אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> יואל צברי ואח' נ' דוידוב ואח'

יואל צברי ואח' נ' דוידוב ואח'

תאריך פרסום : 22/01/2010 | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
2639-05
17/01/2010
בפני השופט:
חגי ברנר

- נגד -
התובע:
1. יואל צברי
2. נעמי צבירי
3. נועם צברי

הנתבע:
1. בוריס דוידוב
2. יצחק טמייב
3. גיורא דודוב
4. יעקוב דוידוב
5. משה זלצר
6. צבי טהורי
7. פרקליטות מחוז ת"א - אזרחי
8. א.י.א חלופה בע"מ
9. אבירם יעקב
10. אלי רון ז"ל

החלטה

בפניי בקשה של הנתבע 9 (להלן: "הנתבע") למתן ארכה להגשת בקשה לביטול פסק דין וכן בקשה לביטול פסק הדין.

עסקינן בתביעה למתן סעד הצהרתי ולפיצוי כספי בסך 2,600,000 ₪ בגין מעשה מרמה המיוחס לנתבע 9 ולאדם בשם אלי רון ז"ל, במסגרתו מכרו השניים נכס מקרקעין של אדם בשם סעדיה בן סעדיה צבירי ז"ל (להלן: "המנוח"), מורישם של התובעים. על פי הנטען, המקרקעין נמכרו לצד שלישי, שלא בידיעתו והסכמתו של המנוח, תוך ניצול עובדת היותו תושב זר.

הנתבע לא התגונן מפני התביעה וביום 9.7.2009 ניתן נגדו פסק דין בהעדר הגנה.

הנתבע טוען כי פסק הדין מעולם לא הומצא לו ונודע לו על דבר קיומו ביום 15.7.2009, כאשר נדחתה בקשה שלו להארכת מועד להגשת כתב הגנה. לדברי הנתבע, ביום 6.7.2009 הוא מצא ליד דלת ביתו מעטפה ובה כתב התביעה נגדו, ועל כן פנה ללשכה לסיוע משפטי ביום 9.7.2009, וביקש ביום 12.7.2009 הארכת מועד להגשת כתב ההגנה. לגופו של ענין הוא טוען כי לא היה מעורב במעשה הרמייה שבוצע כלפי המנוח. הוא קיבל שטר חוב בחתימתו הנחזית של המנוח, מאדם בשם אורי ירון, לשם סילוק הלוואה שאותו ירון קיבל מהנתבע, ומסר אותו לגבייה באמצעות עורכי דין, מבלי שהיה מעורב בהליכי ההוצל"פ במסגרתם נמכרו המקרקעין של המנוח.

התובעים מתנגדים לבקשה. הם טוענים כי הנתבע ידע על פסק הדין עוד ביום 15.7.2009, ולכן היה עליו להגיש בקשה לביטולו תוך 30 יום. בפועל, הבקשה נשלחה לבית המשפט רק ביום 7.12.2009, באיחור רב. התובעים טוענים כי כתב התביעה הומצא לנתבע במסירה אישית, באמצעות בנו המתגורר עימו, עוד ביום 6.5.2009, בכתובת בה הוא מתגורר ברח' שועלי שמשון 19 בחדרה. מדובר בנתבע שמסתתר מנושים ואיננו מתגורר בכתובת בה טען שהוא מתגורר- ברח' אפשטיין 32 בחדרה. אין כל הסבר מצידו של הנתבע כיצד זה הגיע לפתע פתאום כתב התביעה לפתח דירתו רק ביום 6.7.2009, חודשיים לאחר שנמסר לבנו המתגורר עימו. מדובר באדם שהורשע בעבר בעבירות של זיוף ומירמה בנסיבות דומות, בהן זייף יפוי כח כדי להעביר על שמו רכב של אדם אחר. כמו כן, בגין הפרשה הנוכחית, הוגש נגדו כתב אישום.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להדחות.

ראשית לכל, הבקשה לביטולו של פסק הדין הוגשה באיחור ניכר, שאין לו כל הצדקה. המועד האחרון להגשת הבקשה לביטול פסק הדין חלף ביום 30.9.2009, בהתחשב בימי הפגרה, והבקשה נשלחה לבית המשפט רק ביום 7.12.2009. אינני סבור שפנייתו של הנתבע ללשכה לסיוע משפטי, בנסיבות המסויימות של המקרה שיתוארו להלן, מהווה טעם מיוחד המצדיק איחור כה ממושך בהגשת הבקשה לביטולו של פסק הדין.

גם אם הייתי מאריך את המועד להגשת הבקשה לביטולו של פסק הדין, הרי שלגופו של ענין, יש לדחות את בקשת הביטול.

הכלל הוא שבבואו של בית המשפט לדון בבקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד, עליו לבחון תחילה מהי הסיבה לאיחור בהגשת כתב ההגנה, ולאחר מכן עליו לבחון את סיכויי ההצלחה של הנתבע.

שוכנעתי כי כתב התביעה נמסר כדין לנתבע עוד ביום 6.5.2009, באמצעות בנו. כעולה מתצהירו של החוקר הפרטי מטעם התובעים, הנתבע מתגורר בבית פרטי בקומת הקרקע, ואילו בנו מתגורר בקומה שמעליו. המסמכים נמסרו לבן ביום 6.5.2009, ומכאן שזהו המועד בו בוצעה מסירה כדין לנתבע. גם אם אניח כי הנתבע פנה לקבלת סיוע משפטי, הרי שהוא עשה כן לשיטתו שלו רק ביום 9.7.2009 (ראה הבקשה להארכת מועד שהגיש בטרם ניתן נגדו פסק דין), קרי, לאחר שכבר חלף המועד להגשת כתב הגנה. על כן, הנתבע אינו יכול להבנות מן העובדה שהליכי אישור זכאותו נמשכו זמן רב, כאשר הוא עצמו השהה את פנייתו לקבלת הסיוע המשפטי.

גם לגופו של ענין, גרסת ההגנה של הנתבע מפוקפקת על פניה, לשון המעטה, באשר הוא היה זה שעשה שימוש בשטר החוב המזוייף ואף גבה את הכסף שהתקבל באמצעות מכירת המקרקעין של המנוח, כך שנסיונו להרחיק את עצמו מכל מעורבות בהליך שהביא למכירה, הוא בלתי משכנע על פניו. כמו כן, מדובר במי שלחובתו כבר נרשמה הרשעה פלילית בגין ביצוע עבירה בנסיבות דומות, קרי, שימוש במסמך מזוייף כדי ליטול לעצמו רכושו של צד שלישי.

אשר על כן, הבקשה נדחית. הנתבע ישלם לתובעים שכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪ בצירוף מע"מ כחוק.

ניתנה היום, ב' שבט תש"ע, 17 ינואר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ