אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> יוליוסברגר נ' קצין התגמולים-משרד הבטחון-אגף השיקום

יוליוסברגר נ' קצין התגמולים-משרד הבטחון-אגף השיקום

תאריך פרסום : 28/04/2013 | גרסת הדפסה
עת"מ
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
22138-06-12
17/04/2013
בפני השופט:
ד"ר דפנה אבניאלי

- נגד -
התובע:
שוש יוליוסברגר
הנתבע:
קצין התגמולים-משרד הבטחון-אגף השיקום

פסק-דין

עתירה מנהלית התוקפת את החלטת המשיב לחדול מלשלם לעותרת החזר כספי עבור אובדן השתכרות (להלן: "ההחלטה"), ששולם לה במשך מספר שנים, עקב פציעתו הקשה של בנה במסגרת שירותו הצבאי.

רקע עובדתי

1.העותרת, שוש יוליוסברגר, היא אמו של רונן אברהמי (להלן: "רונן"), אשר נפגע קשות בפיגוע חבלני בעת שירותו הצבאי והוכר כנכה צה"ל בדרגת נכות 100%+. מאז פציעתו בשנת 2001 מאושפז רונן בבית החולים הסיעודי "אלישע" בחיפה, מחוסר הכרה, ומצבו מוגדר כ- Persistent Vegetative State .

לטענת העותרת, מצבו הרפואי והסיעודי של בנה מחייב אותה, גם היום, לשהות שעות רבות לצד מיטתו, דבר המגביל את יכולתה לעבוד ולהתפרנס.

2.ביום 13.4.03 אישר המשיב לעותרת החזר כספי בשל היעדרות מעבודה למשך שעתיים ביום, החל מיום 1.11.02 וכל זמן שרונן מאושפז בבית החולים (נספח א' לעתירה).

לאחר מספר שנים, פנתה העותרת אל המשיב, בבקשה לבחון השלמת משכורתה לחצי משרה.

ביום 28.10.07, לאחר שהתקיימה פגישה בין הצדדים, נשלח לעותרת מכתב מטעם המשיב, בו נכתב כך: "השלמה לחצי משרה- באחריות ר' היח' לשירותים סוציאליים לבחון העלאת היקף התשלום לשוש במידת הצורך להעלות הנושא כחריג" (נספח ב' לעתירה).

בהמשך, בתאריך 21.11.07, נשלח לעותרת מכתבו של ראש היחידה הארצית לשירותי שיקום במשרד המשיב (להלן: "ראש היחידה"), בו נאמר, כי: "לאור העובדה שבנך נמצא במוסד סיעודי ולאור הצרכים המיוחדים להם זקוק בנך, אנו מאשרים החזר עבור אובדן שכר בשיעור של 50% ממשרתך וזאת כל זמן שרונן נמצא במסגרת חוץ ביתית" (נספח ג' לעתירה).

ביום 19.12.07 פנה ראש היחידה לחברה בה הועסקה העותרת (להלן: "החברה") וכתב כך: "...אנו מאשרים החזר אובדן שכר בשיעור 50% ממשרתה וזאת כל זמן שבנה רונן נמצא במוסד סיעודי. תוקף ההתחייבות החל מ-1.1.08 כנגד דרישת תשלום מפורטת על גובה החזר" (נספח ד' לעתירה).

3.לטענת העותרת, יכולתה לעבוד רק מחצית משעות המשרה גרמה לדחיקתה למשרות זוטרות, ולבסוף הביאה להפסקת עבודתה בחברה. לאור זאת, באופן שמוגדר על ידי העותרת כ"מתמיה", הפסיק המשיב את החזר אובדן שכר העותרת בשיעור 50% ממשרתה.

העותרת טוענת, כי לאחר פיטוריה, לא הצליחה למצוא מקום עבודה חדש, בשל הצורך לשהות לצד מיטת בנה. בהמשך, החלה לעבוד בחברת "שמן תעשיות" במשרה מלאה, תוך שהיא מסתירה את מצבו הקשה של בנה. כאשר סיפרה למנכ"ל החברה על מצבו של בנה הוסכם, כי תחל את יום עבודתה בשעה מוקדמת ותסיים מוקדם יותר.

לאחר שעבדה בחברה כשנה, פנתה העותרת למשיב בבקשה להחיל את ההסדר שהיה קיים במקום עבודתה הקודם. לטענתה, לא רק שבקשתה זו לא נענתה, אלא גם "הניעה את התהליך שהביא גם במקום עבודה זה לפיטוריה", ומאז לא הצליחה למצוא מקום עבודה שיאפשר לה לשהות לצד בנה (סעיפים 13-14 לעתירה).

4.ביום 23.4.12 פנה ב"כ העותרת למשיב במכתב בו הלין על ההחלטה להפסיק את תשלום החזר אובדן השכר מעת שפוטרה, ודרש להשיב לה רטרואקטיבית את התשלומים שהופסקו. ב"כ העותרת הדגיש, כי במכתב מיום 19.12.07 התחייב המשיב לשלם את החזר אובדן השכר כל עוד רונן מאושפז, מבלי שצוין תנאי נוסף. עוד הלין ב"כ העותרת על כך שההחלטה להפסיק את התשלום אינה נסמכת על הוראה שבדין (נספח ו' לעתירה).

בתגובה למכתב זה, נשלח לב"כ העותרת מכתבו של המשיב מיום 30.5.12. במכתב נאמר, כי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959 [נוסח משולב] (להלן: "חוק הנכים") והתקנות מכוחו, אינם מעניקים זכויות להוריו של נכה צה"ל. בנוסף, הוראות אגף השיקום אינן מקנות זכויות כאמור, למעט החזר הוצאות בזמן אשפוז (הוראה 84.04). בהתייחס לטרונייתה של העותרת, נאמר, כי מדובר בהחלטה חריגה שנועדה לסייע לה בשמירת מקום העבודה, על דרך של העברת ההשתתפות בשכרה למעסיק, ומרגע שחדלה לעבוד, הופסק התשלום למעסיק (נספח ז' לעתירה).

5.יוער, כי במהלך הדיון שהתקיים בפניי ביום 24.12.12 הצהיר ב"כ העותרת, כי העותרת עובדת אצל המשיב בחצי משרה, דרך חברת כוח אדם, החל מיום 20.9.12. ב"כ העותרת לא פירט מדוע לא נמסרה הודעה זו במועד מוקדם יותר וב"כ המשיב טען כי לא ידע על כך.

בהחלטתי שניתנה במהלך הדיון קבעתי, כי אין מקום לאפשר לב"כ המשיב להגיש כתב תשובה לאור הודעת ב"כ העותרת, לאחר שכבר הוגשה תגובה מפורטת. זאת משום שכל טענות העותרת צופות פני עבר, ועל כן הטענה בדבר העסקתה הנוכחית של העותרת אצל המשיב חורגות מגדר העתירה. העותרת לא דרשה סעד בגין העסקתה הנוכחית ואף ציינה כי לא פנתה באופן רשמי למשיב בנושא זה.

טענות העותרת

6.העותרת דורשת להורות למשיב להמשיך ולשלם לה תשלום בגין אובדן שכר, בהתאם להחלטתו, כשעוד הייתה מועסקת, גם אם אינה עובדת במקום עבודה אחר.

לטענת העותרת, המשיב לא נימק את החלטתו להפסיק את התשלום לעותרת במכתבו האחרון מיום 30.5.12, ולא הראה כל טעם שבדין לכך.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ