אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> יונה נ' כהן ואח'

יונה נ' כהן ואח'

תאריך פרסום : 09/02/2012 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום ירושלים
5546-09
05/02/2012
בפני השופט:
עירית כהן

- נגד -
התובע:
ישי יונה ע"י ב"כ עו"ד שרון רביד ואח'
הנתבע:
1. שירי כהן
2. הפניקס הישראלי חב' לביטוח בע"מ

החלטה

לפניי בקשת הנתבעות להתיר להן להביא ראיות לסתור את ממצאי פסק הדין אשר הרשיע את הנתבעת 1 (להלן – הנתבעת) בגרימת התאונה נשוא תיק זה.

על פי עדות התובעת, היא נפגעה על ידי רכבה של הנתבעת בעת שזו יצאה מחניה בנסיעה מהירה לאחור.

בשלב מאוחר הוגש תצהיר הנתבעת, בו נטען כי לא פגעה בתובעת וכי סביר שהתובעת נפגעה לאחר שמעדה בעת שצעדה על המדרכה המשובשת שבמקום.

הנתבעת לא ציינה בתצהירה כי הוגש נגדה כתב אישום לבית משפט לתעבורה וכי הוא הורשעה לאחר שהודתה בעובדות כתב האישום. הנושא עלה לאחר שהתובעת הגישה בקשה להוציא את התצהיר מתיק בית המשפט, בשל קיומו של פסק הדין המרשיע ולאור הוראות סעיפים 42א ו- 42ג לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971.

אין מחלוקת כי הנתבעת הורשעה בגרימת התאונה, וכי הדבר היה על יסוד הודאה בעובדות במסגרת הסדר טיעון אליו הגיעו הצדדים בתיק התעבורה.

לטענת הנתבעות יש להבחין בין סיטואציה בה נאשם במשפט תעבורה מודה במסגרת עסקת טיעון לבין פסק דין מרשיע שניתן לאחר שמיעת עדים ובירור עובדתי מעמיק. לטענתן, במקרה הנדון מדובר בנסיבות ייחודיות בהן עורכת הדין הודתה בשם הנאשמת, אשר הופתעה מהמהלך.

עוד טוענות הנתבעות כי הוצאת תצהיר עדות מתיק בית המשפט בלי שניתנה למצהירה הזדמנות להסביר את העניין תהווה פגיעה חמורה ביכולת ההגנה של הנתבעת.

לטענת התובעת, הבקשה סותרת את ההלכה הנוהגת לפיה המורשע חליפו או מי שחב בחובו הפסוק אינם רשאים להביא ראיות לסתור את פסק הדין המרשיע, אלא מטעמים מיוחדים וכדי למנוע עיוות דין, וגם כשלא נשמעו ראיות בהליך הפלילי ופסק הדין ניתן בעקבות הודאה רואים את עובדות כתב האישום כעובדות שהוכחו.

עוד לטענת התובעת, הראיה המבוקשת אינה ראיה – הנתבעת איננה החלטית בנוגע לנסיבות התאונה, היא עצמה מודה שלא ראתה את האירוע ועדותה היא עדות נסיבתית בלבד ולכן אינה קבילה.

התובעת מבקשת כי בקשת הנתבעות תידחה תוך פסיקת הוצאות לאור האופן והשלב בו הוגשה הבקשה. לטענתה הוגשה הבקשה באיחור רב, במהלך שמיעת הראיות, ללא הצדקה, ולאחר שהראיה המבוקשת – תצהיר הנהגת הפוגעת – הוגשה בערמה, תוך הסתרת הרשעתה של הנהגת.

דיון והכרעה

סעיף 42א(א) לפקודת הראיות קובע כי:

"הממצאים והמסקנות של פסק דין חלוט במשפט פלילי, המרשיע את הנאשם, יהיו קבילים במשפט אזרחי כראיה לכאורה לאמור בהם אם המורשע או חליפו או מי שאחריותו נובעת מאחריות המורשע, ובכלל זה מי שחב בחובו הפסוק, הוא בעל דין במשפט האזרחי."

על פי הפסיקה, הוראת סעיף 42א תקפה גם כאשר ניתן פסק הדין המרשיע על סמך הודאת הנאשם, ואף כאשר הנאשם הצהיר במשפטו כי הוא מודה בעובדות לצורך המשפט הפלילי בלבד לשם הקלה בעונש (ע"א 285/80 שיף נ' אליאסי, פ"ד לד(4) 752 (1980). ראו גם ע"א 71/85 "אריה" חברה לביטוח בע"מ נ' בוחבוט, פ"ד מא(4) 327 (1987); ת"א (מחוזי י-ם) 2031/08 אטלן נ' רוזנברג (פורסם במאגרים, 15.10.09)).

על פי הוראת סעיף 42ג לפקודת הראיות אין המורשע, חליפו או מי שחב בחובו הפסוק רשאים להביא ראיה לסתור אלא ברשות בית המשפט, מטעמים שיירשמו וכדי למנוע עיוות דין. "התיקון לא הסתפק בקביעת הכלל לגבי המורשע בפלילים בלבד אלא גם לקבוצה נוספת של גורמים שלא הועמדו לדין בהליך הפלילי אך בפועל באים במקום המורשע בפלילים. שיקולים של צדק ויעילות עמדו מאחורי ההרחבה האמורה. הדוגמא הברורה יותר היא חברת ביטוח שלית מאן דפליג שמהווה חליפתו של הנהג המורשע לעניין חובותיו האזרחיים" (בר"ע (מחוזי ב"ש) 523/08 קרנית הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים נ' עזבון קבוע (פורסם במאגרים, 4.10.09)).

הכלל לעניין יישומו של סעיף 42ג הינו כי "לא בנקל תינתן לבעל-דין כזה רשות להבאת ראיה במשפט אזרחי, שאם לא יקפצו בתי-המשפט ידם במתן הרשות, יסכלו את מטרת התחיקה, לרכז את חומר הראיות בבית-המשפט הפלילי ולא להותיר מקום להתדיינות נוספת" (ע"א 350/74 חברת מ.ל.ט. בע"מ נ' ממן, פ"ד כט(1) 208 (1974)). מצבים שהוזכרו בפסיקה כמצדיקים הבאת ראיות לסתור הם מקרים בהם ישנו חשש סביר שאיסור להביא את הראיות לסתור עלול לגרום לתוצאה בלתי צודקת בעליל ולעיוות דין, כגון מקום שבהליך הפלילי נמנע מן הנאשם להביא ראיה שעומדת לזכותו או מקום שראיותיו של הנאשם חזקות כל כך שהכרעת הדין הפלילית אינה מתיישבת עמן (ראו ת"א (מחוזי חי') 666/83 קיבוץ עין שמר נ' בצר, פ"מ מו(1) 249 (1985) ופסקי הדין המאוזכרים שם; יעקב קדמי על הראיות חלק שלישי 1571 (מהדורה משולבת ומעודכנת, 2009)).

בעובדה שפסק הדין ניתן על סמך הודאה אין די, כשלעצמה, על מנת להתיר הבאת ראיות לסתור (ע"א (מחוזי ב"ש) 64/81 בן חמו נ' קרנית – קרן לפיצוי תאונות דרכים (פורסם במאגרים, 3.1.85); ת"א (מחוזי י-ם) 4049/10 תיבנה ותיקומם (בית אל) בע"מ נ' עזבון/יורשי דחאברה (פורסם במאגרים, 19.7.11)).

הנתבעות התייחסו בבקשתן למאמרו של המלומד אוריאל פרוקצ'יה "לשאלת קבילותה של הרשעה פלילית במשפטים אזרחיים - תפקידה של חברת הביטוח" משפטים ו 610 (1976). במאמר זה הוצעה גישה לפיה למרות שחברת הביטוח, כחליפו של המורשע, חייבת בקבלת רשות להביא ראיות לסתור, תהווה העובדה שפסק הדין המרשיע ניתן על סמך הודאת הנאשם טעם מיוחד המתיר לחברת הביטוח להביא ראיות לסתור.

גישה זו, לפחות באופן הגורף בו הוצעה, איננה מתיישבת עם עמדתה הברורה של הפסיקה המאוחרת יותר, כפי שהובאה לעיל.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ