אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> יואישר נ' חפר ואח'

יואישר נ' חפר ואח'

תאריך פרסום : 05/11/2013 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום חיפה
53606-10-13
28/10/2013
בפני השופט:
אחסאן כנעאן

- נגד -
התובע:
אלכס יואישר
הנתבע:
1. אליעזר חפר
2. משרד הבריאות-נפת חיפה

החלטה

למי מוקנית הסמכות לדון בתובענה המכוונת לתקוף שיקול דעתו של הוטרינר הממשלתי להורות על השמת כלב במאורת הסגר לפי פקודת הכלבת?

מונחת לפני בקשה לתת צו מניעה כנגד החלטת המשיב מס' 1 אשר החליט לשים את כלבו של המבקש במאורת הסגר לפי פקודת הכלבת. הבקשה באה לתקוף את שיקול דעתו המנהלי של המשיב מס' 1 בטענה בסיסית כי כלבו של המבקש לא נשך את המתלונן וכי יגרם נזק בלתי הפיך לכלב במידה ויושם בהסגר.

ביקשתי ביום 25.10.2013 את התייחסות המבקשת לשאלה מדוע הוא סבור כי לבית משפט השלום הסמכות העניינית לדון בבקשה ובסעדים הכלולים בה. ואכן היום הונחה לפני תגובת בא כוחו.

בא כח המבקש מפנה אותי להוראות סעיף 55 ו- 56 לחוק בתי המשפט [נוסח חדש], תשמ"ד – 1984 (להלן: "חוק בתי המשפט"). כן מפנה אותי אב כח המבקש לפסיקה של בית משפט השלום שהתייחסה לנושא זה שם נקבע כי הסמכות היא לבית משפט השלום.

סעיף 55 (א) לחוק בתי המשפט עוסק בסמכות בית המשפט לעניינים מקומיים וקובע:

"בית משפט לענינים מקומיים ידון בעבירות לפי פקודת העיריות, פקודת המועצות המקומיות, וחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965, ולפי תקנות, צווים וחוקי עזר על פיהם, וכן בעבירות לפי החיקוקים המנויים בתוספת השלישית, לרבות תקנות, צווים וחוקי עזר על פיהם."

בתוספת השלישית סעיף 14 מנויה אכן פקודת הכלבת. אולם במה דברים אמורים? בעבירות לפי פקודת הכלבת ולא בכל עניין הנובע מפקודת הכלבת זאת כפי שמורה סעיף 55(א) לחוק בתי המשפט. בענייננו הוגש בקשה לצו מניעה התוקף שיקול דעתו של משיב מס' 1 והבקשה לא עוסקת בעבירות לפי פקודת הכלבת. אולם כך או כך, אינני יושב כבית משפט לעניינים מקומיים וההליך לא הוגש לבית משפט לעניינים מקומיים אלא הוגש לבית משפט השלום.

גם סעיף 56 לחוק בתי המשפט אינו מושיע את המבקש שם נקבע בו כי לבית משפט לעניינים מקומיות ולשופט היושב בו יהיו סמכויות של בית משפט שלום. לא כתוב כי בית משפט שלום יהיה בית משפט לעניינים מקומיים.

בא כח המבקש הפנה אותי לפסיקת בית משפט השלום בחדרה בבש"א 08/ 1110, 1084 מפי כבוד השופט מסארווה לפיה נקבע כי הסמכות העניינית היא לבית משפט השלום. הנימוק אשר עמד בבסיס קביעה זו היה כדלקמן:

"עניינים מינהליים רבים הועברו לסמכותם של בתי המשפט לעניינים מינהליים, אך ביקורת שיפוטית על החלטתו של הרופא הממשלתי מכוח פקודת הכלבת לא הוקנתה לבית המשפט לעניינים מינהליים; והראיה שבתוספת הראשונה לחוק בתי המשפט לעניינים מינהליים התש"ס- 2000, הוקנתה סמכות לביהמ"ש לעניינים מינהליים לדון בהחלטה של "המנהל" לפי סעיף 16 לחוק להסדרת הפיקוח על כלבים התשס"ג- 2002.

השמטת פקודת הכלבת מהתוספת הראשונה אינה השמטה מקרית, אלא שבמכוון לא נכללה פקודת הכלבת בתוספת הראשונה, ובכך אמר המחוקק את דברו, שתקיפת החלטת הרופא הממשלתי נותרה בסמכותו של בג"צ.

באשר לתכלית הבידוד של הכלב החשוד כנגוע במחלת הכלבת, קובע המשיב כי מאחר וניתן להידבק במחלת הכלבת רק כאשר הנגיף מצוי בבלוטות הרוק של בעלי החיים הנושך, ומאחר ובד"כ מצוי הנגיף בבלוטת הרוק רק בעשרת הימים האחרונים שלפני הופעת הסימנים הקליניים של המחלה, הרי שהשמת הכלב בהסגרת למשך 10 ימים מספיקה כדי לשלול את האפשרות להדבקות במחלה. מטרת בידוד בעל החיים למשך 10 ימים הינה לוודא כי בעת שנשך לא היה נגוע במחלת הכלבת, ולמנוע נשיכות נוספות ע"י בעל החיים (סעיף 10 לתגובה).

ובסעיף 16 לתגובת המשיב כותב כי:

מטרת ההסגר היא כאמור לוודא אם הכלב אכן חולה במחלת הכלבת וכן לבודדו כדי למנוע מקרים נוספים של נשיכה ע"י כלב החשוד כחולה כלבת, כשההנחה המדעית המצויה ביסוד הוראה זו היא כי כלב נושך העשוי להדביק אדם במחלת הכלבת יפתח סימני המחלה תוך 10 ימים.

בסיכום תגובתו של המשיב, נטען כי לבימ"ש זה אין סמכות לדון בתקיפה ישירה של ההחלטה המינהלית של המשיב.

כי במתן הצו הארעי יש משום פגיעה קשה באינטרס הציבורי לשמירת בריאות הציבור. ומשכך הם פני הדברים מבקש ב"כ המשיב לבטל הצו ולחייב המבקש בהוצאות.

4. בבוא ביהמ"ש לבחון מקור הסמכות, הרי הסמכות טבועה לו, להפעיל שיקול דעת ושיקול מדיניות שיפוטית כללית הלוקחים בחשבון עקרונות כלליים כגון תום הלב, מדיניות משפטית וכו', יהיו שיקראו לה "סמכות טבעית" או "סמכות טבועה", מכל מקום עקרון עשיית הצדק הוא העקרון המנחה את ביהמ"ש בבואו לדון בעניין המתגלגל אל פתחו של ביהמ"ש.

פן נוסף לשימוש בסמכות הטבועה של ביהמ"ש מתגלה בסוגיה שעל המדוכה המצריכה והמחייבת פתרון;

"הדרוש לצורך ביררו הוגן וצודק של הבעיה הנדונה בפניו" כדברי כב' מ"מ הנשיא השופט מ. אלון בע"א 548/78 אלמונית נ. פלוני פ"ד ל"ה (1) 736.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ