אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> יוסופוב ואח' נ' מנאי קבוצת מפעלי נייר אמריקאים ישראליים ואח'

יוסופוב ואח' נ' מנאי קבוצת מפעלי נייר אמריקאים ישראליים ואח'

תאריך פרסום : 10/03/2011 | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
1520-05
10/03/2011
בפני השופט:
אבי זמיר

- נגד -
התובע:
1. אליזיר יוסופוב
2. מרגריטה יוסופוב

הנתבע:
1. מנאי קבוצת מפעלי נייר אמריקאים ישראליים בע"מ
2. יצחק לוי
3. המגן חברה לביטוח בע"מ

החלטה

בהמשך לפסק הדין שניתן בתיק זה ביום 9.11.2010, נותר להשלימו ולהכריע בבקשת התובעים ל"אישור הוצאות משפט", אשר הוגשה מכוח תקנה 513 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984 (להלן: "התקנות").

תקנה זו קובעת כדלהלן: "הטיל בית המשפט או הרשם הוצאות משפט בלי לפרש את סכומן, יהא סכום הוצאות המשפט צירופם של אלה, זולת אם קבע בית המשפט או הרשם הוראה אחרת: (1) אגרות בית המשפט, הוצאות רישום של פרוטוקול בית המשפט, העתקתו או צילומו, מס בולים, שכר בטלה של עדים, שכר רופאים ומומחים אחרים, דמי לינה ודמי נסיעה של אלה בישראל וכל הוצאה אחרת הרשומה כדין בתיק התובענה כפי שקבע המזכיר הראשי של בית המשפט לפי החומר שבתיק, בלי צורך בבקשה ושלא בפני בעלי הדין; (2) שאר הוצאות המשפט כפי ששם הרשם, לפי בקשה בכתב או בעל פה ולאחר שנתן לבעלי הדין הזדמנות להשמיע טענותיהם, אם היה סבור שהוצאות המשפט האמורות היו סבירות ודרושות לניהול המשפט".

ברור הדבר, שככל שהדבר נוגע להוצאות משפט, אזי לצד סמכות המזכיר הראשי או הרשם, ישנה סמכות לבית המשפט "לפרש את סכומן", ואכן כל אעשה כעת.

בהקשר זה יחול הכלל, שלפיו תפסקנה הוצאות בהתאם למידת סבירותן, מידתיותן ונחיצותן לניהול ההליך (ראו, למשל, רע"א 2993/04 בנק המזרחי המאוחד נ' לונדנר (2004); ע"א 9535/04 סיעת ביאליק 10 נ' סיעת יש עתיד לביאליק (2005); בג"ץ 891/05 תנובה בע"מ נ' מדינת ישראל (2005)).

אפרט להלן את רכיבי ההוצאות שאישורן מתבקש על-ידי התובעים (הבקשה נתמכה בעשרות קבלות וחשבוניות); לגבי חלקם לא הועלתה התנגדות מצד הנתבעים; ככל שעלתה התנגדות, אציין אותה לצד הרכיב הרלבנטי ואכריע בה נקודתית.

סך של 10,904 ₪ עלות חוות דעתו של מר רן ברוקובסקי ושכר עדותו – הנתבעים טוענים כי מדובר בעלות בלתי סבירה, שעה שמדובר בחוות דעת ובעדות של שמאי מקרקעין. כהשוואה הם מפנים לשכר המקובל לרופאים מומחים, הנע בין 4,000 ל-6,000 ₪. הנתבעים מציעים להעמיד את השכר הראוי על סכום כולל של 6,000 ₪. התובעים משיבים על כך וטוענים כי הסכומים ששולמו הם סבירים ומקובלים בקרב נותני חוות דעת בתחום ההנדסה האזרחית ושמאות המקרקעין. הדרישה מגלמת שכר בגין עריכת חוות הדעת (6,000 ₪), שכר עדות בבית המשפט (2,000 ₪) ריבית מחודש ספטמבר 2008 וכן מע"מ כדין. עוד מציינים התובעים כי המומחה נוהג לגבות סכומים דומים מזה שנים, בכל תיק שבו הוא נותן חוות דעת. אני מוצא את דרישת התובעים סבירה ברכיב זה; שכר בסיסי של 6,000 ₪ ושכר עדות של 2,000 ₪ אינם חורגים מגדר הסביר.

סך של 9,967 ₪ עלות חוות דעתה של גב' אילה שיפמן ושכר עדותה – התובעים מפרטים בדרישתם כי בגין חוות הדעת נשאו בתשלום של 5,775 ₪, שבצירוף ריבית והצמדה מגיע לסך של 6,487 ₪, ועל כך יש להוסיף את שכר העדות בסכום של 3,480 ₪. הנתבעים יוצאים כנגד שכר העדות, בטענה שמדובר בשכר גבוה מהמקובל, אף למומחים רפואיים מטעם בית המשפט. התובעים משיבים על כך בטענה כי הגב' שיפמן, מרפאה בעיסוק, נחקרה ארוכות בידי בא כוח הנתבעים בשני דיוני הוכחות, האחד ביום 15.3.2010 והשני ביום 22.4.2010. לאור העובדה שמדובר אכן בחקירה נגדית שנמשכה על פני שתי ישיבות, אני דוחה את ההתנגדות.

סך של 1,204 ₪ בגין הסעתם של המומחים ברוקובסקי ושיפמן לבית המשפט (1,070 ₪ בצירוף ריבית והצמדה) – הנתבעים מתנגדים לרכיב זה, בשים לב לכך שמדובר בעדים מומחים אשר מקבלים שכר גבוה עבור עדותם. התובעים משיבים על כך בהפניה לנוסח תקנה 513 לתקנות, אשר כוללת באופן ספציפי דמי נסיעה של עדים ומומחים. עיון בנספחי הבקשה מלמד כי מדובר בהוצאות נסיעת המומחים לבית משפחת התובעים באור יהודה. הוצאה זו סבירה בעיניי.

סך של 2,500 ₪ עלות חוות דעתו של מר ניר הריס – לא במחלוקת.

סך של 19,630 ₪ עלות הכנת 4 חוות דעת של מר בועז מוגילבקין, ובצירוף שכר עדות – הנתבעים סוברים כי מדובר בשכר גבוה, שאינו עומד במבחן הסבירות, במבחן שעה שבית המשפט לא נזקק לחוות דעתו של העד שעסקו בעלויות כביסה, ייבוש, מחשבים, אחזקת רכב ומיזוג אוויר. עוד מפנים הנתבעים לדרישת העד מיום 17.3.2010, שלפיה עומד הסכום הכולל הנדרש על ידו על סך של 16,240 ₪. הנתבעים מציעים לקבוע שכר ראוי כולל בסך של 12,000 ₪. התובעים משיבים להתנגדות זו בכך שחוות הדעת כולן, היו הכרחיות ונחוצות על מנת להוכיח את רכיבי התביעה, שאחרת היו הנתבעים מעלים טענה בדבר אי הוכחתם של אותם רכיבים. התובעים מפרטים את הסכום האמור, המורכב מהסכומים הבאים: 2,750 ₪ בגין חוות דעת בנושא מיזוג אוויר, 2,250 ₪ בגין חוות דעת בנושא מיחשוב, 2,250 ₪ בגין חוות דעת בנושא כביסה וייבוש, 4,750 ₪ בגין חוות דעת בנושא ניידות, 2,000 ₪ בגין שכר עדות בבית המשפט, 2,240 ₪ בגין מע"מ על הסכומים הנ"ל, 3,390 ₪ בגין הפרשי ריבית. לא מצאתי כל טעם מדוע לא לאשר הוצאה זו.

סך של 4,640 ₪ בגין ייעוץ מידי האקטוארית גב' אורית ניר – הנתבעים טוענים כי אין כל מקום לפסוק לתובע הוצאות בגין "ייעוץ אקטוארי", הואיל וכמקובל בתביעות נזקי גוף הגישו הנתבעים חוות דעת אקטואריות והתובעים לא נדרשו להגיש חוות דעת כאלה ובפועל אמנם לא עשו כן. התובעים משיבים על כך בטיעון כי לא יעלה על הדעת שבתיק שבו טוענים נתבעים לניכויים בשיעור של כ-6,000,000 ₪, ומצרפים מספר חוות דעת של אקטואר מטעמם, יימנעו התובעים מבדיקה מקצועית על ידי יועץ אקטוארי מטעמם. עוד מדגישים התובעים כי הם וויתרו על חקירת האקטואר מר שפירא, אך הפנו אליו שאלות בכתב (שנענו), זאת בהתאם לייעוצה והנחיותיה של הגב' ניר. אני מוצא גם דרישה זו כסבירה.

סך של 960 ₪ עלות מתורגמנית לעדות התובע – לא במחלוקת.

סך של 1,200 ₪ בגין שכר העדים מר חנוכייב, מר בבול ומר אהרון יוספוב – לא במחלוקת.

סך של 1,400 ₪ בגין אגרת בית משפט (משוערכת) – לא במחלוקת.

סך של 4,028 ₪ בגין "הוצאות שונות" – התובעים מפרטים הוצאות שונות שהיו כרוכות בטיפול וניהול התיק במשך שש שנים, ובהן הוצאות בגין הדפסות, צילומים, כריכות, שליחויות, איסוף חומר רפואי, נסיעות, הוצאות חניה ועוד. לדרישה צורפה טבלה מפורטת תוך ציון תאריכים וסכומים מדוייקים (נספח 2.6). הנתבעים טוענים כי הוצאות נפסקות לבעל דין ולא לבא כוחו, המקבל שכר טרחה, ויש להניח כי באי כוח התובעים לא דרשו מהם לשאת בהוצאות אלו, ואין המדובר כלל בנזקים או בהוצאות של התובעים עצמם. התובעים מפנים לתשובתם למספר פסקי דין שבהם אושרו הוצאות מסוג זה. יש דווקא להניח שמשרד באי כוח התובעים לא מחייב את התובעים אך בתשלום שכר הטרחה אלא גם, כמקובל, בהוצאות המשרד הכרוכות בניהול התיק. אני מאשר את הדרישה ברכיב זה.

הבקשה מתקבלת אפוא במלואה.

ניתנה היום, ד' אדר ב תשע"א, 10 מרץ 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ