אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> יום טוב נ' יהב ואח'

יום טוב נ' יהב ואח'

תאריך פרסום : 06/10/2010 | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום ראשון לציון
1396-09
05/10/2010
בפני השופט:
ד"ר איריס סורוקר

- נגד -
התובע:
דואק יום טוב
הנתבע:
1. מאיר יהב
2. צינתור צמרת בע"מ
3. יהב מא.בע"מ

פסק-דין,החלטה

התובע וב"כ התובע עו"ד מושינסקי

הנתבע וב"כ הנתבעים עו"ד פכר

פסק דין

כללי

1.בפני תביעה ותביעה שכנגד שעניינן כספי. בתביעה העיקרית דורש התובע, כמשכיר, להורות לנתבעים לשלם לו "תשלומי צריכה", קרי: ארנונה וחשבונות חשמל, וזאת בגין שכירות של נכס המצוי ברחוב הסולל 3 א.ת. חולון, בתקופה שמאפריל 2008 ועד ינואר 2009. הנתבע התגונן כנגד התביעה בטענה לפיה מעולם לא שכר את הנכס, אם כי שילם "תשלומי בטחון" על מנת להבטיח שכירות עתידית, אשר הותנתה לדבריו בהתחייבות התובע לשפץ את הנכס ולהתאימו לצרכי השכירות.

2.הנתבע מצידו הגיש תביעה שכנגד ובגדרה דרש תשלום כדלקמן: ראשית, דרש השבה של "התשלומים החודשיים לצורכי שיריון הזכות לשכור הנכס", בסך של 16,170 ₪, ובנוסף דרש השבה של "קרן הכספים שניתנו לנתבע לצורכי הקמת משרדים בנכס", בסך של 17,325 ₪ (ס' 13 לכתב התביעה שכנגד). לטענת הנתבע (הוא התובע שכנגד), התובע (המשכיר) הפר את התחייבותו כלפיו, בכך שלא שיפץ את המושכר ולא איפשר את השימוש במושכר לצרכי השכירות, ועל כן לדבריו השכירות לא מומשה כלל ועיקר. על כן דרש השבה של תשלומים ששילם, לטובת שיריון זכאותו לשכירות וכן עבור השיפוצים שלא בוצעו. התובע מצידו השיב, כי מעולם לא התחייב לבצע שיפוצים מקיפים במושכר כנטען, אם כי הודה בקבלת הסך של 17,325 ₪ הנ"ל – אשר לדבריו נוצלו לטובת חיפוי הקירות ומידוף, ולטובת השוכר, אשר ניצלם בתקופת השכירות. התובע טען כי הנתבע נהנה משכירות בת 10 חודשים לערך, עד אשר החליט מיוזמתו לנטוש את המושכר ולעבור למקום אחר.

3.יוער בהקשר זה, כי התובע הסביר שלמרות הנטישה הפתאומית, לשיטתו, לא דרש תשלום שכ"ד למלוא תקופת השכירות המצופה (שנה), וזאת מחמת שהנכס הושכר מיידית לשוכר חלופי (ר' עדות התובע בפ' ע' 17 ש' 15-20).

4.התביעה והתביעה שכנגד מעוררות שאלות עובדתיות בדבר טיב ההסכמות אליהן הגיעו הצדדים. השאלה העיקרית היא, אם אומנם נכרת הסכם שכירות בין הצדדים, ומה טיב התשלומים ששילם הנתבע לתובע. בתוך כך, מתעוררת השאלה אם התובע הפר התחייבות כלשהי כלפי הנתבע לבצע שיפוצים כאלו או אחרים – כנטען על ידי הנתבע (התובע שכנגד).

5.במישור הדיוני: מטעם התובע הצהיר הוא עצמו וכן העד, מר אלכס פלטונוב. מטעם הנתבע הצהיר הוא עצמו. העדים נחקרו בפני. עם תום שמיעת הראיות, ב"כ הצדדים סיכמו בעל פה. להלן אדון בטענותיהם אגב השאלות העובדתיות הטעונות בירור.

התביעה העיקרית

6.התביעה העיקרית מבוססת על הטענה אשר לפיה בין התובע לבין הנתבע או מי מהנתבעים נכרת הסכם שכירות מחייב. התובע הודה כי אין בידו להציג הסכם שכירות כתוב, ואולם לדבריו החוזה בין הצדדים נכרת בעל פה ומומש בפועל על דרך של מסירת המפתח לידי הנתבע, ותפיסת ההחזקה במושכר בפועל (ר' למשל ס' 2-3 לכתב התביעה בסדמ"ר שנתמך בתצהיר התובע, וכן ס' 4-5 לתצהיר משלים לעדות ראשית של התובע). הנתבע מצידו טען בכתב הגנתו (שנתמך בתצהירו), כי לא הוסכם בין הצדדים על שכירות המושכר, אלא אך על אפשרות עתידית של הנכס מושכר לנתבע, היה והתובע יפעל לשיפוץ הנכס (ר' ס' 12ג ו-12ה' לכתב ההגנה וכן סעיף 11 לתצהיר העדות הראשית של הנתבע).

7.עיינתי במחלוקת העובדתית הנטושה בין הצדדים. לאחר עיון בתשתית הראייתית שהונחה בפני ביהמ"ש, הגעתי לכלל מסקנה כי הצדק הוא עם התובע וכי התובע הוכיח ברמה הנדרשת במשפט אזרחי, כי השכיר את הנכס לנתבע כשוכר, וזאת החל ממסירת ההחזקה בנכס לידיו, באפריל 2008. מסקנה עובדתית זו נסמכת על הממצאים כדלקמן:

א.ראשית, אין מחלוקת כי הנתבע (או אחת החברות שבשליטתו) שילמו לתובע, מידי חודש בחודשו, תשלום סדיר, אשר משתקף בחשבוניות ששני הצדדים הגישו לביהמ"ש (ר' נספחים 3 לתצהיר התובע וכן נספח ב לתצהיר הנתבע). עיון בחשבוניות מלמד שנרשם בהם "שכירות עבור חודשים...". כך הוא המצב לגבי החשבוניות מהחודשים אפריל 2008, ובאופן רציף עד לינואר 2009. עצם התשלום החודשי תומך בטענת התובע כי מדובר בתשלומי שכירות. כידוע, שכירות מתאפיינת ברגיל בתשלומים תקופתיים אשר בדרך כלל מתבצעים מידי חודש או מידי מספר חודשים. לצד עובדה זו, בא הרישום עצמו המופיע בחשבונית ואשר תומך במסקנה כי דובר על שכירות. המילה "שכירות" מופיעה במפורש. הנתבע הודה כי לא הוציא כל תיקון לחשבוניות או הבהרה מצידו שהמינוח אינו מתאים. בנוסף הודה בחקירתו כי השתמש בחשבוניות לצורכי קיזוז הוצאות במסגרת תשלומי המיסים (ר' עדותו בפ' ע' 22 ש' 27-30).

ב.שנית, הנתבע הודה בשתף תשובותיו בחקירתו הנגדית כי שכר מהתובע את הנכס. הוא נשאל אם "התשלום הזה מהותו שילמת אותו בסך 2,310 ₪ לדמי שכירות, נכון?", והשיב: "נכון; ש. בשביל החברה? ת. כן" (פ' ע' 25 ש' 16-19). וכן בהמשך: "אין לי בעיה עם שכירות, מה שמגיע מגיע. אם סיכמנו סיכמנו. ש. שילמת עבור שכירות, החברות שילמו עבור שכירות? ת. נכון, על פי מה שסוכם עם מר דואק" (פ' ע' 25 ש' 28-30). ועוד בהמשך: "החברה ששכרה המקום היא חברת יהב, צנתור צנרת נתנה כספים עבור יהב כדי לשלם עבור שכירות...הכספים שולמו ע"י צנתור צנרת עבור יהב, שהיא השוכרת" (פ' ע' 26 ש' 3-6).

ג.הנה כי כן, לא רק שבזמן אמת קיימו הצדדים את מהות התשלומים כדמי "שכירות", הרי שגם היום, בתשובות לשאלות בחקירה הנגדית, הודה הנתבע כי אכן דובר על שכירות. אני מפנה גם לתשובת הנתבע ב-פ' ע' 28 ש' 23, שם אמר "דיברנו, כמו שדיברנו על השכירות..."

ד.שלישית, גרסת התובע נתמכת בעדותו של עד ראיה, מר אלכס פלטונוב, שכן ודייר במקום. מר פלטונוב העיד כי בשתי פעמים אקראיות נכנס אל המושכר כשכן של הנתבע, ועל מנת לומר לו שלום. לדבריו: "ראיתי אותו ליד המדפים עושה משהו, יש לו מכשירים מה שהוא בונה, החזיק משהו בידיים, נכנסתי, חייכתי אמרתי לו שלום, לחצנו יד והלכתי" (פ' ע' 9 ש' 19-20); ובהמשך: "ראיתי כל מיני מכשירים שהוא עובד איתם. לא יודע מה עושה" (שם, ש' 24-25). מר פלטונוב הוסיף וציין כי הוא חושב שראה גם את עוזרו של הנתבע במקום (שם, ש' 21-22).

ה.מדובר בעדות ראייה שלא נסתרה של עד הנהנה מאובייקטיביות וניטרליות.

ו.אומנם, חשבונות החשמל לתקופה הרלוונטית הם בסכומים נמוכים ביותר. הוגש חשבון חשמל לחודשים מאי עד יולי 2008, בסך 121.80 ₪, ובגין נובמבר 2008 עד ינואר 2009 בסך 138.75 ₪. אין ספק כי תשלום נמוך זה מעיד על שימוש מינימלי. ואולם השכירות במהלך התקופה הרלוונטית נוצלה בעיקרה לאחסנה, כך עולה מתוך כך שהמבנה היה מנותק ממים (ר' עדות הנתבע בפ' ע' 26 ש' 31), וכן בהודאתו על כך שאחסן ציוד במקום (פ' ע' 27 ש' 7-8).

7.הנה כי כן, במחלוקת העובדתית שבין הצדדים, אני מבכרת את גרסת התובע על פני הנתבע. העובדה לפיה הנתבע שילם מעת לעת תשלומים חודשיים בסכומים שאינם מבוטלים, מלמדת על כוונת הצדדים לכרות הסכם שכירות. העובדה שהנתבע קיבל לידיו מפתחות של הנכס, מלמדת אף היא שקיבל את זכות השכירות. אף אם לא נחתם הסכם בכתב, הרי שהכתב אינו תנאי מחייב בכריתתו של הסכם השכירות.

8.ברגיל, נהוג ומקובל כי שוכר של נכס נושא בתשלומי הארנונה, כמחזיק במושכר. במקרה הנדון, הצדדים לא דיוחו לעירייה על שינויי שוכרים והעברת המושכר להחזקת הנתבע; ואולם התובע הסביר כי לא עשה כן מחמת שטרם נחתם הסכם שכירות. לדבריו, ביקש לכרות הסכם כתוב ואולם נדחה בעניין הזה בלך ושוב (ראו ס' 3 לכתב התביעה בסדמ"ר וכן ס' 5 לתצהיר משלים לעדות הראשית).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ