אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> יוסופוב נ' מדינת ישראל

יוסופוב נ' מדינת ישראל

תאריך פרסום : 03/01/2012 | גרסת הדפסה
עמ"י
בית המשפט המחוזי חיפה
56128-12-11
30/12/2011
בפני השופט:
משה גלעד

- נגד -
התובע:
יוסף יוסופוב באמצעות עו"ד שי לוי
הנתבע:
מדינת ישראל באמצעות פקד גל סגל

החלטה

בפניי ערר על החלטת בית משפט השלום בחדרה, כב' השופט ש. חננאל, במ"י, 34170-12-11 מיום 28.12.11 לפיה נעצר העורר עד ליום 01.01.2012.

החלטת מעצר זו - רביעית במספר - נעשתה על פי בקשה שהוגשה על ידי המשיבה לה צורפה "הצהרת תובע". העורר חשוד בביצוע עבירות חמורות כלפי המתלונן שהינו כבן 18 שנים כלדקמן: תקיפה הגורמת חבלה של ממש בצוותא, איומים, סחיטה באיומים, תקיפה סתם והדחה בחקירה (בעת בקשת המעצר השלישית הסכים בא כוחו של העורר למעצר).

בתיק זה נעצרו מספר חשודים נוספים בחשד שהיו שותפיו של העורר לעבירות, אך הם שוחררו.

עיקר טרונייתו של ב"כ העורר נעוץ בטענה כי השותפים לעבירה, ובמיוחד לאירוע החמור האחרון, שעניינו סחיטה ואלימות בהיות המתלונן בתוך מספרה, ושלחלקם עבר פלילי מכביד, שוחררו מן המעצר ועל כן קיימת לדעתו אפליה באחזקת העורר במעצר ומן הדין לשחררו וגם אם תתקבל הטענה כי חלקו בעבירות גדול יותר, ניתן "לאזן" זאת באמצעות חלופת מעצר מכבידה, כמעצר בית מלא.

מנגד – השיב ב"כ המשיבה שהעורר הוא הדומיננטי והעיקרי בפרשה ועל כן לגביו מעוניינת המאשימה לבקש מעצר עד תום הליכים, ומכאן הצהרת התובע, כתב האישום ובקשת המעצר שיוגשו ביום ראשון, ועל כן, יש להבדיל בינו לשותפיו ולהורות על מעצרו של העורר.

בבית המשפט קמא העלה סנגורו, עו"ד ש. לוי, את אותה הטענה, אולם בית המשפט קמא קבע כי "...קשה להמנע מהרושם הלכאורי כי הדמות הדומיננטית בכל המערכת הנידונה, היא החשוד דנן".

משום מה לא אצה הדרך לסנגור המלומד והערר הוגש היום , יום ו', עם בקשה כי אשמע אותו באופן מיידי, וכך עשיתי.

מן הראוי היה כי הערר יוגש מיד לאחר החלטת בית משפט קמא ביום 28.12.11 ולא להמתין עד ליום ו' כשברור שאם לא יישמע הערר מיד , לא יהיה בו טעם עוד, ובכך הכניס הסנגור את בית המשפט, ואת המשיבה ל"סד זמנים" מיותר והחלטתי ניתנה סמוך לשעה 14:00, שכן טענת האפליה היתה ידועה, כאמור, מן הרגע הראשון.

לגוף העניין – לאחר שקראתי את כל תיק החקירה עב הכרס, הנני בדעה כי צדק בית המשפט קמא בראותו את העורר כדמות הדומיננטית בפרשה הנדונה.

אעיר רק, כי אין זה נכון – כפי שניתן היה להבין מתשובת ב"כ המבקשת בדיון האחרון - שבכל המפגשים ובכל העבירות החשודים אשר שוחררו היו שותפיו של העורר. לפחות בשני מפגשי סחיטה חמורים השתתף רק העורר. גם האירוע החמור של הסחיטה והאלימות במספרה החל בהכאה שהיכה העורר – "כאפה" – את המתלונן כשהוא לבד ואח"כ - על פי הראיות לכאורה – מסר העורר לחלק משותפיו סכינים ויזם יחד איתם פגיעה במתלונן לאחר שיסיים את תספורתו.

יתרה מזאת, קיימות ראיות לכאורה טובות – למול שמירה עקבית על "זכות השתיקה" של העורר - בקשר לביצוע העבירה של הדחה בחקירה שביצע הוא לבדו וגם מבחינה זאת שונה עניינו מעניינם של אלה ששוחררו.

ראוי גם לזכור כי למול טענת האפליה יש להחזיק את המאשימה ב"חזקת תקינות", ובמקרה זה לאחר הבדיקה לא נכשלה היא בחזקה זו, לפיה הגשת הצהרת התובע וכתב האישום שאליו תצורף בקשה למעצר עד תום ההליכים, הוגשו מסיבות ענייניות ולא מסיבות המיועדות להפלות בין העורר לשותפיו, לגביהם לא אביע כל דעה בקשר לראיות לכאורה או לצורך לעוצרם, הואיל ועניינם לא נדון בפני.

זאת ועוד. שחרורו של העורר בשלב הזה כשב"כ המשיבה מודיע כי ביום ראשון יוגשו כתב האישום והבקשה למעצר עד תום ההליכים, משמעותה כמעט "חיסול" האפשרות של המדינה לבקש ביום ראשון את מעצרו של העורר עד תום ההליכים נגדו, ואף זה שיקול העומד כנגד טענת האפליה והבקשה לשחררו.

סיכומו של דבר – מצאתי כי קיימים הבדלים משמעותיים בין העורר לשותפיו אשר שוחררו. הוא היוזם של האירועים, הוא הובילם, הוא בעל העניין בסחיטה, וחלקו בעבירות גדול יותר, במיוחד תוך התייחסות להיותו מעורב בעבירה החמורה של הדחה בחקירה שהאחרים אינם חשודים בביצועה.

הריני להדגיש כי כל האמור לעיל הינו כמובן באופן לכאורי ואין להסיק ממנו כי לא היה זה ראוי להמשיך ולבקש מעצרם של השותפים , או לא היה זה ראוי להגיש נגדם כתב אישום אליו תצורף הבקשה למעצר עד תום ההליכים. איני מביע דעה בנושא זה הואיל ואף הוא יתברר בבית משפט קמא.

איני קובע – כדי לא לפגוע בטענות עתידיות של העורר בבית משפט קמא – מסמרות בקשר לטענת האפליה או באפשרות להורות על חלופת מעצר אולם, לעת הזאת צדק בית המשפט קמא בהחלטתו ועל כן אני דוחה את הערר.

ניתנה היום, ד' טבת תשע"ב, 30 דצמבר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ