אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> יוחאי ואח' נ' ג'ני

יוחאי ואח' נ' ג'ני

תאריך פרסום : 25/06/2013 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
45183-09-12
17/06/2013
בפני השופט:
אריאל צימרמן

- נגד -
התובע:
1. משה יוחאי
2. אילנה לוי יוחאי
3. אלי משקי
4. רבקה משקי

הנתבע:
איה ג'ני

החלטה

החלטה זו ניתנת בהמשך לדיון שהתקיים היום.

1.המבקשים והמשיבה הם בעלי דירות המצויות בחלקה אחת ומהוות בית משותף, אף שביתה של המשיבה נפרד משל המבקשים. בהתאם לתשריט שנלווה לצו רישום הבית המשותף, שהמשיבה חולקת על הדיוק שבו, מסומן השטח הצמוד לכאורה לדירת המשיבה באדום (להלן: השטח האדום), השטח הצמודים לכאורה לדירות המבקשים מסומנים בצבעים אחרים, ונותר חלק שלטענת המבקשים הוא רכוש משותף, ולטענת המשיבה – שייך לה.

2.המבקשים הגישו תובענה לסעד הצהרתי שלפיה המשיבה מנועה מלבצע בנייה, חרף היתר שניתן לה, הן מחוץ לשטח האדום (ברכוש המשותף הנטען) הן בתוכו, בשטחים שהמבקשים מגדירים ככאלו המצויים ב"שימוש משותף" (להלן נקרא לשטח זה: השטח החופף). הם עתרו גם לצו מניעה זמני שיאסור על המשיבה לבנות ולבצע פעולות בחלקה, לרבות בשטח החופף (קרי: גם בתוך השטח האדום, הצמוד פורמלית לדירתה). צו ארעי ניתן להם, ודיון התקיים ביום 29.10.12. בדיון הגיעו הצדדים לכלל הסכמה, בדרך של התחייבות חלף הצו הארעי, שלפיה המשיבה תימנע מלבצע בנייה או שינויים בשטח שהמבקשים טוענים כי הוא רכוש משותף והמשיבה טוענת כי גם הוא צריך להיחשב צמוד לדירתה. אף שהדברים לא נרשמו ב"רחל בתך הקטנה", אין חולק שהכוונה היא להגבלה האוסרת על המשיבה לבנות מחוץ לשטח האדום, אך לא על בניה בתוך השטח האדום, לרבות השטח החופף.

3.ביום 4.4.13 הודיעו המבקשים כי המשיבה הפרה את התחייבותה. לראיה הציגו, בין היתר, תמונות של גדר שנבנתה, לטענתם – מחוץ לשטח האדום (להלן: הגדר). על כן עתרו להשבת הצו הארעי על כנו. המשיבה הכחישה את טענות המבקשים. קבעתי אפוא את הבקשה לדיון, אך לבקשת המשיבה (בפעם הראשונה – בהסכמת המבקשים) נדחו הדיונים פעמיים, תוך שכסעד ארעי ניתן בידי צו ארעי כמבוקש. היום התקיים לבסוף הדיון.

4.בדיון הגיעו הצדדים כדי מה שניתן היה לסבור שהוא הסכמה והבנה, אף שלא השכילו לגבש את ההסכמה כדי צו. המשיבה, מצדה, ביארה כי ממילא אין לה כוונה לבצע עבודות כלשהן מחוץ לשטח האדום, והעבודה היחידה העומדת על הפרק היא בגג ביתה, אף שלא הסכימה שיינתן צו בעניין. היא הטעימה כי הגדר שהציבה מצויה בשטח האדום, בקצהו הימני התחתון (כפי התשריט בנספח 4 לבקשה, שהעתק צבעוני ממנו הוצג לבית המשפט וייסרק), אף שהוסיפה כי אין לה כל קושי להתחייב להסיט את הגדר מעט לשמאל, בצמוד לשטח דירתה. כן הבהירה המשיבה כי היא שומרת על זכותה לטעון לזכויות גם בשטח שהמבקשים הגדירו כשטח משותף, ודאי בשטח החופף. המבקשים מצדם הודיעו כי הם עומדים על כך שיינתן צו, כדי למנוע שינויים עתידיים, אף שהביעו – בתבונה – נכונות לעמוד על כך שהצו יחול רק על בניה מחוץ לשטח האדום. הם טענו שבמיקום שבו נבנתה הגדר (שאין חולק לגביו) מלמד התשריט שלמעשה המדובר בשטח חיצוני ל"שטח האדום". המבקשים שומרים כמובן על טענתם כי המשיבה מנועה מלבצע שינויים כלשהם גם בשטח החופף (תשריט צבעוני הימנו, שנספח לכתב התביעה, ייסרק אף הוא).

5.מצב הדברים הוא זה: למעשה יש הסכמה בין הצדדים. עד להכרעה בהליך העיקרי, הרי שהמשיבה תימנע מלבצע כל שינוי ובנייה מחוץ לשטח האדום, ולא תהיה מנועה מלבצע שינויים בתוך השטח האדום, בהתאם לכל דין, כל זאת מבלי לגרוע מטענותיהם ההדדיות של הצדדים ביחס לזכויותיהם בשטחים השונים וכל שימוש או בניה שבוצעו או יבוצעו בהם. כאשר אלו הם פני הדברים, נותר לבחון רק האם יש צורך לעגן הסכמה זו בצו זמני או בהתחייבות בלבד, אף שהמדובר בעניין שחשיבותו אינה מכרעת, בהנחה שבעלי דין עומדים דרך כלל בהתחייבויות לבתי המשפט. במקרה דנן, מסקנתי היא כי נכון יותר ליתן צו זמני פורמלי שיעגן את ההסכמה האמורה בראשית פיסקה זו. זאת מכיוון שיש עדות, אף אם בלתי קונקלוסיבית, לחריגה מן ההתחייבות, וזאת גם אם נניח לכל יתר טענות המבקשים: הגדר, שלא היתה מחלוקת בין באי כוח הצדדים באשר למיקומה, נבנתה בשטח שעד כמה שניתן לשפוט מתשריט הרישום העתיק משהו, אינו צבוע אדום, ולפיכך אינו מהווה חלק מן "השטח האדום" אלא השטח שהמבקשים טוענים כי הוא רכוש משותף. חריגה לכאורה זו יכולה להצדיק את עיגון ההתחייבות בצו פורמלי, על מנת להפחית מחילוקי דעות עתידיים ושלא להציב את המבקשים פעם נוספת בפני מעשה עשוי. הצו יעוגן באותן בטוחות שבהן עוגן הצו הארעי עד הנה. אוסיף כי מצופה מן המשיבה, גם בלא צו פורמלי, לקיים את התחייבותה להסיג את הגדר לעבר דירתה.

6.הבקשה מתקבלת אפוא כאמור בסעיף 5 לעיל. אשר להוצאות: איני רואה לעשותן בקשר עם המחלוקת לגופה, אלא דווקא נוכח התנהלות המשיבה בכל הקשור לקביעת הדיונים, ובפרט – דחייתו ברגע האחרון של הדיון ליום 26.5.13, ללא סיבה לעיכוב הרב בהגשת הבקשה, מה שהוביל לא רק לפגיעה בלוח הזמנים של המבקשים ושל בית המשפט אלא גם להתכתבות אין קץ. המשיבה תשא אפוא בהוצאות המבקשים יחד בסכום כולל של 2,500 ש"ח.

ניתנה היום, ט' תמוז תשע"ג, 17 יוני 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ