אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> יונה נ' מדינת ישראל

יונה נ' מדינת ישראל

תאריך פרסום : 24/06/2013 | גרסת הדפסה
בפ"מ
בית משפט השלום לתעבורה בנצרת
2401-06-13
16/06/2013
בפני השופט:
דלית שרון-גרין

- נגד -
התובע:
מאיר יונה
הנתבע:
מדינת ישראל

החלטה

לפניי בקשה לבטול החלטה על פסילה מנהלית שניתנה ביום 7.6.13, בגין נהיגה בשכרות מכח סירוב להבדק.

טיעוני הצדדים

ב"כ המבקש טען כי המתנדבים שבדקו את המבקש לא היו מקצועיים, פגעו בכבודו ובחירותו. החלטת הקצין הפוסל בשימוע לא נומקה כנדרש. הסניגור טען כי הגיע למקום הבדיקה של המבקש, הסב את תשומת לב השוטרים כי המבקש איננו חש בטוב, ועמד על כך שהמבקש יועבר לבצוע בדיקת דם, אך סורב. הסניגור הפנה למסמכים הרפואיים שצירף, לפיהם עבר המבקש ניתוח בריאות, עבר ניתוח להסרת גידול בראשו וביום האירוע סבל מדלקת אזניים. מסיבות רפואיות אלה לא הצליח לנשוף. המבקש לא היה שיכור ושיתף פעולה באופן מלא. עוד ציין כי מדובר באדם כבן 55 שנים, נשוי ואב לשלושה ילדים, המשמש כמנכ"ל חברה. הסניגור הגיש פסיקה.

ב"כ המשיבה התנגד לבקשה וטען כי מדובר בעבירה חמורה המגלמת סיכון, ועברו של המבקש מחזקו. קיימות ראיות לכאורה, עוד הפנה לכך שהמבקש הודה כי שתה בירה, נכשל במבחני הבצוע והוסברה לו משמעות הסירוב. הסניגור התייצב ובקש לבצע בדיקת דם, אך לא הוצגו לשוטרים מסמכים רפואיים.

דיון והכרעה

המבקש נעצר ע"י מתנדבים, שהריחו מפיו ריח של אלכוהול, וביצעו לו בדיקת נשיפון, שלא הצליח לערוך כנדרש.

שוטר ביצע למבקש בדיקת מאפיינים, במהלכה נכשל באופן מוחלט בשלושת מבחני הביצוע. מדוח המאפיינים עולה כי מפיו של המבקש נדף ריח חזק של אלכוהול, עיניו היו אדומות והוא התבלבל מס' פעמים ביחס לתאריך של יום הבדיקה. בבדיקת העמידה התנדנד, בבדיקת ההליכה על קו הלך בתחילה בהליכה רגילה מבלי להצמיד עקב לאגודל, והתנדנד.

בהמשך טעה בספירת צעדיו, הפסיק את הצעדים וחזר אחורנית ואף נעזר בידיו לשם שמירה על יציבותו. המבקש החטיא הבאת האצבע לאף. התרשמותו הכללית של השוטר היתה כי המבקש נראה תחת השפעת אלכוהול כבדה.

בבדיקת הינשוף לא נשף די אויר, למרות 3 נסיונות שנתנו לו לחזור ולבצע את הבדיקה. משמעות הסירוב הוסברה לו היטב.

במהלך הטיפול במבקש הגיע למקום ב"כ המבקש, והיה נוכח ברישום הדוחות וסיום הטיפול במבקש. הסניגור בקש מהשוטר לקחת את המבקש לבצע בדיקת דם, השוטר הסביר לו כי איננו מחוייב לעשות כן, אך זכותו של הסניגור לקחת את המבקש לבדיקה כזו מיד עם סיום הטיפול. הסניגור ניסה לשכנע את השוטר להפסיק את רישום הדוחות והסביר שכך ניתן יהיה "לגנוז את דוח הפעולה". הסניגור בקש מהקצין הפוסל לדחות את רישום הדוחות ביומיים עד שהסניגור יציג לו מסמכים רפואיים.

בדברי הנהג נרשם: "אני שתיתי רק בקבוק 1 בירה", בדברי הסניגור נרשם: "אני בקשתי לקחת אותו לבדיקת דם ואתם סירבתם בגלל העומס שהיה לכם" ובהמשך הוסיף הסניגור כביכול מפי הנהג: "אציין שעברתי ניתוח להסרת גידול בראש במוח" והנהג הוסיף בכתב ידו: "וגם בעיות בראות".

המבקש לא הציג לפני השוטרים כל מסמך רפואי. המבקש בחר שלא לנסוע לבית החולים בעצמו לצורך ביצוע בדיקת דם מיד לאחר סיום הטיפול בו, למרות שהוצע לו לעשות כן ולמרות שהיה מלווה בעורך דינו, שהסיע אותו מהמקום ברכבו.

לבקשתו המקורית לא צורפו מסמכים רפואיים. לבקשה להקדמת הדיון שהגיש, צירף המבקש מסמך מבית החולים העמק בעפולה, המעיד כי בשנת 1995 עבר ניתוח בריאות, לאחר חבלת חזה, שלא פורט מקורה. מהמסמך עולה כי שוחרר לביתו במצב טוב, עם המלצה ל-7 ימי מנוחה ומעקב רופא מטפל. אין כל אינדיקציה ליתר טענותיו ביחס למצבו הרפואי.

ממסמך נוסף שצירף עולה כי בצהרי היום שלאחר האירוע, קרי למעלה מ-35 שעות לאחר האירוע, הגיע המבקש לביה"ח עם תלונה על כאבים באוזן ימין וחוסר שיווי משקל. המבקש נבדק, נמצא "פקק צרומן" באזנו שנוקה ע"י הרופא, והמבקש שוחרר לביתו.

אין כל מסמך רפואי הקושר, ולו לכאורה, את הניתוח שעבר המבקש בשנת 1995 או את ניקוי האוזן לחוסר יכולת לנשוף אויר כנדרש במכשיר הינשוף.

בנסיבות אלה, אני סבורה כי קיימת תשתית ראייתית לכאורית להוכחת העבירה המיוחסת למבקש. לא זו אף זו, קיימות ראיות לכאורה למכביר להוכחת עבירת השכרות על בסיס ראיות שאינן נובעות מבדיקת מכשיר הינשוף, ומקל וחומר להוכחת עבירה של נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים.

הגורמים המתאימים ישקלו האם וכיצד להתייחס להתנהגות הסניגור, כפי שזו מתוארת לכאורה בדוחות השוטרים, אך מכל מקום ברור שלא יוכל לייצגו בהליך העיקרי.

עבירת הנהיגה בשכרות, ולא כל שכן מכח סירוב להבדק, מהווה עבירה חמורה המגלמת סיכון רב למשתמשי הדרך. בענייננו מבחני הביצוע מוכיחים בעליל כי המבקש לא היה כשיר לנהיגה, ומשכך מסוכנותו הגבוהה ברורה לעין כל.

המבקש הורשה לנהיגה בשנת 1980, ומאז צבר לחובתו 36 הרשעות קודמות, ביניהן בעשור האחרון בלבד - עבירות של פניית פרסה אסורה, 5 עבירות של שימוש בטלפון נייד בשעת נהיגה לצד שתי הרשעות בעבירה של אי החזקת ההגה בשתי ידיים, מהירות מופרזת, חנייה בחניית נכה ועוד.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ