

עוד נטען, כי פסק הבוררות הינו תקף, שריר וקיים הואיל ומעולם לא הוגשה ע"י נג'די בקשה לביטולו. טענותיו של נג'די אודות תוקפו של פסק הבוררות נטענו לראשונה חודשים רבים לאחר מועד נתינתנו לצורך ההליך דנן.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ