אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> יוגב נ' מגדל חברה לביטוח בעמ ואח'

יוגב נ' מגדל חברה לביטוח בעמ ואח'

תאריך פרסום : 01/10/2011 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
40511-12-09
26/09/2011
בפני השופט:
מנחם (מריו) קליין

- נגד -
התובע:
חנן יוגב
הנתבע:
1. מגדל חברה לביטוח בעמ
2. פיודור בוררו
3. המגן חברה לביטוח בע"מ
4. אורק נייר בע"מ

החלטה

רקע

מונחת בפניי בקשה מטעם נתבעת 4 לפסוק לה הוצאות בגין ההליך שהסתיים נגדה עת ניתן פסק דין חלקי בתיק זה ביום 24.03.11. 

ב"כ נתבעת 4 המלומד טוען כי על בית המשפט להשתמש בסמכותו על פי סעיף 81(א) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) התשמ"ד-1984 ולתקן השמטה מקרית ולפסוק לנתבעת 4 את הוצאותיה וכן שכ"ט עו"ד לאחר שהתביעה נגדה נדחתה. ב"כ הנתבעת 4 טען כי הנתבעת 4 הגישה כתב הגנה מטעמה ובשל המחלוקת בשאלת החבות נקבע התיק לשמיעת ראיות וב"כ הנתבעת 4 התייצב לישיבת קדם משפט ולישיבת הוכחות. ב"כ הנתבעת 4 טען עוד, כי בהתאם לתעריף שכר הטרחה שהוצא ע"י אבנר ואשר נהוג בין כל חברות הביטוח זכאית הנתבעת 4 לשכר טירחה בסך 6,416 ₪ בצירוף מע"מ וכן סך של 14,158 ₪ בגין הוצאותיה על חקירות ואיסוף חומר רפואי.

ב"כ התובע המלומדת טוענת כי התביעה סבורה שלא היה מקום להגיש בקשה לתיקון השמטה מקרית באופן כללי ולא כל שכן כנגד התובע. ב"כ התובע טענה כי לא מדובר בהשמטה מקרית או בטעות טכנית וכאשר מדובר בתיקון מהותי הדרך הנכונה היא הגשת ערעור על ההחלטה אשר מהווה פס"ד עבור הנתבעת 4. ב"כ התובעת טענה כי התביעה סבורה שבית המשפט החליט לא לפסוק הוצאות, ולא במקרה ואין מדובר בהשמטה מקרית.

עוד טענה ב"כ התובע כי לאור הכחשת הנתבעים 1-3 את טענת התביעה כי מדובר בתאונת דרכים הורה בית המשפט על פיצול הדיון. לאור עמדת הנתבעים 1-3 נוהל הליך הוכחות בשאלת סיווג התאונה בלבד, לא נשמעו ראיות בשאלת החבות ולא נבדקה רשלנותה של הנתבעת 4. ביום 23.03.11 החליט בית המשפט כי הוא מקבל את עמדת התובע ואת עמדת הנתבעת 4 לפיה עסקינן בת"ד ומשכך נדחתה התביעה כנגד הנתבעת 4. ב"כ התובע טענה כי אין מקום להשית הוצאות משפט כאשר מדובר בנסיבות לא שיגרתיות וכי היה מקום לבדוק את שאלת סיווג התאונה. ומכל מקום אין לפסוק הוצאות בשיעור כה גבוה כאשר לא החל הדיון בשאלת הנזק. עוד טענה ב"כ התובע כי מדובר בתובע שידו אינה משגת לשאת בהוצאות ואין מקום להשית עליו הוצאות בגין ההליך וכי אם יסבור בית המשפט כי יש להשית הוצאות הרי שיש להשיתן על נתבעים 1-3.

ב"כ הנתבעים 1-3 המלומדת מצטרפת לטענות ב"כ התובע למעט הטענות בדבר הטלת שכ"ט על הנתבעים 1-3. ב"כ הנתבעים 1-3 טענה כי בתיק זה בירור שאלת החבות היה לגיטימי. עוד טענה ב"כ הנתבעים 1-3 כי בית המשפט התכוון שלא לפסוק הוצאות וכי משנידון העניין בשלב מקדמי והתיק לא נגרר ולא נסחב אין מקום לחייב בהוצאות כלל. עוד טענה ב"כ הנתבעים 1-3 כי התגוננות הנתבעים 1-3 בתיק הייתה לגיטימית ואם יש מקום להשית הוצאות הרי שיש להטילן על כתפי התביעה שביקשה לצרף את נתבעת 4 לכתב התביעה.

בסיום הדיון ביום 20.9.011 קבעתי כי אכן נפלה שגגה בפסק הדין החלקי שכן כלל לא נדון עניין ההוצאות עבור הנתבעת 4 בפסק-דיני החלקי מיום 23.03.11. סבורני כי יש מקום לתקן טעות זו כעת ולא להפנות את הנתבעת 4 לדרך יקרה ומסובכת של פנייה לערכאת ערעור.

 

דיון והכרעה

תקנות 511 ו 512 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובעות כי בתום הדיון בכל הליך יחליט בית המשפט לענין שלפניו, אם לחייב בעל דין בתשלום שכר טרחת עורך דין והוצאות המשפט (להלן: "הוצאות") לטובת בעל דין אחר, אם לאו. סכומים אלו, נקבע, יזקקו לשיקול דעתו של ביהמ"ש לאחר שזה שמע עיין ודייק בטענותיהם של הצדדים בדבר סכום ההוצאות או שיעורן לפני מתן הצו להוצאות.

 

בין שיקוליו אלו ייבחן ביהמ"ש את שווי הסעד השנוי במחלוקת, התעריף המינימלי שנקבע לענין שכר טרחת עורך דין בכללי לשכת עורכי הדין והדרך שבה ניהלו בעלי הדין את הדיון.

 

במקרה זה יש מקום לפסוק הוצאות לטובת נתבעת 4, שכן כלל ראשון לכללי פסיקת ההוצאות הוא שבאין נסיבות מיוחדות, המצדיקות לשלול מבעל-דין שזכה את הוצאותיו (כולן או מקצתן), יהא אותו בעל-דין זכאי לפסיקת הוצאות (ראה: י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי (אמינון, מהדורה שישית, בעריכת ש' לוין, 1990) בעמ' 508-507 וכן: ע"א 1894/90 שמואל פלאטו-שרון נ' ז'ק אסולין פ"ד מו(4), 822 ,עמ' 829-830).

עם זאת, יש להתחשב גם בהתנהלות ובהתנהגות הצדדים עובר וטרם להליכים אלו.

בעניין זה יש לקבל את טענת נתבעים 1-3 שבירור שאלת סיווג התאונה היה כמובן נצרך ולגיטימי וכמו כן נעשה בשלב מקדמי ולא גרר אחריו סחבת מיותרת בתיק. כמו כן יש לקבל את עמדת התביעה שצירופה של נתבעת 4 נעשה בעל כורחה שכן נתבעים 2-3 כפרו בחבות על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה-1975 .

אי לכך ולאור כל האמור לעיל אני מוצא לנכון לחייב את נתבעים 2-3 בהוצאות הנתבעת 4 בגין ההליך בסך כולל של 5,000 ₪ .

 המזכירות תשלח החלטה זו בדואר רשום לצדדים.

ניתנה היום, כ"ז אלול תשע"א, 26 ספטמבר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ