אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> יוסופוב ואח' נ' עווידה ואח'

יוסופוב ואח' נ' עווידה ואח'

תאריך פרסום : 15/12/2013 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום ירושלים
15946-04-13
05/12/2013
בפני השופט:
תמר בר-אשר צבן

- נגד -
התובע:
יצחק יוסופוב
הנתבע:
1. עמאד עווידה
2. עו"ד

החלטה

השאלה נושא החלטה זו היא, כיצד יש לקבוע את סכום אגרת המשפט שעל התובע לשלם בגין התביעה הנדונה; האם סכום אגרת המשפט יהיה בהתאם לשיעור שנקבע לתביעה לסכום קצוב, או שמא יהיה בהתאם לשיעור הקבוע במקום שבו מוגשת תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף.

עיקרי העובדות הצריכות להחלטה

2.כתב התביעה הוגש ביום 9.4.2013 ובו נכתב כי מהות התביעה היא "נזקי גוף, לשון הרע" וכן כי סכום התביעה הוא "בהתאם לסמכות בית המשפט".

על-פי הנטען בכתב התביעה, באירוע שבו היו מעורבים התובע, חוקר במשטרת ישראל והנתבע, עורך-דין, שאירע ביום 13.2.2006, במשרדו של התובע בתחנת המשטרה "שלם" שבירושלים, תקף הנתבע את התובע, קילל אותו ואיים עליו ובכך אף עוול כלפיו בהוצאת לשון הרע. התובע הוסיף כי בשל מעשים אלו הוגש נגד הנתבע כתב-אישום (ת"פ (שלום ירושלים) 9787/08) וכי ביום 29.10.2012 הורשע הנתבע בעבירות של תקיפת שוטר ואיומים ובגזר הדין מיום 10.12.2012 הטיל עליו בית המשפט (כבוד השופטת א' זיסקינד) מאסר על תנאי, קנס כספי (100 ₪) ופיצוי למתלונן-הנתבע (1,000 ₪).

לשלמות הדברים נוסיף, כי בעקבות ערעור שהגיש הנתבע אל בית המשפט המחוזי בירושלים, בוטלה הרשעתו, אך הקביעות העובדתיות נותרו בעינן. לאור תוצאה זו ביטל בית המשפט (כבוד השופטת נ' בן-אור וכבוד השופטים ר' יעקובי ור' וינוגרד) את עונשי המאסר על תנאי והקנס (ע"פ (מחוזי ירושלים) 46071-01-13 מיום 20.2.2013).

בגין המעשים המיוחסים לנתבע כמתואר, תבע התובע פיצויים בגין כאב וסבל, בגין לשון הרע וכן פיצויים עונשיים.

בשל הגדרת התביעה כתביעה לפיצויים בגין נזקי גוף, שילם התובע אגרת משפט כמתחייב מהוראת תקנה 5 בתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 (להלן – תקנות האגרות), שעניינה "אגרה בתביעה לפיצויים בשל נזקי גוף", ועל-פי פרט 2 בתוספת של התקנות (להלן – התוספת).

3.ביום 24.5.2013 הגיש הנתבע כתב הגנה ותביעה שכנגד, שבמסגרתה תבע מהתובע סך של 991,545 ₪, בגין נזקים שונים, שלטענתו הסב לו הנתבע. הנתבע שילם אגרת משפט כמתחייב מהוראות תקנות האגרות, בגין תביעה לסכום קצוב (בהתאם לתקנה 2 בתקנות האגרות ולפרט 1 בתוספת).

4.בהחלטה מיום 7.10.2013, סמוך לאחר העברת התובענות לשמיעתן לפניי, הוריתי על הגשת תצהירי עדות ראשית ונקבעה ישיבת הוכחות ביום 5.1.2014. בהתאם להחלטה זו, הוגשו תצהירי התובע וראיותיו ביום 10.11.2013.

מתצהירי התובע עלה בבירור, כי הוא אינו טוען שנגרמו לו נזקי גוף (נזק פיזי או נפשי) ואף לא תמך את ראיותיו בחוות-דעה רפואית. מכיוון שכך, ביום 12.11.2013 ניתנה החלטה מפורטת, שבה הובהר כי מהטעמים שפורטו בה ולאור הלכת בית המשפט העליון כפי שנקבעה ברע"א 5237/06 מדינת ישראלהנהלת בתי המשפט, המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות נ' ראלב מנסור (6.7.2008), כבוד השופט י' אֵלון, בהסכמת כבוד השופטת מ' נאור וכבוד השופט א' רובינשטיין) (להלן – מנסור), נראה כי לעניין החיוב בתשלום אגרת המשפט, תביעת התובע היא תביעה כספית לסכום כסף קצוב וכי אינה תביעה לפיצויים בשל נזקי גוף. לפיכך נדרש התובע לקצוב את תביעתו ולשלם אגרה כמתחייב ואף נקבע, כי אם לא יעשה כן עד יום 28.11.2013, כי אז תימחק תביעתו בשל אי תשלום אגרה מספקת, בהתאם להוראת תקנה 100(4) בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן – תקנות סדר הדין האזרחי).

נעיר כבר עתה, כי הגם שבקשת רשות הערעור בעניין מנסור הוגשה עוד בשנת 2006, פסק הדין בעניינה ניתן לאחר שתקנות האגרות משנת 2007 נכנסו לתוקף והדיון בפסק הדין הוא על-פי התקנות משנה זו (ראו שם, בפסקה 3).

5.ביום 1.12.2013 הוגשה "הודעה מטעם התובע", שבה חזר על כך שתביעתו הוגשה על-יסוד הכרעת-דין וגזר-דין בהליך פלילי ושב וטען שהנתבע איים עליו, דחף אותו ותקף אותו. כן ציין, שאכן לא תמך את תביעתו בחוות דעה רפואית להוכחת נזקיו בגין הכאב והסבל שלטענתו, נגרמו לו כתוצאה מהתקיפה הפיזית והפגיעה בנפשו. לטענתו, מאחר שמדובר בתביעה בגין כאב וסבל, הרי שאין מדובר בתביעה כספית. עם זאת, ביקש למחוק את תביעתו לפיצוי בגין לשון הרע.

הנתבע הגיב ביום 3.12.2013 והודיע שהוא מתנגד לכל תיקון של כתב התביעה שלטענתו, נועד "לחמוק מתשלום אגרת בית המשפט". עוד הוסיף, כי משלא שילם התובע את האגרה המתחייבת, יש להורות על מחיקת תביעתו. לחלופין ביקש הנתבע, שאם התובע יורשה לתקן את תביעתו, שאף יחויב הוא בתשלום הוצאות. כן ביקש הנתבע, שיקבעו מועדים להגשת כתב תביעה מתוקן, להגשת כתב הגנה מתוקן ומועדים חדשים להגשת תצהירי עדות ראשית.

התובע הורשה להשיב לתגובת הנתבע ותשובתו הוגשה ביום 5.12.2013. בתשובתו טען, כי ביקש למחוק את הסעד בגין העילה של לשון הרע, לאחר שנדרש להבהיר את הסעדים הנתבעים ולטענתו, מחיקה זו אינה מצריכה תיקון של כתבי הטענות. עוד הוסיף והעלה טענות שעניינן בטענותיו של הנתבע, שאינן רלוונטיות להחלטה הנדונה ולנושא אגרת המשפט.

דיון והכרעה

6.במקום שבו מוגשת תביעה כספית לסכום כסף קצוב, נגזרת אגרת המשפט מהסכום הנתבע. אם התביעה מוגשת אל בית משפט השלום, כי אז שיעורה הוא "2.5% מהסכום הנתבע כערכו בעת הגשת התובענה ולא פחות מ-744 ₪" (תקנה 2 בתקנות האגרות ופרט 1 בתוספת), ואם התביעה מוגשת אל בית המשפט המחוזי, כי אז שיעור האגרה הוא "2.5% מהסכום הנתבע כערכו בעת הגשת התובענה ו-1% מהסכום הנתבע בעבור כל סכום שמעל 23,800,859 ₪" (תקנה 2 בתקנות האגרות ופרט 8 בתוספת).

לעומת זאת, אגרת המשפט בגין תביעה לפיצויים בשל נזקי גוף, היא בסכום קבוע וקצוב, המשולם בשלבים בהתאם להוראת תקנה 5 בתקנות האגרות. אם התביעה הוגשה אל בית משפט השלום או שהתביעה לפיצויים בגין נזקי גוף נגררת להרשעה בפלילים, כי אז סכום האגרה הוא בהתאם לפרט 2 בתוספת (6,712 ₪), ואם התביעה הוגשה אל בית המשפט המחוזי, כי אז סכום האגרה הוא בהתאם לפרט 9 בתוספת (41,955 ₪). עוד נקבע בתקנה 5, כי עם הגשת התביעה, על התובע לשלם רק מקצת מסכום אגרת המשפט שנקבעה (סך של 699 ₪ בתביעה המוגשת בבית משפט השלום וסך של 1,190 ₪, אם הוגשה במחוזי – פרטים 34 ו-35 בתוספת), וכי אם תביעתו תתקבל, כי אז יהיה על הנתבע לשאת במלוא תשלום אגרת המשפט.

7.מטבע הדברים, תובע המבקש להקטין את הוצאותיו בגין אגרת המשפט, הסבור שסיכויי זכייתו בתביעה שהגיש גבוהים, יעדיף שתביעתו תסווג בתור תביעה לפיצויים בגין נזקי-גוף, אפילו תביעתו אינה כזו. יתרון זה, הנעוץ בהצגת תביעה כאילו הייתה תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף, הגם שאינה כזו, הביאה לכך שתובעים רבים בעבר – ולמרבה הצער, גם היום – מציגים את תביעתם באופן מלאכותי, כאילו תביעתם היא לפיצוי בגין נזקי-גוף.

מטעם זה וכדי למנוע את אותם מצבים שבהם תביעות מוגשות במסווה של תביעות בגין נזקי-גוף, הגם שאינן כאלו, עתרה המדינה בעניין מנסור לקבלת רשות ערעור, כדי שבית המשפט העליון יקבע הלכה ברורה בעניין הגדרת "נזק גוף" שרק בגינו משולמת אגרת משפט מופחתת. רשות הערעור אמנם ניתנה, ונקבע כי אמנם "יש צורך ... בקביעת הלכה ברורה של הערכאה העליונה" בעניין הגדרת "נזק גוף", אשר רק בתביעה לפיצוי בגינו תשולם האגרה המופחתת שנקבעה לעניין תביעה לפיצויים בשל נזקי גוף (שם, פסקה 2).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ